ממלכה במבחן
| ספרי הסדרה | |
|
איסתרק מהללאל יוזבד פדהאל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מיה קינן |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2008 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | עלים |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 4 |
ממלכה במבחן היא סדרת ספרי הרפתקאות שנכתבה על ידי הסופרת מיה קינן. הסדרה כוללת את הספרים "איסתרק", "מהללאל", "יוזבד" (שני חלקים) ו"פדהאל", והתפרסמה בעיקר בציבור החרדי והדתי. הספר הראשון בסדרה, "איסתרק", יצא לאור ב-2008, הספר השני בסדרה, "מהללאל", יצא לאור ב-2011, ובאוגוסט 2016 יצא הספר השלישי בסדרה - "יוזבד",[1] והפך מיד עם צאתו לרב מכר.[2] הספר הרביעי והאחרון בסדרה, "פדהאל", יצא לאור בתשרי תשפ"ג.
הסדרה היא ייחודית בסגנונה במגזר החרדי, כאשר היא משלבת אלמנטים של פנטזיה, מלחמות ירושה, והיסטוריה חלופית, שלא נפוצים בספרות החרדית. כמו כן, הספרים כתובים בשפה גבוהה ועשירה מהמקובל בספרי סיפורת.[דרוש מקור] הם כתובים בלשון הווה, ולא בלשון עבר כמקובל.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה מתרחשת בימי הביניים בממלכת כוזר היהודית, ממלכה חזקה של גרים המצויה ביחסים מתוחים עם שכנותיה עמן ידעה מלחמות בעבר. בכוזר יש בית מלוכה ותיק העובר מאב לבן ותפקידים רבי עוצמה המכונים: "כאקאן כוזר", "עוצר כוזר", "בק כוזר", ועוד. העלילה נעה בין בגידות, אמון, ומלחמות, והתפלגות כתוצאה ממלחמות ירושה.
איסתרק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – איסתרק
העלילה נפתחת כאשר הממלכה תחת שלטונו של המלך רעואל, בהתרחשויות מוזרות ורצף אסונות המתרחשים בממלכה. בשיאן של ההתרחשויות נופל איסתרק, יורש העצר של כוזר, במארב שהוצב למשלחת בה הוא נוסע, ונלקח לשבי הקווארים (שבט עוין הנמצא סמוך לכוזר, ההשראה ככל הנראה מהקאבארים) יחד עם אחיו הנסיך מיכאל. בהיותו בשבי הוא מתחיל להזדהות עם דעות שוביו, וחוזר בו רק לאחר תוכחתו של משרת יהודי ממוצא מונדרי (מיעוט בכוזר הנחשב לגזע נחות) שהובא אליו, בשם קנז. לאחר מכן הוא מתחתן עם הלה, בתם של דודתו שנפלה בשבי לפני שנים רבות, ושל מנהיג הקווארים. בליל החתונה הוא בורח מהשבי יחד עם אחיו, אשתו, דודתו ואנשיהם לעבר כוזר. במסעו חזרה הוא מבין עד כמה הושפעו דעותיו משוביו וכמה הן היו לא נבונות, ומתחרט עליהם. כשאיסתרק חוזר לכוזר הוא מגלה כי בינתיים אירעה התנקשות באביו, ויוסף דיאלידאן, עוצר כוזר ודמות בכירה בפוליטיקה הכוזרית, קיבל את המלכות.
הספר מסתיים בחשיפת יוסף דיאלידאן כבוגד העומד מאחורי חטיפת הנסיכים וההתנקשות במלך. בעזרת מספר מצומצם של אנשים שחלקם נשארו נאמנים לו וחלקם הצטרפו אליו ברגע האמת, מצליח איסתרק לכבוש מחדש את אתיל, עיר הבירה ולהבריח את יוסף וכוחותיו.
מהללאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מהללאל
בספר "מהללאל" כוזר נחלקת לשני חלקים תחת שלטונם של המלכים איסתרק ויוסף דיאלידאן, כאשר שטחיו של איסתרק מכונים על ידי אויביה "כוזר האחרת" או "כוזר הישנה", ובפי תושביה "כוזר האמיתית" או "כוזר האחת"; ואילו שטחיו של דיאלידאן מכונים "כוזר החדשה". מלחמת אחים עקובה מדם מתחוללת בין הצדדים.
הספר עוקב אחרי מהללאל, צעיר אסופי, יערן, המתגורר בתחומי כוזר החדשה, ומחליט לעזוב את ביתו. בשל דמיון חיצוני נחשד מהללאל כמיכאל, אחיו הצעיר של איסתרק שיצא לבבל, ובעקבות כך מתנהל אחריו לאורך כל הספר מרדף ממשלתי. בד בבד עוקב הספר אחר חיפושו של יוסף דיאלידאן אחר האבקה השחורה, (המכונה גם "אבקת הרעם", ככל הנראה הכוונה לאבק שרפה) על מנת להשתמש בה ככלי נשק רב עוצמה שישבור את הקיפאון בקרבות שנוצר בין הממלכות. דיאלידאן לא בוחל בשום אמצעים שיביאו אותו לכך, גם לא במחיר חיי הנישואים של בנו הצעיר.
בהמשך נתפס מהללאל בידי כוחותיו של יוסף דיאלידאן וכאשר מתבררת הטעות, מציע לו יוסף עסקה: שחרורו וחייהם של שניים שעזרו לו בבריחתו, תמורת חדירתו של מהללאל לתחומיה של כוזר הישנה תוך התחזות לנסיך מיכאל, והתנקשות באיסתרק.
מהללאל מסכים למראית עין כדי למשוך זמן, וכאשר נחשף בידי איסתרק הוא נכלא ולבסוף מקבל חנינה, כאשר מתבררות כוונותיו וכן העובדה שהוא בנו האובד של שר המלחמה של כוזר האמיתית, בסטיאן מקאן.
יוזבד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יוזבד
הספר יוזבד מספר על בן אבירים בשם יוזבד בנטיליאן, בנו של "האביר הפרוש", אשר סב סבו, שעל שמו הוא נקרא, ויתר על המלוכה על מנת לשקוע בלימוד התורה.
בנו של יוסף דיאלידאן, ברכיהו, מנסה לנצל את סיפורו של יוזבד הסב, ומנסה לשכנע את הנכד כי סבו הוכרח לוותר על המלוכה על ידי המלך אהרון, ולכן המלוכה שייכת לו. ברכיהו השיג את סוד ייצורה של האבקה השחורה, ובאמצעותה הוא רוצה לכבוש את כוזר כולה, ולשלוט בה באמצעות יוזבד בנטיליאן שאותו הוא יכריח לקבל את המלוכה.
