לדלג לתוכן

ממשלת ישראל השלושים ושבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת ישראל השלושים ושבע
ממשלת ישראל ה-37 במשכן הנשיא עם הנשיא יצחק הרצוג, 29 בדצמבר 2022
במרכז התמונה (מימין לשמאל): יצחק הרצוג ובנימין נתניהו.
בשורה השנייה (מימין לשמאל): השרים יצחק וסרלאוף, גילה גמליאל,[א] מיכאל מלכיאלי, אופיר אקוניס, יריב לוין, יואב גלנט, אריה דרעי, מירי רגב, בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.
בשורה השלישית (מימין לשמאל): ראש הסגל בלשכת רה"מ צחי ברוורמן, השרים ניר ברקת, אופיר סופר, עידית סילמן, אלי כהן, איתמר בן גביר, אורית סטרוק, יואב קיש, עמיחי אליהו וגלית דיסטל-אטבריאן.
בשורה הרביעית (מימין לשמאל): השרים אבי דיכטר, חיים ביטון, ישראל כ"ץ, רון דרמר, יעקב מרגי, יצחק גולדקנופף, מיקי זוהר, שלמה קרעי, יואב בן צור ועמיחי שיקלי.
מידע כללי
29 בדצמבר 2022 – מכהנת (שנה)
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו
סגן ראש הממשלה יריב לוין
מפלגה שולטת הליכוד
סיעות הקבינט הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, הימין הממלכתי, נעם
מספר שרים 33
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השלושים ושש
הקבינט הבא ממשלת ישראל השלושים ושמונה
אתר רשמי

ממשלת ישראל השלושים ושבע (מכונה גם ממשלת נתניהו השישית) היא ממשלת ישראל הנוכחית בראשות בנימין נתניהו. הממשלה קיבלה את אמונה של הכנסת העשרים וחמש והושבעה ב־29 בדצמבר 2022, ה' בטבת ה'תשפ"ג. מכהנים בה 33 שרים וארבעה סגני שרים, ובשיא גודלה היה מספר שריה הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)

מערכת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הייתה החמישית בישראל בתוך ארבע שנים, לאחר ארבע מערכות בחירות שלא הביאו לכינונה של ממשלה יציבה ומתפקדת לאורך זמן. מערכות הבחירות האלו באו לאחר כעשור שבו בנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה. מול נתניהו התייצבו מפלגות שהתנגדו להמשך כהונתו, בהובלת יאיר לפיד ובני גנץ ומנעו ממנו להקים ממשלה פעם נוספת, כאשר מאידך היעדר רוב מוצק של מפלגות ציוניות המתנגדות לנתניהו הביא לכך שלא קמה ממשלה חלופית. בתווך היו מפלגות שלא זיהו עצמן עם אף אחד מן הצדדים בשלב כלשהו.

לאחר מערכת הבחירות השלישית, ובתוך מגפת הקורונה, החליטו נתניהו וגנץ להקים יחדיו ממשלת אחדות, ויזמו את מודל ממשלת חילופים. ואולם, ממשלה זו התפרקה לאחר כשנה ומדינת ישראל הלכה למערכת בחירות רביעית בתוך שלוש שנים.

ב־13 ביוני 2021 הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושש, ובראשותה עמדו נפתלי בנט כראש הממשלה ויאיר לפיד כראש הממשלה החלופי. הממשלה נתמכה על רוב קואליציוני צר בן שמונה סיעות.

במהלך כהונת הכנסת העשרים וארבע פחת בהדרגה הרוב הקואלציוני שעליו התבססה הממשלה, עד שב־20 ביוני 2022 הודיעו בנט ולפיד על מיצוי הניסיונות לייצב את הקואליציה ועל החלטתם להוביל לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות. החוק לפיזור הכנסת התקבל ב־30 ביוני והבחירות נקבעו ל־1 בנובמבר. תוצאות הבחירות הביאו להכרעה בדבר חזרת נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, כאשר הגוש שבראשותו זכה ב־64 מושבים בכנסת.

