לדלג לתוכן

מלכי ישראל ויהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מלכי יהודה)
מלכי ישראל ויהודה
דמותו של יהוא מלך ישראל על האובליסק השחור
דמותו של יהוא מלך ישראל על האובליסק השחור
אזור גאוגרפי ארץ ישראל
טווח תאריכים 879 לפנה"ס424 לפנה"ס
אירוע התחלה המלכת שאול, המלך הראשון
אירוע סיום חורבן בית המקדש הראשון
תקופה קודמת תקופת השופטים
תקופה הבאה תקופת התנאים
המונח "מלכי ישראל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מלכי ישראל (פירושונים).

מלכי ישראל ויהודה היו השליטים המונרכיים של ממלכת ישראל וממלכת יהודה, מממלכת ישראל המאוחדת ועד חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים.

על פי המתואר בספר שמואל, שבטי ישראל שבארץ ישראל התגבשו לממלכה אחת שעליה מלך תחילה שאול המלך ולאחריו דוד המלך. בספר מלכים ובדברי הימים מתואר כיצד לאחר מות שלמה, בנו של דוד, מתפצלת ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

לפי המקרא, ממלכת ישראל כללה את עשרת השבטים, ומלכה הראשון היה ירבעם; ממלכת יהודה כללה את השבטים יהודה ובנימין, ומלכה היה רחבעם בן שלמה. ממלכת ישראל כללה כמה שושלות, בעוד שושלת בית דוד לא פסקה (לפי המקרא; אמינות רציפות השושלת נתונה במחלוקת במחקר[1]) עד לאובדן העצמאות והיציאה לגלות בבל.

כרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאריכים מבוססים על אחת משיטות התארוך.[2] כל התאריכים הם תאריכי מלוכה מלפני הספירה. התאריכים מבוססים על הקביעה שבית המקדש הראשון נחרב בשנת 586 לפנה"ס, וספירה אחורה בהתאם לכתוב בתנ"ך. התאריכים הם הערכות בלבד שכן יש שיטות שונות (לרוב עם הפרשים של שנים אחדות בלבד) לגבי הבנת התאריכים בתנ"ך, במיוחד לגבי מקרים של מלוכה משותפת. כאשר המלך ביהודה או בישראל הוא בנו של הקודם לפי המקרא, הדבר יצוין בהערות.

