מלחמת ציריך הישנה
 | ||||||
| מזרח שווייץ באמצע המאה ה-15: שטחי שבעת הקנטונים של הקונפדרציה השווייצרית
תבנית:Legend-line תבנית:Legend-line תבנית:Legend-line | ||||||
| תאריכי הסכסוך |
2 בנובמבר 1440 – 12 ביוני 1446 (5 שנים ו־31 שבועות)  | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||
מלחמת ציריך העתיקה (בגרמנית: Alter Zürichkrieg), 1440–1446, הייתה סכסוך בין קנטון ציריך לבין שבעת הקנטונים האחרים של הקונפדרציה השווייצרית הישנה על הירושה של הרוזן מטוגנבורג.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1436 מת פרידריך השביעי, רוזן טוגנבורג, ולא הותיר אחריו לא יורש ולא צוואה. קנטון ציריך, בראשות הבורגומאסטר רודולף שטוסי, תבע את אדמות טוגנבורג; הקנטונים של שוויץ וגלרוס הגישו תביעות נגד, בגיבוי שאר הקנטונים. בשנת 1438 כבשה ציריך את האזור השנוי במחלוקת וניתקה את אספקת התבואה לשווייץ ולגלרוס. ב-1440 גירשו שאר הקנטונים את ציריך מהקונפדרציה והכריזו מלחמה. ציריך נקמה על ידי כריתת ברית עם פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית הבסבורג.
כוחות ציריך הובסו בקרב על סנט יקוב אן דר סיהל ב-22 ביולי 1443 והוטל מצור על ציריך. פרידריך פנה אל שארל השביעי, מלך צרפת בבקשה לתקוף את הקונפדרציות והאחרונים שלח כוח של כ-30,000 שכירי חרב של ארמניאק בפיקודו של הדופין דרך בזל כדי להקל על העיר. בקרב על סנט יקוב אן דר בירס ליד בזל ב-26 באוגוסט 1444 הובס כוח חוסם של כ-1,600 חברי קונפדרציה שווייצריים, אך הוא הנחיל אבדות כה כבדות לצרפתים (2,000 הרוגים), עד שהדופין החליט לסגת. הקונפדרציה והדופין סיכמו שלום באוקטובר 1444, וצבא השכירים שלו נסוג מהמלחמה כליל.[1]
במאי 1444, הקונפדרציה הטילה מצור על גריפנזה וכבשה את העיירה לאחר ארבעה שבועות, ב-27 במאי, תוך עריפת ראשים של כל 64 המגינים מלבד שניים למחרת, כולל מנהיגם, Wildhans von Breitenlandenberg, במה שכונה רצח גריפנזי. אפילו בתקופה זו של מלחמה, הוצאה להורג המונית כזו נחשבה לרוב מעשה אכזרי ולא צודק.
עד 1446, שני הצדדים היו מותשים, ושלום ראשוני נחתם. הקונפדרציה לא הצליחה לכבוש אף אחת מערי ציריך מלבד גריפנזה; ראפרסוויל וציריך עצמה עמדו בהתקפות. ב-1450 עשו הצדדים שלום מוחלט וציריך התקבלה שוב לקונפדרציה, אך נאלצה לפרק את בריתה עם ההבסבורגים.
משמעות המלחמה היא שהיא הראתה שהקונפדרציה גדלה לברית פוליטית כל כך קרובה שהיא לא סבלה עוד נטיות בדלניות של חבר אחד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Clifford J. Rogers (2010). The Oxford Encyclopedia of Medieval Warfare and Military Technology, Volume 1. Oxford University Press. p. 327. ISBN 9780195334036.