חלוקת המושבים בכנסת ערב כינון הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הכנסת העשרים וחמש
סיעה ראש הסיעה מושבים
הליכוד בנימין נתניהו 32
יש עתיד יאיר לפיד 24
המחנה הממלכתי בני גנץ 12
ש"ס אריה דרעי 11
יהדות התורה יצחק גולדקנופף 7
הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' 7
עוצמה יהודית איתמר בן גביר 6
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 6
רע"מ מנסור עבאס 5
חד"ש-תע"ל איימן עודה 5
העבודה מרב מיכאלי 4
נעם אבי מעוז 1

הקמת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיא המדינה מקבל במשכנו את נציגי סיעת הליכוד לצורך התייעצות בדבר זהות המועמד להרכבת הממשלה

ב־9 בנובמבר 2022 החל נשיא המדינה יצחק הרצוג בסבבי ההתייעצויות עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת, בדבר זהות המועמד להרכבת הממשלה.[2]

ב־15 בנובמבר 2022 הושבעה הכנסת העשרים וחמש, כאשר המגעים לכינון הממשלה החלו עוד קודם לכן.

בהתאם לתוצאות הבחירות וכפי שהיה צפוי מהן, המליצו 64 חברי הכנסת על בנימין נתניהו (32 חברי הליכוד, 11 חברי ש"ס, 7 חברי יהדות התורה, 7 חברי הציונות הדתית, 6 חברי עוצמה יהודית וחבר אחד מטעם נעם).

בעד ראש הממשלה המכהן, יאיר לפיד, המליצו 28 חברי הכנסת (24 חברי יש עתיד ו-4 חברי מפלגת העבודה), ו־28 חברי הכנסת לא המליצו על אף מועמד (12 חברי המחנה הממלכתי, 6 חברי ישראל ביתנו, 5 חברי רע"ם ו־5 חברי חד"ש-תע"ל).

בהתאם להמלצות נציגי הסיעות, הטיל הרצוג על נתניהו ב־13 בנובמבר את מלאכת הרכבת הממשלה, וניתנה לו תקופה של 28 ימים בהתאם לחוק-יסוד: הממשלה.[3] בתום תקופה זו, ולאחר שביקש נתניהו לקבל הארכה של 14 ימים נוספים, הקציב לו הרצוג 10 ימי הארכה.[4]

נשיא המדינה מעניק לבנימין נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה

ב־21 בדצמבר, מעט לפני תום תקופת המנדט שניתנה לנתניהו, הוא הודיע לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה.[5] ההודעה על כך נמסרה לכנסת ב־26 בדצמבר, ומועד ההשבעה נקבע ל־29 בדצמבר. ההסכמים הקואליציוניים נחתמו באופן סופי ב־28 בדצמבר והונחו על שולחן הכנסת בו ביום.[6]

בבוקר 29 בדצמבר כונסה הכנסת לישיבה לצורך כינון הממשלה, ובשעות אחר הצהריים התקיימה הצבעה לבחירת אמיר אוחנה לתפקיד יושב ראש הכנסת. לאחר מכן התקיימה ההצבעה על הבעת האמון בממשלה שהוצעה. בהבעת האמון בממשלה תמכו 63 חברי כנסת (ח"כ יעקב טסלר שהה מחוץ לישראל בזמן ההצבעה), ונגדה הצביעו 54. הממשלה קיבלה את אמון הכנסת, ושריה נשבעו אמונים מיד לאחר מכן.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמצב הביטחוני, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר כי הודיע לראש הממשלה שהוא מוכן להתייצב למערכה ולדון על הצטרפות של המחנה הממלכתי בכוונה להקים קבינט מלחמה. לאחר כמה ימים החליטו סיעות הקואליציה לצרף את סיעת המחנה הממלכתי לממשלה לתקופת המלחמה כדי ליצור ממשלת אחדות שתכונה "ממשלת חירום לאומית". ב-12 באוקטובר 2023 הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי.[7] על פי ההסכם שנחתם בין סיעת הליכוד לסיעת המחנה הממלכתי, הממשלה בהרכב זה תכהן עד סוף המלחמה ובתקופה זו לא יקודמו חוקים ללא הסכמות הליכוד והמחנה הממלכתי.[8] בנוסף לכך, תוארך עד לסיום המלחמה כהונת בעלי תפקידים שכהונתם אמורה להסתיים בזמן המלחמה.

