ממלכת ישראל כללה את עשרת השבטים ומלכה הראשון היה ירבעם. ממלכת יהודה כללה את השבטים יהודה ובנימין ומלכה היה רחבעם בן שלמה. ממלכת ישראל כללה כמה שושלות, בעוד שושלת בית דוד לא פסקה עד לאובדן העצמאות והיציאה לגלות בבל.
בתנ"ך מוזכר במספר מקומות רצונם של בני ישראל להמליך עליהם מלך[1].
בספר שופטים מסופר כי בני ישראל פנו אל גדעון בהצעה להיות מלכם אך הוא סירב וטען כי די בכך שאלוהים יהיה מלכם ואין צורך במלך אנושי. רצון זה התממש כמה עשרות שנים לאחר מכן בקרב אנשי שכם שהמליכו עליהם את אבימלך בן גדעון, אולם מלוכתו של זה הייתה מוגבלת בזמן ובמרחב.
מלך לכלל ישראל נמשח לראשונה רק בימי שמואל הנביא. כאשר שמואל מינה את בניו לשופטים, הם לקחו שוחד והטו משפט ולכן נמצא צידוק לדרוש שינוי שיטת ממשל. שמואל ניסה להניא את העם משינוי זה בטענה שמדובר בכפירה במלכות האל, אולם העם התעקש ושמואל המליך את שאול.
כל התאריכים הם תאריכי מלוכה מלפני הספירה. התאריכים מבוססים על הקביעה שבית המקדש הראשון נחרב בשנת 586 לפני הספירה, וספירה אחורה בהתאם לכתוב בתנ"ך. התאריכים הם הערכות בלבד שכן יש שיטות שונות (לרוב עם הפרשים של שנים אחדות בלבד) לגבי הבנת התאריכים בתנ"ך, במיוחד לגבי מקרים של מלוכה משותפת. כאשר המלך ביהודה או בישראל הוא בנו של הקודם, הדבר יצוין בהערות.
מפרשי התנ"ך וכותבי הדורות מציינים, שישנם מלכים שמספרי שנות מלכותם (המוזכרים בתנ"ך) הם שנים "מקוטעות", כלומר, שישנם שנים שנמנו גם למלך הקודם וגם למלך הבא, כיוון שכל אחד מלך בחלק מאותה שנה. עקב כך, המפרשים נחלקו (בשינויים קלים) לגבי תאריכי שנות מלכותם. להלן מובאים תאריכי שנות מלכותם לפי הרב יחיאל הלפרין בספרו סדר הדורות.
ביקורת תמונת הכרונולוגיה של יהודה וישראל על פי חקר המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיים ויכוח בחקר המקרא לגבי האמת ההיסטורית בתיאורי הכרונולוגיה של מלכי יהודה וישראל כפי שהיא מופיעה במקרא. מצדדי "הכרונולוגיה הנמוכה", שהציע ישראל פינקלשטיין, מצביעים על היעדר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומה של ממלכה מאוחדת בימי שאול, דוד ושלמה. לפי שיטה זו, לא התקיימה בימי בית ראשון ממלכה מאוחדת ושאול מלך על ברית שבטים צפונית, שקדמה לממלכת ישראל, ואילו דוד ושלמה שלטו בממלכה קטנה סביב ירושלים[41]. פינקלשטיין מקבל את רוב הכרונולוגיה של ממלכת ישראל.[42]
"בניגוד למצב בישראל, לאחר רציחתם של אחזיה, עתליה, יהואש, אמציה, אמון ויאשיהו, לפי ספר מלכים לא התחלפה השושלת. עתליה הישראלית מלכה ביהודה לאחר שבנה אחזיהו נהרג במלחמה; שלושה מלכים נהרגו בידי שליטים זרים: אחזיהו, יאשיהו וצדקיהו; יהואש, אמציה ועזריה מלכו אף על פי שאביהם נרצח, קרוב לוודאי לאחר התקוממות פוליטית ולא בעקבות התנגשות יחידים בחייהם. מצב דברים זה מחזק את התמיהות באשר לרציפות שושלתית ביהודה. האם יתכן שהעם שמאס במלך ורצח אותו ידאג למנות מיד את בנו תחתיו? שתיקתו הרועמת של המחבר כאשר התבקש הסבר היא משמעותית, היא מחייבת אותנו לשאול שאלות ואף להניח הנחות."
— יגאל בן נון (2016) "קיצור תולדות יהוה" תל אביב: רסלינג. עמ׳ 97
^ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'; במקרא נמנו לו רק שנתיים, משום שלא מלך 3 שנים שלמות. וכן בהרבה מלכים (ובעיקר במלכי ישראל) צוין במקרא מספר הנמוך בשנה מהמספר האמיתי, כיוון שלא מלכו שנים שלמות.
_-_San_Lorenzo_de_El_Escorial.JPG)
