מלחמת תיגראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת תיגראי
תאריך התחלה: 4 בנובמבר 2020
תאריך סיום: מתמשך
משך הסכסוך: 50 שבועות
מקום: תיגראי, אתיופיה. שפכים באזור אמהרה. עפר,מרכז אריתריאה. אל קדאריף, סודאן.
תוצאה:
  • מתמשך.
  • ממשלת אתיופיה הכריזה הפסקת אש חד-צדדית.
  • החזית שולטת ברוב שטח תיגראי.
הצדדים הלוחמים

אתיופיהאתיופיה ממשלת אתיופיה
° אזור אמהרה
° אזור עפר
° אזור בנישנגול-גומאז (משנת 2021)
° אזור דירה דאווה (משנת 2021)
° אזור גמבלה (משנת 2021)
° אזור הררי (משנת 2021)
° אזור אורומיה (משנת 2021)
° אזור סידאמה (משנת 2021)
° אזור סומלי (משנת 2021)
° אזור מדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום (משנת 2021)
אריתריאהאריתריאה  אריתריאה

תמיכה:

החזית העממית לשחרור תיגראי

מיליציות מקומיות

תמיכה פוליטית:
האופוזיציה האריתריאית (לטענת אתיופיה)
וכן כונן ברית צבאית עם ארגון של אורומיה
olf shane ,oromo liberation front

מפקדים

אתיופיהאתיופיה אבי אחמד
אריתריאהאריתריאה איסאייס אפוורקי

דברציון גברמיכאל

כוחות

אתיופיהאתיופיה  אתיופיה - 140,000 חיילים
אריתריאהאריתריאה  אריתריאה - 43,000 חיילים
אמהרהאמהרה  אמהרה - 10,000

250,000 חיילים (הערכה מנובמבר 2020)

(למפת תיגראי רגילה)
Tigray Region Ethiopia location map.svg
 
חומרה
חומרה
מלחמת תיגראי

מלחמת תיגראי החלה בנובמבר 2020 במדינת תיגראי שבצפון הפדרציה האתיופית, בין החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF) לבין צבא אתיופיה, ובהמשך התייצבו לצד הממשל הפדרלי האתיופי גם כוחות אריתראים ומיליציות של כל מחוזות אתיופיה, במיוחד מיליציות של האמהרה והעפר שלהן גבול משותף עם תיגראי. הסיבה למלחמה היא מעיקרה איבוד הדומיננטיות של ה-TPLF (המתיימר לייצג את המיעוט התיגרי שמהווה 6%) בשלטון האתיופי לאחר 30 שנות שלטון, וזאת לאחר הפגנות נרחבות בעיקר באורומיה ובאמהרה שביחד מהווים קרוב ל-70% מאוכלוסיית אתיופיה.

הסיבות למלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלוקת על הסכם השלום עם אריתריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית אביי אחמד לשלטון הוא קיבל עליו להוציא לפועל את הסכם אלג׳יריה שנחתם בשנת 2000 אחרי מלחמת אתיופיה-אריתריאה (1998–2000), ההסכם קבע שאתיופיה צריכה להחזיר לאריתריאה את העיירה באדמה ששני הצדדים טענו עליה לבעלות והיית עילת המלחמה.

בעקבות הסכמת אביי אחמד להוציא לפועל את הסכם אלג׳יריה, נחתם הסכם שלום עם אריתריאה שגם זיכה אותו בפרס נובל לשלום.

באופן אירוני, כשאביי אחמד בא ליישם את ההסכם הוא נתקל בהתנגדות מפלגת ה-tplf להסכם שהיא עצמה חתמה עליו בשנת 2000 ,והיא גם המפלגה השלטת במחוז תיגראי שבה ממוקמת עיירת המחלוקת באדמה .

מכאן התפתחה עוינות בין ה-TPLF לממשל הפדרלי האתיופי, והממשל האריתראי שזכה בעיירה בבוררות. וראה ב-TPLF את האחראי למלחמה המיותרת בשנת 1998–2000, לסנקציות האמריקאיות על אריתריאה שבאו בעקבותיה, לגירוש האריתריאים בשנות ה-90 ועוד.

