מלחמת מינג–צ'ינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת מינג–צ'ינג
明清战争
Shanhaiguan.gif
איור של הקרב על מעבר שאנגחאי
תאריך התחלה: 1618
תאריך סיום: 1683
משך הסכסוך: כ־65 שנים
מקום: סיביר, סין, מנצ'וריה, מונגוליה, טיבט, אגן טארים, טאיוואן
עילה: מאבק על מנדט השמיים
תוצאה:
  • ניצחון שושלת צ'ינג
  • נפילת שושלת מינג
  • נפילת שושלת שון
  • נפילת שושלת שי
  • נפילת ממלכת שו
הצדדים הלוחמים

שושלת צ'ינג (1862–1889)שושלת צ'ינג (1862–1889) שושלת צ'ינג


צד שלישי
שושלת שון (לי זי-צ'נג)

ראשי מדינה
סך הכל 25,000,000 הרוגים, כולל אזרחים

מלחמת מינג-צ'ינגמנדרינית: 明清战争) הייתה מלחמה ממושכת במהלך המאה ה-17 בין שושלת מינג שליטת סין מאז המאה ה-14 המאוחרת אשר מזה זמן רב נחלשה לשושלת צ'ינג אשר שליטיה היו בני המיעוט המאנצ'ורי (במקור יורצ'נים) אך דגלו באיחוד אתני עם בני האן.

המלחמה נמשכה בין השנים 16181683 על נכונות מנדט השמיים של השושלות לפיו רק אחת מהם היא השליטה הלגיטימית של סין. הסכסוך אשר נגמר בניצחון שושלת צ'ינג תחת קאנגשי, קיסר סין על ממלכת טונגנינג הביא למותם של 25,000,000 נפשות, מה שהפך אותה לאחת המלחמות האכזריות ביותר בהיסטוריה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופפות תחזוקת השלטון של שושלת מינג הביאה לרמה לא סבירה של אוטונומיה בגבולות האימפריה. בנקודה מסוימת, בניסיון להשתיק ממשל אוטונומי בדרום מנצ'וריה חיל מוצב סיני הביא למותם של שני הצ'יפים היורצ'נים (מנצ'ורים).

צ'יפים אלו היו אביו וסבו של נורהאצ'י, דאז נער יורצ'ני אשר ירש אותם והחל לאגד סביבו חבר מאמינים בתמורה להביא לפעולת תגמול ונקמה בשושלת מינג. נורהאצ'י מיקם את מרכז השפעתו בשן-יאנג וקרא לפשיטות פרשים על העיר אנשאן. לבסוף נורהאצ'י השיג את מבוקשו כאשר העמיד את המפקד משושלת מינג האחראי להרג אביו וסבו כאסיר לדין לפיו נמצא אשם בהרג ראשי היורצ'נים והוצא להורג.

חאנות ג'ין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1618 נורהאצ'י פרסם 7 נקודות לפיהם שושלת מינג מושחתת, שקרית, פועלת נגד רצון שמיים וכי נורהאצ'י ומשפחתו, בני האייסין גיורו הם הראויים לרשת את מנדט השמיים ולשלוט בסין. נורהאצ'י הוסיף להכריז על עצמו כח'אן על שושלת ג'ין המאוחרת (כהתמשכות של שושלת ג'ין אשר הייתה גם היא מאנצ'ורית תחת שלטון ג'ין טאי-דזו). בכך החלה רשמית המלחמה.

מלחמה בצפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן סדר האירועים בשלבי המלחמה:

שנות העשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרץ 1619: יהא, מדינת חסות של שושלת מינג היושבת מסביב לעיר טיילינג (אנ') מכריזה מלחמה על שושלת ג'ין המאוחרת ופולשת בדרומה.
  • אפריל 1619: שושלת ג'וסון היושבת בחצי האי הקוריאני, מדינת חסות של שושלת מינג, מכריזה גם היא מלחמה על שושלת ג'ין המאוחרת.
  • ספטמבר 1619: לאחר הסדר הגבול עם שושלת מינג, שושלת ג'ין המאוחרת יוצאת בסדרת פשיטות מדרום לצון יהא אשר בסופן כל מדינת החסות מסופחת לתוך השושלת היורצ'נית.
  • אוקטובר 1619: מונגוליה, חסות שושלת מינג המחולקת למספר מדינות פולשת דרך מדינת יורצ'ין בגבולה הצפון-מזרחי לתוך שושלת ג'ין המאוחרת.
  • נובמבר 1619: שושלת ג'ין המאוחרת מחזירה מתקפת נגד על הפלישה המונגולית ומחזירה את המצב בשטח לקו הגבול הלאומי.

