מלחמת גוג ומגוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "גוג ומגוג" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעויות אחרות, ראו גוג ומגוג (פירושונים).
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ציטוטים ארוכים, חוסר קוהרנטיות, ניסוחים קלוקלים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מלחמת גוג ומגוג היא מושג ביהדות המתאר את מלחמה או סדרת מלחמות[1] אשר צפויות להתרחש באחרית הימים, לפי מסורות שונות שמקורן בתנ"ך. במלחמה זו, צפויה לקום קואליציה גדולה של רבות מאומות העולם, בראשות גוג מלך מגוג, שתילחם בעם ישראל. מלחמה זו תהיה עקובה מדם ובסופה יכניע האל באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות האל. מקורות יהודיים חלוקים בשאלה אם המלחמה תתקיים לפני[2] או אחרי[3] בוא המשיח, או אולי תתחיל לפני אך תסתיים לאחר בואו.[4] על פי המדרש לאחר המלחמה לא יגלה עוד עם ישראל מארצו.[5]

הרקע והתכלית למלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה היא שילוב ומיצוי של מספר תהליכים בארץ ישראל ומחוצה לה. היא המבשרת על תקופה חדשה, אחרית הימים, במהלכה יגיע מלך משיח[6] והתחזקות מוסרית. מטרת המלחמה היא שמרה על קדושת שם ה' בפני עמו ובפני אומות העולם, שנפגעה בשל הידרדרות מוסרית בקרב בנ"י.[7] בעת הגלות יחולל שם ה' לנוכח כוחו הרפה[8]. על כן מחליט הבורא לפעול למען קדושת שמו שלו,[9] להביא לשיבת ציון ולהתחיל תהליך טיהור של העם עד שאלו יזכרו את דרכיהם הרעות.[10] במהלכו תפרוץ רעה נוספת מהצפון. קשה להבין מהכתוב את סדר אירועי אחראית הימים. כנראה בתום המלחמה, יופצו שבע המצוות בהם הצטוו בני ונוח והעם מוסרית יתחזק, בין היתר כנראה, בשל איחד העם סביב אירועי המלחמה.[11]. בורא עולם ימחק את שמות העצבים,[12] נביאי השקר ויצר הרע.[13]

בעיות בהנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאל תיאר את התקופה לראשית השואה,[14] כתקופה בה מנהיגי ישראל, רועי העם, זוכים לשכרם על עמלתם אולם הצאן (העם) שכחו לרעות.[15] לפיכך הצאן מתחיל להתפזר שוב מחדש ואנו נסוגים חזרה אל הנסיבות שהובילו לחורבן בית שני כנגד תהליך שיבת ציון. בהיעדר מוסר, אח פוגע באח עד לכדי מצב בו העדר כולו הופך לטרף בידי "כָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה"[16]. חברה הנשלטת בידי "הַשֹּׁאֲפִים עַל-עֲפַר-אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים"[17] חפצים למצוא דרכים נוספות לגזול את העני וגורמים לו לסור מדרך הישר מפני שהתהליכים האלו מזינים זה את זה. מצד אחד, האדם חושק לשרוד בחיים ומנגד ההצלחה בחיים נעשית על גבם של "הָאֹבֶדֶת", "הַנִּדַּחַת" ו"הַחוֹלָה".[18] התהליך הרסני מעודד לשלוח רעה חדשה מהצפון (ולפיכך אסור לייחל לבוא מלחמה) אך הפעם מחליט בורא עולם כי נמאס לו מהנהגה הכושלת[19] ולכן הוא עצמו ייקח את הפיקוד על עמו וייחשף "יוֹם עָנָן, וַעֲרָפֶל".[20]

שבעים הרועים של בני ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת גוג ומגוג מוזכרת לראשונה בספר במדבר ומתקשרת לבעיה עם ההנהגה והעם. "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים"[21] בשל המחסור בבשר.[22] יהושע בן נון מתחנן בשם העם[23] ומשה מתפלל לעזרה "כי כבד ממני" (במדבר יא, 14).

