לדלג לתוכן

מלחמת הקונפדרציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת הקונפדרציה
Guerra de la Confederación
תאריכים 18361839 (כ־3 שנים)
מקום אמריקה הדרומית
עילה הקמת הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית
תוצאה ניצחון לצ'ילה
הצדדים הלוחמים

הקונפדרציה הפרו בוליביאניתהקונפדרציה הפרו בוליביאנית הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית

צ'ילהצ'ילה צ'ילה
הקונפדרציה הארגנטינאיתהקונפדרציה הארגנטינאית הקונפדרציה הארגנטינאית

מנהיגים
הקונפדרציה הפרו בוליביאניתהקונפדרציה הפרו בוליביאנית אנדרס דה סנטה קרוז  צ'ילהצ'ילה מנואל בולנס
הקונפדרציה הארגנטינאיתהקונפדרציה הארגנטינאית הקונפדרציה הארגנטינאית 

מלחמת הקונפדרציהספרדית: Guerra de la Confederación) או מלחמת הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית (בספרדית: Guerra contra la Confederación Perú-Boliviana) הייתה מלחמה שהתקיימה בין השנים 18361839 בין הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית לצ'ילה וארגנטינה. הרקע לפתיחת המלחמה היה איחודן של שתי רפובליקות פרו עם בוליביה ויצירת הקונפדרציה, מהלך שאיים על העליונות הכלכלית של צ'ילה והוביל אותה להכרזת מלחמה. הרוב הגדול של הקרבות נערכו בשטח שנכלל היום בפרו, כאשר כוחות צ'יליאנים נעזרו במחתרת הפרואנית כדי להפיל את השלטון הבוליביאני בפרו.

לפני המלחמה קדמה מלחמת סלאברי וסנטה קרוז, ובסופה צבא בוליביה כבש את הרפובליקה הצפונית והדרומית של פרו[1]. את רוב הלחימה ניהל נשיא בוליביה לשעבר, נשיא הקונפדרציה ו'המגן העליון' שלה, אנדרס דה סנטה קרוז. לאחר כיבוש פרו בידיי בוליביה סופחה פרו אל תוך הקונפדרציה, מה שהוביל ליצירת הקונפדרציה הפרו בוליביאנית. הקונפדרציה, כך ראו בה הצ'יליאנים, היוותה איום מוחשי על כלכלת צ'ילה שהייתה אז היציבה ביותר באמריקה הלטינית.

המלחמה החלה כשצבא צ'ילה הכריז מלחמה על הקונפדרציה, במקביל צבא הקונפדרציה פלש לארגנטינה והוביל גם אותה להכרזת מלחמה. בצ'ילה הוקם 'צבא השיקום' יחד עם המחתרת הפרואנית שמטרתו הייתה לכבוש את לימה ולפרק את הקונפדרציה. רוב הקרבות שהתרחשו בשנים 1836 ו-1837 התקיימו בין צבא הקונפדרציה לצבא ארגנטינה. לאחר ניצחונות רבים של הקונפדרציה, ארגנטינה פרשה מן המלחמה והגיעה להסכם עם הקונפדרציה לפיו ארגנטינה לא תתערב לטובת צ'ילה בלחימה.

בשלב מאוחר של המלחמה היה נראה כי הקונפדרציה תנצח, שכן לאחר שהכניעה את ארגנטינה נחלה עוד שורה של ניצחונות מינוריים על צ'ילה. עם זאת, הלחימה נגד צ'ילה מדרום ומצפון בשלוש חזיתות שונות אילצה את סנטה קרוז לחלק את כוחותיו, מה שהחליש את הגנתו הצבאית[2]. בסוף שנת 1838 החלה תפנית ביחסי הכוחות, וצ'ילה הביסה את צבא הקונפדרציה כמעט בכל קרב. בניגוד לארגנטינה, שלחמה בשטחה, צ'ילה הגיע מצפון דרך פרו הצפונית ונעזרה בכוחות המורדים כדי להגיע ללימה. הקרב המכריע היה הקרב ביונגאי, שנגמר בתבוסה מרה של כוחות הקונפדרציה. ארוע זה הוביל לפירוק הקונפדרציה ולגירושו של סנטה קרוז.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלחמת הקונפדרציה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ «Jorge Basadre. Lima y el norte en poder de los confederales. Uchumayo y Socabaya», «Jorge Basadre. Lima y el norte en poder de los confederales. Uchumayo y Socabaya»
  2. ^ Robert L. Scheina, Latin America's Wars: The age of the caudillo, 1791-1899, Brassey's, Incorporated, 2003, עמ' 136, ISBN 978-1-57488-450-0. (באנגלית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.