בו בזמן, בנו האחר של יוסף דיאלידאן, שלוואן, הצליח להשיג קצה חוט לגילוי סודה של האבקה השחורה, אך אינו מצליח להתקדם הלאה, ולבסוף הוא מחליט, מטעמי מצפון וחשש לביטחון חייו וחיי משפחתו, לערוק לממלכתו של המלך איסתרק, ומגיע לאחוזתו של האביר הפרוש, בתקווה שיתווך בינו לבין איסתרק.
אחיו של איסתרק, הנסיך יקוואל, מחליט לברוח מן ארמון המלוכה, במהלך הבריחה נופל יקוואל בשבי בידי חבורת שודדים, ומסכים למראית עין להצטרף אליהם כדי שיוכל לברוח. בהמשך, הופכת חבורת השודדים לצבאו של ברכיהו, המורד במלכותם של איסתרק ויוסף דיאלידאן.
הספר מסתיים כאשר הנסיך יקוואל מסכל את תוכניתו של ברכיהו, ומשמיד את האבקה השחורה שייצר. מהפיצוץ של האבקה השחורה נהרג יקוואל ועמו גם הנסיך ברכיהו.
פדהאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פדהאל
הספר פדהאל הוא הספר הרביעי והאחרון בסדרת הספרים, ויצא לאור בחודש אלול תשפ"ב. הספר מספר על פדהאל גאליטאן, בן למשפחת אצולה החיה ב"כוזר האחת" שזכויותיה נשללו בעקבות חשד בבגידה בבית הביואר. כחלק מחובותיה ועונשיה נאלץ פדהאל לצאת לגלות.
במהלך הגלות מתוודע פדהאל לתוכניתו של יוסף דיאלידאן, מלך כוזר החדשה, לחטוף את יורש העצר של כוזר הישנה, רעואל, בנו הבכור של איסתרק. למרות התרעומות שחש כלפי בית המלוכה, ובסיוע דמויות נוספות הנקלעות למסע - בוחר פדהאל לסייע לאיסתרק. הוא חושף בפניו את המזימה, ומצטרף אליו למרדף אחר חוטפי הנסיך הצעיר. יוסף אורב לאיסתרק, לוכד אותו על גג ארמונו ומציב בפניו אפשרות כניעה שתוביל למותו, אך פדהאל קופץ מראש הגג עם יוסף והורג אותו.
פאר דיאלידאן, עוצר כוזר החדשה, מעניק לאיסתרק את השלטון. בכך תמה המלחמה, וכוזר מתאחדת תחת מלכותו של איסתרק.
איסתרק מעניק לפדהאל את התואר "האלוף פדהאל גאליטאן-אנטלאדיאך (קוטל הנחש)", ולאביו את התואר "האביר דיאלאר גאליטאן-פאטריאנטאלאדיאך (אבי קוטל הנחש)" ומכריז כי הוא האביר בעל השם הארוך ביותר בכוזר.
הדמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תפקיד ותאור בספר איסתרק | מהללאל | יוזבד | פדהאל |
|---|---|---|---|---|
| איסתרק השלישי לבית הביואר | נסיך כוזר, בנו הבכור של רעואל השני. נער מפונק וחוצפן שאינו ממלא את תפקידו כהלכה ומנסה לטעום רק ממנעמי התפקיד ללא מחויבויותיו. נשלח יחד עם אחיו מיכאל לבבל ונחטף בנקרת באטר, נישא עם הלה, בורח חזרה לכוזר ומולך על 60% ממנה. | מלך כוזר האמיתית ואויבו של מלך כוזר החדשה - יוסף דיאלידאן, אך חותם איתו על הפסקת אש בת שנה ומחצה, במהלכה מסתייג משימוש באבקה השחורה על מנת לפורר את אדמות דיאלידאן. נהפך למבוקש בידי יוסף דיאלידאן ששולח אליו מתנקש אסופי בדמות הנסיך מיכאל, שמתברר בסוף כבנו של בסטיאן מקאן. אביו של הנסיך רעואל השלישי. | מלך כוזר האמיתית ואויבו של מלך כוזר החדשה - יוסף דיאלידאן. חושש מפתיחת מערכה שלישית במלחמה - מערכת בנטיליאן. שולח את משנהו להביא את אחיו הנסיך מבבל ולהחביאו אצל מנרם בנטיליאן. אביו של הנסיך רעואל השלישי. | מלך כוזר האמיתית ואויבו של מלך כוזר החדשה - יוסף דיאלידאן. נוהג לרדת לעם מדי פעם מחופש לאיש פשוט יחד עם משרתו נאיתן. נהפך למבוקש בידי סולטן סלג'ואר ששלח אליו את המתנקש המלכותי על מנת להורגו. בנו, רעואל השלישי, נחטף בידי דיאלידאן והוא יוצא לאלקן להשיבו הביתה. על גג ארמון דיאלידאן הוא נתקל במארב ואז פדהאל גאליטאן רוצח את דיאלידאן ובנו פאר מאחד את הממלכה תחת שלטונו של איסתרק שהופך למלך כוזר המאוחדת. אביהם של הנסיכים רעואל ושלמה. |
| רעואל | מלך כוזר, אביו של איסתרק, נרצח בהתנקשות בידי אנשיו של יוסף דיאלידאן | (לא מופיע) | (לא מופיע) | (לא מופיע) |
| מיכאל | נסיך כוזר, במתיחות עם אחיו איסתרק, נחטף יחד איתו לפלאט על מנת שיורחק ממרכז העניינים בכוזר בזמן שיוסף דיאלידאן משתלט על המלוכה. | נשלח לבבל ללמוד תורה מפי גאוני הדור. | חוזר בהחבא ומוחבא באחוזת בנטיליאן. | דמות תורנית רבת השפעה בכוזר האמיתית והמאוחדת. |