הנהגת משה להבדיל מיהושע[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה התנגד נחרצות לאכילת הבשר[24] ודורש מהם לאידאלים גבוהים אך ה' נעתר לבסוף לתפילת יהושע בן נון,[25] והמטיר בשר במשך חודש ימים. ייתכן שזהו ההסבר לבקשת משה מה', "הרגני נָא הָרֹג"[26], כלומר הורד אותי דרגה, כי אין הוא ראה את העולם מנקודת מבטם של העם. העם קשה עורף משחר יציאתו ממצרים כך גם כאשר הגיעו לרפידים, דרש העם מים, לא כי הם צריכים אלא כי לא סמכו בקיומו של ה' שיספק להם מים כשיזדקקו. משה מכה בסלע כדי להדגים לעם שיש ה' ומשתלם לעבוד אותו.[27]

ה' נעתר לדרישת משה והורג (ויאסף) את משה ובמקום מעלה דרגה לשבעים ובכך מסמן את תום דרכו של משה וסלילת הכניסה לארץ בדרכו של יהושע, כלומר במנהיגים הדרושים פחות מהעם וחוטאים בדרך בעצמם. כל שבט שלח שישה נציגים (סה"כ 72) ולכן היה צורך לבצע הגרלה. בשל תוצאות ההגרלה, שנים מהנציגים, אלדד ומידד החליטו לוותר על מינוים. חרף זאת רוח ה' נפלה עליהם והם נבאו נבואות עליהן אין פרוט בספר במדבר.[28] הסנהדרין פרט על הנבואות[29]. הראשונה על מות משה והכניסה לארץ ישראל בידי יהושע בן נון. השנייה על מלחמת גוג ומגוג. הן בססו את הטיעון באמצעות הפסוק, "בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג... הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים..."[30]

אכילת הבשר הורידה מקדושת העם. לא רק בשל האכילה אלא בגלל שרק אצל הגויים נוהג צדיק להתפלל עבור כולם.[31] במקום שיהושע ידרוש מהעם לעבוד את ה' הוא נכנע לו ועושה כדרישתו ייתכן כי הוא עצמו אינו מבין את התוצאה של בקשתו. בנ"י מתים[32]. המפרשים מסביר כי זו מטאפורה למיאוס מבשר. המאיסה הובילה לתובנה שהבעירה-התאווה לבשר ממיתה את האדם ואינה כדאית. במילים אחרות, בנ"י המיתו את התאווה אך לא מתו פיזית. בעת קבורת התאווה הסביר משה לעם שהעולם חייב את המתים כדי שיתפתח. באותו שלב, בנ"י בוחרים לוותר על התאווה ולפקוד את תפקיד "החיים".[33] בהמשך העלילה מתברר שגם בקרב בנ"י עדין קיימים שבטים (ראובן וגד) המתאווים לאכול וממון ולכן משה מתפלל עבורם.[34]

מיד לאחר מכן, מגיע עמלק כאתגר חדש.[35] יהושע מבקש ממשה שישלח אנשים להלחם במלחמה. בספר תהלים מצוין שהלוחמים היו בני אפרים,[36] אלו שבטחו בכוח זרועם,[37] אך הם הפסידו בקרב ונצחו רק באמצעות משה.[38] מפני שלא עבודת האדם מנצחת במלחמות אלא עבודת השלמות. לכן מצד אחד העם צריך לעשות ולעמול אך מצד שני צריך לזכור שהכוח אינו שייך לו.

הקבלה למלחמת גוג ומגוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת הקבלה בין ספר במדבר ליחזקאל. פרט לאזכור מלחמת גוג ומגוג בנבואת מידד ואלדד, בשני הספרים מוזכרים מוטיבים זהים: האש[39], קבורת התאווה[40], שבע[41], רוח[42] ואלו חושפים את הרעיון מאחורי מלחמת גוג ומגוג.

בנ"י עוברים במדבר תהליך דומה לאירועים שיתרחשו במלחמת גוג ומגוג. למעשה נבואת גוג ומגוג מחזירה אותנו לצורך להבעיר, להשמיד את התאווה והרצון להידמות ליתר העמים. יש כאלו שאף מרחקים עם הדמיון וטוענים שה' ימטיר על בנ"י, לפני מלחמת גוג ומגוג המדומה,[43] מנהגים זרים. אלו יגיעו למצב רוחני של מיאוס עד הוקעה של אותם מנהגים זרים והבנה כי לא טובים היו להם ולכן יחזקאל נבא שהשלב הראשוני בגאולה יהיה רצון להיות "כְּכָל-הַגּוֹיִם"[44] תחילה שיבת ציון תעודד את בנ"י לשאוף לכסף וממון בשל הצימאון לו ("הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת"[45]) אך אז יתחיל בקרבכם מיאוס ממנו והבנה כי התפקידים (של הגויים), לא להם[46].

