מלח הארץ (סרט, 1954)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלח הארץ
Salt of the Earth
Salt Of The Earth Poster.jpg
בימוי הרברט ג'יי ביברמן
הפקה פול ג'ריקו
תסריט מיקל וילסון
מיקל ביברמן
עריכה ג'ואן ליארד
אד שפיגל
מוזיקה סול קפלן
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1954 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 94 דקות
שפת הסרט אנגלית
ספרדית
תקציב 250,000 דולר
פרסים ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלח הארץ הוא סרט דרמה אמריקני משנת 1954 שנכתב על ידי מייקל וילסון, בוים על ידי הרברט ג'י ביברמן והופק על ידי פול ג'ריקו, שלושתם נכללו ב"רשימה השחורה" של תעשיית הסרטים בהוליווד בגלל מעורבותם כביכול במפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית. הסרט עוסק בשביתת פועלים במכרה אבץ בניו מקסיקו בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, שהונהגה על ידי כורים מקסיקנים ואנגלוסקסים. הסרט מתאר את יחסי הגומלין בין הכורים (הגברים החברים באיגוד העובדים ונשותיהם), הפירמה והמשטרה במהלך השביתה.

הסרט הפך לאירוע היסטורי ולסרט קאלט בגלל הדרך בה נהג הממסד בארצות הברית (פוליטיקאים, עיתונאים, מנהלי אולפנים, וארגוני עובדים) בסרט. מלח הארץ הוא אחד הסרטים הראשונים שהציגו את נקודת המבט הפמיניסטית בנושאי חברה ופוליטיקה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלח הארץ מתאר את סיפור שביתתם הארוכה והקשה של כורים מקסיקנים-אמריקאים כנגד חברת 'אמפייר זינק' בביירד (ליד סילבר סיטי), ניו מקסיקו בשנים 1950-1951. (הסרט ממקם את העלילה בכפר דמיוני בשם 'עיירת האבץ'.) בהתאם לסגנון נאו ריאליסטי של הסרט, רבים מהכורים ומשפחותיהם נטלו חלק בסרט.

הסרט מתחיל במונולוג מאת אספרנזה קווינטרו (רוזארה רבלטאס), שתחילתו היא:

איך אתחיל את סיפורי שאין לו התחלה? שמי הוא אספרנזה, אספרנזה קווינטרו. אשת כורה אני. זהו ביתנו. הבית לא שייך לנו. אבל הפרחים... הפרחים הם שלנו. זהו הכפר שלי. כשהייתי ילדה, הוא נקרא סן מרקוס. האנגלים שינו את השם לעיירת האבץ. עיירת האבץ, ניו מקסיקו, ארצות הברית. שורשינו עמוקים במקום זה, עמוקים יותר משורשי האורנים, עמוקים מפירי המכרה...

הכורים שובתים בדרישה לשכר שווה לשכרם של פועלים ממוצא אירופאי, וכן בנושאים של בריאות ובטיחות. רמון קווינטרו (ג'וחן קאקון) עוזר לארגן את השביתה, אבל בביתו הוא מתייחס אל אשתו כאל אזרח סוג ב'.

אשתו, אספרנזה קווינטרו, הנמצאת בהריון עם בנם השלישי, פאסיבית בתחילה, ומסרבת לקחת חלק בשביתה או לעמוד על זכויותיה לשיווין בבית.

אלא שהגברים נאלצים לסיים את אספות ההפגנה שלהם מול המכרה מכוחו של חוק טאפט-הארטלי משנת 1947. דבר זה גורם לאספרנזה, לשנות את התנהגותה. לאחר דיון ארוך באולם של איגוד העובדים, הנשים משכנעות את הגברים להמשיך בשביתה, ומתחילות לקחת חלק בהפגנות המחאה סביב השביתה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בפרסים בפסטיבל קרלובי וארי בקרסבלד צ'כוסלובקיה בשנת 1954. רבלטאס זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר, ופרס עבור הסרט הטוב ביותר הוענק לביברמן. האקדמיה לסרטים בפריז העניקה לסרט את הפרס הבינלאומי לשנת 1955.

בעקבות הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, יצא הסרט "בצל המקארתיזם" (במקור "One of the Hollywood Ten"), שכתב וביים קרל פרנסיס.[1] הסרט מתמקד בסיפורו של הרברט ביברמן (ג'ף גולדבלום), בהכנסתו לרשימה השחורה, מאסרו והפקת הסרט. רוזארה רבלטאס משוחקת בסרט על ידי אנג'לה מולינה, והוא כולל גם קטע קצר מהסרט המקורי בו רבלטאס, מבצעת את המונולוג של אספרנזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תיגל נשיא, סרט אדום, באתר עכבר העיר, 27 בפברואר 2007