מלכה מרין

מלכה מרין
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב; האוניברסיטה העברית בירושלים;
בן או בת זוג	חיים מרין
ילדים	תמר מרין
	www.malkamarin.com
	פרופיל ב-IMDb

מלכה מרין היא במאית תיאטרון ישראלית, ובעבר שחקנית ממייסדות התיאטרון הקהילתי הירושלמי בהנהגת הבמאית הלנה קאוט האוסון.

ביוגרפיה

מרין למדה לימודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב, והיא בוגרת החוג לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיה הייתה ממקימי התיאטרון הקהילתי הירושלמי.^[1]

את הקריירה שלה בתיאטרון החלה כשחקנית בתיאטרון חיפה, שם הכירה את מי שהפך לימים לבעלה, המחזאי חיים מרין, כששיחקה ב"סורגים" המחזה הראשון שכתב חיים ב-1979. בני הזוג הפכו לשותפים ליצירה לאורך הקריירה המקצועית של שניהם. בתם היא הסופרת תמר מרין.

מרין מלמדת משחק וכתיבה דרמטית בבית ספר "הדרך" של איל כהן ורות דייכס, עובדת כדרמטורגית של מחזות ותסריטים לקולנוע וכן מעבירה סדנאות משחק פרטיות.

קריירה מקצועית

משחק

הגואל - מחזה מאת המחזאי הבריטי פיטר טרסון בבימויה של הלנה קאוט האוסון. התיאטרון הקהילתי בירושלים, 1972^[2]
דיוגנס מחפש איש ישר - הפקה במסגרת התיאטרון הקהילתי בירושלים^[2]
יום הולדת - מחזה מאת ליאונרד מלפי שהוצג על רקע בית קפה ובמהלך ההצגה הוגשו לצופים ארוחות ומשקאות. התיאטרון הקהילתי בירושלים, 1972^[2]
אופניים לשנה
סורגים - המחזה הראשון של חיים מרין, שנכתב בשיתוף עם איציק ויינגרטן, בבימויו של עודד קוטלר ועם מוזיקה שהלחין שלמה גרוניך. המחזה זכה בפרסי כינור דוד וורד הכסף. תיאטרון חיפה, 1980^[3]
אשה מן האדמה - מחזה על פי אגדות חז"ל בבימויה של אתי רזניק. פרס ראשון בפסטיבל עכו 1984.
נשים בצמרת - מחזה מאת קריל צ'רצ'יל בבימויה של הלנה קאוט האוסון. לצד סנדרה שדה, רבקה נוימן, עפרה ויינגרטן, אורלי זילברשץ וחיה הורוביץ. הקאמרי, 1984^[4]
בתוכו - ערב שירה משוחקת לצד ריקי דסקל ובבימויה של תמי לדרר. תיאטרון הסימטה, 1985^[5]
החולמים - הפקה בינלאומית של אורי ברבש, בתפקיד אסתר. 1987