המחלוקת יסוד מפלגת השגשוג (prosperity)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביי אחמד הקים ב-2019 את מפלגת השגשוג, מפלגה כלל אתיופית חדשה שהייתה למעשה מיזוג של הסיעות האתניות והאזוריות שהרכיבו את האיחדג לשעבר, וכמה מפלגות אופוזיציה שנוספו אליה.

החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF), ישות בעלת עוצמה פוליטית ששלטה בפוליטיקה האתיופית במשך 27 שנים כמשטר דיכוי באמצעות מערכת של סיעה דומיננטית במפלגת האיחדג, סירבה להיצטרף למפלגה החדשה.[1] ה-TPLF מצידו חזר להשתקע בתיגראי ומשם הקים את "קואליציית הפדרליזם" (שלמעשה שום ארגון לא הצטרף אליו) בתואנה ששלטון אביי אחמד נטש את שיטת הממשל הפדרלי האתני לטובת שלטון אחדותי ("אחדאווי מנגסת").

עם זאת בתקופת אביי אחמד נוצר המחוז העצמאי העשירי ,מחוז סידאמו, כמו כן 4 השפות הראשיות באתיופיה נוספו כשפות רשמיות לצד האמהרית. למעשה אביי אחמד מנסה לאזן את בין האחדות הלאומית הנידרשת וחירויות הפרט לבין זכויות הקבוצות האתניות.אין בנימצא מפלגה הדוגלת לחזרה לשלטון האחדותי מהעבר ,זה גם לא מעשי הכיוון הוא דווקא לשלטון ביזורי ויש הרבה איזורים שדורשים אוטונומיה.

המחלוקת על הסגרת פושעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עליית אביי אחמד, הממשל הפדרלי החל לחתור ללכידתם של אישים שלטענתו היו מושחתים, ביניהם רבים מחברי חונטת ה-TPLF. חלקם הצליחו לחמוק לתיגראי כי הממשל המחוזי של ה-TPLF סירב להסגירם לידי הממשלה בטענה לרדיפת המיעוט התיגרי.

באחד המקרים, על פי הדיווחים, בצעד של התרסה כלפי הממשלה הפדרלית, הממשל האזורי של תיגראי סירב לאפשר למשטרה הפדרלית האתיופית לעצור את גתאצ׳ו אספה, ראש שירות המודיעין והביטחון הלאומי של אתיופיה לשעבר (NISS) וחבר בוועד הפועל של ה-TPLF.[2]

מחלוקת על דחיית הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2020, שהיא מציינת את הסיכונים הנובעים ממגפת הקורונה, הודיעה ​​ועדת הבחירות הארצית (NEB) על דחיית הבחירות בשנה. ההחלטה עוררה את זעמם של חלק ניכר מהאופוזיציה הפוליטית במדינה, שהאשימה את מפלגת השלטון בשימוש המגפה כתירוץ להארכת כהונתה בשלטון שלא כדין, טענה שהממשלה הכחישה ארגון ה-TPLF סירב לדחיית הבחירות, וטען באמצעות דוברו גיתאצ׳וו רדה, שאין חוק שמונע מה-TPLF לערוך את הבחירות במועד המקורי. הממשל האתיופי מצידו שלח לתיגראי משלחת של 43 מכובדים זקנים ('שמאגליה'), אנשי דת מוסלמים ונוצרים, 'אבא גדות' של האורומו, ביניהם האצן האגדי היילה גבריסלאסי, שניסו לתווך בין הממשל ל-TPLF. בראיון שנתן ל-eritv, טען נשיא אריתריאה שניסה לדבר עם דברה-ציון לבקשת אביי אחמד . ניסיונות התיווך לא צלחו.

