ממלכת דלמטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממלכת דלמטיה
Kraljevina Dalmacija (קרואטית)
Königreich Dalmatien (גרמנית)
Regno di Dalmazia (איטלקית)
Flag of the Kingdom of Dalmatia.svgCoat of arms of Dalmatia 1495.svg
Dalmatien Donaumonarchie.png
ממשל
משטר מונרכיה
שפה נפוצה קרואטית
איטלקית
עיר בירה זאדר
רשות מחוקקת Diet of Dalmatia עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה קונגרס וינה
תאריך 1815
פירוק תבוסת אוסטריה במלחמת העולם הראשונה
תאריך 1918
ישות קודמת צרפתצרפת המחוזות האיליריים
ישות יורשת מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרביםמדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים  מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים
שטח בעבר 12,831 קמ"ר (נכון ל-1910)
אוכלוסייה בעבר 645,666 (נכון ל-1910)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ממלכת דלמטיה הייתה חלק מממלכת הבסבורג, ולאחר מכן חלק מהאימפריה האוסטרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר תבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918, הצטרפה דלמטיה למדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים, אשר מאוחר יותר התאחדה עם ממלכת סרביה ליצירת ממלכת יוגוסלביה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת דלמטיה באימפריה האוסטריה-הונגרית (מס' 5)

לאחר פירוק הרפובליקה של ונציה כתוצאה מכיבוש ונציה על ידי כוחותיו של נפוליאון בונפרטה, סופחו הנחלות הוונציאניות בחוף המזרחי של הים האדריאטי, כמו גם רוב שאר שטחה הוונציאני, לאוסטריה בהסכם קמפו פורמיו בשנת 1797. נחלת הכתר האוסטרית של דלמטיה הוקמה מהשטחים הוונציאנים בדלמטיה ובמפרץ קוטור. עיר המדינה הימית דוברובניק הצליחה לשמור על עצמאותה אז.

לאחר הכיבוש על ידי חייליו של נפוליאון בונפרטה, סופחה המדינה לצרפת בשלום פרסבורג בשנת 1805 והייתה חלק מהמחוזות האיליריים. בשנת 1815, לאחר קונגרס וינה, כל האזור, כולל אזור רפובליקת רגוזה לשעבר, נמסר לידי האימפריה האוסטרית.

1815–1867[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצר נבנה על חצי האי פרובלאקה כדי לשלוט באופן צבאי בתנועת הספנות למפרץ קוטור. לאחר אירועי מהפכות 1848 באימפריה האוסטרית, דלמטיה הוכפפה זמנית לשליטתו של הבאן יוסיפ ילאצ'יץ' הקרואטי. במהלך המהפכות של 1848 הציעו לאומנים קרואטים בסאבור את איחוד הממלכה המשולשת, שתהיה איחוד תרבותי ופוליטי קרואטי אוטונומי בתוך האימפריה ההבסבורגית. [1] [2] [3] נציגים פוליטיים של קרואטיה הביאו את הרעיון לקיסר, ודרשו את איחוד שלוש הממלכות הקרואטיות. [4] [5] [6] מאידך, האליטה דוברת האיטלקית השולטת בדיאט הדלמטי דחקה באוטונומיה של הממלכה כאדמת כתר אוסטרית – נגד דרישת תנועת התחייה הלאומית הקרואטית לממלכה משולשת.

הפשרה האוסטרו-הונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, ממלכת קרואטיה-סלאבוניה נשארה חלק מטרנסלייטניה כמדינה אוטונומית, בעוד שדלמטיה הפכה לחלק מציסלייטניה, וכך נשארה חלק מאוסטריה. בניגוד לרצונו של הרוב הקרואטי, לא התקיים איחוד רשמי עם ממלכת קרואטיה-סלאבוניה. ההפרדה הפוליטית המתמשכת נותרה נקודת עימות פוליטית עד לסופה של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדלמטיה האוסטרית, כפי שהיה תחת השלטון הוונציאני, האיטלקית המשיכה לשמש כשפה הרשמית. בין השנים 18701880 הפכה השפה הקרואטית או הסרבית לשפת העסקים של הפרלמנט הדלמטי לאחר שמפלגות דרום סלאביות זכו ברוב. במהלך תקופה זו, קרואטית או סרבית הפכה לשפה הרשמית החיצונית של רשויות המדינה חלד עפ איטלקית, אולם השפה הרשמית הפנימית של רשויות המדינה נשארה עד זמן קצר לפני מלחמת העולם הראשונה איטלקית בלבד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ממלכת דלמטיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jakić & Balta 2007, p. 273.
  2. ^ Motyl 2001, p. 104-105
    Encyclopedia of Nationalism, Volume II
    The first stage of Croatian nationalism is associated with the Illyrianist movement (1836-1848) [...] During the revolutions of 1848 the Illyrianists sought to achieve Croatian political autonomy within a federalized Habsburg monarchy.
  3. ^ Korunić 1999, pp. 12–13.
  4. ^ Goldstein & Jovanović 1999, p. 68.
  5. ^ Goldstein & Jovanović 1999, p. 77.
  6. ^ Goldstein & Jovanović 1999, pp. 102–103.