"וְאַנְשֵׁי תָמִיד יַבְדִּילוּ עֹבְרִים בָּאָרֶץ - מְקַבְּרִים אֶת הָעֹבְרִים"[47] ותיווצרנה שלוש קבוצות בעם, המתאווים (רודפי הגשמיות), אנשי תמיד (אנשי התורה ותפילה) והמעורבבים. בשלב השני של הגאולה תהיה קבוצה של עוברים מקבוצה אחת לשנייה כך שלבסוף קבוצת המתאווים תקטן אך לא תעלם. כלומר במלחמת מלחמת גוג ומגוג כל אדם יברר ויאבק בליבו על הקבוצה המתאימה לו.

בהתאם לברכתו של משה על ראובן וגד, בראשית המלחמה ה"עוברים" מהגשמיות לרוחניות יעברו תהליך של מיאוס בו יחשבו את המתאווים כאל מתים[48]. אט, אט הם יעברו תהליך גמילה מתאווה, ארוך וכואב במשך שבע שנים שיחזק אותם בענייני התורה.[49] בשלב הבא, כל אחת מקבוצות יפנימו כי לא לכולם מתאימה הקבוצה אשר בה בחרו, ותיווצר הרמוניה והסכמה בין הקבוצות שלכל אחת מהן תובטח חלק מהעולם הבא עם תפקיד שונה בו.

הידרדרות מוסרית של העם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישעיהו מפרט על הידרדרות המוסרית שראשית, גם היא, עוד מספר במדבר ונוגעת לרעיון האמונה ול"כחי ועוצם ידי".[50] הזהב והכסף הם אחד הסיבות לחטאי העם, אחד מהמפורסמים הוא חטא עגל הזהב לכן לפני הכניסה לארץ, משה מחזק את העם ומנבא להם כי יגברו על עצמת הכנענים אולם בימים הבאים, כאשר עושר ימלא את ארץ, יזכרו שהכל מעשי ה'.ישעיהו משחזר נבואה זו ואמר כי לאחר השביה ארצה, הארץ תתמלא טוב,[51] ולכן "וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ, אֱלִילִים: לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ, לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו. ט וַיִּשַּׁח אָדָם, וַיִּשְׁפַּל-אִישׁ"[52]. על לכן ביום בו יתגלה בורא עולם, "יַשְׁלִיךְ הָאָדָם, אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ, וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ"[53]

ישעיהו פרט בהרחבה על החטאים: בנ"י מאמצים מנהגים זרים,[54] גברים נשאים לגויות, עושק האביון, גאווה במעשיהם, נשים עסוקות יתר על המידה במראה החיצוני, נערים מנהלים את המדינה, צדיקים מסרבים לקחת פיקוד בשל שחיתות המערכת ועוד.[55] עיקר הכעס הוא כלפי הרשעים, מי שלא הקשיב חרף ההזהרות[56]

היריבות של גוג בה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

יריבות ארוכת שנים של גוג נגד ה'. על פי נבואת יחזקאל חרף אפו של ה' באותה תקופה ולכן הוא יגרום לו לעלות על ארץ ישראל.[57]

זהותם של גוג ומגוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעשה, כתבו המפרשים[58]: "שם גוג ושם מגוג כבר יישכח בימים ההם עד שלא ידעו כלל מי היא האומה שנקראת בפי הנביא מגוג ושם מלכהּ גוג, רק אז כשיבוא על הארץ ויתקיימו דברי הנביא, אז ידעו שזה הוא המלך גוג שניבא עליו". יחד עם זאת, היו מפרשים שעסקו בנושא.