בצעד מתריס כלפי הממשלה, ערך ה-TPLF בחירות במחוז תיגראי.[3] בניגוד להחלטת הפרלמנט האתיופי, וללא פיקוח של ועדת הבחירות הפדרלית, כמו כן המפלגות המקומיות, "ערנה תיגראי" (arena tigrai), ו-"TDP" (Tigrai Democratic Party), החרימו את הבחירות. בבחירות זכה הארגון ב-98.2% תמיכה, ובכל 152 המושבים. לאחר הבחירות הכריזו שני הצדדים זה על זה כחסרי לגיטימיות. המלחמה בין הצדדים נפתחה לאחר חודשיים.

מצעדים צבאיים מתגרים של ה-TPLF[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-TPLF השתלט על מנגנוני המדינה פיזר את הצבא הכלל אתיופי המקצועי, ושם את צבא המורדים התיגרי כצבא המדינה ועל כן כל שדרות הפיקוד היו בידי ה-TPLF (שזה למעשה בידי המיעוט התיגרי), וכן בנה את כוחות השיטור המיוחדים ואת המיליציה המחוזית של התיגראי שהייתה הגדולה במליציות של מחוזות אתיופיה. הללו בתקופת הקורונה, יצאו במצעדי ראווה במקלה, כהפגנת כח כנגד הממשל המרכזי באדיס.

פרוץ המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בנובמבר 2020 הורה ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד לצבא הפדרלי להגיב על מתקפה כנגד בסיס צבאי אתיופי, שהיה מוצב בתיגראי משנת 2000 (לאחר מלחמת אריתריאה) - זאת לאחר מספר שבועות של מתיחות בין מפלגת החזית עממית לשחרור תיגראי (TPLF), שהייתה בעברה מפלגת השלטון בפדרציה עד היבחרו של ראש הממשלה אביי אחמד ב-2018, עם הממשלה הפדרלית.[4]

אביי טען שאי אפשר להדבר עם המפלגה, וראה במנהיגי המחוז בתיגראי פושעים, אחרי שקיימו קודם לכן בחירות בניגוד להחלטת הממשלה הפדרלית, אשר ראתה במעשיהם איום על הריבונות של אתיופיה.[5]

ב-7 בנובמבר הוציא הפרלמנט האתיופי את ממשלת מדינת תיגראי מחוץ לחוק והחליפה בממשלת מעבר המורכבת מהמיעוט התיגרי. על פי הארגון International Crisis Group הצבא האזורי של התיגראי והמיליציות הקשורות אליו מונים כרבע מיליון חיילים. על פי דו"ח של האו"ם, שלט הצבא התיגראי בתחילת הלחימה במטה הפיקוד הצפוני של צבא אתיופיה הממוקם במקלה, ובו רוב הנשק הכבד של צבא אתיופיה לרבות יחידות השריון, הארטילריה והנ"מ.[6]

מלחמת גבול והפצצות הדדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבוע השני ללחימה, לטענת ה-tplf הצטרף גם צבא אריתראה עם 16 דיוויזיות(בערך 160,000-320,000 חיילים!!)לצד הצבא הפדרלי של אתיופיה בלחימה במורדים - ומנגד, צבא תיגראי החל לתקוף באמצעות ארטילריה את בירת אריתריאה אסמרה ובירת אמהרה בהר דאר .[7]

המידע המגיע למערב מהלחימה לוקה בחסר. על פי הדיווחים עיקר הלחימה הוא לאורך גבולות תיגראי - מדרום עם מדינת אמהרה, שכנתה לפדרציה האתיופית, וכן באזור הגבול עם אריתראה מצפון והגבול עם סודאן במערב.[6][8] על פי חלק מהדיווחים בתחילת הלחימה הופגזו הבירה מקלה ועיירות אדיגראט ואלמתה מהאוויר והממשלה הפדרלית השתלטה על הערים שירה ושיררו - עם זאת, אמינותם של הדיווחים מוטלת בספק.[9]

