מלונות הרצליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משמאל מלון הרצליה בדרך אלנבי 7 בשנת 1934. המלון שכן על צומת דרך אלנבי מימין ורחוב סטאנטון משמאל
מבנה מלון הרצליה, היום נוף חנה בשנת 1927

מלונות הרצליה בחיפה היו שלושה מלונות ששמם היה "מלון הרצליה" שהוקמו במחצית הראשונה של המאה ה-20 בעיר חיפה על ידי דוד משה הלוי-אפשטיין. המלון הראשון הוקם בשנת 1910 והיה המלון היהודי הראשון בחיפה[1]. מלונות הרצליה פעלו בחיפה במשך 29 שנים בין השנים 1939-1910 בארבעה מבנים שונים. השם הרצליה ניתן על שם הרצל.

רוב אורחי המלונות היו יהודים. בניו של הלוי-אפשטיין נהגו להתייצב מדי יום בנמל או בתחנת הרכבת כדי לקבל את הנוסעים ולהפנותם למלונות. המלון שימש גם אורחים שעברו בחיפה בדרכם מבירות ומדמשק למקומות אחרים.[2].

משפחת הלוי-אפשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד המלונות דוד משה נולד בחברון בשנת 1874 למשפחת הלוי שמקורה בספרד ועזבה לאחר גירוש ספרד. הם היגרו לעיר אפשטיין בגרמניה והוסיפו את שם העיר לשם משפחתם. המשפחה היגרה לרוסיה והקימה שם עם משפחות נוספות קהילה של חסידי חב"ד. בשנת 1848 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בחברון. בשנת 1887 עברה המשפחה לירושלים. דוד משה התחתן עם רחל לבית רוזין. בשנת 1908 עבר עם משפחתו ליפו שם פתח מלון בשם "יפה נוף". בשנת 1910 עברה המשפחה לחיפה והקימה בו את מלון הרצליה הראשון. רחל נפטרה בשנת 1924 ונקברה בבית העלמין היהודי הישן של חיפה. דוד משה נפטר בשנת 1954 ונקבר בבית הקברות שבכפר סמיר.

מלון הרצליה ברחוב הגפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המלון הראשון ברחוב הגפן
מבנה המלון ברחוב אלנבי 7 בינואר 2011. המבנה לא בשימוש
מבנה המלון ברחוב קלר. משמש היום כסופרמרקט
מבנה המלון בעת ששכן ברחוב יפה נוף 34 לפני שיפוץ שעבר בשנת 2005 שמסגרתו חלו שינויים בחזיתו. שימש לאחר מכן כפנסיון בית טלטש, ב-1936 שימש מבנה המפקדה הצפונית של הצי הבריטי, ב-1948 עבר לשימוש צה"ל ונקרא "בית המילואים".

המלון הראשון הוקם במבנה שנבנה בסוף המאה ה-19 ששכן על גבול שכונת ואדי ניסנאס והמושבה הגרמניתבית הגפן של היום) פינת דרך ההר ורחוב הגפן. מלון זה פעל ביו השנים 1915-1910.

הקומה השנייה של המבנה שימשה למגורי אורחי המלון, חדר הסבה וחדר אוכל. בקומה הראשונה התגוררו בני המשפחה וכן שימשה לשירותי המלון. בחצר המבנה היו עצי פרי גן ירק ובור מים לאגירת מי גשמים. מלון זה היה המלון הראשון בבעלות יהודית שהיה ברמה אירופאית שהוקם בחיפה.[3] בכל חדר הוצבו קערת רחצה, קנקן מים וסיר לילה בארונית. החלפת המצעים והמגבות נעשתה מדי יום. המזון שהוגש בו היה כשר.

כבר מתחילת הפעלתו היה המלון למקום שהיה מקובל על הקהילה היהודית כמקום המתאים לקבלות פנים חשובות,[4] כגון קבלת הפנים של ועד הספרדים והאשכנזים לרבי נחום החכם באשי ביולי 1910.[5]

בשנת 1913 בעת מתקפת כולרה שארעה בחיפה, התגייס דוד משה שהיה בעל ניסיון רפואי לסייע לרופא שטיפל בחולים. חלק גדול מהאוכלוסייה היהודית האשכנזית של חיפה סעד בעת המגפה במלון שהניקיון הרב ששרר בו עזר במניעת ההתדבקות במחלה.

