מלחמת סחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלחמת סחר היא סכסוך כלכלי, במסגרתו מדינות מעלות או יוצרות מכסים או מחסומי סחר אחרים זו מול זו.[1] גורמים נפוצים לסכסוך סחר הם פרוטקציוניזם (רצון להגן על תוצרת מקומית) והצורך להפחית תלות כלכלית במדינה אחרת. פעמים רבות, ההגנה המוגברת של מדינות על התוצרת המקומית באמצעות הטלת המכסים מביאה לכך שהצדדים למלחמת הסחר נעים ממדיניות של משק פתוח לכיוון משק אוטרקי.[2]

במקרים מסוימים, מלחמת סחר עלולה להסלים לסכסוך מלא בין מדינות. כך למשל, המלחמה האנגלו-הולנדית הראשונה (1652–1654) נגרמה בשל מחלוקות סחר, והמלחמה נפתחה בהתקפות אנגליות על ספנות סוחר הולנדית והתרחבה לפעולות צי עצומות. דוגמה נוספת היא מלחמת שימונוסקי – סכסוך פנים יפני שהחל בשל שינוי מדיניות הדלת הפתוחה של השוגון (השליט היפני) בכל הנוגע לסחר חוץ, בשלהי המאה ה-19. דוגמה בולטת נוספת היא מלחמת האופיום הראשונה שהחלה לאחר שממשלת צ'ינג הסינית חסמה את נמליה, החרימה אופיום וסחורות שנכנסו לסין מהמערב והגבילה סוחרים בריטים, וזאת בין היתר בשל תפוצת האופיום והשפעתו, כסם, על אזרחים בסין. בתגובה, פתחה בריטניה במלחמה נגד סין (וכיבוש הונג קונג על ידי בריטניה). מלחמת האופיום השנייה נבעה ממלחמת סחר נוספת בין סין לבריטניה.

דוגמה למלחמת מכסים מהמאה האחרונה התרחשה בשנות ה-20 וה-30 בין רפובליקת ויימאר לפולין, במלחמת המכס הגרמנית-פולנית. רפובליקת ויימאר, בראשות גוסטב שטרזמן, ביקשה לאלץ את פולין לוותר על שטחים, וזאת באמצעות הגדלת האגרה על מוצרי פחם ופלדה שמקורם בפולין, במטרה להביא למשבר כלכלי בפולין. כתגמול, הפולנים העלו את שיעורי האגרה עבור מוצרים גרמניים רבים. סכסוך זה הוליד בסופו של דבר את נמל גדיניה, שהיווה דרך חדשה לייצוא סחורות מפולין למערב אירופה, מבלי לעבור דרך גרמניה.

מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין

סין וארצות הברית חברות בארגון הסחר העולמי, ועל כן מוגבלות מלהטיל מכסים באופן חד צדדי אחת על תוצרת השנייה. זאת, מכח אמנות שונות עליהן מחייב הארגון לחתום, ובאותו אופן מוגבלות גם יתר המדינות החברות בארגון. במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20, הפכה סין למעצמת ייצור עולמית, כאשר היא נהנית מהקשיים שארגון המכס העולמי מערים על הטלת מכסים.

במהלך קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית במהלך שנת 2016, טען טראמפ, בהקשר של הייבוא המאסיבי של תוצרת סינית לארצות הברית, כי יש לתקן את "הניצול ארוך השנים של המערכת הבינלאומית הבלתי-מתפקדת והנהגים הבלתי הוגנים". יצוין, כי חילוקי דעות כלכליים החלו לפני כניסתה של סין לארגון הסחר העולמי, אולם נשיאי ארצות הברית הקודמים ג'ורג' ה.וו. בוש, ביל קלינטון, ג'ורג' וו. בוש וברק אובמה כשלו בניסיון לפתור מחלוקות אלו. באפריל 2018 הגישה ארצות הברית תלונה לארגון הסחר העולמי, ובה הביעה את מורת רוחה מכך שסין מפרה זכויות של קניין רוחני.[3]

בשנת 2018, במהלך כהונתו של הנשיא טראמפ, החלה ארצות הברית להטיל מכסים על מוצרים המיוצרים בסין,[4] באקט שהביא למלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. מעבר לניצול לו טען טראמפ, מאחורי מלחמת הסחר בה פתחה ארצות הברית עמד הצורך להקטין את הגרעון של ממשלת ארצות הברית, והצורך הגאופוליטי להחליש את כוחה של סין כמעצמה, עקב צמיחתה המאסיבית שהחלה לאיים על מעמדה של ארצות הברית כמעצמה החזקה בעולם.[5]

מנגנוני יישוב סכסוכים מקובלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה של מלחמות סחר או סכסוכי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "What is trade war? definition and meaning". BusinessDictionary.com (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2018-06-21. נבדק ב-2017-08-15.
  2. ^ Staff, Investopedia (28 בספטמבר 2009). "Trade War". {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Swanson, Ana (2018-07-05). "Trump's Trade War With China Is Officially Underway". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-09-30.
  4. ^ China made a mistake retaliating to Trump tariffs: Peter Navarro, נבדק ב-2022-09-30
  5. ^ Office of the U.S. Trade Representative, Findings of the Investigation into China's Acts, Policies, and Practices Related to Technology Transfer, Intellectual Property, and Innovation Under Section 301 of the Trade Act of 1974