מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
USA-China.JPG
ארצות הברית דונלד טראמפ וסגן ראש ממשלת סין ליו הא חתמו על הסכם הסחר בין ארצות הברית לסין

סין וארצות הברית מנהלות מלחמת סחר (אנ') החל משנת 2018[1]. כל מדינה ממשיכה להעמיד מכסים על טובין הנסחרים ביניהן. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז במהלך הקמפיין שלו במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 כי יש לתקן את "הניצול ארוך השנים של המערכת הבינלאומית הבלתי-מתפקדת והנהגים הבלתי הוגנים". חילוקי הדעות הכלכליים החלו לפני כניסתה של סין לארגון הסחר העולמי, אולם נשיאי ארצות הברית הקודמים ג'ורג' ה.וו. בוש, ביל קלינטון, ג'ורג' וו. בוש וברק אובמה כשלו בניסיון לפתור מחלוקות אלו. באפריל 2018 הגישה ארצות הברית תלונה לארגון הסחר העולמי, ובה הביעה את מורת רוחה מכך שסין מפרה זכויות של קניין רוחני.

בהוספת מכסים רבים, ממשל ארצות הברית מסתמך באופן חלקי על פסקה 301 של חוק הסחר של 1974 כדי למנוע מה שהוא מכנה "נהגי מסחר בלתי הוגנים" ו"גנבות של קניין רוחני". כך ניתנות לנשיא הסמכויות להטיל קנסות באופן חד צדדי או אמצעי ענישה אחרים על שותפי המסחר באם אלה פגעו בענייניה העסקיים של ארצות הברית באופן לא הגון, במיוחד אם מדובר בהפרה של הסכמי סחר בינלאומיים. באוגוסט 2017 פתחה ארצות הברית בחקירה רשמית לתקיפות על קניין רוחני בארצות הברית ובנות בריתה, שעלתה לארצות הברית לבדה 225–600 מיליארד דולר אמריקני בשנה של הפסדים. ב-2018, בלי קשר למכסים שהטיל ממשל טראמפ, עודפי המסחר השנתיים של סין הגיעו לשיא של 323.32 מיליארד דולר[2][3].

ארצות הברית טוענת כי הדינים הסיניים לא מעניקים משקל ראוי לזכויות קניין רוחני בכך שהם כופים על חברות זכות כללים שנותנים לחברות הסיניות היתרים להשתמש, לשפר, להעתיק או לגנוב את הטכנולוגיות שלהם. ארצות הברית אף מלינה כי סין ממאנת לזהות את הפטנטים וזכויות היוצרים הלגיטימיות, ומפלה נגד טכנולוגיות מיובאות, ושסין מציבה חסמים רבים שאינם בצורת מכס אשר מונעים תחרות בינלאומית מול החברות הסיניות. כך, מלחמת הסחר התמקדה ברובה על קניין רוחני בסין, בדגש על טכנולוגיה. עם זאת, סין טוענת כי היא חיזקה את ההגנות על קניין רוחני ושארצות הברית התעלמה מכך; ואף התעלמה מכללי ארגון הסחר העולמי ומקריאות של תעשיותיה שלה להפחית את המכסים.

קרן המטבע הבינלאומית דיווחה על האטה כלכלית עולמית בשנת 2019. בסין, מלחמת הסחר האטה את מגמת הצריכה. ב־2018, לראשונה מאז 1990, נרשמה ירידה של 6% במכירת מכוניות חדשות במדינה. גם בכל הנוגע לשדרוג הסמארטפונים, הייתה האטה. ב־2018 נרשמה ירידה של 15.5% במכירת סמארטפונים ובעשרת החודשים הראשונים של 2019 המכירות קטנו בעוד 5.8%. בדצמבר 2019, יצרנית הסמארטפונים היחידה שבתקופה חיובית בסין הייתה וואווי, שזכתה לתמיכה לאומית בשל היותה מושא ההתקפות של הממשל האמריקאי[4]. בארצות הברית, מלחמת הסחר יצרה מאבקים של חקלאים ויצרנים ומחירים גבוהים יותר לצרכנים, מה שהביא לכך שהתעשייה האמריקאית נכנסה ל"מיתון קל" במהלך 2019[5]. במדינות אחרות זה גם גרם לנזק כלכלי, כולל הפגנות אלימות בצ'ילה ובאקוודור בגלל עליות תעבורה ומחירי אנרגיה, אם כי מדינות מסוימות נהנו מגידול בייצור כדי למלא את הפערים. השפעה אחרת היא חוסר יציבות בשוק המניות. ממשלות של כמה מדינות, כולל סין וארצות הברית, נקטו צעדים כדי להתמודד עם חלק מהנזק שנגרם כתוצאה מהידרדרות ביחסי ארצות הברית–סין[6][7][8][9].

