מלחמת האזרחים בקולומביה
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים. |
| מלחמת האזרחים בקולומביה | ||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 .jpg) למעלה: חיילי צבא קולומביה
למטה: לוחמי FARC |
||||||||||||||||||
| תאריך התחלה: | 1964 | |||||||||||||||||
| תאריך סיום: | מתמשך | |||||||||||||||||
| משך הסכסוך: | כ־51 שנים | |||||||||||||||||
| מקום: | קולומביה | |||||||||||||||||
| תוצאה: | סכסוך מתמשך | |||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||
|
מספר ההרוגים הכולל: 218,094
מספר האזרחים ההרוגים: 177,307 מספר העקורים: 4,744,046 - 5,712,506 |
||||||||||||||||||
מלחמת האזרחים בקולומביה (בספרדית: Conflicto armado interno en Colombia) הוא סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, ארגוני פשע וארגוני גרילה שמאליים כגון FARC ו-ELN הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
שורשי הסכסוך נעוצים בעימות שמכונה "לה ויולנסה", שהיה מלחמת אזרחים שהחלה ב-1948 בעקבות התנקשות במועמד לנשיאות חורחה אליסר גייטאן, שעמד בראש המפלגה הליברלית, ובדיכוי בתמיכה אמריקנית של קומוניסטים באזורי הכפר של קולומביה בשנות ה-60, מה שהוביל גורמים קומוניסטיים וליברליים לחבור יחד ולהקים את מחתרת FARC.
בשיא שלטו המורדים על כארבעים אחוז משטח קולומביה, ה-FARC ביצע פעולות טרור קיצוניות ודחה הצעות להסכמי שלום מחוץ למדינה. אולם בהדרגה תודות להפצצות של חיל האוויר הקולומביאני המורדים נחלשו בהדרגה וכיום הם שולטים על שלושים אחוז משטח המדינה. בשנת 2010 החריף המאבק כאשר קולומביה תקפה מעוזי מורדים באקוודור,[2] מה שגרם לנשיא אקוודור לגנות את קולומביה ולונצואלה לשלוח כוחות אל הגבול הקולומביאני.[3] בתגובה טענה קולומביה ששתי המדינות משתפות פעולה עם המורדים ואף נמצאו ראיות לכך שהמורדים סייעו לנשיא ונצואלה הוגו צ'אווס בבחירתו לנשיאות. אם כי יש המפקפקים באמינות המסמכים.[4]
ב-5 בנובמבר 2011 נהרג אלפונסו קאנו מנהיג ה-FARC ובמקומו מפקד על הארגון איוואן מרקס. בשנת 2012 החלו שיחות בין הצדדים נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס הכריז שעל ההסכם להיחתם עד נובמבר 2013, אולם השיחות בוטלו כאשר בין השנים 2014 ו-2015 ביצע הארגון התקפות רבות.
לפי הערכת ה"מרכז הלאומי של קולומביה לזיכרון היסטורי", כ-220,000 בני אדם נהרגו במלחמת האזרחים בין 1958 ל-2013, מרביתם אזרחים (177,307 אזרחים ו-40,787 לוחמים). כמו כן, יותר מחמישה מיליון אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם בין 1985 ל-2012, מה שיצר את אוכלוסיית העקורים השנייה בגודלה בעולם.[5]