בתקופת הלחימה הזו נמלטו למעלה מ-10 אלפים פליטים אתיופים מתיגראי לסודן וסוכנויות הסיוע של האו"ם התריעו בפני אסון הומניטרי, שכן עוד קודם ללחימה כ-600 אלף איש בתיגראי נזקקו לאספקת מזון, ובשל הלחימה נאסר על סוכנויות הסיוע לפעול בו.[9] כלפי ממשלת אתיופיה נטען כי בבירה אדיס אבבה נעצרו ונחטפו תושבים תיגראים על ידי כוחות הביטחון, עוד טרם תחילת הלחימה וביתר שאת לאחריה, ומוחזקים במקום שאינו ידוע. בסוכנות הידיעות רויטרס אף פורסם כי משטרת אתיופיה פנתה למשרדי תוכנית המזון של האו"ם במדינת המחוז אמהרה, בדרישה לקבלת רשימות שמיות של בני המיעוט התיגרי העובדים שם.[10]

כיבוש קרקעי בתיגראי והצהרות סיום המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף נובמבר, המועצה האתיופית לזכויות אדם פרסמה דו"ח. הדו"ח שחיברה המועצה, הממונה בידי הממשלה הפדרלית, תיאר עדויות לטבח של צבא המורדים במאות אזרחים ממוצא ולקאיתי ואמהרי בעיירה מיי כאדרה. בעקבות הלחימה בתיגראי נותקו החיבור לאינטרנט ולערוצי תקשורת נוספים. הדבר הקשה על כלי תקשורת מערביים לאמת את הטענות בדו"ח.

אביי אחמד קבע אולטימטום ואמר כי אם השלטונות במדינה הבדלנית לא ייכנעו עד 25 בנובמבר בערב, כוחות הצבא יפתחו בהפגזה ארטילרית של הבירה המקומית, מקלה, וייכנסו אליה בטנקים. הוא דחה יוזמות למעורבות בין לאומית.[11] האולטימטום פקע והעיר הותקפה.[12]

ב-28 בנובמבר כבש צבא אתיופיה את בירת תיגראי וממשלת אתיופיה הכריזה על סופו של המבצע הצבאי.[13] למרות זאת, בצבא תיגראי טענו שהלחימה נמשכת בכמה חזיתות. כוחות מטעם האו"ם שניסו לבדוק את מצבם של לוחמי תיגראי נבלמו בידי צבא אתיופיה באש חיה.[14][15]

במשך שבועות לאחר הכרזת הניצחון של ראש ממשלת אתיופיה אביי, שטען ששום אזרח לא נהרג בלחימה, לא הצליחו גורמים במערב לקבל דיווחים מהשטח, אולם באמצע פברואר 2021 הגיעו דיווחים ראשוניים שטענו למאות הרוגים.[16] על פי דיווחים נוספים שהגיעו לאו"ם בשלבים אלו, צבא אתיופיה עדיין לא הצליח להחזיר את השליטה בכ-40% משטח תיגראי,[17] ובמרץ הגיעו דיווחים שהלחימה המתמשכת גורמת לרעב שהיקפו אינו ברור,[18] וארגוני זכויות אדם פרסמו הצהרות ועדויות להפרות זכויות אדם ומעשי אלימות שבוצעו בתיגראי מצד כוחות צבא אריתריאה.[19]

מלחמת תיגראי, 17 באוגוסט 2021
תומכי הממשלה      ממשלת אתיופיה      כוחות מחוז אמהרה      אריתריאה המורדים      החזית העממית לשחרור תיגראי

ראש הממשלה אביי הבטיח שצבא אריתריאה יצא משטחה של תיגראי אך חיילי הצבא תועדו במקום וחוסמים סיוע הומניטרי.[20] חודש לאחר מכן, תועדו חיילים אריתראים בתיגראי.[21]

פלישת המורדים לעפאר ואמהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 ביוני 2021 הכריזה ממשלת אתיופיה על הפסקת אש במחוז תיגראי.[22] אחרי יציאת הצבא האתיופי, נכנסו המורדים למקלה בירת המחוז.[23]

אחרי שהשתלטו רוב מחוז תיגראי בסוף יוני ובתחילת יולי המורדים התיגראים החלו לפלוש אל תוך מחוזות אפאר ואמהרה הסמוכים[24]. ב-5 באוגוסט 2021 כבשו הכוחות התיגראים את העיירה לליבלה שבשטח מחוז אמהרה[25]. לפי דיווחים שהגיעו מאפאר, יותר מ-200 אזרחים – פליטי מלחמה לכאורה – נהרגו שם בהתקפות האחרונות ושכ-300 אלף מתושבי אפאר ואמהרה נעקרו מבתיהם. הממשלה האשימה את המורדים בהתקפות הקטלניות באפאר, אך אלה מכחישים.