בינואר 2020 נחתם הסכם סחר חדש בין המדינות. הוביל להפסקת אש חלקית במלחמת הסחר[10]. בנובמבר פרסם הבית הלבן צו נשיאותי האוסר על השקעה של אזרחים ושל קרנות בשורה ארוכה של חברות סיניות - המפורסמת שבהן היא וואווי[11]. עם היבחרו של ג'ו ביידן כנשיא ארצות הברית, המשיך בקו של קודמו, והפעיל מאמצים דיפלומטיים בניסיון ליצור שיתופי פעולה בין-לאומיים כנגד אינטרסים כלכליים סיניים[12][13]. ביוני 2021 הורחב הצו האוסר על השקעה אמריקאית ב-59 חברות סיניות[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Swanson, Ana (5 ביולי 2018). "Trump’s Trade War With China Is Officially Underway". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-13 בדצמבר 2019. 
  2. ^ The U.S. Trade Deficit: How Much Does It Matter?, Council on Foreign Relations (באנגלית)
  3. ^ "Economists united: Trump tariffs won't help the economy". Reuters (באנגלית). 14 במרץ 2018. בדיקה אחרונה ב-13 בדצמבר 2019. 
  4. ^ עדי ברק ואופיר דור, העשור שבו סין גרמה לאמריקה לפחד, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-12-30
  5. ^ Long, Heather; Van Dam, Andrew. "U.S. manufacturing was in a mild recession during 2019, a sore spot for the economy". The Washington Post. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-07-15. בדיקה אחרונה ב-15 באפריל 2020. 
  6. ^ "China–US trade war: Sino-American ties being torn down brick by brick". Al Jazeera. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-09-04. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2019. 
  7. ^ "For the U.S. and China, it's not a trade war anymore – it's something worse". Los Angeles Times. 31 במאי 2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-06-11. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2019. 
  8. ^ "NDR 2019: Singapore will be 'principled' in approach to China–US trade dispute; ready to help workers". CNA. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-12-15. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2019. 
  9. ^ Rappeport, Alan; Bradsher, Keith (23 באוגוסט 2019). "Trump Says He Will Raise Existing Tariffs on Chinese Goods to 30%". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-07-09. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2019. 
  10. ^ שירות כלכליסט, ארה"ב תפר את הסכם הסחר עם סין? טראמפ: "עוד לא החלטתי", כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-05-09
  11. ^ טראמפ הרחיב את החרם על חברות סיניות, כולל זו שמעורבת ברכבת הקלה בתל אביב, ynet, ‏2020-11-13
  12. ^ חדשות חוץ, ביידן מנסה ליצור חזית אחידה בכינוס ה-G7 נגד השפעת סין, באתר כלכליסט, 12 ביוני 2021
  13. ^ מנדי קוגוסובסקי, וואווי הפסידה בערעור, לא תוכל למכור 5G בשוודיה, israel defense, ‏24/06/2021
  14. ^ חדשות חוץ, ביידן אסר על השקעה ב-59 חברות סיניות; בייג'ינג: "ארה"ב מתעלמת מהעובדות", באתר כלכליסט, 4 ביוני 2021
World, administrative divisions - Nmbrs - colored.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יחסי חוץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.