שנות העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאי 1621: פלישה מרכזית על העיר אנשאן מסתיימת במצור אשר מכניע את העיר לידי שושלת ג'ין המאוחרת לבסוף באמצע החודש.
  • יולי 1621: פלישה נרחבת בראשות נורהאצ'י לתוך חצי האי ליאונינג אשר נעצרת בדאליין.
  • ספטמבר 1621: כוחות קוריאנים פולשים מצפון מערב לגבולם עם המנצ'ורים.
  • אוקטובר 1621: מרד של בני האן בתוך שושלת מינג תחת התואר של שושלת יי מתחיל לפעול במהרה.
  • מרץ 1622: מרד שושלת יי מתמשך עד לכיבוש של מרב סצ'ואן.
  • יולי 1622: מדינת תימוד, לשעבר מדינת חסות של שושלת מינג בדרום מונגוליה, מורדת בשליטיה הנמצאים במרכז מונגוליה ומכריזה נאמנותה לשושלת ג'ין המאוחרת.
  • אפריל 1623: הרפובליקה ההולנדית, בניסיון להשיג השפעה מרובה על סין, מבצעת פלישה צבאית כושלת על שׂיָאמֶן אשר נהדפת בחזרה עד לסוף החודש.
  • אוגוסט 1625: מדינת יורצ'ין המונגולית אשר גם כן הכריזה עצמאות ממרכז מונגוליה המרכזית נפלשת ומשיבה אש לבסוף עם תמיכת כוחות מאנצ'ורים.
  • פברואר 1626: במאבק על מעבר שאנגחאי, מעבר צר בין הים הצהוב אל החומה הגדולה של סין אשר פותח את הדרך לתוך בייג'ינג נורהאצ'י נהרג מפגיעת פגז של תותח פורטוגזי. בנו הואנג טאיג'י יורש אותו בתור הח'אן של שושלת ג'ין המאוחרת לאחר סכסוך ירושה קצר.
  • אוקטובר 1626: הואנג טאיג'י כובש את חיקין, מדינת חסות מונגולית קטנה ובכך מחזק את הסדר הגבול על עבר החומה הגדולה.
  • פברואר 1627: מאז ינואר הואנג טאיג'י מרכז את מיטב כוחותיו אל מול הגבול הקוריאני במטרה להוציא את שושלת ג'וסון מהמאבק בפשיטה מרכזית אחת. הכוחות מתחלקים לשתי פשיטות מרכזיות, האחת בעבר החוף עם ים יפן והשנייה מתמשכת דרך פיונגיאנג ומכניעה את קוריאה לבסוף בעזרת כיבוש סיאול.
  • יולי 1627: מונגוליה המרכזית פולשת לתוך חורצ'ין וכובשת את צפון המדינה.
  • אוגוסט 1627: מונגוליה המרכזית פולשת לתוך מדינת תימוד אך הפלישה נעצרת באמצע מדבר גובי.
  • ספטמבר 1627: הכוחות הימיים של שושלת מינג כובשים מחדש את דאליין מידי שושלת ג'ין המאוחרת.
  • מרץ 1628: מרידות איכרים מתחילות להתפשט בכל עבר מרכז סין.
  • יולי 1628: מתחילה פשיטה של שושלת ג'ין המאוחרת וחורצ'ין לתוך מונגוליה המרכזית אשר נוטרת נאמנה לשושלת מינג.
  • מרץ 1629: מרד איכרים מתפשט וכובש לכל אורך גאנסו. בכך מנתק את שושלת מינג מחאנות ירקאנט השולטת על אגן טארים ומקשרה של המדינה עם דרך המשי למרכז אסיה והמזרח התיכון.
  • יוני 1629: מונגוליה המרכזית פונה לעצמאותה ומנסה ללא כל הצלחה לפלוש לתוך שאנשי אשר בצפון שושלת מינג, כעת נותרת מונגוליה מבודדת מכל תמיכה ועצמאית במערכתה נגד שושלת ג'ין המאוחרת.
  • ספטמבר 1629: מרד יי נמחץ לגמרי לאחר זמן רב בו איבד מומנטום. עם סיום המרד מבוצעת חלוקה מחודשת של המחוזות בדרום מערב המדינה.
  • ינואר 1630: הגנרל וו סאנגוי משושלת מינג, עקב סכנה לחייו נוטה לתמיכה בשושלת ג'ין המאוחרת, הוא מגלה פרצה בחומה הגדולה ודרכה נעים הכוחות של הואנג טאיג'י לפשיטה בקירוב אל בייג'ינג.
  • אפריל 1630: הפשיטה של היורצ'נים לתוך עברי בייג'ינג דרך הפרצה בחומה הגדולה נהדפת בחזרה לעבר החומה.
  • אוגוסט 1630: ניסיון סופי של כוחות שושלת יי להרים את ראשם נמחץ.
  • נובמבר 1630: כוחותיה של מונגוליה המרכזית יוצאים בכל כוחם ופולשים למדינת תימוד דרך מדבר גובי אותה הם כובשים ומספחים.