ממלכת ישראל המאוחדת
שם שנות מלוכה הערות
שאול 1029–1004 הומלך על ידי שמואל - (ראו משיחת שאול למלך)
אשבעל ("איש־בשת" לגנאי) 1004–1002 בן שאול, הומלך על ידי אבנר בן נר לאחר מות שאול ואחיו. מלך על ממלכת ישראל כאשר דוד מלך על שבט יהודה.
דוד 1004–965 הומלך על ידי שמואל; (ראו משיחת דוד למלך) במשך שבע וחצי השנים הראשונות מלך על יהודה בלבד.
שלמה 965–928 בן דוד; שותף במלוכה 967–965
ממלכת יהודה
שם שנות מלוכה הערות
רחבעם 928–911 בן שלמה
אביה 911–908 בן רחבעם (מופיע בספר מלכים א' בשם 'אֲבִיָּם')
אסא 908–867 בן אביה
יהושפט 867–846 בן אסא. שותף במלוכה 870–867
יהורם 846–843 בן יהושפט. שותף במלוכה 851–846
אחזיה 843–842 בן יהורם
עתליה 842–836 בת עמרי אבי אחאב, אם אחזיהו ואשת יהורם. תפסה את השלטון בכח.
יהואש 836–798 בן אחזיה, מלך לאחר הפיכה שהובילו כהני המקדש
אמציה 798–769 בן יהואש
עזריהו/עוזיהו 769–733 בן אמציה. שותף במלוכה 785–769
יותם בן עוזיהו. שותף במלוכה 758–743
אחז 733–727 בן יותם. שותף במלוכה 743–733
חזקיהו 727–698 בן אחז (בימיו באה אל קיצה תקופת ממלכת מלכי ישראל)
מנשה 698–642 בן חזקיהו
אמון 641–640 בן מנשה
יאשיהו 639–609 בן אמון
יהואחז 609 בן יאשיהו
יהויקים 608–598 בן יאשיהו, הומלך במקום אחיו על ידי מצרים.
יהויכין 597 בן יהויקים
צדקיהו 596–586 בן יאשיהו, דודו של יהויכין, הומלך על ידי בבל.
ממלכת ישראל
שם שנות מלוכה הערות
ירבעם בן נבט 928–907 הומלך על ידי שבטי ישראל במקום רחבעם
נדב 907–906 בן ירבעם
בעשא 906–883 הרג את נדב ומלך תחתיו
אלה 883–882 בן בעשא
זמרי 882/1 רצח את אלה ומלך תחתיו
תבני 882/1–878 מלך על חצי עם ונאבק עם עמרי
עמרי 882–871 רצח את זמרי וניצח במאבק את תבני
אחאב 871/0–852/1 בן עמרי, שותף במלוכה 873–871
אחזיהו 852/1–851/0 בן אחאב
יורם 851/0–842 בן אחאב, ירש את כס המלכות מאחיו
יהוא 842–814 רצח את יורם ומלך תחתיו בהוראת הנביא אלישע
יהואחז 814–800 בן יהוא, שותף במלוכה 817–814
יואש 800–784 בן יהואחז
ירבעם השני 784–748 בן יואש, שותף במלוכה 789–784
זכריה 748/7 בן ירבעם השני
שלוּם 748/7 רצח את זכריה ומלך תחתיו
מנחם 747/6–737/6 רצח את שלום ומלך תחתיו
פקחיה 737/6–735/4 בן מנחם
פקח 735/4–733/2 רצח את פקחיה ומלך תחתיו
הושע 733/2–724/3 מונה על ידי תגלת־פלאסר השלישי מלך אשור

בכתובות המלכותיות של אסרחדון ואשורבניפל, שהאימפריה האשורית החדשה תחתיהם חלשה על ממלכת ישראל, מוזכר מלך בשם "אביבעל" שמלך על שומרון ("מלך שומרון" הוא התואר האשורי המוכר למלך ישראל).[3][4][5][6]

כרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה לפי המסורת הרבנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע מקראי להמלכת מלך על ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מוזכר במספר מקומות רצונם של בני ישראל להמליך עליהם מלך.[7]

בספר שופטים מסופר כי בני ישראל פנו אל גדעון בהצעה להיות מלכם אך הוא סירב וטען כי די בכך שאלוהים יהיה מלכם ואין צורך במלך אנושי. רצון זה התממש כמה עשרות שנים לאחר מכן בקרב אנשי שכם שהמליכו עליהם את אבימלך בן גדעון, אולם מלוכתו של זה הייתה מוגבלת בזמן ובמרחב. מלך לכלל ישראל נמשח לראשונה רק בימי שמואל הנביא. כאשר שמואל מינה את בניו לשופטים, הם לקחו שוחד והטו משפט ולכן נמצא צידוק לדרוש שינוי שיטת ממשל. שמואל ניסה להניא את העם משינוי זה בטענה שמדובר בכפירה במלכות האל, אולם העם התעקש ושמואל המליך את שאול.

הכרונולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרשי התנ"ך וכותבי הדורות מציינים, שישנם מלכים שמספרי שנות מלכותם (המוזכרים בתנ"ך) הם שנים "מקוטעות", כלומר, שישנם שנים שנמנו גם למלך הקודם וגם למלך הבא, כיוון שכל אחד מלך בחלק מאותה שנה. עקב כך, המפרשים נחלקו (בשינויים קלים) לגבי תאריכי שנות מלכותם. להלן מובאים תאריכי שנות מלכותם לפי הרב יחיאל הלפרין בספרו סדר הדורות.