גוג: לפי פשט המקרא גוג מזוהה עם ארץ המגוג (ככל הנראה נשיאה של ארץ המגוג) ובנוסף הוא "נשיא ראש" על משך ותובל, שהן אומות נוספות מבניו של יפת. אך לפי המפרש צריכה להיות שם ו' החיבור, כך שגוג וארץ המגוג הם שני גופים נפרדים במלחמה. על פי המקרא גוג יקבץ הרבה עמים וממלכות לעלות עמו למלחמה על ישראל. יש שכתבו, כי גוג הוא ארמילוס הרשע, אשר על ידו יהרג משיח בן יוסף. לפי אחת הדעות המובאות בתלמוד[59] "ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג", וחוגים מסוימים ביהדות הסתמכו על משפט זה וטענו שבכל אדם נשמת גוג ומגוג ונשמת משיח, כלומר לכל אדם בכל דור יש את היכולת להיות המשיח או להיות גוג ומגוג ולכן בכל דור יכולה להיות גאולה.

מגוג: היא אומה עתיקה, אחד מבניו של יפת, ויש מסורות שונות לגבי זהותה שחלקן מובאים להלן:

שאר העמים שיקבץ גוג ויעמוד בראש הקואליציה איתן יהיו: מגוג, פרס, משך, תובל, כוש, פוט, גומר ועוד.

עוד מוזכר בעובדיה, כי אדום תעמוד מנגד ולא תשתתף במלחמה, אך בכך היא תחרוץ את דינה כי לא יעזרו לישראל.[60]

תיאור המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעה מהצפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית המלחמה תפתח לאחר שיבת ציון, כאשר בני ישראל ישבו על אדמת הארץ. בנוסף התהליכים המתוארים לעיל יגיעו לכדי מיצוי. בעקבות הידרדרות המוסר והפגיעה בכבודו של ה', תפתח רעה מהצפון,"י, וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר: רְאֵה, הַיּוֹצְאִים אֶל-אֶרֶץ צָפוֹן--הֵנִיחוּ אֶת-רוּחִי, בְּאֶרֶץ צָפוֹן"" (זכריה ו, 8), אשר באמצעותה ייחשף ה' בפניו העולם כולו.[61] לפי רבי שמואל לאנייאדו, מלחמת גוג ומגוג תחל במצר הורמוז.[62]

המלבי"ם בפירושו על יחזקאל ל"ח מתואר מי הם העמים הנמצאים בצפון: "הנה, בעת קץ, אחר שכבר ישבו ישראל על אדמת ישראל, עתידים האומות להתאסף ולכבוש את ירושלים. ויבוא גוג, נשיא משך ותובל, מארצות הצפון והמערב, שהם הערלים הנקראים אדום. ומשך ותובל הם מבני יפת הגרים באירופה, ושם אמר כי פרס כוש ופוט איתם, וכן בית תוגרמה, שהם כולם נימולים מחזיקים בדת ישמעאלים, והם יתאספו עם בני אדום לכבוש הארץ מיד ישראל." בנוסף בפרשנות המלבי"ם על זכריה ו, 8, נכתב "השחורים שהיא מלכות רומי שהיא תצא אל ארץ צפון (בבל) וגם היא תהיה צפונית ומשם תיפתח הרעה להחריב את ירושלים" כלומר המדינה שתגבש את הקואליציה נגד ישראל זו אותה המדינה שתכבוש את "ארץ הצפון" שהיא על פי המסורת היהודית - בבל.

אסופת העמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת עמים תתקבץ ותכרות ברית ביניהם על מנת לעלות למלחמה על ארץ ישראל ופרט על ירושלים.[63] בספר הזוהר (בראשית נ"ח) אף מוזכר כי הקב"ה עתיד להחיות את כל המלכים שעשו צרות לעם ישראל ואשר החריבו את המקדש, ולהמליכם כבתחילה, וכולם יצאו יחד למלחמה על ישראל.

הנביא והרוחניות במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הלכות מלכים ומלחמות, בראשית מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישראל שיכין ויישר את לב העם. הוא לא יעסוק בהיבטים הדתיים אלא בהיבטים הרוחניים והמוסריים.

ייראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג; ושקודם מלחמת גוג ומגוג, יעמוד נביא לישראל ליישר ישראל ולהכין ליבם: שנאמר "הנה אנוכי שולח לכם, את אלייה הנביא" (מלאכי ג,כג). ואינו בא לא לטמא הטהור, ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין; אלא לשום שלום בעולם, שנאמר "והשיב לב אבות על בנים" (מלאכי ג,כד)

– הלכות מלכים ומלחמות פרק יב, ג

הסיבה לפתיחת המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתם תהיה לכלות את עם ישראל, ולכבוש את ארץ ישראל ובפרט את ירושלים בירתה.[64] העושר הוא תוצאה של קיבוץ גלויות של יהודים, לא שארץ ישראל בעלת משאבים אלא שיהיה סחר בינלאומי עם אותם ארצות שיצאו משם כך ישראל תהפוך ל"טבור הארץ" דהיינו האזור המרכזי של סחר בעולם, ולכן יאמרו האומות שעיקר העושר העולמי מתרכז רק במקום אחד ולא שוויוני, ועל ידי זה ירצו לשלול ולבוז את העושר של ישראל.

מיקום המלחמה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי יחזקאל המלחמה תהיה בהרי ישראל,[65] ולפי זכריה בירושלים: "ביום ההוא יגדל המספד (=ההספד) בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון".[66] המילה באנגלית "Armageddon" (סוף העולם) בברית החדשה הגיעה מפסוק זה.

הכוחות הלוחמים כנגד גוג ומגוג ותיאור המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמה יקחו חלק בני ישראל אך אל להם לפחד מכוחות האויב כנאמר בילקוט שמעוני:

Cquote2.svg

א"ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומר להיכן נבוא ונלך, להיכן נבוא ונלך, ואומר להם בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם. מפני מה אתם מתיראים? אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה.

Cquote3.svg
– ישעיהו פרק ס' רמז תצט

ה’ ייקח חלק במלחמה זו באמצעות אותות ומופתים גדולים.[67] אלו יגרמו לכוחות האויב להרוג זה את זה בשל המהומה המרובה[68] וכך הרים יתמלאו בהרוגיהם,[69]. במשך שבעה חדשים ישראל יקברו את האויב.[70]

העיסוק במלחמת גוג ומגוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנים שונים התייחסו למלחמת גוג ומגוג על פי המסופר בספרי הנביאים ועל פי מדרשי חז"ל. בספרו משנה תורה, כתב הרמב"ם בנוגע למלחמת גוג ומגוג ובנוגע לשאר העניינים הנוגעים לגאולה המשיחית ולעתיד לבוא שאין אדם צריך להתעסק בדברים הללו, משום שהם לא מביאים לא ליראה ולא לאהבה, וגם החכמים עצמם חלוקים ביניהם בתיאור המלחמה ובפרטיה:

Cquote2.svg

אמרו חכמים, אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד. יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא ליישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו'. ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר, כמו שבארנו.

Cquote3.svg
– משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות יב, 2

ראיית השואה כמלחמת גוג ומגוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מרדכי אליהו היה אומר כי השואה הייתה מלחמת גוג ומגוג. לפי זה הרב אליהו סובר כי הוא גוג הוא היטלר, ומגוג היא גרמניה הנאצית שאספה את כל עמי אירופה למלחמה על עם ישראל, ותכננה לכבוש את ירושלים ולהחריב את היישוב בארץ ישראל וגרמניה הנאצית הפסידה בדרך לכיבוש ירושלים בקרב אל-עלמיין השלישי שהיה קרב מכריע, שהתנהל במסגרת המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. וכי לפי זה מלחמת העולם השנייה היא מלחמת גוג ומגוג. בין היתר הוא מסתמך על תרגום יונתן בן עוזיאל.

האדמו”ר ממעליץ הסביר שהוא שמע מהרב אהרן מבעלז, שרצח ששת מיליוני הקדושים היהודים בשואה הנאצית היה שיאה של מתקפת גוג ומגוג נגד עם ישראל. כתוצאה מכך, שליש מהעם היהודי הושמד.

הרבי מלובביץ’ אמר[דרוש מקור] דברים דומים, והסביר על פי מסורת מתלמידי הבעל שם טוב, שבשל ההתארכותה הרבה של הגלות - ייסוריה מלחמת גוג ומגוג בוטל, ואילו השואה הינה במסגרת 'חבלי המשיח' של מלחמת גוג ומגוג ולאחר יוטב לעם ישראל.