שנות השלושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ינואר 1631: מרד האיכרים בגאנסו מתפשט לעבר נינגשיה ומערב שאאנשי של היום.
  • יולי 1632: לאחר סכסוכי גבול ממושכים בכל החזיתות מתחילה פעולת תגמול מרכזית בידי שושלת ג'ין המאוחרת נגד מונגוליה המרכזית.
  • יולי 1633: דאליין שוב נכבשת בידי שושלת ג'י המאוחרת.
  • ספטמבר 1633: הרפובליקה ההולנדית כובשת את דרום מערב טאיוואן בעוד שושלת מינג מוסחת מאי שקט פנימי וממלחמה בג'ין.
  • פברואר 1634: פלישה מרכזית לתוך מדבר גובי מוחקת את רוב מונגוליה המרכזית מהמפה.
  • אפריל 1634: שושלת ג'ין המאוחרת מבצעת פלישה דרך פרצות בחומה הגדולה לתוך בייג'ינג. מתקפת נגד של שושלת מינג מחזירה את קו האש שוב פעם לעבר החומה.
  • דצמבר 1634: מרידות אזרחים והפגנות ממושכות במרכז סין נגד שלטון שושלת מינג.
  • פברואר 1635: מונגוליה המרכזית נמחקת מהמפה בפעולת סיפוח אחרונה המבוצעת בידי שושלת ג'ין המאוחרת. כעת כל השטחים המונגולים אשר השתתפו במלחמה מסופחים לתוך ג'ין המאוחרת.
  • אוגוסט 1635: שושלת ג'ין המאוחרת מספחת לתוכה שטחים מפרימוריה של היום לעבר חוף ים יפן מצפון לחצי האי הקוריאני.
  • אוקטובר 1635: מרד איכרים בחונאן נמחץ בידי רשויות שושלת מינג.
  • ינואר 1636: שרידי המרידות במרכז סין מתאחדים עם מרידות האיכרים שמקורם בגאנסו לתוך מרד מרכזי על צפון מערב ומרכז סין.

מלחמה במרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 1636 יועציו של הואנג טאיג'י, בין אם מקורם בבני האן ואו ביורצ'נים קראו לו להפוך לקיסר סין. לבסוף הכריז במהלך השנה בעודו בארמון הקיסרי בשן-יאנג על היותו קיסר סין לא של מדינה יורצ'נית (את התואר יורצ'נים ישנה גם כן לתוך מאנצ'ורים) אלא של כל עמי סין ואזוריה, איחוד אתני אשר יקרא לא שושלת ג'ין המאוחרת אלא שושלת צ'ינג. עם הקמת השושלת משנה הואנג טאיג'י את שם בירתו שן-יאנג לשם המאנצ'ורי "מוקדן".

  • אוגוסט 1636: מרידות האיכרים מוצאות מאנחווי ופוג'יין.
  • ספטמבר 1636: מערכות ממושכות על השליטה במרכז סין בין שושלת מינג לכוחות מרידות האיכרים.
  • דצמבר 1636: קוריאה תחת שושלת ג'וסון, עדיין מדינת חסות של שושלת מינג, מכריזה בשנית מלחמה על שושלת צ'ינג. הואנג טאיג'י מוביל כוח נגד אשר פולש מאזור החוף אל הים הצהוב ומשם ממשיך להתקדם לעבר מרכז חצי האי, פיונגיאנג והחוף לים יפן
  • ינואר 1637: הכוחות של הואנג טאיג'י ממשיכים בהתקדמותם לתוך קוריאה כובשים את סיאול ומכריחים כניעה של הממשלה הקוריאנית. הפעם, בשונה מהפלישה הקודמת, קוריאה הופכת למדינת חסות של שושלת צ'ינג ושליטיה נשבעים נאמנות לשליטי צ'ינג לכל דורותיהם אשר יבואו.
  • אוגוסט 1638: בתחילת החודש יוצאת פשיטה מרכזית של מאנצ'ורים מעבר החומה הסינית אל עבר שערי בייג'ינג, לאחר מכן יוצאים כוחות לפשיטה שנייה; אלו נעים בין בייג'ינג לטיינג'ין דרומה עד אשר מגיעים לג'ינאן.
  • פברואר 1639: עד לתחילת החודש הכוחות הפושטים על שושלת מינג נהדפים מחדש לעברי החומה הגדולה.
  • ינואר 1640: מתוך שלוש מדינות נוודים מצפון למנצ'וריה נוצרת קונפדרצית ירן אשר מתחילה במלחמתה נגד שושלת צ'ינג על האזורים החמים יותר אשר בדרום מנצ'וריה.
  • יוני 1640: כוחות שושלת צ'ינג יוצאים במעלה אחד מן צירי נהר אמור ומבקעים שטחים בעומק קונפדרציית ירן.
  • אוקטובר 1640: השליטה של שושלת מינג על ממלכות טיבט אשר התקיימה בחוזקה מאז שלטונו של יונגלה, קיסר סין מתחילה להתערער כאשר אותן הממלכות מתחילות לתפקד בעצמאות מלאה.