המורדים טענו כי החלטתם לחרוג מגבולות תיגראי ולהיכנס לשטח אפאר התקבלה במטרה להשתלט על מסילת אדיס אבבה–ג'יבוטי, נתיב מסחר קריטי ומוצאה היחידי של אתיופיה לים, שדרכו מתנהל 95% מהיבוא והיצוא של אתיופיה.[26] הם אמרו כי בכך הם מבקשים למנוע מתושבי תיגראי הנצורה לגווע ברעב.[24] מתוך 466 משאיות סיוע הומניטרי של האו"ם הוחזרו על ידי ה-TPLF רק 38, כאשר לטענת המורדים הדלק שלהם לא הספיק לדרך חזרה ושאין די נהגים שמוכנים לבצע את הדרך המסוכנת פעם נוספת. [27] שר החוץ האתיופי דמקה מכונן חסן מצידו טוען ש-420 משאיות (של האו"ם) שנכנסו לתיגראי כדי לספק סיוע הומניטרי מוסטות בידי ה-tplf למטרות צבאיות.[28]

וזו לא הפעם הראשונה ,ע"פ תחקיר של ה-bbc: "מיליוני דולרים(בערך 95 מיליון דולאר) של סיוע מערבי לקורבנות הרעב האתיופי בשנים 1984-85 סונפו על ידי המורדים(ה-tplf) לרכישת נשק."[29]

ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד ובכירים אחרים בממשלו הכחישו שהיה רעב בחבל תיגראי ושהוטל עליו מצור, וטענו כי הכוחות התיגריניים וחוסר היציבות הביטחונית הם שמנעו את הגעת הסיוע.[30]

הממשלה יצא בקמפיין לגיוס מתנדבים[24] (באתיופיה אין חובת גיוס) לצבא האתיופי, על רקע קריסת הפסקת האש החד צדדית ופלישת הכוחות התיגראים למחוז אמהרה ועפאר.

