לדלג לתוכן

מלמפירום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןמלמפירום
מיון מדעי
ממלכה:צומח
מערכה:צמחים וסקולריים
סדרה:צינוראים
משפחה:עלקתיים
סוג:מלמפירום
שם מדעי
Melampyrum
‏לינאוס, 1753
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מלמפירום סקסוסום

מלמפירום (שם מדעי: Melampyrum) הוא סוג של כ-20 מינים של צמחים פורחים עשבוניים במשפחת העלקתיים (Orobanchaceae). בני המשפחה גדלים באזורים ממוזגים של חצי הכדור הצפוני. הם טפילים על צמחים אחרים, משיגים מים וחומרי הזנה מצמחים מארחים, אם כי חלקם מסוגלים לשרוד בעצמם מבלי להיטפל לצמחים אחרים.[1]

צמחים אלה מגיעים בדרך כלל לגובה של מעט יותר מחצי מטר. הצורה הביולוגית השכיחה היא טרופית עשבונית (T scap), כלומר בדרך כלל מדובר בצמחים עשבוניים הנבדלים מצורות ביולוגיות אחרות בכך שהם חד-שנתיים, עוברים את העונה הקשה בצורת זרעים ומצוידים בגבעול פרחים זקוף ולעיתים קרובות נטול עלים. בנוסף, הם צמחים "חצי-טפילים": הם יכולים לחיות על שורשי צמחים אחרים כדי לקלוט מים ומלחים מינרליים, בעוד שהם מסוגלים לבצע את תפקוד הכלורופיל (בניגוד לצמחים "טפילים מוחלטים"). חלק מהצמחים ממין זה משחירים במהלך ההתייבשות.

השורשים הם מסוג שורש עיקרי.

החלק האווירי של הגבעול זקוף, פחות או יותר מסועף.

העלים לאורך הגבעול מסודרים באופן הפוך ובדרך כלל בעלי צורה אזמלית עם קצה מחודד; הם כמעט חסרי פטוטרת; הגדולים שבהם בעלי 1–2 חריצים בולטים בכל צד בבסיסם. בחלק מהמינים השוליים שלמים, או גליים קלות בקצוות, והעלים מעט מעוקלים.

התפרחת היא שיבולת חרוטית לא צפופה מדי, שבה הפרחים מסודרים אצל מינים מסוימים כולם באותו צד, עם חפים דמויי עלים, סגולים יותר או פחות. לעלי הכותרת צורה מחודדת עד ביצית, ובבסיסם, בכל צד, יש כמה חריצים דמויי חרב, חדים מאוד ובעלי קוצים בולטים. צבע עלי הכותרת משתנה בהתאם לזן: צהוב בהיר כמעט ירוק, סגול או ארגמן.

הפרחים הם הרמפרודיטים, זיגומורפיים וטטרציקליים (עם ארבעת החלקים הבסיסיים של הצמחים העילאיים: גביע – עטיף – אבקנים – עמוד עלי). הם גם פחות או יותר פנטמריים.

נוסחת הפרח: עבור צמח זה מצוינת הנוסחה הבאה:

X, K (4), [C (2+3), A 2+2], G (2), (עליון), קפסולה.

גביע: הגביע (גמוספאלוס) הוא צינור המסתיים ב-4 שיניים זהות או לא, ישרות, חוטיות או משולשות; הגביע שעיר בשל שערות צפופות, גם מסוג צמרי. השיניים ארוכות מעט יותר מהצינור ועד כפול ממנו.

עטרה: העטרה הדו-שפתית (גמופטלה) היא צינורית (לפעמים הצינור מעוקל). הלסתות פתוחות או סגורות. הצבע משתנה מצהוב ללבן או מוורוד לסגול.

4 אבקנים באורכים שונים; הם מוחדרות לצינור העטרה, ובפרט עולות מתחת לשפה העליונה של העטרה. האבקנים מחוברים זה לזה ויש להם לוג'ה הנושאת קרן מוארכת. שקיות האבקנים בעלות קצה תחתון בצורת חץ.

גניצאה: ישנם שני עלי גניצאה והם יוצרים שחלה עליונה דו-תאית (הנגזרת משני עלי הגניצאה הראשוניים). העמוד הוא יחיד, מעט ארוך יותר מהאבקנים, והוא מוחדר בקצה השחלה; הצלקת היא דו-חלקית.

הפרי הוא מסוג קפסולה נפתחת עם ארבעה זרעים; צורתו היא דו-קליפתית, דחוסה ומעוגלת.

האבקה: ההאבקה מתבצעת באמצעות חרקים (האבקה אנטומוגמית).

רבייה: ההפריה מתבצעת בעיקר באמצעות האבקת הפרחים (ראו לעיל).

פיזור: הזרעים הנופלים על הקרקע מפוזרים בעיקר על ידי חרקים מסוג נמלים (פיזור מיירקורי). הנמלים נמשכות לגוף קטן של שמן הכלול בזרע עצמו. בנוסף, בחלק התחתון של החפים יש בלוטות צוף המושכות דבורים וחרקים מאביקים אחרים.

הפילוגנזה של הסוגים של Rhinantheae נחקרה באמצעות סמנים מולקולריים. מלמפירום מופיע כקרוב משפחה רחוק של סוגים אחרים של Rhinantheae. זוהי הקבוצה האחות של שני קלאדים: (i) Rhynchocorys, Lathraea, ו־Rhinanthus; וכן (ii) הליבה Rhinantheae המכילה את Bartsia, Euphrasia, Tozzia, Hedbergia, Bellardia, ואודונטיטים.

מינים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Melampyrum arvense (חיטת פרה-שדה). אירופה.
  • Melampyrum cristatum (חיטת פרה מצויצת). אירופה.
  • Melampyrum klebelsbergianum. אסיה.
  • Melampyrum koreanum.[1] אסיה.
  • Melampyrum laxum. אסיה.
  • Melampyrum lineare (חיטת פרה צר עלים). צפון אמריקה.
  • Melampyrum nemorosum (פרה-חיטה מעץ). אירופה.
  • Melampyrum pratense (חיטת פרה נפוצה). אירופה.
  • Melampyrum roseum. אסיה.
  • Melampyrum saxosum. אירופה.
  • Melampyrum sylvaticum (חיטת פרה קטנה). אירופה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלמפירום בוויקישיתוף


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 Kim, K. and S. Yun. (2012). A new species of Melampyrum (Orobanchaceae) from southern Korea. Phytotaxa 42 48-50.