מלחמת העצמאות של אינדונזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלחמת העצמאות של אינדונזיה
תאריך התחלה: 17 באוגוסט 1945
תאריך סיום: 27 בדצמבר 1949
משך הסכסוך: 4 שנים ו-19 שבועות
מקום: אינדונזיה
עילה: הכרזת העצמאות האינדונזית
תוצאה: ניצחון אינדונזיה, הקמת אינדונזיה כמדינה עצמאית
הצדדים הלוחמים

אינדונזיהאינדונזיה  אינדונזיה

הולנדהולנד  הולנד

כוחות

אינדונזיה: כ-175,000 חיילים

הולנד: כ-365,000 חיילים

אבידות

אינדונזיה: 45,000 עד 100,000

1,200 חיילים בריטים, 6,125 חיילים הולנדים

מלחמת העצמאות של אינדונזיהאינדונזית: Perang Kemerdekaan Indonesia) היה סכסוך מזוין ומאבק דיפלומטי בין הרפובליקה של אינדונזיה לממלכה ההולנדית כמו גם מאבק סוציאלי פנימי בתקופת אידונזיה הפוסט-קולוניאליסטית של אחרי המלחמה. המלחמה החלה עקב הכרזת העצמאות של אינדונזיה ב-1945 ונמשכה עד הכרתה של הולנד באינדונזיה בסוף 1949. המאבק בין ארבע השנים כלל לחימה ספורדית אך עקובה מדם ושינויים בחברה האינדונזית ושתי התערבויות דיפלומטיות בינלאומיות משמעותיות. כוחות צבא הולנדיים הצליחו לשלוט בערים הגדולות ובמרכזי תעשייה חשובים אך נכשלו מלעשות כן באזור הכפרי. עד 1949, הלחץ הבינלאומי על הולנד כמו גם הקיפאון הצבאי הוביל להכרה בעצמאות אינדונזיה. מלחמת העצמאות סימנה את סוף השלטון הקולוניאלי באיי הודו המזרחיים ההולנדיים חוץ מגינאה החדשה ההולנדית. המלחמה גם שינתה את המבנה החברתי באינדונזיה והובילה להפחתה בכוח של חלק מהשליטים המקומיים, ה(רג'ה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.