| יוסף הרביעי לבית דיאלידאן | אביר, אופלא (עוצר) כוזר, בוגד במלך רעואל, רוצח את הבק, גורם לחטיפת הנסיכים, רוצח את המלכה ומוביל להכשת המלך על ידי נחש ארסי. בעקבות נבצרותו של רעואל השני למלוך הופך דיאלידאן לשליט בפועל ולאחר מכן ממונה למלך על ידי המועצה הכוזרית העליונה. בעקבות בגידתו של אחד מאנשי פמלייתו משתלטים על עיר הבירה - אתיל - מתנגדיו. כשאיסתרק חוזר הם נפגשים על גדות נהר המניאר ורבים מאנשיו של דיאלידאן נוהים אחרי איסתרק, אך רבים יותר אחרי דיאלידאן שקבע את בירתו באלקן. | מלך כוזר החדשה ואויבו של מלך כוזר האמיתית - איסתרק הביואר אך חותם איתו על הפסקת אש בת שנה ומחצה, במהלכה הוא מנסה בכל כוחו להשיג את האבקה השחורה מפוררת ההרים והסלעים, ולא בוחל באמצעים, כולל לחתן את בנו בנישואים כפויים עם ליאה סאנפאל, ביתו של אחד ממייצריה של האבקה. מוצא אסופי בדמות הנסיך מיכאל על מנת שיתנקש באיסתרק, אך מסתבר שהוא בנו של בסטיאן מקאן. | מלך כוזר החדשה ואויבו של מלך כוזר האמיתית - איסתרק הביואר. מנסה לרצוח את הנסיך מיכאל אך מעמדו מתערער והוא מאבד תומכים אף מתוך ביתו: בנו בכורו חודל מלבטוח בו, בנו השני בוגד בו ונהרג בפיצוץ כושל, בנו השלישי בור וסכל ובנו הרביעי עורק לשטחי איסתרק. | מלך כוזר החדשה ואויבו של מלך כוזר האמיתית - איסתרק הביואר. חותם על הסכם סודי עם סולטן סלג'ואר על מנת שהלה ישלח מתנקש מלכותי כדי לרצוח את איסתרק. חוטף את בנו ויורשו - רעואל השלישי, ומכין לאיסתרק שבא להשיבו מארב ובו עשרות חיילים והוא עצמו, אך פדהאל גאליטאן שליווה את איסתרק רוצח את דיאלידאן וכוזר מתאחדת תחת שלטונו של איסתרק. |
| הלה | בתו של המנהיג הקאוורי קאה הי ואשתו רנה דודתו של איסתרק. נישאת לאיסתרק בפלאט | מלכת כוזר האמיתית החרדה לגורלו של בעלה.
יולדת את רעואל |
מלכת כוזר האמיתית ואמו של רעואל | מלכת כוזר האמיתית שבנה רעואל נחטף זמן קצר לפני שהיא יולדת את שלמה.
מתמנה למלכת כוזר המאוחדת והשלמה |
| בסטיאן מקאן | אביר, שר צבא כוזר. נשוי לרקל, דודו של אולה טרסדיאן. שותף ביצירת האבקה השחורה. נכלא באשמת בגידה, אך נמלט ולבסוף מזוכה | שר צבא כוזר האמיתית. נשוי לגאטלי. דודו של אולה טרסדיאן, מצד אשתו הראשונה.
אביהם של מהללאל (מיכאל) ורעואל. |
שר צבא כוזר האמיתית, מאוכזב מכך שבנו האובד ששב אליו אינו נוהג כממשיך דרכו. | שר צבא כוזר האמיתית |
| אלרנן דליאבר | אביר, מושל מחוז המרכז, דודו של איסתרק. שותף טכני ביצירת האבקה השחורה. | מפתח יחסים טובים עם אחיינו איסתרק | מושל מחוז המרכז מונה על ידי איסתרק לממלא מקומו הזמני של פנרס בלואדאן-אליקטאן | מושל מחוז המרכז |
| פנרס בלואדאן-אליקטאן | מחנכו ובן דודו של איסתרק. בזמן השתלטותו של יוסף דיאלידאן על הממלכה עמד בראש המרד כנגדו, | משנה למלך כוזר האמיתית, ניתן לו שמו התואר אביר ושמו "אליקטאן" (המחליף, מכיוון שבזמן היעדרו של איסתרק שלט על כוזר האמיתית בפועל) | משנה למלך כוזר האמיתית, נחשד על ידי איסתרק, ומורד מגדלותו. | משנה למלך כוזר האמיתית |
| יקוואל | נסיך כוזר, בנו של רעואל. מיודד עם עוצר כוזר, האביר יוסף דיאלידאן | לאחר המאורעות, נהיה בחור מפונק וחצוף המטריד את אחיו איסתרק | בורח מהארמון, ומצטרף בעל כורחו לחבורת השודדים של גאלן. לבסוף נהרג בפיצוץ הגדול על ההר, שנגרם עקב האבקה השחורה. | (לא מופיע) |
- עשאהל בלואדאן - בק כוזר בתקופת שלטונו של רעואל, גיסו. אדם טוב לב שאוהב לעזור לאנשים וידוע במשפט הצדק שלו. היה הקרבן הראשון של יוסף דיאלידאן בשורת המאורעות שערערו את יציבותה של כוזר, כאשר ישב בראש ישיבת הממשלה וקלידיאס ברוכו ירה חץ אל ראשו ואז נפטר מפצעיו לאחר זמן קצר. נשוי לאחותו של רעואל ואביו של פנרס, מחנך האֻופְלָא ולימים המשנה למלך.
- אולה טראסדיאן-מקאן - האקסידטור (דרגה צבאית בכירה) הצעיר ביותר בתולדות כוזר, מושל העיר ראטון. אחיינו ובנו המאומץ של בסטיאן מקאן ובהמשך מושל העיר ראטון. הוריו הביולוגיים הן לימאר ופראן טרסדיאן, אמו היא אחותו של רקל, אשתו הראשונה של בסטיאן מקאן. ידיד קרוב של איסתרק. נישא לאונמר, אחותו של המלך איסתרק, ולאחוזתו הגיעו פסליגה וטאינה אחיותיו של דיזר ובעליהן לאחר שנפדו.
- מנשה קפחבר - בק כוזר, אביהם של אשר ונדב. בעבר שימש כשר הפנים והחקלאות תחת שלטונו של המלך רעואל. היה אחד מחברי המועצה הכוזרית העליונה שמינתה את יוסף דיאלידאן למלך בהיעדר הנסיכים ומחלת רעואל, אך גם היה הראשון שקלט את הטעות שעשו ומיד שיתף בתחושותיו את דודו של איסתרק, אלרנן דיליאבר בדיוק בזמן שבו הגיע איסתרק לאתיל, ואז החלו לפעול נגד דיאלידאן. בנו, אשר, נכלא באשמת ריגול חמור לטובת כוזר האחרת ומנשה דאג להמתקת עונשו ממוות למאסר עולם. יוסף דיאלידאן דאג להבריח את אשר וכל משפחתו מאתיל לעבר אלקן, אך טבח בהם בדרך. עם כל המאורעות, נותר מנשה נאמן למלך איסתרק ונשלח לאלקן, לרגל למען כוזר האמיתית. לאחר שפאר דיאלידאן, שירש את אביו לאחר מותו, העביר את המלוכה על כל כוזר לאיסתרק ובכך איחד את השסע בעם, מונה קפחבר לסגנו של מושל אלקן - אלרון הנורדי. נשוי לנולקי.