שנות הארבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוגוסט 1641: מדינה מונגולית עצמאית במזרח טיבט פולשת לתוך ממלכת טסנגפה, מדינת חסות של מינג, כובשת ומספחת אותה ובכך מביאה לסיום שלטון מינג על מרב טיבט.
  • דצמבר 1641: כוחות מרידות האיכרים מתפשטים מגאנסו ושאאנשי אל תוך חנאן, חוביי, סצ'ואן נינגשיה ועוד.
  • מרץ 1642: האיכרים המורדים מתקדמים ממערב לאנחווי ומהווים איום על העיר נאנג'ינג, הבירה המשנית של שושלת מינג (לאחר בייג'ינג).
  • נובמבר 1642: רוסיה הצארית פולשת מעברי סיביר לתוך קונפדרציית ירן, בתגובה מתחילה פעולה מאנצ'ורית לכיבוש הצפון, לבסוף קונפדרציית ירן נמחצת בין רוסיה לשושלת צ'ינג אשר השיגה את מרב השטחים אף מעבר לנהר אמור ואף כבשה קו חוף אל עבר ים אוחוצק.
  • אפריל 1643: כוחות האיכרים המורדים מתחלקים בין דרום לצפון אשר מכריז על עצמו כשושלת שון תחת לי זי-צ'נג אשר טוען אל מנדט השמיים ומכריז על עצמו קיסר סין בעוד גאנסו, נינגשיה, צפון סצ'ואן, שאאנשי, חוביי וחלקים מחנאן נמצאים לשליטתו.
  • יוני 1643: חלקי הדרום של מרד האיכרים מכריזים על עצמם כעל שושלת שי אשר גם היא רואה את נכונותה לשליטה על כל סין.
  • אוגוסט 1643: שושלת שי כובשת את חונאן.
  • ספטמבר 1643: הואנג טאיג'י נפטר ובנו ממשיך את דרכו בתור שונזי, קיסר סין; מכיוון שהאחרון הוא ילד בן שש הכוח והסמכות של שושלת צ'ינג מוטל על אחיו הבכור של הואנג טאיג'י המנוח, דורגון, אשר הופך לעוצר הכס של שושלת צ'ינג.
  • פברואר 1644: כוחות שושלת מינג פועלים להפלת מרד שושלת שי, לאחר מספר חודשי מלחמה ממושכת כוחות שי נופלים ונותרת השפעתם רק על עבר דרום סצ'ואן וצ'ונגצ'ינג.
  • מרץ 1644: שושלת שון מתפשטת לעבר החוף של צפון ים סין המזרחי ומתקדמת על אל שאנדונג, בנקודה זאת כוחות צ'ינג מתחילים לעבור דרך מעבר שאנגחאי הצר ואש המלחמה מתקרבת אל בייג'ינג.

הקרב על בייג'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לי זי-צ'נג התקדם באפריל בראש צבאו אשר מנה 1,300,000 חיילים לעבר בייג'ינג. הוא תקף מצפון ומדרום ועקב שחיטות בדרג השלטוני נפתחו שערי העיר בפניו. היה זה ב-25 באפריל כאשר ג'ן ג'ונג, קיסר סין של שושלת מינג התאבד בעודו בעיר האסורה לפני כניסת כוחותיו של לי אל העיר. מידע זרם אל וו סאנגוי אשר היה בדרכו לעבר מעבר שאנגחאי על כך שהבירה נפלה ביום שלמחרת. בניסיון להסדיר את המאבק נגד שושלת צ'ינג פועל לי להשיג את היד העליונה כאשר שולח גנרל מנאמניו לכבוש את מעבר שאנגחאי.

ב-5 במאי צבאו של וו קלט את צבא כוחותיו של לי ותקף אותו. בתוך חמישה ימים של קרבות מתמשכים על המעבר, הכוחות של שושלת שון נסוגים ממעבר שאנגחאי ומותירים אותו פתוח להתקדמות של כוחות הצ'ינג. ב-13 במאי מגיעה הודעה אל מוקדן (הבירה המנצ'ורית) על כך שלי זי-צ'נג טובח באוכלוסיית בייג'ינג הנאמנה למינג, על כן משתמשים יועצי שושלת צ'ינג בדבר להפיץ מסר של לגיטימציה בשלטונם לכל רחבי סין, באותו היום העוצר דורגון מקבל את ההחלטה לצאת לפלישה מלאה אל עבר בייג'ינג ומרכז סין.

ב-25 במאי וו נשבע אמונים לשושלת צ'ינג בצורה רשמית בת מתקדמים הכוחות, באותו היום צבאו של לי כבר מוכן מדרום למעבר שאנגחאי. בליל ה-27 במאי, לאחר לינה קצרה החלו לנוע מחדש כוחותיו של דורגון אשר נפגשו לבסוף חילותיהם עם חילותיו של לי והחל הקרב על מעבר שאנגחאי. הכוחות של דורגון הוכיחו עליונות בקרב ובסוף החודש לי שב אל בייג'ינג והמשיך לבזוז אותה בעוד המנצ'ורים מתקרבים. ב-3 ביוני לי מכריז רשמית על היותו קיסר סין של שושלת שון הגדולה, ביום שלמחרת הוא מבעיר את הבירה לאש ובורח עם כל האוצרות אשר היה יכול לקחת. יממה מאוחר יותר מתקבלים כוחות שושלת צ'ינג תחת דורגון באהדה מידי תושבי בייג'ינג.

ב-19 באוקטובר נכנס הקיסר שונזי אל שערי עיר הבירה וב-8 בנובמבר הוכתר רשמית לא כקיסר על שושלת צ'ינג בלבד אלא כקיסר על כל האומה הסינית.

