לדלג לתוכן

ממשלת הנייה השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת הנייה השנייה
حكومة إسماعيل هنية الثانية
מידע כללי
17 במרץ 200714 ביוני 2007 (חודשיים ו־29 ימים)
תחום שיפוט הרשות הפלסטינית
ראש ממשלה איסמעיל הנייה
מפלגה שולטת חמאס
סיעות חמאס, פת"ח, מפלגת העם הפלסטינית, הדרך השלישית (הרשות הפלסטינית), היוזמה הלאומית הפלסטינית (מפלגה), החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין
מספר שרים 25
סמל הרשות הפלסטינית
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של הרשות הפלסטינית

בחירות

נפות הרשות הפלסטינית

ממשלת איסמעיל הנייה השנייה, או ממשלת האחדות הלאומית הפלסטינית הראשונה, היא הממשלה האחת עשרה של הרשות הפלסטינית, בראשות איסמעיל הנייה.[1] היא כיהנה מ-17 במרץ 2007 עד 14 ביוני 2007, וכללה 25 שרים, בהם שתי נשים בלבד.[2] אחת משתי ממשלות הרשות הפלסטינית בראשות חמאס.

בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בינואר 2006 זכתה רשימת השינוי והרפרמה של חמאס ב־74 מתוך 132 מושבים, ובעקבות כך הקים ממשלה בראשות איסמעיל הניה, הממשלה הפלסטינית הראשונה שהעומד בראשה לא היה איש פת"ח. לאחר הקמת הממשלה, הציב הקוורטט לענייני המזרח התיכון שלושה תנאים, שכונו "תנאי הקוורטט", שאי עמידת תנועת חמאס בהם תוביל לעצירת הזרמת כספי תרומות ממדינות שונות לרשות: הכרה בהסכמים שנחתמו בין אש"ף וישראל, לרבות הסכמי אוסלו; התנערות מהתמיכה בטרור; והכרה בישראל. חמאס סירבה לתנאים אלו. בעקבות זאת הוטלו סנקציות כלכליות על הרשות הפלסטינית, שכללו השעיית סיוע בין-לאומי, הגבלות על עסקאות עם הרשות הפלסטינית והשעיית העברת דמי המכס שישראל גובה מטעם הרשות.

תחת הממשלה החדשה נוצר מאבק בין חמאס לפת"ח, בעיקרו עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה.

ב-8 בפברואר הוכרז על סיומם הרשמי של העימותים האלימים, בוועידת פסגה במכה בהשתתפות עבדאללה, מלך ערב הסעודית, אבו מאזן וחאלד משעל. בפגישה הוסכם על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית.[3]

ב־17 במרץ 2007 אישרה המועצה המחוקקת הפלסטינית את הקמת הממשלה בתמיכת 83 חברים מול 3 מתנגדים (שניים מהחזית העממית לשחרור פלסטין שאינה חברה בממשלה ואחד עצמאי). לפנות ערב הושבעו שרי הממשלה בעזה וברמאללה על ידי יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. קווי היסוד של הממשלה שונו מעט ביחס לקווי היסוד של ממשלת הנייה הראשונה שקדמה לה, אך הרכבם הרעיוני לא השתנה.[4]

ב־18 במרץ 2007 הכריזה ממשלת ישראל השלושים ואחת בראשות אהוד אולמרט כי הממשלה הפלסטינית החדשה אינה מקבלת את תנאי הקהילה הבינלאומית והקוורטט לענייני המזרח התיכון ולפיכך "ישראל לא תוכל לעבוד מול ממשלה זו, או מי משריה".[4]

ב־10 ביוני 2007 התחדשה הלימה בין הצדדים, כאשר כוחות חמאס השתלטו על רצועת עזה.

ב-14 ביוני הכריז אבו מאזן על פירוק ממשלת האחדות הפלסטינית, על פיטורי ראש הממשלה אסמאעיל הנייה ועל מצב חירום כללי. חמאס טען כי החלטות אבו מאזן אינן מקובלות,[5] ואילו הקהילה הבינלאומית קיבלה את הממשלה החדשה.[6] במקום הניה מינה אבו מאזן את סלאם פיאד, לשעבר שר האוצר בממשלת האחדות, שנחשב למתון ומקובל על ידי ישראל וארצות הברית.[7] ב-17 ביוני הושבעה הממשלה בראשות פיאד, אף על פי שלא זכתה להכרה בפרלמנט הפלסטיני. במקביל, הוציא אבו מאזן את הזרוע הצבאית של חמאס (הן "גדודי עז-א-דין אל קסאם" והן "הכוח המבצע") מחוץ לחוק.[8] ברצועת עזה המשיך הנייה לעמוד בראש ממשל חמאס ברצועת עזה (אנ'), שכיהנה עד ספטמבר 2012.

שם תיק מפלגה
1 אסמאעיל הנייה ראש הממשלה חמאס
2 עזאם אל-אחמד סגן ראש הממשלה ושר המדינה פת"ח
3 סלאם פיאד שר האוצר הדרך השלישית
4 זיאד אבו עמר שר החוץ עצמאי
5 האני טלב אל-קוואסמי שר הפנים עצמאי
6 סעדי אל-כרנז שר התחבורה והתקשורת פת"ח
7 סולימאן אבו סנינה השר לענייני אסירים ואסירים משוחררים פת"ח
8 נאסר א-שאער שר החינוך וההשכלה הגבוהה חמאס
9 סמיר אבו עישה שר התכנון חמאס
10 מוחמד אל-אע'א שר החקלאות חמאס
11 מוחמד ברגותי שר השלטון המקומי חמאס
12 באסם נעים שר הנוער והספורט חמאס
13 זיאד זאזא שר הכלכלה הלאומית חמאס
14 מוסטפא ברגותי שר ההסברה היוזמה הלאומית
15 עלי א-סרטאווי שר המשפטים חמאס
16 סאלח זידאן שר הרווחה החזית הדמוקרטית
17 בסאם א-סלחי שר התרבות מפלגת העם
18 מחמוד אל-עאלול שר העבודה פת"ח
19 יוסף אל-מנסי שר התקשורת וטכנולוגיית המידע חמאס
20 סמיח אל-עבד שר העבודות הציבוריות והשיכון פת"ח
21 ח'ולוד דעיבס שרת התיירות עצמאי
22 אמל סיאם השרה לענייני נשים חמאס
23 רדואן אל-אח'רס שר הבריאות פת"ח
24 חוסיין א-תרתורי שר ההקדשים ושירותי הדת חמאס
25 וצפי קבהא שר המדינה חמאס
- המזכיר הכללי של מועצת השרים חמאס

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]