ב-30 בספטמבר הודיעה ממשלת אתיופיה על גירוש נציגים מהאומות המאוחדות.[31] ארצות הברית הצהירה כי תטיל סנקציות על אתיופיה, בהיעדר שינויים בהתנהלותה הנוגעים למצור על מחוז תיגראי.[32] היו דיווחים על מחסור.[33]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלחמת תיגראי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rise and fall of Ethiopia’s TPLF – from rebels to rulers and back, the Guardian, ‏2020-11-25 (באנגלית)
  2. ^ AfricaNews, Ethiopia arrest warrant for ex-spy chief, Getachew Assefa, Africanews, ‏2019-01-03CET17:51:28+01:00 (באנגלית)
  3. ^ Eye on Africa - Ethiopia's Tigray region holds vote in defiance of federal government, France 24, ‏2020-09-09 (באנגלית)
  4. ^ אוריאל לוי, ‏ממתיחות לחילופי אש: ראש ממשלת אתיופיה הורה לצבא לתקוף מורדים בצפון המדינה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 בנובמבר 2020
  5. ^ מלחמה ושלום, ומלחמה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2020-11-21
  6. ^ 1 2 אוריאל לוי, ‏הסלמה בלחימה בין ממשלת אתיופיה לכוחות תיגראי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 בנובמבר 2020
  7. ^ נטע בר, ‏מלחמת האזרחים באתיופיה זולגת לאריתריאה, באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2020
  8. ^ אוריאל לוי, ‏הלחימה במחוז תיגראי הבדלני שבאתיופיה מתרכזת בגבולות, בינתיים בערים שקט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 בנובמבר 2020
  9. ^ 1 2 משה טרדימן ואוריאל לוי, ‏המשך הלחימה בין אתיופיה לתיגראי מחמיר את מצוקת הפליטים והרעב בחבל הארץ שבמחלוקת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בנובמבר 2020
  10. ^ אוריאל לוי, ‏"מישהו מהבניין שלי נחטף, רצו לקחת גם את האחים שלי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 18 בנובמבר 2020
  11. ^ הארץ, גרדיאן ורויטרס, דו"ח פנימי: הבדלנים בתיגראי טבחו במאות אזרחים אמהרים, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2020
  12. ^ סוכנויות הידיעות, "השלב האחרון": אתיופיה תוקפת את בירת המורדים, באתר ynet, 26 בנובמבר 2020
  13. ^ סוכנויות הידיעות, ממשלת אתיופיה: כבשנו את בירת תיגראי, המבצע הושלם, באתר ynet, 28 בנובמבר 2020
  14. ^ "Ethiopia's Tigray crisis: Mekelle hospital struggling after attack - Red Cross". BBC News (באנגלית). 29 בנובמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2020. 
  15. ^ סוכנות הידיעות‏, אריתריאה מסייעת לאתיופיה במלחמה, צוות של האו"ם הותקף בתיגראי, באתר וואלה!‏, 8 בדצמבר 2020
  16. ^ אי-פי‏, מאות נטבחו בעיר הקודש של אתיופיה: "צבועים אוכלים גופות ברחובות", באתר וואלה!‏, 19 בפברואר 2021
  17. ^ UN: Situation in Ethiopia's Tigray now 'extremely alarming', AP NEWS, ‏2021-02-05
  18. ^ סוכנויות הידיעות, חשד לפשעי מלחמה באתיופיה: עדויות קשות מחבל תיגראי, באתר ynet, 4 במרץ 2021
  19. ^ אמנסטי: אריתריאה אשמה במותם של מאות אזרחים אתיופים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בפברואר 2021‏
  20. ^ CNN report shows Eritrean troops blocking critical aid in Tigray - CNN Video, בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2021 
  21. ^ "הרג, אונס והרעבה: אתיופיה ביקשה משכנתה עזרה במלחמה - ואיבדה שליטה עליה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2021. 
  22. ^ אתיופיה: הממשלה הכריזה על הפסקת אש במחוז תיגראי - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏28 ביוני 2021
  23. ^ אתיופיה הכריזה על הפסקת אש בתיגראי; המורדים: כבשנו את בירת המחוז, www.ynet.co.il, ‏28 ביוני 2021
  24. ^ 1 2 3 האש באתיופיה מתפשטת, רה"מ לאזרחים: "התגייסו למלחמה", www.ynet.co.il, ‏2021-08-10
  25. ^ אתיופיה: המורדים מתיגראי כבשו את העיירה לליבלה, אתר מורשת עולמית , באתר וואלה!‏, 5 באוגוסט 2021
  26. ^ Ethiopia-Djibouti railway resumes operation: official - Xinhua | English.news.cn, www.xinhuanet.com
  27. ^ "Ethiopia's Tigray crisis: Why are hundreds of aid trucks stranded?". BBC News (באנגלית). 27 בספטמבר 2021. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2021. 
  28. ^ Solomon Aynishet, Recent EU Resolution on Ethiopia Biased, Unacceptable – DPM Demeke Mekonnen, ‏2021-10-15 (באנגלית)
  29. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}
  30. ^ ו-AFP, AP (28 בספטמבר 2021). "דיווחים קשים על רעב באתיופיה: "אוכלים רק עלים"". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-28 בספטמבר 2021. 
  31. ^ "Ethiopia expels U.N. officials amid signs of famine in the Tigray region". Washington Post (באנגלית). ISSN 0190-8286. בדיקה אחרונה ב-1 באוקטובר 2021. 
  32. ^ ארה"ב: נטיל סנקציות על אתיופיה בשל התנהלותה בתיגראי - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-09-30
  33. ^ "אנחנו רואים תינוקות מתים, אנשים אוכלים עלים כמו עזים" - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-10-18