- אשר קפחבר - בנם של בק כוזר, מנשה קפחבר ושל רעייתו נולקי, וחברו הטוב של איסתרק. בכיר במשרד האוצר. הואשם בבגידה חמורה ובריגול למען יוסף דיאלידאן. עונשו הומתק ממוות למאסר עולם ללא ביקורים ומשלוחים בעקבות השתדלותו של אביו, אבל משפחתו הצליחה להעביר לו מזון וציוד. בהמשך מצליחה אמו להבריחו מן הכלא על מנת להמלט לשטחי כוזר החדשה, אבל דיאלידיאן בוגד בהם ועורך טבח בכל הנמלטים בעודם על אם הדרך. אחיו של נדב.
- קנז - צעיר מונדרי בן לשבט הצונלי, ששירת בצבא כוזר בתקופת שלטונו של רעואל. נשבה על ידי הקאוורים על מנת לשמש עבד למלך איסתרק בתקופת שביו בפלאט. שם קנז הוכיח את איסתרק על כך שהוא מזדהה עם דעות שוביו. בליל חתונתם של איסתר והלה, הוא בורח יחד איתם, כלב, מיכאל, ורנה.
- כלב בן-בטאל - צעיר כוזרי יתום מאם. בבוקר שלאחר רצח הבק נחשד כלב במעשה בעקבות גרזן חטיבת-העצים שבו השתמש שדמה לגרזן הטלה קווארי. בעקבות התערבותו של איסתרק נוקה הבחור מכל אשמה ואף קיבל משרה באורוות הארמון. ליווה את השיירה הנסיכותית לבבל וליווה את איסתרק ומיכאל כדרישת שוביהם - שייקחו עמם 2 מלווים. בתחילה שירת את איסתרק בפלאט ואז נחשד על ידו כמי שהוביל את השיירה לפלאט וכבוגד, אך לאחר מכן התפכח איסתרק ומחל לו. כשמיכאל שבת רעב עבר כלב לשרת אותו. בליל חתונתם של איסתרק והלה ברח כלב יחד איתם ועם מיכאל, קנז ורנה. כשעלה איסתרק לשלטון מינה את כלב למנהל אחד מן ארמונות הקיט המלכותיים בצפון כוזר.
- אז'ורין - גבר מונדרי שבנו נהרג בכפר פׇארַל בעקבות הפיצוץ הכושל שבאבקת השריפה ובעקבות כך נשבע לנקום באנשים האחראים לפיצוץ (בסטיאן מקאן, טבאל זאקאל ודוד סאנפאל) בלא ידיעה שהם קיבלו על כך מלקות מהמלך. כשספינת התענוגות של שועי כוזר ואביריה שטה על הבאטראגן, עבד בה אז'ורין כמשרת ולקח את תינוקו הבכור של בסטיאן מקאן (מהללאל) ואת תינוקו הבכור של דוד סאנפאל (טוביה) והוציא אותם מהספינה והחביא אותם בשיחים, במחשבה להחזיק אותם אצלו זמן-מה ואז להחזירם לחיק משפחותיהם, בתקווה שהבהלה שתזרע היעלמותם תהיה נקמה מספקת. האש שהצית אז'ורין על מנת שלא ישימו לב למעשיו יצאה מכלל שליטה, האוניה נשרפה וכל אנשיה נספו וכשחזר למקום בו הניח את התינוקות - לא מצא אותם. בעקבות כך תקפה אותו מחלת נפש קשה ומפעם לפעם היו לו התקפים בהם השתולל וכינה את עצמו רוצח. בעקבות מחלתו נסע אז'ורין לכפר גֵיאַט בו שוכן בית מחסה לפגועי נפש, ושם חשף את סיפורו לפני מנהל המקום. שכול ואלמן.
- דבורה - מלכת כוזר, אשת רעואל ואמם של איסתרק וטור. אחותו של האביר אלרנן דיליאבר, מושל מחוז המרכז. 5 שנים לאחר שילדה את הנסיך יורש העצר נפטרה.
- שרה - מלכת כוזר, אשת רעואל השנייה ואמם של מיכאל, יקוואל, אונמר, בנימין וליסיה. אחותו של האביר בסטיאן מקאן, שר המלחמה הכוזרי. נרצחה על ידי שליחו של יוסף דיאלידאן.
- טור - נסיכה, היחידה מבין אחיו ואחיותיו של איסתרק שהיא אחותו גם מאב וגם מאם, ולכן קשריהם קרובים יותר. בחורה רגישה שמרבה לבכות. נשואה לרובן מן הגי. בתו השנייה של המלך רעואל.
- אונמר - נסיכה, אחותו מאב של איסתרק. בוגרת מאוד לגילה אך כושלת בכל הנוגע למלאכות נפוצות לנשים באותה תקופה, כגון סריגה, רקימה ותפירה. נשואה לאקסידטור אולה טרסדיאן, מושל העיר ראטון. בתו החמישית של המלך רעואל.
- בנימין - נסיך, אחיו מאב של איסתרק. בנו השישי של המלך רעואל.
- ליסיה - נסיך, אחיו מאב של איסתרק. בן הזקונים של המלך רעואל.
- נאיתן - עבדו וידידו של המלך איסתרק עוד מימי נערותיהם, בנו של עובדיה, שנשא בתפקיד משרתו של רעואל.
- קלידיאס ברוכו - שכיר חרב שנשכר על ידי יוסף דיאלידאן ששימש כעוצר כוזר על מנת להשיג דיוקן של הנסיכים איסתרק ומיכאל, להרוג את המלך והמלכה ולשחד ולאיים על עובדים בארמון.
- טורנאל מדיאן - נער מוזר, בנו בכורו של האביר נחליאל מדיאן שירש את אדמות משפחת גאליטאן. סובל מעיוותים גופניים מולדים ביד, ברגל ובחלקים שונים בגוף. בעל יכולת טלפתית מופלאה שמסייעת רבות למלך איסתרק. בהגיעו לגיל בגרות נסע לאתיל, לארמונו של גד בליאטר.
