ממלכת הגדעונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הממלכה בשיאה בשנים (858933), בירוק אזורי הממלכה

ממלכת הגדעונים הוא כינוייה של ממלכה יהודית ששכנה באזור סמן שבצפון-מערב אתיופיה. במסורת ביתא ישראל ממלכה זו מכונה "ממלכת הגדעונים" הנגזר מהשם "גדעון", שמם של רבים ממלכי הממלכה.[1]

מינוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות העברית משנת 1528 עד למאה ה-17 מכונה הממלכה בשם "פלאסה"[2]. הראשון שנקב בשם זה היה רבי אברהם בן אליעזר הלוי באיגרת משנת 1528: ”ופלאס"ה מלכות קשה של יהודים גיבורי כוח“[3]. זהו גם האזכור הראשון של הכינוי "פלאסה" בספרות העברית. גם רבי אברהם בן יצחק אבן מיגאש משתמש בשם ”והיו שם מלכים ושרים כמו בארץ פלאסה אשר בארץ החבש שאומרים עליו שהוא מלך גדול ואדיר בין המלכים.“ (אברהם בן יצחק אבן מיגאש, כבוד אלקים, 1605, דף קכד)

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת האתיופית-נוצרית, כאשר מנליק היה למלך הוא חילק את ממלכתו למספר מחוזות שעליהם שלטו מקורביו[דרוש מקור]. אחד ממקורביו היה גדעון[דרוש מקור] אשר קיבל לשליטתו את האזורים: אדיבו, ולקאית, סגדה, סימן, וגרה, ארמצ'הו, צ'ילגה, סקלט, דמביה ובגמדר[4].

בכתובת אקסומית מהמאה ה-4 מוזכר השם סמן כישות מדינית שמעלה מס לאקסום: ”ואז הוא הגיע לסמן... הוא דרש מס... והוא קיבל כניעה ושלח אותם חזרה כדי שהם יחזירו את הסדר לממלכתם“[5]

ב1250 מרקו פולו מזכיר שלוש ממלכות ויהודים "שלא מזוקנים בכבדות כמו אלה בארצי" ולא ברור אם אחת מהן היא ממלכת הגדעונים[6]

למן המאה ה14 ועד תחילת המאה ה17 הממלכה ניהלה מלחמות רבות נגד האמפריה האתיופית.

סופה הגיעה ב1625 עת צבאו של קיסר אתיופיה סוסניוס כבש את המוצב האחרון של היהודים

מלכים מוכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופתם של הקיסרים נהואד (1494-1507) ולבנה דנגל (1507-1540):

  • פינחס
  • גד
  • גרשום
  • גדעון האחרון (המאה ה-16 וה-17)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטיבן קפלן, "ארגון הקהילה" בתוך הגר סלמון, קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים - אתיופיה, יד בן צבי, תשס"ח, עמ' 43-54
  • James Arthur Quirin "Səmen" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, ISBN 3447062460, p. 611-613
  • James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168
  • Steven Kaplan, The Beta Israel (Falasha) in Ethiopia: From Earliest Times to the Twentieth Century, New York University Press, 1992, ISBN 9780814746257
  • Sidney Mendelssohn, The Jews of Africa: especially in the sixteenth and seventeenth centuries, K. Paul, Trench, Trubner & co., ltd., 1920
  • Stuart C. Munro-Hay, Aksum: an African civilisation of late antiquity, Edinburgh University Press, 1991, ISBN 0748601066

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על הממלכה היהודית באתיופיה שמעתם?, באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2022
  2. ^ רן הכהן, לא יסור שבט מיהודה - יהודי אתיופיה כסוגיה תאולוגית, פעמים 153 תשע"ח, עמוד 24
  3. ^ מנחם ולדמן, מעבר לנהרי כוש - יהודי אתיופיה והעם היהודי, משרד הביטחון, תשמ"ט, עמ' 62
  4. ^ James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: A History of the Beta Israel (Falasha) to I920, University of Pennsylvania Press, 1992, ISBN 9780812231168, p. 22-23
  5. ^ Stuart Munro-Hay, Aksum: An African Civilisation of Late Antiquity, Edinburgh University Press, 1991, ISBN 9780748601066, p. 188
  6. ^ https://en.wikisource.org/wiki/The_Travels_of_Marco_Polo/Book_3/Chapter_35#cite_note-note_2-2
  7. ^ אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א, עמ' 26, 48 ו-56