מלחמת 90 הדקות

מלחמת 90 הדקות
	עטיפת הספר מלחמת 90 הדקות
מידע כללי
מאת	איתי מאירסון
שפת המקור	עברית
הוצאה
הוצאה	הוצאת ידיעות ספרים
תאריך הוצאה	2008
מספר עמודים	205
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 978-965-482-640-2
הספרייה הלאומית	002635603

מלחמת 90 הדקות הוא ספר סאטירה שכתב העיתונאי איתי מאירסון ויצא לאור בישראל בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2008. הרעיון המרכזי בספר הוא שהמאבק רב השנים על הזכות לארץ ישראל בין ישראל לבין הפלסטינים יוכרע אחת ולתמיד במשחק כדורגל מכריע ששני הצדדים יקבלו את התוצאה שלו. הצד המנצח יזכה בריבונות מלאה על ארץ ישראל ואילו הצד המפסיד יעבור תוך זמן קצוב לגור במדינה אחרת.

הרעיון לספר, על פי מאירסון, עלה תוך כדי ויכוח שהשתתף בו, על הזכות לשחק במגרש כדורגל השכונתי ששתי קבוצות רצו להשתמש בו, בו זמנית. הוויכוח הוכרע במשחק קצר בין שתי הקבוצות כשזו שהפסידה ויתרה ועזבה את המקום תוך קבלת הדין וללא ויכוח. הספר החל כניסוי בכתיבה, במהלכו ניסה מאירסון לראות לאיזה מרחק יצליח לקחת את הרעיון המופרך לכאורה של משחק כדורגל מכריע בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית.

ההשראה לספר הייתה מלחמת הכדורגל, שהייתה מלחמה (שנמשכה 100 שעות) שפרצה בין הונדורס לאל סלוודור ולכאורה, המניע למלחמה היה עימות שבא לאחר הפסד במשחק כדורגל; למעשה, הסיבות לפריצת המלחמה קשורות יותר להבדלים הפוליטיים בין המדינות, שהעיקרי בהם היא ההגירה בין אל סלוודור להונדורס. אף כי הקשר לכדורגל הוא לכאורה מועט, בפועל הוא היווה את הטריגר למלחמה.

הספר עובד ב-2015 לסרט בעל שם זהה בכיכובם של משה איבגי ונורמן עיסא.

העלילה וסוגיות מרכזיות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מציג סדר אירועים הגיוני ומפורט מרגע חתימת ההסכם בקהיר, בו מתחייבות ישראל והרשות הפלסטינית לתת למנצחת במשחק כדורגל בין שתי נבחרות של המדינות ריבונות מלאה על שטחי ארץ ישראל, עד תחילת משחק הכדורגל המכריע במדינה נייטרלית. בספר מוצעים מקומות הגירה לישראלים בארצות הברית אם יפסידו במשחק ולפלסטינים בסעודיה. הספר מציג את הפוליטיקה העולמית המתנהלת סביב הרעיון ואישורו בהחלטה של האו"ם, המעורבות והיריבות של מדינות אירופה מצד אחד ושל ארצות הברית מצד שני. הספר מציג את הפוליטיקה, התחבולות וההתנהלות של ישראל ואת אלו של הפלסטינים.

לאורך הספר קיימת מחאה של ארגון "האמהות המודאגות" בראשות אורנה סלומון על עצם העיקרון של הכרעה כה גורלית באמצעות משחק כדורגל, מה שלא רלוונטי לכל אלו שאינם חובבי ספורט. הארגון פותח בעוצמה רבה, אך עם הזמן, כוחו דועך.

בספר מספר דילמות סביב משחק הכדורגל הצפוי, כגון בחירת שופטים אשר לא יהיו בעלי דעות קדומות כלשהן עבור אחד הצדדים, וכן בחירת מיקום המשחק בעיר אשר אין לה עבר של פוגרומים ביהודים, וכמו כן אין בה קהילה מוסלמית גדולה. לבסוף נבחרת לארח את המשחק העיר אלגארווה שבפורטוגל, שמקובלת על שני הצדדים.

הספר מעלה דילמות בנוגע לשאלות אקטואליות העוסקות באירועים שונים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. קיימים אזכורים כי הסיבה לחתימת ההסכם בין מנהיגי ישראל והרשות הפלסטינית טמונה באינטרסים אישיים ובניסיון להסיח את דעת הקהל מעוולות שהם ביצעו בעצמם, דבר המזכיר את הטענות שהושמעו כנגד אריאל שרון על ביצוע תוכנית ההתנתקות על רקע פרשת האי היווני. כמו כן, מועלות שאלות בדבר זהות של העם הפלסטיני, כאשר מוברחים מדרום אמריקה אל תחומי הרשות שחקנים אלמוניים שמקורם מפלסטין שלפני קום המדינה, כדי שישחקו למען המולדת שמעולם לא שמעו עליה. שאלה דומה נשאלת על זהותם של השחקנים הישראלים, והאם ערבי ישראלי יוכל לשחק בנבחרת.