ממשלת האימפריה הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Coat of Arms of Russian Empire.svg
מועצת השרים בסטאבקה הצארית, תחנת בראנוביצ'י, 14 ביוני 1915. שורה ראשונה: מבקר המדינה חריטונוב; הנסיך הגדול ניקולאי ניקולאייביץ'; ניקולאי השני; יו"ר מועצת השרים איוואן גורמיקין; שר חצר משק הצאר הרוזן פרדריקס. שורה שנייה: שר הפנים שצ'רבאטוב; שר הרכבות רוחלוב; שר החוץ סאזונוב; מפקד ראשי לענייני אדמות קריבושאיין; שר האוצר בארק; מפקד מטה הפיקוד העליון הגנרל יאנושקביץ'; שר המלחמה פוליבאנוב; שר המסחר והתעשייה שאחובסקוי.

ממשלת האימפריה הרוסית הייתה גוף הביצוע העליון במדינה שהוקמה ב-8 בספטמבר 1802[1] בשם ועדת השרים של האימפריה הרוסיתרוסית: Комитет министров Российской империи, או Комитетъ министровъ Россійской Имперіи ברוסית שלפני המהפכה) והייתה אחראית לתיאום וניהול משרדי הממשל שהוקמו באותה עת ברפורמה הממשלתית של אלכסנדר הראשון.

ב-19 באוקטובר 1905 קיסר האימפריה הרוסית ניקולאי השני חתם על צו לפיו הוועדה שינתה שמה למועצת השרים (ברוסית: Совет министров Российской империи) ושרי המדינה חויבו לדווח ליושב ראש המועצה על פעילות משרדיהם. קודם לכן, ועדת השרים לא ערכה ישיבות סדירות ואלה נערכו רק בנוכחות הצאר ולפיכך והיו תלויות בהחלטות הצאר. סמכויות הממשלה הורחבו והיא הפכה בפועל לגוף של הרשות המבצעת.

לאחר מהפכת פברואר 1917 המועצה הוחלפה על ידי ממשלת המעבר.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1905 הייתה הממשלה לגוף ניהול עיקרי במדינה ובראשה עמד יושב ראש מועצת השרים.

מועצת השרים כללה:

  • שר פנים
  • שר אוצר
  • שר תחבורה
  • שר חוץ
  • שר משפטים
  • שר המלחמה
  • שר חינוך
  • שר חצר משק הצאר
  • שר הצי
  • שר מסחר ותעשייה
  • שר האדמות (עד 1915 — מפקד עליון לאדמות)
  • מבקר המדינה
  • ראש הסינוד הקדוש

יושב ראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש ועדת השרים היה למעשה תוארו הרשמי של ראש ממשלת רוסיה באותם ימים. עד שנת 1810 כל ישיבות הוועדה נערכו בנוכחות הצאר, בשנת 1810 קנצלר האימפריה הרוסית ניקולאי רומיאנצב מונה לנציג הצאר בוועדה ושנתיים לאחר מכן הוועדה הפכה לחלק מהמועצה המדינית. משנת 1905 ליושב ראש מועצת השרים ניתנו סמכויות רבות יותר וישיבות הממשלה נערכו בתדירות גבוהה יותר וללא צורך בנוכחותו של הצאר.

ראשי ממשלת האימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תאריך מינוי תאריך עזיבה
אלכסנדר וורונצוב 1802 1809
ניקולאי רומיאנצב 1809 1810
ניקולאי סלטיקוב 1810 1812
סרגיי ויאזמיטינוב 1812 1812
פיוטר לופוחין 1812 1827
ויקטור קוצ'וביי 1827 1832
ניקולאי נובוסילצב 1832 1838
אילריון ואסילצ'יקוב 1838 1847
ואסילי לבאשוב 1847 1848
אלכסנדר צ'רנישוב 1847 1856
אלכסיי אורלוב 1856 1861
דמיטרי בלודוב 1861 1864
פאבל גגארין 1865 1872
פאבל איגנטייב 1872 1877
פיוטר ואלוייב 1877 1881
מיכאיל רייטרן 1881 1887
ניקולאי בונגה 1887 1895
איוואן דורנובו 1895 1903
סרגיי ויטה 1903 22 באפריל 1906
איוואן גורמיקין 1906 8 ביולי 1906
פיוטר סטוליפין 1906 5 בספטמבר 1911
ולדימיר קוקובצוב 1911 31 בינואר 1914
איוואן גורמיקין (קדנציה שנייה) 1914 20 בינואר 1916
בוריס שטורמר 1916 10 בנובמבר 1916
אלכסנדר טרפוב 1916 27 בדצמבר 1916
ניקולאי גוליצין 1916 28 בפברואר 1917

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Государственность России. М., 2001, кн. 4, стр. 136—139.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשנים 1731-1741 התקיים אומנם קבינט השרים של האימפריה הרוסית, אך פעל בעיקרו כגוף ייעוץ לצאר