בימוי

רכבת בבוואריה - מחזה ובימוי על פי ספרה של אסתר פוקס "אסור לי להתאבד" ובכיכובן של ריקי דסקל ומיכל גולדברג. פסטיבל עכו, 1986^[6]^[7]
גבר ואישה - מחזה שכתב חיים מרין לפסטיבל עכו בשנת 1986, אך העלאתו בוטלה לאחר שהשחקנים פרשו ממנו, ובסופו של דבר הוצג בפסטיבל עכו 1988.^[8]
שחקנים: מיכל ורד, סיני פתר.
בבדידות - מחזה שכתבה מרין יחד עם חיים מרין, על פי סיפורי נחמה פוחצ'בסקי. תיאטרון החאן, 1991^[9]
יהודית - עריכה ובימוי למונודרמה מאת חיים מרין ובכיכובה של רזיה ישראלי. תיאטרונטו 1994.
היובל שלי - הצגה שעלתה לראשונה במסגרת פסטיבל עכו 1998, ולאחר האינתיפאדה השנייה עובדה מחדש והועלתה בהפקה מעודכנת. תמונע, 2004^[10]^[11]
ביער ביער - עריכה ובימוי לגרסה מחודשת למחזה של חיים מרין שעלה במקור בפסטיבל עכו 1988. תמונע, 2004. שחקנים: אייל רוזלס, ניר שעיבי.
ספר הזיכרונות של בטני - מופע המבוסס על שירי הספר בעל אותו השם מאת ריקי דסקל. תיאטרון קרוב, 2005
עלילות הגבורה של דון קישוט וסנצ'ו פנסה - בימוי וריכה למחזה לילדים מאת אייל רוזלס. זוכה פרס השחקן לבפסטיבל חיפה להצגות ילדים. תיאטרון אורנה פורת, 2007^[12] שחקנים: אייל רוזלס, אסף סולומון.
הדנטיסט - מחזה מאת חיים מרין ורזיה ישראלי. עלה לראשונה במסגרת פסטיבל אישה יוצרת חולון ב-2006 ולאחר מכן הוצג גם בפסטיבלים באדינבורו (2009), טורונטו (2010), ואמסטרדם והאג (2011).
רחוב - בימוי ועריכת גרסה ישראלית למחזה מאת ג'ים קארטרייט במסגרת פסטיבל "עתיד התיאטרון 2012". זוכה צל"ש לשחקנית מטעם סדנאות הבמה.^[13]
אוטובוס 92 - מחזה מאת חיים מרין בהשראת אירוע אמיתי. המחזה היה מועמד לפרס קיפוד הזהב לשנת 2013. תיאטרון הסימטה, 2012^[14]^[15]
הטפט הצהוב - תרגום ועיבוד לבמה של סיפור קצר מאתר שארלוט פרקינס גילמן, בהשתתפות רונא זורלא ואלינור פלקסמן. הסימטה, 2015^[16]^[17]
קולות - בימוי ועריכה לדרמה קומית מאת מיכל בלומנפלד. הוצגה בפסטיבל הפרינג' תל אביב, בפסטיבל זרקור בתיאטרון הקאמרי ובמרכז הפרינג' באר שבע. ההצגה הייתה מועמדת לפרס קיפוד הזהב למחזאית השנה, שחקנית השנה ושחקן משנה. הסמטה, 2015^[18]
עוברות אורח - עריכה ובימוי למופע בכיכובן של נגה אשד וריקי דסקל המבוסס על ספרה של דסקל בשילוב טקסטים מתוך "מכתבים מנסיעה מדומה" של לאה גולדברג, טקסטים מתוך פייסבוק ושירי זמר. 2017^[19]
ירמה שלי - אינטרפרטציה אישית למחזהו הנודע של לורקה. זוכה פרס במאית השנה ועיבוד השנה של תיאטרון הסימטה לשנת 2019^[20]^[21]
גלגול נשמות - מחזה של חיים מרין זוכה פרס המחזאי, ההצגה, השחקן הראשי ושחקן המשנה בפסטיבל "אביב ישראלי" 2020. הסימטה, 2020^[22]
מנהל הבית - מחזה של הרולד פינטר בתרגומו של חיים מרין. קומדיה טרגית וגרוטסקית שנכתבה על לונדון בשנות ה-60 אך בעיבודה של מרין היא בחרה למקם אותה בתל אביב של ההווה. שחקנים: אורי אברהמי, עמוס איינו, עדי אלמו. הסימטה, 2022
איך לא חשבתי על זה קודם - בימוי ודרמטורגיה של המחזה מאת חיים מרין עפ"י "רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל" מאת ש. אסקלידסן. תיאטרון תמונע 2024
קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלכה מרין בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מלכה מרין

מלכה מרין, ברשת החברתית פייסבוק
מלכה מרין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סרטונים בערוץ של מלכה מרין, באתר יוטיוב
הקלטה משנת 1985 של המחזה "בבדידות" בכיכובה של מלכה מרין בארכיון קול ישראל
"אִשָּׁה מִן הָאֲדָמָה" - ההצגה המלאה, סרטון באתר יוטיוב, הועלתה בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, תשרי תשמ"ב, אוקטובר 1981