בשנת 1915, בעת מלחמת העולם הראשונה, המלון הוחרם על ידי השלטון העות'מאני כדי לשכן בו את קציני המטה העות'מאני-גרמני. משפחת לוי-אפשטיין נדרשה לפנות את המלון תוך 48 שעות תוך השארת כל רכושה במלון.

בשנת 1917 גויס דוד משה לצבא הטורקי ובני המשפחה סבלו מרעב. ביום שחרור חיפה על ידי הצבא הבריטי שהו ילדי המשפחה במרתף המבנה.

מלון הרצליה ברחוב אלנבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלון השני נפתח בשנת 1917 בעיר התחתית ברחוב אלנבי 7 (בצומת הרחובות אלנבי המגינים ושיבת ציון), במבנה מרובע דו קומתי שנשכר לצורך זה. המלון פעל עד שנת 1939. הקומה הראשונה של המבנה שימשה לדלפק קבלה, חדר אוכל, חדרי המגורים של המשפחה ושל עובדי המלון. הקומה השנייה שימשה לאולם הסבה וחדרי אורחי המלון, חדר אמבטיה ושירותים. המטבח שכן בקומת המרתף. המזון הועלה לחדר האוכל באמצעות מעלית המופעלת ידנית. מרתף נוסף שהיה מקורר שימש לאחסון יין ומוצרים נוספים. בחזית המבנה הייתה מרפסת גדולה ששימשה את בני הבית והאורחים במיוחד בקיץ.

המלון שכן באזור שהיה מרכז חברתי פעיל באותה תקופה, ליד בית העירייה, קרוב לכיכר חמרה (כיכר פריז של היום). על אורחי המלון נמנו אהרון אהרונסון, חיים נחמן ביאליק, חיים ויצמן, לורד בלפור התגורר במקום כשבא לטקס פתיחת האוניברסיטה העברית ועוד. מיכאל פולק היה דייר של קבע במלון.

בעקבות מאורעות 1939-1936 פחתה תנועת התיירות לארץ והשפיעה על מצבו הכלכלי של המלון. המלון נסגר סופית לאחר שנזרקה פצצה על ידי פורעים ערבים למטבח המלון. פצצה זו הבריחה את אחרוני האורחים.

מלון הרצליה במרכז הכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נוף חנה

ב-3 ביולי 1923[6] פתחה המשפחה מלון נוסף ששכן בשכונת מרכז הכרמל במבנה ששכן בפינת שדרת הברושים ורחוב קלר של היום. המבנה קרוי היום "בית אורנים". מטרת הקמת המלון הייתה לאפשר ליהודים שומרי מסורת להתארח במרכז הכרמל. עד להקמת המלון האפשרות היחידה באזור זה היו אכסניות בבעלות גרמנית. במבנה זה התאורה החשמלית סופקה באמצעות מצברים. המלון שכן במבנה זה עד שנת 1928, אז עבר למבנה ברחוב יפה נוף 34 (היום קרוי "נוף חנה"). מבנה זה היה בעל שלוש קומות והייתה לו תצפית יפה על נוף מפרץ חיפה. במלון זה היו מים זורמים שמקורם היה בחביות שניצבו על גג המבנה. המלון נסגר בשנת 1932 בגלל מיעוט אורחים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יואב פוגלסון, מלונות הרצליה בחיפה, חיפה - בטאון העמותה לתולדות חיפה, גיליון 5, דצמבר 2007, עמ' 18-17
  • יעקב שורר, לטייל בחיפה בין כרמל לים, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמ' 77

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלונות הרצליה, חיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתב מחיפה, הצבי, 3 בפברואר 1910, מכתב מחיפה, הצבי, 1 ביוני 1910
  2. ^ מר ילין פקיד יק"א התארח במלון מר ילין, הצבי, 28 במרץ 1911
  3. ^ מלון "הרצליה" בחיפה, הצבי, 9 בנובמבר 1910 (מודעה)
  4. ^ עונת הסיירים בארץ ישראל, הזמן, 21 באפריל 1912
  5. ^ בר הכא, לרגלי הכרמל, הצבי, 21 ביוני 1910
    בר הכא, מכתב מחיפה, הצבי, 10 ביולי 1910
  6. ^ שמעון שטרן, התפתחות המערך העירוני של חיפה בשנים 1947-1918. עבודת דוקטורט שהוגשה לסנאט האוניברסיטה העברית, 1974 עמ' 189