מלחמת האזרחים בקולומביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מלחמת האזרחים בקולומביה
Ejercito de colombia.jpgFARC guerrillas during the Caguan peace talks (1998-2002).jpg
למעלה: חיילי צבא קולומביה
למטה: לוחמי FARC
תאריך התחלה: 1964
מקום: קולומביה
תוצאה: סכסוך מתמשך
הצדדים הלוחמים

Flag of the FARC-EP.svg FARC (עד 2016)
Flag of ELN.svg צבא השחרור הלאומי
Flag of EPL.svg צבא השחרור העממי
מיליציות נוספות
 ----
בעלות ברית
ונצואלהונצואלה  ונצואלה
קובהקובה  קובה (עד 1991)
ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות (עד 1991)

מפקדים
כוחות

סה"כ בערך 460,763 שוטרים וחיילים[1]

סה"כ בסביבות 13,000 לוחמים נכון לשנת 2013

אבידות

מאז 2004, 4,908 הרוגים, 20,001 פצועים.

משנת 2004 בערך 11,484 הרוגים

מספר ההרוגים הכולל: 218,094[2]

מספר האזרחים ההרוגים: 177,307[2]

מספר העקורים: 5,712,506[2]

מלחמת האזרחים בקולומביהספרדית: Conflicto armado interno en Colombia) הוא סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, ארגוני פשע וארגוני טרור וגרילה שמאליים כגון FARC ו-ELN הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי הסכסוך נעוצים בעימות שמכונה "לה ויולנסיה" - מלחמת אזרחים שהחלה ב-1948 בעקבות התנקשות במועמד לנשיאות חורחה אליאסר גייטאן, שעמד בראש המפלגה הליברלית. דיכוי של קומוניסטים באזורי הכפר של קולומביה בשנות ה-60 בתמיכת ארצות הברית הוביל גורמים קומוניסטיים וליברליים לחבור יחד ולהקים את מחתרת FARC.

מהלך המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-80 של המאה ה-20 פעל FARC כמחתרת בעלת עמדות סוציאליסטיות מהפכניות, אלא שהחל מאמצע שנות ה-80 החל הארגון לעסוק בסחר בסמים ובחטיפת אנשים (אף שרשמית, הארגון מסרב להודות בכך שהוא עוסק בסחר לא חוקי בסמים). בשנות ה-90 של המאה ה-20 הביא הארגון להעמקת התפתחות הנרקו-טרור, טרור שממומן באמצעות סחר לא חוקי בסמים.

הארגון ביצע שורת פיגועי טרור, ואחד המאסיביים שבהם היה ב-3 בנובמבר 1998, כאשר פיצוץ אדיר בעיר מיטו הביא להרג 130 איש ולפציעתם של 30. נוסף להתנקשויות ופיגועי טרור רצחניים פעל הארגון באמצעות חטיפות, כולל חטיפות המוניות. אחת החטופות המפורסמות ביותר היא אינגריד בטנקור, סנאטורית קולומביאנית ממוצא צרפתי, אשר שהתה בשבי FARC במשך כמה שנים, ושוחררה במבצע צבאי.[3]

בשיא שלטו המורדים על כארבעים אחוז משטח קולומביה. FARC ביצע פעולות טרור קיצוניות ודחה הצעות להסכמי שלום מחוץ למדינה. אולם בעקבות הפצצות של חיל האוויר הקולומביאני המורדים נחלשו בהדרגה, ובעת פתיחת תהליך השלום הם שלטו על שלושים אחוז משטח המדינה.[דרוש מקור]

ב-12 בספטמבר 2003 חטף ELN קבוצת תיירים שביקרו בעיר האבודה, ביניהם 4 ישראלים. החוטפים דרשו מן הממשלה לטפל בזכויות האדם של תושבי האזור. לאחר 101 ימים שוחררו בני הערובה האחרונים תמורת סיוע הומניטרי לאזור סיירה נבאדה.[4]

אחת ממפקדות השדה של FARC, אלדאנייס מוסקרה (Eldaneyis Mosquera), שנודעה בכינוי "קארינה", נכנעה לכוחות הצבא הקולומביאניים ב-19 במאי 2008.