- טבאל זאקאל - אלכימאי, בן למשפחת אצולה כוזרית. היה אחד משלושת האנשים (יחד עם בסטיאן מקאן ודוד סאנפאל) שייצרו את האבקה השחורה בהדרכת העבד הסיני שרכש סאנפאל. כשניסו את האבקה בכפר פׇארַל כשל הניסוי וחצי מהכפר נשרף. בעקבות כך קיבל מלקות בארמון המלך בדלתיים סגורות ועם זאת רעואל הפקיד בידיו תליון ובו שליש מן הנוסחה לייצורה של האבקה אך לא גילה לו כי שני תיליונים נוספים, שבתוכם מוצפנים שני השלישים האחרים, הופקדו בידי בסטיאן מקאן ודוד סאנפאל. בעקבות אסון האבקה השחורה, פרש מהחיים הציבוריים ועבר להתגורר ביער על אחד ההרים ברכס האנשוג בתדמית של רב. ביער הכיר את טבאל את מהללאל, שלא ידע את זהותו ואת מקצוע האלכימיה בו הוא עוסק. לאחר פטירתו ביער ירש אביי זבדיאל, שהיה תלמידו ביער, את ביתו, אך לאחר שגם אביי עזב את היער נטל מהללאל את טבעת החותם ואת התליון עם שליש הנוסחה, איתו, דבר שהוביל ללכידתו כשחשדו בהיותו הנסיך מיכאל.
- אביי זבדיאל (אליהו) - צעיר יתום מגיל שבוע ומלא חן וקסם אישי. היה חבר בפמליה המלכותית של יוסף דיאלידאן, אך החליט לעבור לצד המורדים ופתח את שערי אתיל, עיר הבירה בפניהם. כשדיאלידאן מגלה את הנעשה הוא מנסה להרוג אותו, ואביי נמלט ליער ומחליף את שמו לאליהו והופך לאדם מתבודד ירא אלוקים. הוא מתחבר עם מהללאל, אך כשאזור מגוריו נכבש בידי דיאלידאן מחליט לברוח. הוא פוגש בחברי המחתרת, ובראשם פילאק ואניליאן, המבקשים את עזרתו. אביי ביקש מפילאק לומר לשלוואן ידידו כי מהללאל הוא אינו הנסיך מיכאל. בעקבות מעצרו של פילאק, מגיעים כוחות הצבא לערוך חיפוש בביתו, והם תופסים את אביי. לאחר יציאתו של מהללאל לאתיל, הורג יוסף דיאלידאן את אביי במו ידיו, ומפר בכך את הבטחתו למהללאל.
- מהללאל (מיכאל) מקאן - בנו הבכור של בסטיאן מקאן, נקרא בלידתו מיכאל על שם סבו, מיכאל מקאן. בחור אמיץ. כשהיה בן שנה נחטף בידי פגוע נפש שהשליך אותו על שפת הנהר, ומשכך גדל רוב שנותיו בתור אסופי. אביו המאמץ היה יערן, אדם מריר וגס, שנהג בו ביד קשה. סמוך אליהם התגורר אליהו (אביי), שהתחבר למהללאל ובהשפעתו עוזב מהללאל את היער ומנסה לפתוח בחיים חדשים. בשל דמיון חיצוני נחשד מהללאל כמיכאל שיצא לבבל, ובעקבות כך מתנהל אחריו לאורך כל מסעו מרדף ממשלתי. לבסוף הוא נתפס, וכאשר מתבררת הטעות מציע לו יוסף עסקה: שחרורו וחייהם אביי ופילאק ואנליאן, תמורת חדירתו לתחומיה של כוזר הישנה תוך התחזות לנסיך מיכאל, והתנקשות באיסתרק. מהללאל מסכים למראית עין כדי למשוך זמן, וכאשר נחשף בידי איסתרק הוא עורך דו-קרב מול בסטיאן מקאן שבסופו הוא מובס, נכלא, ולבסוף מקבל חנינה, כאשר מתבררות כוונותיו וזהותו האמיתית. ניסה לעזור ליקוואל ככל יכולתו, ואף ביקש מהמלך איסתרק לחפש את יקוואל שברח. בפדהאל מסייע רבות ליפאם בבית היתומים שבנה, ומנהיג את מרד הנשים.
- לאבו מטריאס - אביר, שר הצבא של כוזר החדשה. קרוב ליוסף דיאלידאן, היה שותף מרכזי בתוכניתו להשתלטות על הממלכה. הוביל את השיירה של איסתרק ומיכאל, וגרם להם ליפול בשבי הקאוורים. בהמשך נהיה שר צבא כוזר החדשה. נשוי לנאבט.
- פאר דיאלידאן - אופלא (עוצר) כוזר החדשה, בנו הבכור של יוסף. אדם מרובע ונאמן לחוקים בכל נימי נפשו, אך לבסוף מחליט שאביו מתנהג בצורה מרושעת והוא מתכנן להבריח את פולס, אחיינו (בנו של ברכיהו) לכוזר האמיתית. אלמן ועקר, בעבר שימש ראש העיר יוספאר.
- ברכיהו דיאלידאן - נסיך כוזר החדשה, בנו של יוסף. בחלק השלישי רוקם מזימה להפלת שלטונם של אביו ואיסתרק באמצעות המלכת יוזבד בנטיליאן, ושימוש באבקה השחורה. ברכיהו, יחד עם ידרת, הם הראשונים שפענחו את סוד האבקה השחורה מאז השמדתה בפעם הקודמת. ברכיהו נמצא בקרבת מקום לפיצוץ שנעשה על ידי יקוואל ונהרג. אביו של פולס דיאלידאן.
- אדוניה דיאלידאן - נסיך כוזר החדשה, בנו השלישי של יוסף. בצעירותו הורחק מאתיל בעקבות התנהגותו הפרועה, אך כשיוסף דיאלידאן כבר איבד אמון בבניו, החזיר אותו לארמון על מנת שיחליף בעתיד את פאר בתפקיד יורש העצר.
- שלוואן דיאלידאן - נסיך כוזר החדשה, בנו הצעיר של יוסף. שלוואן היה אליל נוער כריזמטי, שעסק בחינוך צעירי כוזר, עד לנישואיו הכפויים עם ליאה סנאפאל. אביו ציווה עליו להפוך לאלכימאי כדי שישיג את האבקה השחורה. הוא מצליח להשיג שלושה תליונים, המכילים רמז על האבקה, אך מסתיר את הדבר מאביו. שלוואן הוא חבר קרוב של פילאק ואנליאן, שנעצר כאשר סיפר לשלוואן ולאביו על הטעות בזיהוי. שלוואן עוזר לפילאק להימלט, ומעורר את חשדו של אביו. לאחר שנתיים רוויות מתחים, מחליט יוסף להרוג את שלוואן. שלוואן חש בסכנה, ומחליט לערוק לכוזר האמיתית לאחר עריקתו מנהל את אחוזת בנטיליאן.
