מלתעות (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלתעות
Jaws
Jaws A.jpg
מבוסס על מלתעות
בימוי סטיבן ספילברג
הופק בידי דייוויד בראון
ריצ'רד ד. זאנוק
תסריט ספר מקורי:
פיטר בנצ'לי
תסריט:
פיטר בנצ'לי
קארל גוטליב
האוארד סאקלר
ג'ון מיליוס (ליטוש דיאלוג)
עריכה ורנה פילדס
שחקנים ראשיים רוי שיידר
ריצ'רד דרייפוס
רוברט שו
לורין גרי
מארי המילטון
מוזיקה ג'ון ויליאמס
צילום ביל באטלר
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי יוניברסל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה אולפני יוניברסל
הקרנת בכורה 20 ביוני 1975
משך הקרנה 124 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מותחן, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט אימה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 7,000,000‏$
הכנסות 470,653,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו jaws
פרסים 3 פרסי אוסקר
פרס גלובוס הזהב
סרט הבא מלתעות 2 (1978)
www.jaws25.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מַלְתָּעוֹתאנגלית: Jaws) הוא סרט אימה אמריקאי משנת 1975, אשר בוים על ידי סטיבן ספילברג ומבוסס על ספר רב-מכר בעל שם זהה, מאת פיטר בנצ'לי. הסרט נחשב לקלסיקה בז'אנר סרטי האימה ולאחת מאבני הדרך החשובות בפרסומו ובהצלחתו של ספילברג. הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר: עבור העריכה, הפסקול המקורי והקול, וכן בפרס גלובוס הזהב עבור הפסקול המקורי[1].

הסיפור מבוסס על תקיפות הכרישים בניו ג'רזי ב-1916 ובמיוחד תקיפת האינדיאנפוליס, בה היה הדייג קווינט. הוא צולם על חופי האי מרתה'ס ויניארד.

למרות שיוכו כסרט אימה הוא איננו מזכיר את מרבית סרטי האימה ודומה יותר למותחן. עם זאת אפקט האימה בסרט בולט, בין השאר, בשל הצגת הכריש האימתני לעיני הצופה רק בחלקו האחרון של הסרט וכן בעזרת הרמיזות בנוגע לאופיו השטני והכוונה שמאחורי התקפותיו.

הסרט הפך לזיכיון בעל מספר סרטים, ביניהם "מלתעות 2" (1978) בבימויו של ז'אנו שוורץ; "מלתעות 3" (1983) בבימויו של ג'ו אלבס, שכיהן כמנהל אמנותי ומעצב אמנותי, בהתאמה, בשני הסרטים הקודמים; ו"מלתעות: הנקמה" (1987), בבימויו של ג'וזף סרג'נט.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיירת נופש באי האמריקני הבדיוני "אמיטי" בניו אינגלנד בקיץ מגיע עמלץ לבן ענקי הפוקד את חופיה בחיפוש אחר אנשים למאכל. הוא מפתיע את הנערה כריסטין ווטקינס וטורף אותה, כשגופתה נמצאת על החוף למחרת.

השריף של העירה מרטין ברודי, מנסה להגן על המתרחצים בחוף באמצעות סגירתו אך נתקל בסירוב מועצת העירייה בראשות לארי ווהן, אשר חוששים להזהיר את האנשים בנוגע לסכנה, מהפחד לאבד תיירים ואת מקור ההכנסה העיקרי שלהם בתקופה זו של השנה, אף שהם מעניקים פרס לדייגים שיהרגו את הכריש, (ביניהם בן גרטנר אשר נטרף בהמשך). לאחר שהחופים ממשיכים להיפתח נטרף ילד קטן ואמו של הילד סוטרת למרטין ונוזפת בו כאשר היא מודעת לכך שהוא ידע על הכריש ולא סגר את החופים. מאוחר יותר הכריש כמעט טורף את בניו של מרטין, כשהוא עולה לשפך נהר וטורף שחיין. עקב כך מרטין מחליט להוביל פעולה נגד הכריש.

מרטין לוקח על עצמו את המשימה להרוג את הכריש, בעזרתם של מאט הופר, ביולוג ימי צעיר ושל קווינט הזקן, דייג ומומחה לכרישים שהעירייה מחליטה לשלם לו לעיסוקו. השלושה יוצאים על סירתו של קווינט כדי לחפש את הכריש, אשר מופיע ומוביל לטביעתה של הסירה. ניסיונו של הופר להחדיר לחיה רעל קטלני נכשל כשהכריש הורס את כלוב ההגנה שלו. אולם לבסוף, לאחר מאבק ארוך ומורט עצבים ולאחר שקווינט נתפס ונטרף בידי הכריש ברודי יורה על חבית בפה הכריש והוא מתפוצץ. מרטין והופר השמחים מרכיבים ציוד מאולתר וחותרים לחוף בשלווה.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון ויליאמס הלחין את פסקול הסרט וזכה בפרס אוסקר על כך[1]. הפסקול נהפך לפופולרי במיוחד ודורג במקום השישי ברשימת הפסקולים הטובים ביותר על ידי המכון לקולנוע אמריקאי.

כריכת הספר לאחר צאת הסרט

הלחן המרכזי של הסרט המבשר את בואו של הכריש מורכב משני תווים בלבד (E ו- F) ובוצע על ידי הנגן טומי ג'ונסון.

כשוויליאמס השמיע לסטיבן ספילברג את הלחן (בעל שני התווים) בפעם הראשונה על פסנתר, ספילברג צחק וחשב שזו בדיחה.

רווחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם צאתו לאקרנים הפך הסרט להצלחה גדולה בקופות הקולנוע, עם הכנסה של למעלה מ-100 מיליון דולר. בכך שבר את שיאו של הסרט הסנדק שהכנסותיו היו כ-85 מיליון דולר. הישג זה נשמר עד צאתו לאקרנים של הסרט "מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה" בשנת 1977. כיום, נחשב הסרט לאחד מסרטי האימה המכניסים ביותר בכל הזמנים.

כרזת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת הסרט צוירה על ידי האומן רוג'ר קסטל (אנ'), שצייר שמן על מזוניט (אנ'). בכרזה נראית כריסי ווטקינס, הקורבן הראשון של הכריש מסצנת הפתיחה, שוחה בעירום ומתחתיה עמלץ לבן, רגע לפני שהוא תוקף אותה. הדוגמנית בציור היא אליסון מאהר (ולא השחקנית סוזן בקליני (אנ'), שגילמה את דמותה של ווטקינס בסרט), שקיבלה עבור העבודה 35 דולר. עם השנים הכרזה נהפכה לאייקונית ונחשבת לאחת מהכרזות המפורסמות בעולם. הציור המקורי אבד[2][3][4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלתעות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 טקס פרסי האקדמיה ה-48, 1976, באתר פרס אוסקר, בדיקה אחרונה ב-12 ביולי 2022
  2. ^ Reed Tucker, ‏How the famous poster from Jaws was created — and lost, באתר ניו יורק פוסט, 26 ביולי 2015, בדיקה אחרונה ב־12 ביולי 2022
  3. ^ ‏THE JAWS POSTER, באתר samuel-thomas.com, ‏30 באוגוסט 2020, בדיקה אחרונה ב־12 ביולי 2022
  4. ^ האתר של רוג'ר קסטל, באתר rogerkastel.com, בדיקה אחרונה ב־12 ביולי 2022