מלחמה בדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יולי 1644: שושלת מינג, כעת מרוכזת בנאנג'ינג, כובשת את שאנדונג מידי שושלת שון אשר קורסת.
  • ספטמבר 1644: שושלת צ'ינג כובשת לעמה את שאנדונג מידי שושלת מינג.
  • אוקטובר 1644: שושלת צ'ינג כובשת את טָאייְוֵּ'אן ומתקדמת לתוך מרכז סין תוך כדי קריסה רב מערכתית של שושלת שון.
  • דצמבר 1644: מתקפת נגד של שושלת שון נכשלת עם פלישה כלל חזיתית עלייה משושלת צ'ינג, שושלת מינג ואף שושלת שי.
  • מרץ 1645: קריסה מלאה של שושלת שון, גאנסו, נינגשיה, שאנשי, שאאנשי וחנאן נלקחות לידי כיבוש ההשפעה של שושלת צ'ינג בעוד שושלת מינג מספחת לתוכה של חוביי.
  • מאי 1645: בהמשך לפלישת שושלת צ'ינג אל תוך אנחווי העיר נאנג'ינג נכבשת לידי מינג ומתחיל סכסוך על הלגיטימציה של יורשי שושלת מינג הראויים לכס הסיני. שושלת מינג מתפרקת למספר מדינות פאודליות לא מאורגנות ברחבי דרום סין, הפעולה המאוחדת האחרונה של שושלת מינג הייתה הוצאת שושלת שי הקטנה מתווך צ'ונגצ'ינג.
  • אוגוסט 1645: כלל אנחווי, כמו גם שאנגחאי וחונאן נכבשות לידי שושלת צ'ינג.
  • דצמבר 1645: לי זי-צ'נג נפטר במסתורין, בנוסף מתחיל מרד מיעוטים בעברי יונאן.
  • מרץ 1646: בניסיון אחרון לשרוד, שליטי שושלת שון, כעת יועצים וסריסים לשעבר של לי זי-צ'נג פולשים אל המדינות הלא מאורגנות של שושלת מינג לשעבר בחונאן וגְװֵיג'וֹאוּ.
  • אוגוסט 1646: ג'ג'יאנג מכותרת בין צ'ינג לבין ים סין המזרחי. שושלת צ'ינג כובשת את הגדה המזרחית של שושלת שון.
  • ספטמבר 1646: כל הנותר משושלת שון מתאחד ביחד עם שרידי שושלת מינג בניסיון לעצור את ההתקדמות האדירה של שושלת צ'ינג לקראת איחוד של כל סין.
  • נובמבר 1646: פוג'יין נחבשת ועל העיר פוג'ואו מוטל מצור.
  • דצמבר 1646: שרידי מינג הפאודלים מייצבים את החזית המערבית שלהם בקירוב לטיבט ומשתפת פעולה עם קונוד, ממלכה מונגוליה באגן טארים בקירוב לגאנסו.
  • ינואר 1647: בפלישה מצדי החוף כובשים כוחות שושלת צ'ינג את גואנגג'ואו, בירת גואנגדונג.
  • פברואר 1647: כוחות מונגולים מקונוד כובשים את מערב גאנסו למען שלטון מינג.
  • מרץ 1647: החזית המערבית של מינג מתמוססת כאשר שושלת שי פועלת לכבוש את גוויג'ואו.
  • אפריל 1647: הכוחות המונגוליים בגאנסו מתאחדים עם כלל הכוחות של מינג בדרום שאאנשי.
  • יולי 1647: הכוחות של צ'ינג כובשים מחדש את דרום שאאנשי מידי מינג ובני בריתם המונגוליים.
  • נובמבר 1647: הכוחות של שושלת שי דוחקים את מרידות המיעוטים בדרום סין כמו גם מאחדים את כל יונאן תחת שלטונם בעוד שושלת צ'ינג כובשת את גוויג'ואו.
  • מאי 1648: כוחות מינג פושטים במתקפת נגד על גוויג'ואו של צ'ינג וכובשים עד לעבר חוביי וצ'ונגצ'ינג דרכה.
  • נובמבר 1648: דרום שאאנשי נכבשת בידי שושלת מינג בעוד מרידות המיעוטים מסופחות לגמרי לתוך עברי שושלת שון.
  • ינואר 1649: בגידה בממשל הפנימי מביאה איחוד מחודש של שאנשי עם שושלת מינג.
  • יוני 1649: טאי-יואן נכבשת מחדש לידי צ'ינג ושאנשי מסופחת אליה מחדש; קרבות ממושכים בדרום על עבר חונאן; גאנסו נכבשת מחדש בידי צ'ינג וממלכת קונוד מביע נאמנותה כמדינת חסות של צ'ינג.
  • אוקטובר 1649: מעל פוג'יין מיושמת ממשלת חסות לצ'ינג אשר נלחמת כתומכי מינג על עבר החוף עם ים סין המזרחי בעוד ג'יאנגשי וחונאן נכבשות בידי כוחות שושלת צ'ינג.
  • אפריל 1650: ממשלת ברית עם צ'ינג מיושמת בגואנגדונג אך ממשיכים קרבות עזים על ערי החוף מהם מרב האוכלוסייה תומכת במינג, העיר מקאו תחת שלטון חסות של האימפריה הפורטוגזית נשארת נקיית כפיים עם הגנה מרובה מעליה.
  • יולי 1650: שושלת צ'ינג פולשת אל הממלכה המונגולית של ירקאנט אשר ממוקמת סביב אגן טארים. כאשר כובשת חצי מכללה נכנעים שליטי ירקאנט, צ'ינג מספחת שטחים במזרח הממלכה אשר בכללה הופכת למדינת חסות של שושלת צ'ינג. נוסף על כך, למען שטחים בדרום סיביר מתחילים קוזאקים לצאת בפשיטות על מנצ'וריה החיצונית למען הצאר, דאז אלכסיי הראשון.
  • נובמבר 1650: שאאנשי מנוקה מכל התנגדות לצ'ינג.
  • דצמבר 1650: ביום האחרון של השנה נפטר העוצר דורגון, שונזי, כעת בעל כל הכוחות לשלוט מנקה את חצר מלוכתו מפולחן האישיות שדורגון ביצע לעצמו.