- פולס דיאלידאן - אציל רם-מעלה בכוזר החדשה. בנו של ברכיהו, נכדו של יוסף דיאלידאן ואחיינם של שלוואן, אדוניה ופאר שאיתו הוא שומר על קשר קרוב במיוחד, דבר שאינו נפוץ במיוחד בארמון ובמשפחת המלוכה. בעקבות ידידותו זו ובעקבות נכלוליו של אדוניה פולס מנודה באופן לא רשמי בארמון באלקן.
- דיזר - מתנקש מלכותי בסולטנות סלג'ואר, מכונה 'חרבו של הסולטן', בעל יכולות פיזיות בלתי רגילות. עולה עליו רק בסטיאן מקאן, שר צבא כוזר. נולד כעבד, לאם כוזרית שבוית מלחמה. בגיל 6 ניסה לברוח ממכלאות העבדים של הסולטן, אך נלכד על ידי חייליו ואולץ להילחם עם כלבו האכזרי של הסולטן. להפתעת כולם, ניצח דיזר בקרב ומאז עבר הכשרה במשך 5 שנים שבסופה קיבל את תפקידו הנוכחי. כדי להבטיח שלא יברח באחת ממשימותיו מחזיק הסולטן בשתי אחיותיו, פסליגה וטאינה. מעולם לא כשל במשימה, למעט הפעם בה המבוקש היה יהודי ואז דיזר העמיד פנים כנכשל למרות שיכל להורגו אך לא רצה והסתכן בכך בקבלת מלקות מהסולטאן. לאחר עזרתו למלך איסתרק, מונה למחליפו של לאבו מטריאס.
- דוד סאנפאל - אציל וסגן שר החוץ הכוזרי בימי רעואל. היה אחד משלושת האנשים (יחד עם בסטיאן מקאן וטבאל זאקאל) שייצרו את האבקה השחורה בהדרכת העבד הסיני שרכש סאנפאל. כשניסו את האבקה בכפר פׇארַל כשל הניסוי וחצי מהכפר נשרף. בעקבות כך קיבל מלקות בארמון המלך בדלתיים סגורות ועם זאת רעואל הפקיד בידיו תליון ובו שליש מן הנוסחה לייצורה של האבקה אך לא גילה לו כי שני תיליונים נוספים, שבתוכם מוצפנים שני השלישים האחרים, הופקדו בידי בסטיאן מקאן וטבאל זקאל. נישא לאישה ששמה לא מוזכר, וממנה נולדו לו טוביה (שעל צווארו ענד את התליון, כהוראת המלך) וליאה ששלושה שבועות לאחר לידתה נפטרה רעייתו. נישא בנישואין שניים לתרצה שילדה לו 6 ילדות נוספות. ליווה את הנסיכים איסתרק ומיכאל בדרכם לבבל ונרצח בטבח בנקרת באטר.
- ליאה (סנאפאל) דיאלידאן - אשתו של שלוואן ואימה של דיאן, ביתו של דוד סנאפאל, אחותו של טוביה. נישאת לשלוואן בעל כורחה, לאחר איומי אביו, שכופה גם על שלוואן את הנישואים הללו במטרה לקרב את שלוואן לניסויי אביה של ליאה, שהיה ממגלי האבקה השחורה.
- אלרון - עבדו הנורדי של יוסף דיאלידאן, המשרת בעיקר את הנסיך שלוואן. נמכר לעבדות בהיותו ילד. חריף, חד לשון, ומסתייג מפעולותיו של יוסף דיאלידאן. לאחר עריקתו עם שלוואן לכוזר הישנה מוצא את דודו שבא לחפשו, נלחם בו, מנצח ויורש אותו וכך הוא הופך לאדם עצמאי ועשיר. לאחר איחוד כוזר ממונה למושל אלקן.
- משה דמלאן - יערן מזדקן מריר וגס רוח. גידל את מהללאל במחשבה שהוא אסופי ונהג בו ביד קשה והעביד אותו בפרך ומשכן את התליון שאיתו הוא נמצא על שפת הבאטראגאן כדי לקנות לו תפילין. בעקבות חץ שפגע במוחו והרופא הצליח להוציא רק חצי ממנו - דבר שגורם למשה מצבי רוח משתנים. חברו הטוב של גאלן אך אינו יודע דבר על זהותו האמיתית. מכונה 'אבא הגדול'.
- גאלן - ראש כנופיית השודדים, המכונה "האביר בעל המגפיים המלוכלכים". אחראי על החלק הצבאי במזימתו של ברכיהו. חברו של אבא הגדול-משה דמאלאן שאינו יודע דבר על זהותו.
- קאה-הי - מנהיג קווארי בולט, המתעתד לרשת את מקומו של ואננא הגדול, מנהיג שבטי הפלאט. במלחמת עשר השנים שבה את רנה, אחותו החכמה והמוכשרת של המלך רעואל, ואילץ אותה להינשא לו, בעוד שכל כוזר הייתה בטוחה שרנה נהרגה בטבח שביצעו הקאוורים באחוזת הגבול ולא ידעו כי היא חיה במישורי הפלאט. לאחר שנים, יוסף דיאלידאן פנה אליו על מנת שירצח את הנסיכים איסתרק ומיכאל ובתמורה לכך יקבלו הקווארים היתרים ואדמות כשימלוך דיאלידאן. אך קאה, שלא רצה שדיאלידאן לא יקיים את הבטחותיו, חטף את הנסיכים על מנת להבטיח שאם יוסף דיאלידאן ימלוך ולא יממש את דבריו, יביא קאה את איסתרק לכוזר, דבר שיערער את שלטונו של יוסף. כשברחו רנה, הלה, איסתרק, מיכאל, כלב וקנז מהפלאט והציתו את המאהל שם קאה קץ לחייו. אביהם של ידרת והלה.