הערות שוליים

^ מלכה מרין, באתר אי"ב - ארגון יוצרים עצמאים בתיאטרון
^ ¹ ² ³ מערכת חיפוש אנשי במה, באתר www30.tau.ac.il
^ תיאטרון - ביער ביער, באתר www.habama.co.il
^ ⁨"נשים בצמרת" - ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 11 יוני 1984 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨11^ע^ ⁩ | ⁨כותרת ראשית⁩ | 14 אוגוסט 1985 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ עכו, סוכות תשמ"ז, באתר חדשות, ‏14 באוקטובר 1986
^ פסטיבל עכו, באתר www.accofestival.co.il
^ ⁨"גבר ואשה": חיים מרין ("מקס ומוריץ") כתב, מלכה מרין ביימה, באתר ⁨חדשות, ‏25 אוגוסט 1988
^ ⁨עוד אירועים, באתר ⁨חדשות⁩, ‏7 מרץ 1991
^ היובל שלי, באתר www.tmu-na.org.il
^ שי בר-יעקב, היובל של כולנו, באתר ynet, 29 בנובמבר 2004
^ , הצגת ילדים, תיאטרון אורנה פורת, מרכז סוזן דלל תל-אביב, 05/01/08 • Ligdol, באתר www.ligdol.co.il
^ מגזין מפיק - עתיד התיאטרון כבר כאן, באתר www.mefik.co.il
^ אוטובוס 92 / תיאטרון הסימטה, באתר אימגו מגזין מאמרים (באנגלית)
^ marthayodaat, ראשיתו של הקץ, באתר מרתה יודעת, ‏2012-11-29
^ תיאטרון - הטפט הצהוב, באתר www.habama.co.il
^ דוד רוזנטל‏, 125 שנה וכולם לא השתנה: "הטפט הצהוב" מתאר כמה מעט התקדמנו במאבק לשחרור האישה, באתר וואלה, 26 במאי 2016
^ אופיר הלל, מלונדון עד י"ל פרץ: תיאטרון בשני "קולות", באתר nrg‏, 11 בינואר 2015
^ דודי טל, למה דווקא לברלין?, באתר | תל אביב tlv-times, ‏2018-06-24
^ hasimta, ירמה שלי, באתר תאטרון הסימטה, ‏2017-11-28
^ מה שהיה מרגש במיוחד בקבלת שני הפרסים החשובים האלה ..., בעמוד הפייסבוק של Malka Marin
^ נירה פרי, גלגול נשמות-תיאטרון הסימטה, באתר סלונה, ‏2022-04-11

[1] מלכה מרין, באתר אי"ב - ארגון יוצרים עצמאים בתיאטרון

[:0-2] ¹ ² ³ מערכת חיפוש אנשי במה, באתר www30.tau.ac.il

[3] תיאטרון - ביער ביער, באתר www.habama.co.il

[4] ⁨"נשים בצמרת" - ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 11 יוני 1984 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[5] ⁨11^ע^ ⁩ | ⁨כותרת ראשית⁩ | 14 אוגוסט 1985 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[6] עכו, סוכות תשמ"ז, באתר חדשות, ‏14 באוקטובר 1986

[7] פסטיבל עכו, באתר www.accofestival.co.il

[8] ⁨"גבר ואשה": חיים מרין ("מקס ומוריץ") כתב, מלכה מרין ביימה, באתר ⁨חדשות, ‏25 אוגוסט 1988

[9] ⁨עוד אירועים, באתר ⁨חדשות⁩, ‏7 מרץ 1991

[10] היובל שלי, באתר www.tmu-na.org.il

[11] שי בר-יעקב, היובל של כולנו, באתר ynet, 29 בנובמבר 2004

[12] , הצגת ילדים, תיאטרון אורנה פורת, מרכז סוזן דלל תל-אביב, 05/01/08 • Ligdol, באתר www.ligdol.co.il

[13] מגזין מפיק - עתיד התיאטרון כבר כאן, באתר www.mefik.co.il

[14] אוטובוס 92 / תיאטרון הסימטה, באתר אימגו מגזין מאמרים (באנגלית)

[15] rthayodaat, ראשיתו של הקץ, באתר מרתה יודעת, ‏2012-11-29

[16] תיאטרון - הטפט הצהוב, באתר www.habama.co.il

[17] דוד רוזנטל‏, 125 שנה וכולם לא השתנה: "הטפט הצהוב" מתאר כמה מעט התקדמנו במאבק לשחרור האישה, באתר וואלה, 26 במאי 2016

[18] אופיר הלל, מלונדון עד י"ל פרץ: תיאטרון בשני "קולות", באתר nrg‏, 11 בינואר 2015

[19] דודי טל, למה דווקא לברלין?, באתר | תל אביב tlv-times, ‏2018-06-24

[20] simta, ירמה שלי, באתר תאטרון הסימטה, ‏2017-11-28

[21] מה שהיה מרגש במיוחד בקבלת שני הפרסים החשובים האלה ..., בעמוד הפייסבוק של Malka Marin

[22] נירה פרי, גלגול נשמות-תיאטרון הסימטה, באתר סלונה, ‏2022-04-11

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]