בשנת 2010 החריף המאבק כאשר קולומביה תקפה מעוזי מורדים באקוודור,[5] מה שגרם לנשיא אקוודור לגנות את קולומביה ולונצואלה לשלוח כוחות אל הגבול הקולומביאני.[6] בתגובה טענה קולומביה ששתי המדינות משתפות פעולה עם המורדים, ואף נמצאו ראיות לכך שהמורדים סייעו לנשיא ונצואלה הוגו צ'אווס בבחירתו לנשיאות, אם כי יש המפקפקים באמינות המסמכים.[7]

ב-2011 דיווחו כוחות הביטחון כי כ-30% מהרשויות המקומיות בקולומביה סבלו מהתקפות של FARC וכנופיות פשע, פחות מבשנה הקודמת, בעוד שמספר ההתקפות גדל.[8]

ב-4 בנובמבר 2011 הרגו כוחות הביטחון של קולומביה את מנהיג FARC אלפונסו קאנו באזור הררי במחוז קאוקה, במהלך המבצע הצבאי "אודיסאו". במקומו מפקד על הארגון טימולאון חימנס המכונה גם טימוצ'נקו.[9]

תהליך השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2012 החל בהוואנה בירת קובה משא ומתן בין FARC וממשלת קולומביה להשגת הסכם שלום. ב-23 בספטמבר 2015 נפגשו חימנס ונשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס לראשונה בהוואנה, וחתמו על הסכם לריכוך העונשים (קביעת עונשים מרביים) שיוטלו על האחראים לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מקרב חברי המחתרת ומקרב הממשלה, הצבא וארגונים אחרים. לפי דו"ח של בית הדין הפלילי הבינלאומי משנת 2012 יש בסיס סביר להעריך כי ELN, FARC, הצבא הקולומביאני וארגונים פארא-צבאיים ימניים ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.[10]

ב-23 ביוני 2016 חתמו סנטוס וטימוצ'נקו בהוואנה על הסכם הפסקת אש.[11] על פי ההסכם יתפרקו 7,000 לוחמי FARC מנשקם ויעבירו אותו לידי האו"ם. ב-24 בנובמבר נחתם בבירה בוגוטה הסכם שלום סופי.[12]

הנשיא סנטוס זכה בפרס נובל לשלום לשנת 2016 על חלקו בסיום מלחמת האזרחים.[13]

ב-8 בפברואר 2017 נפתחו בקיטו בירת אקוודור שיחות שלום גם עם הארגון הקטן והקיצוני יותר, "צבא השחרור הלאומי" (ELN). זהו הניסיון החמישי להגיע לשלום עם ELN מאז שנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר שכל הניסיונות הקודמים נכשלו. בינתיים ממשיך ELN לבצע חטיפות.[14]

קורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הערכת המרכז הלאומי לזיכרון היסטורי של ממשלת קולומביה, כ-220,000 בני אדם נהרגו במלחמת האזרחים בין 1958 ל-2012, מרביתם אזרחים (177,307 אזרחים ו-40,787 לוחמים). כמו כן, יותר מחמישה מיליון אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם בין 1985 ל-2012, מה שיצר את אוכלוסיית העקורים השנייה בגודלה בעולם.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Estadísticas del conflicto armado en Colombia, באתר המרכז הלאומי לזיכרון היסטורי, 2012 (בספרדית)
  3. ^ לאחר כ-6 שנים: בטאנקור חולצה מהשבי בקולומביה, באתר ynet, 3 ביולי 2008
  4. ^ דפנה לוי, בחזרה לשבי בקולומביה: 101 הימים הקשים בחייו של התרמילאי הישראלי, באתר Xnet‏, 28 במרץ 2017
  5. ^ אקוודור מנתקת יחסים עם קולומביה, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
  6. ^ נשיא ונצאולה: שלחנו כוחות צבא לגבול עם קולומביה, באתר וואלה! NEWS‏, 31 ביולי 2010
  7. ^ קולומביה: ארגון המורדים פעל למען נשיא ונצואלה צ'אבס, באתר וואלה! NEWS‏, 11 במאי 2011
  8. ^ Alertan que más de 330 municipios tienen fuerte presencia de las Farc, El Espectador, 28/4/2011 (בספרדית)
  9. ^ 'Timochenko', otro radical en la jefatura de las Farc, El Tiempo, 15/11/2011 (בספרדית)
  10. ^ Rose Lander, Colombia govt, FARC agree to maximum prison sentences for war crimes, Colombia Reports, 23/9/2015 (באנגלית)
  11. ^ בתום סכסוך של 50 שנה: קולומביה והמורדים חתמו על הפסקת אש, באתר וואלה! NEWS‏, 24 ביוני 2016
  12. ^ לאחר הכישלון במשאל העם: הסכם שלום חדש נחתם בקולומביה, באתר וואלה! NEWS‏, 25 בנובמבר 2016
  13. ^ פרס נובל לשלום הוענק לנשיא קולומביה, באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2016
  14. ^ Colombia and ELN rebels open peace talks in Ecuador, Deutsche Welle, 8/2/2017 (באנגלית)