מלחמת האזרחים השנייה בלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלחמת האזרחים השנייה בלוב היא סכסוך מתמשך בין קבוצות אסלאמיות לבין כוחות הפרלמנט הנבחר של לוב שהחל בחודש מאי 2014. בתחילת שנת 2014, לוב נשלטה על ידי הקונגרס הלאומי הכללי והאסלאמיסטים שלטו בו מאז נבחר נורי אבו סהמין לנשיאו ביוני 2013[1]. הוא ניצל את סמכויותיו וביטל דיונים וחקירות[2]. הקונגרס הצביע על אכיפת חוקי השריעה בדצמבר 2013[3] וסירב להתפזר עם תום המנדט שלו בינואר 2014 וכך האריך הקונגרס את כהונתו באופן חד צדדי. ב-14 בפברואר הורה הגנרל ח'ליפה חפתר לקונגרס להתפזר וקרא ליצירת ממשלת מעבר שתפקח על הבחירות החדשות, אולם הקונגרס סירב לדרישותיו.

העימות החל חודשיים לאחר מכן, ב-16 במאי, כשכוחות הנאמנים לגנרל חפתר החלו במתקפה נרחבת מהאוויר ומהקרקע נגד מיליציות אסלאמיות בבנגאזי שזכתה בכינוי "מבצע כבוד". יומיים לאחר מכן, כוחותיו של חפתר ניסו לפזר את הקונגרס הלאומי הכללי בטריפולי. העימות מנע מהקונגרס הלאומי לחסום את קיום הבחירות החדשות ב-25 ביוני 2014. בבחירות אלו הוקמה מועצת הנכבדים (בית הנבחרים) במטרה שתחליף את הקונגרס הלאומי. בבחירות הללו נחלו האסלאמיסטים תבוסה קשה[4].

הסלמה בעימותים חלה ב-13 ביולי כאשר כוחות אסלאמיסטיים, שהגיבו על מפלתם של נציגיהם בבחירות, פתחו ב"מבצע שחר לוב" במטרה להשתלט על שדה התעופה הבינלאומי בטריפולי. הם הצליחו לכבוש אותו ב-23 באוגוסט אחרי 41 ימים של קרבות. ב-25 באוגוסט, חברי הקונגרס הלאומי שלא נבחרו מחדש בבחירות התכנסו ואישרו בהצבעה כי הם יחליפו את מועצת הסגנים החדשה, וקבעו שבירתם תהיה טריפולי ובחרו את נורי אבו סהמין לתפקיד הנשיא ואת עומר אל-חאסי לתפקיד ראש הממשלה.

באוקטובר נכבשה העיר דרנה על ידי חמושים ממיליציות שנשבעו אמונים לארגון המדינה האסלאמית[5].

ב-6 בנובמבר הכריז בית המשפט העליון בטריפולי, שנשלט על ידי האסלאמיסטים, כי על מועצת הסגנים להתפזר[6]. המועצה סירבה להישמע לפסיקה וטענה כי היא התקבלה תחת איומים. המועצה והממשלה שהקימה הן המוסדות הרשמיים בלוב על פי הקהילה הבינלאומית ובעקבות השתלטות המורדים על הבירה טריפולי הם עברו לעיר טוברוק, שמזרח המדינה.

ב-16 בינואר 2015 הושגה הפסקת אש בין הכוחות הנאמנים לגנרל חפתר לבין מיליציית פג'ר ליביה.

ב-15 בפברואר 2015 פורסם סרטון שבו תועדה הוצאתם של 21 נוצרים קופטים מצרים להורג בידי אנשי המדינה האסלאמית בלוב[7]. בתגובה הפציץ חיל האוויר המצרי, בסיוע חיל האוויר של הגנרל חפתר, יעדים של המדינה האסלאמית בלוב, ולפחות 50 חמושים המזוהים עם הארגון נהרגו בתקיפות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2014 נשלטה לוב על ידי הקונגרס הלאומי הכללי, שנבחר בבחירות כלליות שנה וחצי לפני כן. עם זאת, הקונגרס זכה לביקורות בשלל נושאים אחרים – בין היתר, הקונגרס נשלט בידי צירים אסלאמיסטים על אף שהם לא החזיקו במושבים רבים; הוא העביר תקציבי ממשלה דרך קבוצות אסלמאיסטיות חמושות ואפשר למיליציות אחרות לבצע חטיפות ומעשי רצח;[2] השתיק דיונים מעוררי מחלוקות וחקירות באמצעות הסרתם מסדר היום; אישר את החלת חוקי השריעה במדינה והקמת "ועידה מיוחדת" שתבחן את כל החוקים הקיימים כדי להבטיח שהם עומדים בקנה אחד עם החוק האסלאמי;[3] כפה הפרדה בין המינים ולבישת חיג'אב באוניברסיטאות במדינה; וסירב לקיים בחירות חדשות כאשר המנדט שלו הסתיים בינואר 2014, עד אחרי שחליפה חפתר פתח במבצע צבאי נגדו. 