מקורות מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר יחזקאל פרקים ל"ד - ל"ט.
  • תהילים פרקים ב, פג
  • זכריה פרקים י"ב - י"ד
  • ישעיה פרק מ"ד
  • דניאל פרקים י"א, י"ב
  • יואל פרק ד.
  • סנהדרין (דף יז, א)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש המפרשים שיהיו שלוש מלחמות גדולות בעולם. חז"ל מפרשים כי גוג ינסה לעלות שלש פעמים על ירושלים. בשתי הפעמים הראשונות ייכשל, אבל בשלישית הוא יצליח ללכוד את העיר לפרק זמן קצר
  2. ^ ויקרא רבה צו ט, ו; שבחי ר' חיים ויטאל; הגר"א בליקוטי אגדות
  3. ^ רמב"ם, אגרת תימן דף מט; החתם סופר שו"ת, חלק ו', סימן צ"ח ד"ה שאני
  4. ^ מהרש"א סוכה נ"ב ע"א ד"ה על
  5. ^ מדרש אגדה בראשית ח י"ב
  6. ^ בהתאם לרמה המוסרית של בנ"י (ראו משיח שבכל דור)
  7. ^ ראו לדוגמה עמוס פרק ה, 6-15, יחזקאל לו 23
  8. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ו, פסוק כ'
  9. ^ שם, פסוק 23
  10. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ו, פסוקים ג'-ל"א
  11. ^ הרי בעיות מוסר תמיד נקשרו למלחמת אחים והעם מלוכד הוא אחד מסממני ביאת המשיח, ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק כ"ב
  12. ^ הפרשנות שנויה במחלוקת או אלו הגורמים עצב או מעצבי עבודה זרה או הגורמים לאדם לעבוד עבודה מאומצת.הרחבה ניתן למצוא באתר תורה
  13. ^ ספר זכריה, פרק י"ג, פסוק ב'
  14. ^ שואה כדברי ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק ט'
  15. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ד, פסוקים ב'-י'
  16. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ד, פסוק ה'
  17. ^ ספר עמוס, פרק ב', פסוק ז'
  18. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ד, פסוק ד'
  19. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ד, פסוקים ט'-י"ב
  20. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ד, פסוק י"ב
  21. ^ שמו לב לכף הדמיון, ספר במדבר, פרק י"א, פסוק א'
  22. ^ כחלק מהתבדלות בנ"י נאסרו מנטילת בשר וחיו על נוזל מזין. להרחבה ראה המידע החסוי ממלחמת עמלק על הפסוק ספר תהלים, פרק ע"ח, פסוקים ט'-ט"ו. ראה גם ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ד'
  23. ^ כי גופם כגוים
  24. ^ אכילת בשר לא הותרה לבני האדם מלכתחילה רק אחרי המבול ויש דרישה לחזור למצב של אי אכילת בשר
  25. ^ " לֶחֶם אַבִּירִים, אָכַל אִישׁ;" (תהלים עח 25), להרחבה ראה המידע החסוי ממלחמת עמלק
  26. ^ ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ט"ו
  27. ^ ספר במדבר, פרק כ', פסוקים א'-י"ג
  28. ^ ספר במדבר, פרק י"א, פסוקים כ"ה-כ"ו
  29. ^ סהנדרין יז א
  30. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק י"ז
  31. ^ ראה רש"י, במדבר,יג, כ, "היש בה עץ - אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו"
  32. ^ מסכת תענית ט, א. מסכת יומא עו א
  33. ^ להרחבה ראה, המת בתקופת גוג - ועונשו! מכללת הרצוג דעת
  34. ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ו' ולכן שטחם מעבר לירדן נחשב בידי השבטים ארץ טמאה ספר יהושע, פרק כ"ב, פסוק י"ט
  35. ^ ספר שמות, פרק י"ז, פסוקים ח'-י"ג
  36. ^ ספר תהלים, פרק ע"ח, פסוק ט'
  37. ^ ראה פרשנות דברי הימים ב כה, ז-ח.
  38. ^ ספר תהלים, פרק ע"ח, פסוקים ל"ח-מ"ג
  39. ^ ראה ספר יחזקאל, פרק ל"ט, פסוקים ו'-ט', בהקבלה אל ספר במדבר, פרק י"א, פסוק א'
