מלחמות הרדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכי אסלאם
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים
מלחמות הרידה

מלחמות הרדה (בערבית: حروب الردة, מילולית: מלחמות הכפירה) - 633-632 - המלחמות שהוביל הח'ליפה הראשון, אבו בכר, בשבטים הערבים שחזרו בהם מהתאסלמותם.

עם מותו של הנביא מוחמד בשנת 632 עזבו את עדת המאמינים המוסלמית כמה עשרות שבטים מרחבי חצי האי ערב וחזרו בהם מנאמנותם לנביא ואמונתם באסלאם. על פי המסורת המוסלמית, מי שחוזר בו מהיותו מוסלמי - דינו מוות. אבו בכר שתפס את מקומו של מוחמד כמנהיג האסלאם, הכריז על מלחמת חורמה דתית שנמשכה כשנתיים ובסופה חזרו השבטים הסוררים לחיק האסלאם. אחד המצביאים החשובים ששלח אבו בכר בראש כוחותיו למלחמה היה ח'אלד בן אל-וליד.

הסבר היסטורי אחר הוא שהשבטים שנחשבו לכופרים, מעולם לא התאסלמו, אלא רק נתנו את אמונם למוחמד כמנהיג פוליטי. על פי הסבר זה, עם מותו של הנביא, תמה מחויבות השבטים והם לא ראו עצמם מחויבים ליורשיו. האליטה המוסלמית החדשה, בראשותו של אבו בכר, לא קיבלו את התנתקות השבטים מסיבות כלכליות ופוליטיות ויצאו למלחמה בהם. על מנת להצדיק את המלחמה ולרתום את הלוחמים, השתמשו אבו בכר ואנשיו בטיעון הדתי. לאחר מלחמה קשה ואכזרית הובסו השבטים וקיבלו את מרות ההנהגה החדשה.

משמעויות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר למאבק עצמו, יש למלחמה מספר משמעויות חשובות בראיה היסטורית:

  1. הניצחון וההצלחה האדירה של המוסלמים במלחמות הרדה יצרו מומנט של כיבושים שיצא מעבר לגבולות חצי האי ערב והגיע בסופו של דבר עד לספרד במערב וסין במזרח.
  2. הכנעת השבטים המורדים יצרה היררכיה ברורה בין השבטים בחברה המוסלמית המתהווה.
  3. יותר מעשר שנים אחרי ההג'רה, חזרה מכה להיות המרכז, אבל הפעם כמרכז מוסלמי.

משמעות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג מלחמת-רדה (מלחמת כפירה) משמש עד לעצם היום הזה - ארגונים אסלאמים, דוגמת אל-קאעידה, עושים בו שימוש כדי לתאר את מלחמתם במדינות המוסלמיות שמשתפות פעולה עם המערב.