שנות החמישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פברואר 1651: שושלת שי, כעט מכנה עצמה צ'ין (כשושלת צ'ין) כובשת את דרום, מערב ומזרח סצ'ואן.
  • יולי 1651: הכוחות של צ'ינג בג'ג'יאנג מסיימים לכבוש את כלל המחוז.
  • אוגוסט 1651: מתחילה פלישה מרכזית של קוזאקים מרוסיה לתוך שושלת צ'ינג, אלו נעים דרומה עד אשר נפגשים בנהר אמור אשר לצדו ממשיכים עד אל הדלתה. הכוחות יעצרו רק באוקטובר בידי ממלכות תומכות של צ'ינג בקירוב למצרי סחלין.
  • נובמבר 1651: שושלת צ'ין מתאחדת עם ממלכות מינג; הממלכות הפרו-צ'ינגיות בין הדלתה של האמור ומצרי סחלין מסופחות כעט לתוך הצארות הרוסית לאחר התקדמות של הקוזאקים דרכן.
  • מרץ 1652: לאחר התקדמות קוזאקים לתוך פרימוריה חיל הנגד הראשון של צ'ינג דוחק ברוסים מדרך החוף של ים יפן. במאי הגיעו כוחות אלו אל הדלתה של האמור ומתוכה יצאו בפשיטות על הקוזאקים אשר בנסיגתם יוותרו על שטחים רבים משהשיגו.
  • יולי 1652: רוסיה הצארית פולשת אל חאנות הדזונגרים הגדולה בהרי אלטאי ומספחת את צפונה.
  • ספטמבר 1652: מערכה מרכזית על גורל דרום מערב סין, צ'ינג יוצאת עם היד העליונה לאחר קרבות ממושכים בחונאן, גואנגדונג, סצ'ואן ועוד וכובשת את כלל החוף אל ים סין הדרומי, כעת גואנגשי היא מרכז פועל האש..
  • אפריל 1653: כוחות מינג פולשים מחדש למרכז גואנגשי בעוד צ'ינג תוקפת דרך צפון סצ'ואן.
  • דצמבר 1653: פלישה מרכזית של צ'ינג על מרכז חונאן כמו גם כיבוש מלא של גאנסו.
  • אפריל 1654: פשיטה של מינג אל תוך גואנגדונג מביאה למצור על גואנגג'ואו, לבסוף כוחות תגבורת של צ'ינג מפרקים את המצור ויוצאים במתקפת נגד על האזור סובב העיר.
  • יוני 1654: קוזאקים יוצאים בפלישה שנייה למעמקי מנצ'וריה, הפעם הם נעצרים על גבי נהר אמור.
  • ספטמבר 1655: כל התנגדות לשלטון צ'ינג בשאנגחאי מתנקה.
  • מרץ 1656: כוחות צ'ינג יוצאים בפלישה בדרום גואנגשי ובדרך כובשים את האינאן.
  • אפריל 1657: מתקפת נגד של נאמני מינג בפוג'יין.
  • נובמבר 1657: רוסיה הצארית פולשת מעבר לנהר אמור בעוד כוחות הצ'ינג מתייצבים בעבר החוף לים יפן; מרד של שושלת צ'ין בשושלת מינג, לאחר מאבק פנימי ממושך שושלת מינג כובשת את כל הנותר מחבר המורדים תומכי צ'ין.
  • מרץ 1658: פלישה ראשית של כוחות צ'ינג לתוך סצ'ואן מצפון ולתוך חונאן ממזרח.
  • מאי 1658: כוחות צ'ינג מכתרים את תומכי מינג הנמצאים בין סצ'ואן לחונאן בצ'ונגצ'ינג.
  • יולי 1658: פעולת מתנגדים לצ'ינג התומכת בשושלת מינג יוצאת וכובשת את חופי ג'יאנגסו.
  • אוגוסט 1658: כוחות צ'ינג יוצאים נגד המרד בג'יאנגסו ומפילים אותו לגמרי בסוף החודש.
  • אוקטובר 1658: מתקפה מרכזית של כוחות צ'ינג לתוך גואנגשי מסתיימת בכיבושו של כל המחוז והתקדמות לעבר יונאן.
  • ינואר 1659: כוחות צ'ינג פולשים לתוך דרום יונאן, הקיסר של מינג בורח דרך יער הגשם לתוך מיאנמר.
  • אפריל 1659: הקיסר הבורח של מינג מקים לעצמו ממלכה מחדש בעודו כובש את צפון מיאנמר, דאז ממלכת טונגבו.
  • אוקטובר 1659: מרד פרו-מינג גדול מתפשט לכל הדלתה של היאנגצה. לבסוף הוא מופל לקראת סוף החודש תחת לחץ כבד של כוחות צ'ינג.
  • דצמבר 1659: כל סצ'ואן נכבשת לידי שושלת צ'ינג.
  • פברואר 1660: מתקפת נגד של שושלת צ'ינג על פועל הקוזאקים מסתיימת בפלישה של צ'ינג לתוך סיביר עצמה והגעה עד אל חופי ים אוחוצק; כל סצ'ואן נופלת לידי שלטון שושלת צ'ינג.
  • נובמבר 1660: רוב הכוחות תומכי מינג בפוג'יין נמחצים בידי עליונות האש של צ'ינג.