ממלכת ישראל המאוחדת
שם מספר שנות מלכותם תאריכי שנות מלכותם לפי העברי תאריכי שנות מלכותם לפי הלועזי
שמואל (מפטירת עלי הכהן נחשב ל'מלוכת' שמואל[8]) (10שנים+2/3 עם שאול)
שאול 25 שנים ב'תתפ"א–ב'תתפ"ג 879–878
איש בושת (אשבעל) לא מלך על יהודה 2 שנים ב'תתפ"ג–ב'תתפ"ה 877–876
דוד (בשנת 37 למלכותו מרד אבשלום[8]) 40 שנה, מתוכם 7 שנים ביהודה בלבד ב'תתפ"ד–ב'תתקכ"ד 876–836
שלמה 40 שנה ב'תתקכ"ד–ב'תתקס"ד 836–796
ממלכת יהודה
שם מספר שנות מלכותם שנות מלכותם
לפי העברי
תאריכי שנות מלכותם
לפי הלועזי
רחבעם 17 שנה ב'תתקס"ד–ב'תתקפ"א 798–781
אבים 3 שנים[9] ב'תתקפ"א–ב'תתקפ"ג 781–779
אסא 41 שנה[10] ב'תתקפ"ג–ג'כ"ד 779–738
יהושפט 25 שנה[11] ג'כ"ד–ג'מ"ז[12] 738–715
יהורם 8 שנים[13] ג'מ"ז–ג'נ"ה 715–707
אחזיהו שנה אחת[14] ג'נ"ה–ג'נ"ו 707
עתליה 7 שנים[15] ג'נ"ו–ג'ס"א 706–701
יהואש 40 שנה[16] ג'ס"א–ג'ק"א 701–661
אמציה 14 שנה[17] + 15 שנה נוספים שעוזיה בנו מולך בפועל ג'ק"א–ג'קט"ו 661–647
עוזיהו 52 שנה[18] ג'קט"ו–ג'קס"ז 647–595
יותם 16 שנה[19] ג'קס"ז–ג'קפ"ג 595–579
אחז 16 שנה[20] ג'קפ"ג–ג'קצ"ט 579–563
חזקיהו 29 שנה[21] ג'קצ"ט–ג'רכ"ח 563–533
מנשה 55 שנה[22] ג'רכ"ח–ג'רפ"ג 534–479
אמון 2 שנים[23] ג'רפ"ג–ג'רפ"ה 479–477
יאשיהו 31 שנה[24] ג'רפ"ה–ג'שט"ז 477–446
יהואחז 3 חודשים[25] ג'שט"ז 446
יהויקים 11 שנה[26] ג'שט"ז–ג'שכ"ז 446–435
יהויכין 3 חודשים[27] ג'שכ"ז 435
צדקיהו 11 שנה[28] ג'שכ"ז–ג' של"ח 435–424
ממלכת ישראל
שם מספר שנות מלכותם שנות מלכותם
לפי העברי
תאריכי שנות מלכותם
לפי הלועזי
ירבעם בן נבט 21 שנים ב'תתקס"ד–ב'תתקפ"ה 798–777
נדב 2 שנים[29] ב'תתקפ"ה–ב'תתקפ"ו 777–776
בעשא 24 שנים[30] ב'תתקפ"ו–ג'ט 776–753
אלה 2 שנים[31] ג'ט–ג'י 753–752
זמרי 7 ימים[32] ג'י 752
תבני (על חצי העם) 5 שנים[33] ג'י–ג'י"ד 752–748
עמרי (לבד) 12 שנים[34] ג'י"ד–ג'כ"א 752–741
אחאב 22 שנה[35] ג'כ"א–ג'מ"ב 741–720
אחזיהו 2 שנים[36] ג'מ"ב–ג'מ"ג 720–719
יורם 12 שנה[37] ג'מ"ג–ג'נ"ה 719–707
יהוא 28 שנה[38] ג'נ"ה–ג'פ"ג 707–679
יהואחז 17 שנה[39] ג'פ"ג–ג'צ"ח 679–664
יואש 16 שנה[40] ג'צ"ח–ג'קי"ד 664–648
ירבעם השני 41 שנה[41] ג'קי"ד–ג'קנ"ג 648–609
זכריה 6 חודשים[42] ג'קנ"ג 609
שלוּם חודש אחד[43] ג'קנ"ג 609
מנחם 10 שנים[44] ג'קנ"ד–ג'קס"ד 608–598
פקחיה 2 שנים[45] ג'קס"ד–ג'קס"ו 598–596
פקח 20 שנה[46] ג'קס"ז–ג'קפ"ז 595–575
הושע 16 שנים, 9 משמרד [47] ג'קפ"ז–ג'ר"ה 575–557

