מלחמת הדלי

מלחמת הדלי

תאריכי הסכסוך	1325
מקום	אמיליה-רומאניה, איטליה
עילה	גנבת דלי בידי חיילים מודניסים.
תוצאה	ניצחון מודנה.
הצדדים הלוחמים מודנה (גיבלינים) בולוניה (גואלפים) כוחות 7,000 איש 32,000 איש אבדות 2,000 איש 2,000 איש, וכן הדלי מבאר המים של העיר.

מגדל הפעמונים של קתדרלת מודנה. על פי המסורת, כאן נשמר הדלי הגנוב.

מלחמת הדלי התרחשה בשנת 1325, בין ערי-המדינה בולוניה ומודנה. המלחמה התרחשה במחוז אמיליה-רומאניה, בצפון איטליה. הייתה חלק קטן מהסכסוך הישן בין הגואלפים והגיבלינים. מודנה ניצחה בקרב היחיד של המלחמה, קרב זפולינו .

מיתוס נפוץ בנוגע למלחמה הוא כי המלחמה פרצה כשחיילים מודניסים גנבו דלי מבאר המים של העיר בולוניה. אך זו אינה הסיבה לפרוץ המלחמה, הדלי נלקח כשלל מלחמה על ידי המודניסים בהמשך המלחמה, ונשאר במודנה עד ימינו. הסיבה האמיתית שבולוניה הכריזה מלחמה על מודנה היא כי מודנה לקחה את זפולינו מבולוניה.

רקע

החל מימי הביניים המאוחרים ועד הרנסאנס, חולקה צפון איטליה בין שני פלגים יריבים שכינו עצמם גואלפים וגיבלינים. ככלל, הגואלפים תמכו בכוחו הפוליטי של האפיפיור ובעצמאות ערי המדינה של איטליה על חשבונה של האימפריה הרומית הקדושה, בעוד הגיבלינים היו תומכיו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה על חשבונם של האפיפיור ועצמאותם של ערי המדינה, ואולם, לתוך המסגרת העקרונית שולבו אינטרסים נוספים ויריבויות כלכליות, חברתיות, משפחתיות ומקומיות אחרות. בתקופה זו, שלטו הגיבלינים במודנה, בעוד הגואלפים שלטו בבולוניה. חילוק זה, הגביר את היריבות הטבעית על אדמות בין שתי הערים.

בשנת 1176, קיסר האימפריה הרומית הקדושה פרידריך ברברוסה, הובס בקרב לניאנו על ידי הליגה הלומברדית, שתמכה באפיפיור אלכסנדר השלישי. תבוסה זו החריפה את הסכסוך בין הגואלפים והגיבלינים, והעוינות בין בולוניה הגואלפית למודנה הגיבלינית הורגשה יותר מתמיד. בשנת 1296, בולוניה תקפה את אדמותיה של מודנה, וכבשה את הערים באזאנו (Bazzano) וסאביגנו (Savigno). הכיבושים קיבלו את ברכתו של האפיפיור בוניפקיוס השמיני. בהמשך אף הכריז האפיפיור ששליט מודנה הוא מורד בכנסייה, והבטיח פיצוי למי שיפגע בו או ברכושו.

החל מיולי 1325, הורגשה העוינות היטב. אספסוף בולינזי בזז שדות בשטח מודנה, ובאוגוסט נעשתה ביזה נוספת. בספטמבר המודניסים החליטו להגיב. הם לכדו בעזרת בגידה מבפנים טירה בולונזית, ובולוניה הכריזה מלחמה.

קרב זפולינו

בולוניה גייסה צבא גדול יחסית, 32,000 איש, שכלל גם בני ברית מרפובליקת פירנצה הגואלפית. הבולונזים פלשו אל שטח מודנה והטילו מצור על מבצר מודניסי. מודנה הגיבה במהירות, ושלחה 7,000 חיילים שכללו גם שכירי חרב גרמנים מקצועיים. מול החיילים המעולים של מודנה, הצבא הבולונזי לא היה אלא אספסוף. הקרב התרחש באזור העיירה זפולינו (Zappolino) ב-15 בנובמבר לקראת שקיעה. למרות נחיתותם המספרית, המודניסים ניצחו. הם פלשו לשטח בולוניה, הצבא המודניסי הקים מחנה מחוץ לחומות בולוניה וחגג את ניצחונו. לאחר שלושה ימים המודניסים נסוגו חזרה למודנה כאשר בדרכם, הם לקחו דלי מבאר מחוץ לחומות בולוניה על מנת לבוז לבולינזים על שהם משתמשים בבאר מים מסורתית ולא בבאר ארטזית כדרכם.

סוף דבר

בולוניה אולצה לחתום על חוזה שלום משפיל. בטורה דלה גרילנדינה - מגדל הפעמונים של קתדרלת מודנה, ישנו דלי עץ אלון שעל פי המסורת הוא הדלי הגנוב.

המלחמות בין הגואלפים לגיבלינים המשיכו. בשנת 1447 נוסדה במילאנו הרפובליקה האמברוזית שהורכבה ממפלגות שנקראו באופן מסורתי גיבלינים וגואלפים. השליטה הייתה בידי הגיבלינים אך לאחר מספר שנים התחוללה התקוממות של הגואלפים במסגרתה נטבחו גיבלינים רבים. הדבר גרם לציבור לפנות כנגד הגואלפים ולבחור שנית בגיבלינים, אך לא לאורך זמן, כאשר הגואלפים חזרו לשלטון הם הגלו את הגיבלינים מהעיר. בשנת 1450 כבש פרנצ'סקו ספורצה את מילאנו והחזיר את הגיבלינים הגולים.

הגואלפים והגיבלינים פעלו במילאנו במשך עוד כ-80 שנה, תוך שכל אחת מהווה גורם תומך בתוך איטליה לקיסר או למתנגדו בתקופה הסוערת של מאבקי הירושה. בשנת 1529 השיג הקיסר קרל החמישי עליונות ששמה קץ למאבקי השליטה על כס הקיסרות והיריבויות בין הגואלפים והגיבלינים גוועו.

ראו גם

• מלחמת החזיר - מלחמה שפרצה בשנת 1859 בין ארצות הברית לאימפריה הבריטית בשל הריגתו של חזיר.
• מלחמת האמו - הייתה מבצע לחיסול מטרד חיות בר באוסטרליה. הניסיונות לריסון אוכלוסיית האמו, כללו חיילים חמושים במקלעים.