שנות השישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פברואר 1661: הקיסר שונזי משושלת צ'ינג נפטר עקב מחלת האבעבועות השחורות אשר הכתה את צפון סין. ילדו היחיד אשר כבר עבר את המחלה, ועל כן היה מחוסן בפניה, שׂוֵאנְיֵה, הופך לקאנגשי, קיסר סין בעודו בן 6.
  • מרץ 1661: מרד איכרים התומך בשושלת מינג מתחיל בטאיוואן נגד הרפובליקה ההולנדית השלטת במקום.
  • אוקטובר 1661: במרדף אחר קיסר סין משושלת מינג נכנסים כוחות שושלת צ'ינג גם הם לתוך מיאנמר.
  • ינואר 1662: ההולנדים נכנעים לכוחות המרד בטאיוואן, כעט האי הוא חלק משושלת מינג.
  • פברואר 1662: לאחר כיבוש ממלכתו בידי כוחות צ'ינג הקיסר של מינג יוצא במסע בריחה דרך יונאן לסצ'ואן ומסצ'ואן לעבר גואנגשי שם הוא מתיישב. כוחותיו מאוחר יותר בורחים לתוך יונאן ומופלים לקראת סוף השנה.
  • אוקטובר 1662: כל יונאן נכבשת בידי כוחות צ'ינג.
  • יוני 1664: לאחר קרבות ממושכים פוג'יין כולה נופלת לידי שושלת צ'ינג.
  • יולי 1664: מבוצע ניסיון של הרפובליקה ההולנדית לכבוש מחדש את טאיוואן.
  • אוגוסט 1664: לאחר קרבות קשים וממושכים כוחות שושלת מינג המכותרים בעברי צ'ונגצ'ינג מובסים ונכבשים לגמרי.
  • 1665: רוסיה הצארית מקימה מדינת חסות בשם ג'אחא על הגבול עם מנצ'וריה.
  • 1668: כל טאיוואן נלקחת מידי הרפובליקה ההולנדית.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1672: כוחות צ'ינג יוצאים לכיבוש נרחב מתוך סיביר וכלל חברובסק נופלת לידיהם.

מרד שלושת הוואסלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל פועלו לצדם של הצ'ינג, וו סאנגוי נותר נאמן למעשה לשושלת מינג ולא היה יכול לתת לעצמו לאפשר לשושלת של מיעוטים כמו שושלת יואן לקחת כוח על סין. וו מצא הבנה עם הגנרלים בצ'ינג ג'נג ג'ינג-ג'ונג ושאנג ג'יקסין. ביחד שלושת הגנרלים יוצאים לפעול נגד שושלת צ'ינג בתור שלוש ממלכות מאוחדות אשר ישחזרו את שלטון בני ההאן על סין בידיהם. היו דברים רבים אשר פגעו בנאמנות בני ההאן אל הצ'ינג, דוגמת חוק של דורגון לפיו לכל הגברים בשושלת צ'ינג תהיה תספורת של תור (צמה ארוכה ואחידה) כמו שיש למנצ'ורים. שלושת הגנרלים יחלו במרד נגד המנצ'ורים למען הסדרת עליונות בני ההאן (הרוב) מעל המנצ'ורים (מיעוט).