ביקורת תמונת הכרונולוגיה של ישראל ויהודה על פי חקר המקרא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים ויכוח בחקר המקרא לגבי האמת ההיסטורית בתיאורי הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה כפי שהיא מופיעה במקרא. מצדדי "הכרונולוגיה הנמוכה", כמו ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן מצביעים בספרם ראשית ישראל על היעדר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומה של ממלכה מאוחדת בימי שאול, דוד ושלמה. לפי שיטה זו, לא התקיימה בימי בית ראשון ממלכה מאוחדת ושאול מלך על ברית שבטים צפונית, שקדמה לממלכת ישראל, ואילו דוד ושלמה שלטו בממלכה קטנה סביב ירושלים.[47] פינקלשטיין מקבל את רוב הכרונולוגיה של ממלכת ישראל.[48]

ספר: מלכי יהודה וישראל
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלכי ישראל ויהודה בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט ספר מלכים, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ ראו למשל יגאל בן־נון, קיצור תולדות יהוה, רסלינג, 2016
    2. ^ מקור לשיטה ולתאריכים: חיים תדמור, אנציקלופדיה מקראית כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כרונולוגיה", עמ' 301–302
    3. ^ Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)
    4. ^ Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142)
    5. ^ מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט–ו לפסה"נ, מוסד ביאליק, 2003, עמ' 89 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
    6. ^ אהרן מרכוס, קדמוניות, מהדורה שניה, הוצאת סיני, תשל"ג, עמ' 170
    7. ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוק כ"ב; פרק ט', פסוק ו'; ספר שמואל א', פרק ח', פסוקים ד'ה', כ'
    8. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט"ו, עמוד א'
    9. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'; במקרא נמנו לו רק שנתיים, משום שלא מלך 3 שנים שלמות. וכן בהרבה מלכים (ובעיקר במלכי ישראל) צוין במקרא מספר הנמוך בשנה מהמספר האמיתי, כיוון שלא מלכו שנים שלמות.
    10. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'
    11. ^ ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק מ"ב
    12. ^ נמנו לשנותיו רק 23 שנה, כי יהורם בנו, מלך 2 שנים בחייו.
    13. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק י"ז
    14. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו
    15. ^ ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ג'
    16. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ב'
    17. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק ב'. אחרים מונים 29 שנה למלכות אמציה.
    18. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ב'
    19. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ל"ג
    20. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק א'
    21. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ב'
    22. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק א'
    23. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק י"ט
    24. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
    25. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"א
    26. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו
    27. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק ח'
    28. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק י"ח
    29. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ה
    30. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ל"ג
    31. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים ח'י'
    32. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק ט"ו
    33. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"א
    34. ^ ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים כ"גכ"ט
    35. ^ 1ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ט
    36. ^ ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק נ"ב
    37. ^ ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק א'
    38. ^ ספר מלכים ב', פרק י', פסוק ל"ו
    39. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק א'
    40. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י'
    41. ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק כ"ג
    42. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ח'
    43. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ג
    44. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ז
    45. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ג
    46. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ז
    47. ^ ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן (2003) "ראשית ישראל: ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי", תל אביב תשס"ג.
    48. ^ יותם שטיינמן, ממלכת ישראל - הממלכה הנשכחת. אל-אל ישראל - חלק ב' (פרופ' ישראל פינקלשטיין), באתר עושים תנ"ך, רשת עושים היסטוריה

    היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
    היסטוריה של עם ישראל
    ב'תתפ"א-ג'של"ח - תקופת המלכים