- ידרת-הי - בנו של קאה-הי, אח של הלה מאביה. לוחם קווארי אמיץ ומיומן. לאחר מותו של אביו עבר אל כוזר החדשה על מנת לנקום באיסתרק ובאחותו. כאשר נולד בנם רעואל, שיגר להם ידרת צדפה שחורה, סמל המוות הקאוורי, כרמז על כוונותיו. בהמשך חבר ידרת לברכיהו, ויחד הם גילו את האבקה השחורה, ואף ערכו בה ניסויים. ידרת נהרג לבסוף בקרב, כאשר נתקל יחד עם שודדי "האביר בעל המגפיים המלוכלכים" בפלוגה של צבא כוזר האמיתית. לפני מותו, הוא מגלה לנסיך יקוואל את מיקומה של האבקה השחורה.
- יוזבד בנטיליאן (הראשון) - נסיך ותלמיד חכם מוערץ. עם מות אביו, המלך יוסף השני, היה אמור לרשת את כיסאו אך ביכר את תלמוד התורה על פני המלוכה ולכן העביר את הכתר לאחיו הצעיר, אהרון, והיגר לאחוזה קטנה ושלווה ברכס הגריגה הגבוה, בה למד תורה כל ימי חייו. למרות הבקשות הרבות שיקבל עליו את המלוכה בחזרה המשיך לשקוד על תלמודו ולא עסק בפוליטיקה. דורות אחר כך, הפיץ ברכיהו דיאלידאן בכוזר המשוסעת את השמועה השקרית כי אולץ לוותר על המלוכה ולא פרש מאתיל מרצונו. מכונה 'הנסיך הפרוש'.
- יוזבד בנטיליאן (השני) - בנו של האביר מנרם בנטיליאן ובן-נינו של הנסיך הפרוש. נער מוכשר וכריזמטי. מקבל את השליטה באחוזה מידי דודו, שניהל את האחוזה מאז מות אימו של יוזבד. חברו הטוב של שאול, בן דודו. חוזר לכוזר לאחר ששהה בבבל שנתיים עם שאול בן דודו, ובמהלך הדרך מגלה ששאול הפך לקראי בהשפעת אנשי בבל. מאבד חלקית את זכרונו לאחר עימות אלים מול שאול באלקן.
- מנרם בנטיליאן - נינו של הנסיך הפרוש ואביו של יוזבד. כסבו, מנרם לומד תורה בבית המדרש שבאחוזתו ולא עוסק בפעילות פוליטית למרות עושרו, תוארו ויחוסו. לאחר הפיצוץ הכושל של האבקה השחורה וההוראה מפי המלך רעואל על השמדתה, הפקיד המלך בידי מנרם עותק מהנוסחה לייצורה. כששב הנסיך מיכאל מבבל הגיע בסתר, ללא פמלייתו, לישיבתו של מנרם. אחד מהסמכויות הרוחניות החשובות ביותר בכוזר האמיתית, למרות שלא נושא בתואר רב רשמי. אלמן, מכונה 'האביר הפרוש'.
- שאול בנטיליאן - בנו של חנוך בנטיליאן, אחיו של מנרם שהביא את אחוזת בנטיליאן לשפל כלכלי שבעקבותיו נאלצה פועה, אמו של יוזבד, ליטול הלוואה בריבית על סך 5000 פאררך. בן דודו וחברו הטוב ביותר של יוזבד בנטיליאן. תלמיד חכם שלומד בקביעות עם מנרם בנטיליאן, ומשורר שדרך אחד משיריו גילה יוזבד כי סבו הוכרח לוותר על המלוכה. למד בבל שנתיים יחד עם יוזבד ושם נהיה קראי. נהרג באלקן על ידי יוזבד.
- חנוך בנטיליאן - אביו של שאול בנטיליאן, אחיו של מנרם. אדם בעל חוש עסקי גרוע למדי שהביא את אחוזת בנטיליאן לשפל כלכלי שבעקבותיו נאלצה פועה, אמו של יוזבד, ליטול הלוואה בריבית על סך 5000 פאררך ולשעבד את האחוזה לדיוואל בן ליראם.
- באלאר טזיאבל - דודו של יוזבד בנטיליאן, אחיה של אימו, גיסו של מנרם ואביו של זאהב. מכיוון שגיל הבגרות הכוזרי הוא שבע-עשרה וחצי, אימו של יוזבד נפטרה ואביו בבית המדרש - באלאר נושא בתואר 'אדון האחוזה' קרי: מנהלה בפועל. אדם נהנתן וגס-רוח שחש איבה מיוחדת לשאול בנטיליאן מכיוון שאביו הוא זה שדרדר את האחוזה לגירעון גדול כל כך עד שנאלצה אימו של יוזבד לקחת הלוואה בריבית ולשעבד את האחוזה לדיוואל בן ליראם. כשהגיע יוזבד לגיל בגרות והתפקיד הועבר אליו, התרעם באלאר על מנרם שהעביר אליו את התפקיד.
- דיואל בן ליראם - נוכל, מלווה בריבית, גדל בשכונות העוני של כוזר. בעל חלק משמעותי בתוכניתו של ברכיהו, מכיוון שאחוזת בנטיליאן משועבדת לו, וכך הוא אמור לכפות על יוזבד להשתתף במזימה.
- יתיר בן גדעון - בעל עסק לשליחויות מיוחדות. חריף, ומצליח להיחלץ מכל צרה שנקלע אליה. יתום מאב, אמו טראנה. חוצה את הגבול לכוזר האמיתית בעל כורחו, במטרה להעביר למשפחת בנטיליאן תיבה ובה מסמכים מזויפים שמהם עולה כי סבם אולץ לוותר על המלוכה, ולא ויתר עליה מרצונו החופשי כפי שהיה ידוע עד כה. מטרתם של המסמכים היא לשכנע את יוזבד להסכים לתוכניתו של ברכיהו.
- רניל - ילד תמים שסבתו השמיצה את יתיר באוזניו ולכן בכשהוא מתלווה אליו במסעו הוא מפחד ממנו יראת מוות עד שהוא מיישר את ההדורים יחד עם יתיר. נוהג לתקוע את אצבעו בפיו בעת שהוא נבוך או נעלב.
- רנה - דודתו של אסתרק, אחות רעואל, אמה של הלה וחמות המלך. במלחמת עשר השנים שבה קאה-הי את רנה ואילץ אותה להינשא לו, בעוד שכל כוזר הייתה בטוחה שרנה נהרגה בטבח שביצעו הקאוורים באחוזת הגבול ולא ידעו כי היא חיה במישורי הפלאט. אחרי שהגיע לשם אסתרק היא מתכננת את בריחתם המשותפת לאחר מכן עוזרת לו בניהול הממלכה ובסוף הסדרה מתחתנת עם מנרם בנטיליאן.