  • דצמבר 1673: יונאן וגוויג'ואו תחת שלטון הגנרל שאנג ג'יקסין מכריזות עצמאות משושלת צ'ינג ומלחמה נגדה ב-20 בדצמבר. לקראת סוף החודש מכריז וו סאנגוי על עליונותו כקיסר שושלת ג'ואו הגדולה השלטת בגואנגשי. הממלכות לגבול טיבט נכבשות לידי ממלכת המורדים של שאנג ג'יקסין.
  • מרץ 1674: לאחר זמן מה כל חונאן וסצ'ואן נכבשים בידי הממלכות של המורדים אליהם מצטרף ג'נג ג'ינג-ג'ונג ומכריז עצמאות ומלחמה על צ'ינג כשליט על כל פוג'יין.
  • מאי 1674: כוחות המורדים מתאחדים עם כיבוש ג'יאנגשי נוסף על אנחווי. גואנגדונג נלחם ללא הרף בגבולותיה נגד המורדים.
  • יולי 1674: יורשי מינג, כעת בממלכת טונגנינג השלטת על מערב טאיוואן פועלים בניסיון פלישה לתוך פוג'יין וגואנגדונג.
  • מרץ 1675: הממלכה של ג'נג ג'ינג-ג'ונג בוגדת בשאר כוחות המורדים ומכריזה על נאמנותה לממלכת טונגנינג ומכאן ליורשיה של שושלת מינג.
  • מאי 1675: כוחות מונגולים במונגוליה הפנימית יוצאים במערכה נגד שושלת צ'ינג ומאיימים בפשיטה על בייג'ינג.
  • אוגוסט 1675: כוחות פנימיים תומכים בממלכות של המורדים וכובשים למענם את גאנסו ודרום מדבר גובי.
  • אוקטובר 1675: ממלכות המורדים סוחפים כוחותיהם דרך שיאן ומאיימים חזיתית על הכוחות בבייג'ינג אשר מחלקים עצמם בין מאבק במונגולים, מאבק בממלכות ומאבק במינג.
  • נובמבר 1675: צ'ינג כובשת את המרד במונגוליה הפנימית, מסדירה את חזית הצפון ותוקפת את המורדים בשיאן.
  • דצמבר 1675: קשר המורדים עם מינג מתפרק כאשר כוחות צ'ינג ממרכז סין מתאחדים עם הכוחות הדרומיים בגואנגדונג.
  • פברואר 1676: גואנגדונג והאינאן נכבשות בידי המורדים.
  • מאי 1676: כוחותיה של שושלת צ'ינג פושטים דרך חונאן על חצי מכלל גואנגדונג.
  • יולי 1676: לאחר מאבק ממושך, בסוף החודש מוצב המורדים בגאנסו נופל והמחוז חוזר לידי שושלת צ'ינג.
  • ספטמבר 1676: קרבות עזים באנחווי ופוג'יין של צ'ינג נגד מינג וממלכות המורדים.
  • דצמבר 1676: כוחות מינג נמחצים לעבר החוף עם ים סין הדרומי
  • פברואר 1677: גואנגג'ואו נלקחת ומחוז גואנגדונג שב לידי שושלת צ'ינג, קרבות ממושכים בגבול גואנגדונג-גואנגשי בין צ'ינג למורדים.
  • אוגוסט 1677: מבצע נרחב של צ'ינג מביא להוצאת כל כוחות המורדים ותומכי מינג מדרום מזרח סין.
  • אוקטובר 1677: האינאן נכבשת מחדש בידי שושלת צ'ינג.
  • ספטמבר 1678: ישנו ניסיון של מינג לכבוש מחדש את פוג'יין; כוחות המורדים מתאחדים לתוך "שושלת ג'ואו הגדולה".
  • נובמבר 1678: דרום גואנגשי נכבשת בידי כוחות צ'ינג.
  • ינואר 1679: כל חונאן נכבשת מחדש בידי כוחות שושלת צ'ינג.
  • יוני 1679: מתחילה מלחמה בין חאנות הדזונגרים ממלכת ירקאנט אשר היא חסות של צ'ינג.
  • דצמבר 1679: קרבות עזים בסצ'ואן נגד נגמרים בעוד לצ'ינג ישנה היד העליונה.
  • דצמבר 1680: לאחר מאבק ממושך חאנות הדזונגרים מכניעה את ממלכת ירקאנט וגובה ממנה שטחים כמו גם ויתור על התמיכה והחסות של שושלת צ'ינג.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ינואר 1681: פלישה מרכזית של צ'ינג דוחקת את שושלת ג'ואו לדרום סצ'ואן ויונאן.
  • מאי 1681: שושלת צ'ינג פושטת על עברי יונאן ומתחילה מצור על העיר קוּנְמִינְג במרכז המחוז.
  • יולי 1681: הממלכות הטיבטיות לעברי יונאן וסצ'ואן מבטיחות מחדש את נאמנותן לשושלת צ'ינג וזאת כנגד לשושלת ג'ואו.
  • ספטמבר 1681: הגבול עם מיאנמר מוסדר מצד שושלת צ'ינג, בעוד מוצב הכוח האחרון של המורדים בו נמצא מנהיגם, נכדו של וו סאנגוי ממוקם בעיר קונמינג.
  • דצמבר 1681: לאחר יותר מחצי שנה של מצור העיר קונמינג נופלת לידי צ'ינג.
  • יולי 1683: קאנגשי, קיסר סין יצא בראש חילותיו לכבוש את ממלכת טונגנינג, יורשת שושלת מינג הממוקמת בטאיוואן.
  • אוגוסט 1683: ב-13באוגוסט ממלכת טונגנינג נכנעה וסופחה לידי צ'ינג.

סוף דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנקודה זאת והאלה שושלת צ'ינג שלטת על כל סין. הסדר עם רוסיה יגיע לקראת סוף המאה ה-17 בהסכם נרצ'ינסק ושושלת צ'ינג תתפשט לטיבט, אגן טארים, מונגוליה החיצונית ועוד ותישאר השושלת האחרונה של סין עד למאה שנות ההשפלה אשר יביאו למהפכת שינהאי ולהקמת הרפובליקה הסינית. המלחמה, אשר הביאה למותם של לערך 25,000,000 איש הסדירה שלטון של מיעוט על רבים ברחבי סין והביאה לשינוי במדיניות הסינית של מינג ולהתפתחות בהשפעה המדינית אל עבר הצפון והמערב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר מנצ'ו - רוברט אלגנט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]