  40. ^ ראה ספר יחזקאל, פרק י"א, פסוקים ב'-י"א בהקבלה אל ספר במדבר, פרק י"א, פסוקים ד'-ל"ג
  41. ^ ראה ספר יחזקאל, פרק ל"ט, פסוקים ט'-י"ב בהקבלה אל ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ט"ז. שבעים רועים כשבעים הגוים שיצאו מנוח ובהם בוערת אש התאווה. על כך ראו ראה זהר שמות ויקהל, דף רג א. כמו גם ישעיה ל לג. המספר 7 הוא גאולה באמצעות הטבע להבדיל משנים (אלדד ומידד), גאולה באמצעות אמונה. להרחבה, הגג שהפיל את אגג
  42. ^ ראה ספר יחזקאל, פרק ל"ט, פסוק כ"ט בהקבלה אל ספר במדבר, פרק י"א, פסוקים ט"ו-כ"ט
  43. ^ כפי שבנ"י לא מתו ממש כך גם גוג ומגוג לא ממש מגיעים לארץ אלא חפצים בה. ויש שמפרשים כי בדומה לציפייה שהייתה לשלו, כך תהיה ציפייה למלחמה, אך מה שנראה כהתממשות נבואה מתברר כמגפה רעה שכן אסור לחפוץ למלחמה. ראו גם ספר עמוס, פרק ה', פסוקים י"ח-כ"ה
  44. ^ ספר יחזקאל, פרק כ"ה, פסוק ח', "וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר, וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר, וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ, וִחְיִיתֶם".ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק ו'
  45. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוק ד'
  46. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ט, פסוק י"א
  47. ^ כנראה השלטון יגדירו "אנשי תמיד", העוסקים תמיד בתורה שיגדירו ויקברו את המתאווים יחד עם העוברים, אלו שעברו מתפקיד אחר לאחר עד שבחרו לשוב לדרך הישר. ספר יחזקאל, פרק ל"ט, פסוק י"ד
  48. ^ שנאמר "המת בשבע שני גוג אין לו חלק לעתיד לבוא"
  49. ^ ראו הרב אשר פריינד זצוק"ל בגיליון 'החברותא' מס' 173.
  50. ^ ראו גם פרשת עקב
  51. ^ ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק ו'
  52. ^ ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק ח'
  53. ^ ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק כ'
  54. ^ ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק ו'
  55. ^ ספר ישעיהו, פרק ג'
  56. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ג, פסוקים ח'-ט'
  57. ^ יחזקאל לח, פסוק 18
  58. ^ לשון המלבי"ם ביחזקאל ל"ח, י"ז. וכן כתב הרד"ק שם ל"ח, ח'.
  59. ^ סנהדרין דף צ"ד עמ' א'
  60. ^ ספר עובדיה, פרק א', פסוקים א'-י"א
  61. ^ יחזקאל ל"ח 14-23
  62. ^ שמואל לאנייאדו בספרו "כלי פז" (על ישעיהו פרק לד פסוק ו). הספר באתר hebrew books
  63. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוקים ד'-ז'
  64. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוקים י'-י"ג ראה גם פרוש המלבי"ם ליחזקאל לח,יב, "מפני "העם שהוא מאוסף מגוים" ועי"כ הם "עושים מקנה וקנין", כי כל אחד סוחר ועושה מקנה עם הגוי שיצא משם ונתרבה שם המסחר מאד, עד שהם "יושבים על טבור הארץ" ומסחר כל העמים בא עליהם, וצריך לבטל המסחר הזה המזיק לכל העולם כולו."
  65. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ט, פסוקים א'-ה'
  66. ^ ספר יחזקאל, פרק י"ב, פסוק י"א
  67. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק כ"ב וגם ספר זכריה, פרק י"ד, פסוקים י"ב-י"ג
  68. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק כ"א וגם בספר ירמיה, פרק נ', פסוק ט'. מלבי"ם הסביר: "חיצי האויב יהיו דומים כאילו יש להם שכל, ויבואו מעצמם למטרה".
  69. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ט, פסוק ד'
  70. ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ט, פסוקים י"ב-י"ג