מהלך האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-16 במאי 2014 החלו הקרבות בין הצדדים כאשר כוחותיו של חפתר תקפו יעדים של מיליציות אסלאמיסטיות בבנגאזי, בהן המיליציה שהואשמה בהתנקשות בשגריר האמריקני כריסטופר סטיבנס בשנת 2012. במתקפה השתתפו מסוקי קרב, מטוסי קרב וכוחות קרקעיים ובמהלכה נהרגו כ-70 לוחמי מיליציות ונפצעו עוד 250. הלחימה התרכזה בעיקר בחלקים הדרום-מערביים של העיר ובאזור הנמל.

ב-17 במאי טען חפתר במסיבת עיתונאים כי הקונגרס הלאומי אינו מייצג יותר את העם וכי הוא בלתי-לגיטימי. הוא הוסיף כי יש בידיו ראיות לכך שהקונגרס פתח את גבולותיה של המדינה כדי לאפשר לפעילי טרור להיכנס אליה, ואף הזמין מספר רב של לוחמים אסלאמיסטים מרחבי העולם להגיע ללוב ולקבל דרכונים רשמיים. חפתר הסביר כי מטרתו העיקרית היא "לטהר" את החמושים האסלאמיים מלוב, בייחוד את תנועת "האחים המוסלמים" "הטרוריסטית".

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

פברואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בפברואר כוחות המדינה האסלאמית השתלטו על העיירה א-נופליה שבמחוז סירת, אחרי ששיירה ובה 40 כלי רכב וחמושים רבים הגיעה מהעיר סירת והורתה לתושבי העיירה להיכנע ולהישבע אמונים למנהיג הארגון, אבו בכר אל-בגדאדי.[8]

ב-15 בפברואר פורסם סרטון שבו תועדה הוצאתם להורג של 21 נוצרים קופטים מצרים בידי אנשי המדינה האסלאמית[7]. בתגובה הפציץ חיל האוויר המצרי, בסיוע חיל האוויר של הגנרל חפתר, יעדים של המדינה האסלאמית בלוב, ולפחות 50 חמושים המזוהים עם הארגון נהרגו בתקיפות. הממשלה בטריפולי גינתה את התקיפות האוויריות וטענה כי מדובר במעשי טרור המפרים את הריבונות של לוב.

חמישה ימים לאחר מכן, ביצע ארגון המדינה האסלאמית פיגוע משולש בעיר אל-קובה, שבמסגרתו הותקפו תחנת דלק, תחנת משטרה וביתו של חבר פרלמנט. כתוצאה מהמתקפה המשולבת נהרגו 40 בני אדם.

ב-22 בפברואר התפוצצו שתי פצצות בשער הכניסה לבית מגוריו של שגריר איראן בטריפולי, אולם לא היו נפגעים בהתקפה.

מרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 במרץ מינה הפרלמנט בטוברוק את גנרל חפתר למפקד הכוחות המזוינים של לוב.[9]

ב-20 במרץ כבש צבא לוב אזורים הסמוכים לבירה טריפולי והתקדם לעבר שדה התעופה הבינלאומי של העיר. הממשלה הרשמית היושבת בטוברוק פרסמה הצהרה שבה נמסר כי מדובר בתחילת המבצע לשחרור הבירה מידי מיליציית פג'ר ליביה. חיל האוויר של לוב הפציץ באותו יום את שדה התעופה ועיכב את עזיבתה של משלחת מהפרלמנט היריב בטריפולי למרוקו שהייתה אמורה להשתתף בשיחות שלום בחסות האו"ם, במטרה ליצור ממשלת אחדות ולהביא לסיום הלחימה.[10]באותו יום הודיעו הרשויות וכלי תקשורת במדינה כי כ-45,000 מצרים עזבו את המדינה בעקבות ההוצאה להורג של 21 הנוצרים הקופטים בידי המדינה האסלאמית.[11]

ב-31 במרץ פוטר ראש הממשלה של טריפולי, עמר אל-חאסי, על ידי חברי הקונגרס הלאומי. לטענתם, הוא לא פיטר שרים בממשלה שהואשמו במעשי שחיתות. מוחמד חליפה אל-רווייל, אחד מעוזריו של אל-חאסי, נבחר לנהל במקומו את ענייני הממשלה.[12]

אפריל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באפריל הודיע אל-חאסי כי הוא מסרב לפיטוריו וטען כי הוא זוכה לתמיכתן של המיליציות המקושרות לממשלה בטריפולי. הוא הבהיר כי החלטת הקונגרס הלאומי אינה חוקתית וכי יסכים לוותר על תפקידו רק אם בעלי בריתו בממשלה יסכימו על כך.[13]

אוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 באוקטובר נהרגו לפחות תשעה בני אדם ועוד כ-20 נוספים נפצעו מפגיעת פצצות מרגמה בכיכר מרכזית בעיר בנגאזי. כ-2,000 איש התקבצו בכיכר אל-קיש במחאה על הצעת האו"ם להקמת ממשלת אחדות שתביא לסיום המשבר במדינה ולעברם נורו לפחות שבעה פגזים.[14]

דצמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בדצמבר חתמו במרוקו נציגי בית הנבחרים שבעיר טובורק ונציגי הקונגרס הלאומי שבטריפלי על הסכם להקמת ממשלת אחדות, שתווך על ידי האו"ם. ואולם, ראשי הפרלמנטים היריבים סירבו לקבל את ההבנות שהושגו בתום משא ומתן ממושך, שבמסגרתן תוקם מועצה מיוחדת שתוביל את ממשלת המעבר שתורכב מתשעה חברים, כשבית הנבחרים יהיה הרשות המחוקקת המרכזית. גוף מחוקק נוסף יורכב מחברי הקונגרס הלאומי. לפי ההסכם, בתוך חודש אמורה המועצה למנות ממשלה חדשה, שתאושר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם.[15]

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפיגוע מכונית תופת בבסיס הדרכה לשוטרים בעיר זליטן ב-7 בינואר נהרגו 65 בני אדם ועשרות נפצעו. ארגון המדינה האסלאמית נטל את האחריות לפיגוע.[16]

מאמצי התיווך של האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת ניסיונות התיווך של האו"ם, מונה שליח מיוחד ללוב, ברנרדינו לאון. ב-11 בפברואר 2015 נציגים של שני הפרלמנטים היריבים ערכו שיחות בלתי-ישירות בעיר רדאמס, שבדרום לוב. האו"ם הפציר בשני הצדדים להגיע להסכם שיביא לממשלת אחדות ולסוף הלחימה. ב-24 במרץ הציג לאון את תוכנית האו"ם לפיוס במדינה לאחר כמה סבבי שיחות שנערכו בין נציגי הצדדים במרוקו. לפי התוכנית, תוקם מועצה נשיאותית של גורמים עצמאיים וכן הפרלמנט בטוברוק המזוהה על ידי הקהילה הבינלאומית יהיה הזרוע המחוקקת הרשמית של לוב.[17]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Can the New Libyan President Live Up to Expectations?, ‏באתר פוריין פוליסי, 26 ביוני 2013
  2. ^ 2.0 2.1 St John, Ronald Bruce, (4 June 2014). Historical Dictionary of Libya. p. 201., Rowman & Littlefield
  3. ^ 3.0 3.1 Libyan assembly votes to follow Islamic law, ‏באתר רויטרס, 04 בדצמבר 2013
  4. ^ Libya’s Legitimacy Crisis, ‏6 באוקטובר 2014
  5. ^ Libya has become the latest Isil conquest, ‏באתר הטלגרף, 24 באוקטובר 2014
  6. ^ Libya supreme court rules anti-Islamist parliament unlawful
  7. ^ 7.0 7.1 "נכבוש את רומא": דאעש ערף ראשיהם של 21 נוצרים
  8. ^ IS said to have taken another Libyan town, ‏באתר מלטה טיימס, 10 בפברואר 2015
  9. ^ Libyan parliament names Haftar top army commander, ‏אי-פי, 2 במרץ 2015
  10. ^ Libyan army seizes two towns near capital, ‏באתר אל-ערביה, 20 במרץ 2015
  11. ^ Over 45,000 Egyptians flee Libya after ISIS beheadings, ‏סוכנות הידיעות הצרפתית, 20 במרץ 2015
  12. ^ Head of rival govt in Libya capital sacked: MP, ‏סוכנות הידיעות הצרפתית, 31 במרץ 2015
  13. ^ Libya rival government chief rejects sacking, ‏סוכנות הידיעות הצרפתית, 1 באפריל 2015
  14. ^ At least nine killed as mortar bombs fall on protesters in Benghazi, ‏23 באוקטובר 2015
  15. ^ Libya factions sign U.N. deal to form unity govt, ‏18 בדצמבר 2015
  16. ^ לוב: דאעש לקח אחריות על הפיגוע הקשה בבסיס המשטרה, באתר ynet, 7 בינואר 2016.
  17. ^ [UN proposes Libyan unity government and presidential council http://www.dailystar.com.lb/News/Middle-East/2015/Mar-24/291977-un-proposes-libyan-unity-government-and-presidential-council.ashx], ‏אי-פי, 24 במרץ 2015