- צאלח איבן אידריס - סולטאן סלג'ואר הנמצא ביחסי שלום עם יוסף דיאלידאן. שולח את דיזר להתנקש באיסתרק. אדם רע ואכזרי שמחזיק כלבי תקיפה ונהנה לראות אותם משסעים את אויביו.
- פדהאל גאליטאן-אנטאלאדיאך - בחור צעיר בן 17 המתגורר בכפר סירטיאד. שנתיים לאחר פרוץ מלחמת האחים נחשדה משפחתו בבגידה ואיבדה את תיאר האצולה שלה ועברה להתגורר בסירטיאד כי המלך העניק להם אזרחות מוגבלת בלבד שבעקבותיה נאלץ פדהאל לצאת לגלות עד לנישואיו. בדרך הוא פוגש את איסתרק, מתלווה אליו לאלקן ורוצח את יוסף דיאלידאן ובעקבות כך מקבל את התואר 'האלוף פדהאל אנטאלאדיאך' (קוטל הנחש), אביו מקבל את התואר 'האביר דיאלאר פאטריאנטאלאדיאך' (אבי קוטל הנחש) בתנאי שתואר האבירות יועבר לפדהאל לאחר מות האב.
- דיאלאר גאליטאן-פאטריאנטאלאדיאך - בן אצולה לשעבר שנחשב בבגידה לטובת יוסף דיאלידאן ואיבד את תואר האצולה שלו ועבר להתגורר בסירטיאד כי המלך העניק למשפחתו אזרחות מוגבלת בלבד. בעקבות הירצחו של יוסף דיאלידאן על ידי בנו מקבל דיאלאר את התואר 'האביר דיאלאר פאטריאנטאלאדיאך' (אבי קוטל הנחש) בתנאי שתואר האבירות יועבר לפדהאל לאחר מותו. נשוי לאחייניתו של יוסף דיאלידאן ואביהם של אליטוב, פדהאל וברכיה.
- אביהוד - צעיר כוזרי המחזיק באזרחות מוגבלת. מסייע רבות למחתרות הדיאלידאניות בתחומי שלטונו של איסתרק, אך אינו נאמן להם לגמרי. מגדיר את עצמו 'אביהודי' - לא אזרח של כוזר החדשה ולא של כוזר האחת.
מושגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כַאקַאן - מלך כוזר וגלילותיה.
- בֶּק - ראש ממשלת כוזר.
- אֻופְלָא - יורש העצר (עוצר). בדרך כלל מדובר בבנו הבכור של המלך, אך כאשר הוא מתחת לגיל שבע עשרה (גיל הבגרות הכוזרי) יורש העצר הוא האביר בעל שטחי האדמות הגדולים ביותר.
- אָתִיל-כָאַזַארַן - עיר הבירה של כוזר. מחולקת לשני ערים: אתיל היא העיר העליונה בה שוכנת הקריה המלכותית ובתוכה ארמון הכַאקַאן, ארמונותיהם של השרים, האצילים והאבירים, שמוקפת בטבעת על ידי כאזארן - העיר התחתונה בה שוכן המון העם.
- פָאררֶך - מטבע כוזרי בעל ערך רב. מחולק לפרוטות זהב, כסף ונחושת.
- מָאַגַנְט - סוג עלה הנפוץ מאוד בכוזר, בעיקר ללעיסה.
- פֵיאַל - מידת משקל כוזרית, שווה בערך לקילו ורבע.
- טְרָאד - יחידת מרחק כוזרית. שווה בערך לחצי מיל.
- אִילְפָקָה - מעין אבנט מבד המהדק את הציצית אל הגוף. ככל שהאילפקה מסוגננת ומעוטרת יפה יותר, סימן שמעמדו של הלובש אותה הוא רם יותר. לפי המנהג, את האילפקה שלבש המלך ביום הכתרתו מקבל המשנה למלך.
- הַמֻּונְדרִים - מיעוט המורכב משבטים רבים המתגוררים בכוזר, ונחשבים לגזע נחות. המונדרים קיבלו עליהם את היהדות בעקבות הכוזרים, אך לא את מלכותם ומגדירים את עצמם כעצמאיים, דבר שגורם לסכסוכים רבים ביניהם לכוזרים.
- הוֹסְטְרֶס - חיל מובחר בצבא הכוזרי.
- מָנּיאַר - נהר גדול בפאתי אתיל שלתוכו פוזרה האבקה השחורה לאחר הפיצוץ הכושל שבוצע על ידה.
- בית הַבִּיּוּאַר - בית המלוכה הכוזרי מאז ויתורו של יוזבד בנטיליאן על הכתר.
- קָאוַורִים - עם המורכב משבטים פראיים שמתגוריים באוהלים במישורי הפלאט, לא רחוק מכוזר. אויבים ותיקים של העם הכוזרי.
- מלחמת עשר השנים - מלחמה ידועה מאוד בכוזר שהתרחשה מול הקאוורים והבולגרים בימי המלך ברכיה, אביו של רעואל השני וסבו של איסתרק השלישי. העובדה שאת המלחמה פתחו הכוזרים, שנחשבו עד אז לסובלניים, גרמה לאיבה רבה ביניהם לקאוורים גם לאחר סיום המלחמה והסכמי השלום הרשמיים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספר "איסתרק", באתר "סימניה"
- הספר "מהללאל", באתר "סימניה"
- הספר "יוזבד - סודות אפלים", באתר "סימניה"
- הספר "יוזבד - הקרב על הכתר", באתר "סימניה"
- פורום ממלכה במבחן, באתר בחדרי חרדים.
- מיה קינן: "את איסתרק התחלתי לכתוב להנאה שלי – וכדי להקריא לחברתי בטלפון", באתר הידברות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שני חלקים
- ^
רועי צ'יקי ארד, מיהן הסופרות החרדיות שמוציאות מאות ספרים בשנה?, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2016
| ממלכת הכוזרים | ||
|---|---|---|
| עדויות | סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים • מכתב שכטר • מכתב קייב | |
| אישים (אנ') | חסדאי אבן שפרוט • יוסף, מלך הכוזרים • בולאן | |
| ספרות בנושא | הכוזרי • השבט השלושה עשר • מטה דן • מילון הכוזרים • אבירי הדרך • ממלכה במבחן • (איסתרק • מהללאל • יוזבד • פדהאל) • עם נסוך תרדמה • מקום קטן עם דבי • אל הרקיע השביעי • כזריה – תולדות ממלכה יהודית באירופה | |
| שונות | תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים • איטיל | |