ב-14 במרץ 2024 התפרקה השותפות בין בני גנץ לגדעון סער וסיעותיהם התפלגו,[9] ב-27 במרץ 2024 גדעון סער וסיעתו פרשו מהממשלה לאחר שלא קיבל מקום בקבינט המלחמה, וב-9 ביוני 2024 הודיע גנץ על פרישתו מהממשלה בעקבות חוסר גיבוש תוכנית פעולה אסטרטגית להמשך המלחמה.[10] ב-30 בספטמבר 2024 גדעון סער חזר לכהן כשר ללא תיק בממשלה והובטח לו מקום בקבינט.

הצבעה בדבר הבעת אמון בממשלת ישראל השלושים ושבע
63 3 54
בעד נגד

מדיניות הממשלה וציוני דרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי היסוד של הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן קווי היסוד של הממשלה:[11][12]

  • לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל. הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל – בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ובשומרון.
  • הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
  • הממשלה תפעל להמשך המאבק נגד תוכנית הגרעין של איראן.
  • הממשלה תפעל לחיזוק מעמדה של ירושלים.
  • הממשלה תפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
  • הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי פיתוח הפריפריה וצמצום הפערים החברתיים תוך מאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה, והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה.
  • הממשלה תפעל לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית ולפתרון העומס בתחבורה.
  • הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה הגואה ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא.
  • הממשלה תראה בהוזלת מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות, יעד לאומי, ותפעל להוזלת מחירי הדיור.
  • הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
  • הממשלה תפעל להגברת העלייה והקליטה מכל מדינות תבל.
  • הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפויות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך תוך פעולה לשוויון בין כל האוכלוסיות במערכות החינוך השונות וחיזוק הזהות היהודית.
  • הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות במדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
  • יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל ובכלל זה ביחס למקומות הקדושים.
  • הממשלה תפעל לטיפול בבעיית הביטחון האישי בחברה הערבית ומאבק בפשיעה בחברה הערבית, תוך עידוד השכלה, מתן פתרונות מתאימים וראויים לצעירים והשקעה מתאימה בתשתיות ביישובים הערביים.
  • הממשלה תפעל לקידום ההכשרה המקצועית וההשכלה במקצועות הטכנולוגיים לשם מתן מענה הולם לצרכים העדכניים של התעשייה בישראל כגורם צמיחה מרכזי במשק.
  • הממשלה תפעל לשילובם של בעלי מוגבלויות מכל סוג שהוא בחיי החברה, תוך סיוע בחינוכם ותעסוקתם, ותדאג לצרכיהם הבסיסיים של אלה שאינם מסוגלים לקיים את עצמם, לשיפור מעמד הקשישים, הנכים, ומשפחות מרובות ילדים.
  • הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל בתרומה למאמץ הגלובלי בנושאי אקלים וסביבה.
  • הממשלה תפעל לחיזוק כוחות הביטחון, ומתן גב ללוחמים והשוטרים כדי להילחם בטרור ולהכריע אותו.
  • הממשלה תפעל להכיר ברמת הגולן כחבל ארץ אסטרטגי, בעל פוטנציאל פיתוח רחב, ותיצור תנופת התיישבות, עשיה, פיתוח וקידום יזמויות תוך שמירה על ערכי הטבע, האדם והסביבה הייחודיים לגולן.

אירועים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת ישראל השלושים ושבע בישיבה מיוחדת לכבוד יום ירושלים במנהרות הכותל, 2023

פעולות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא וביטחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות חוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נחתם הסכם שיתוף פעולה ביטחוני בין משרד הביטחון הישראלי ומשרד ההגנה האמריקני שיעניק לשתי המדינות עדיפות הדדית בעתות חירום באספקת נשק ואמצעי לחימה מהתעשיות הביטחוניות של ישראל וארצות הברית.[25]
  • נחנכו שגרירויות צ'אד,[26] אזרבייג'ן,[27] ופפואה גינאה החדשה.[28]
  • 19 ביולי 2023 – ישראל הכירה בריבונותה של מרוקו על חבל הארץ סהרה המערבית.[29]
  • 25 ביולי 2023 – נחתם הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל ווייטנאם.
  • 27 בספטמבר 2023 – צירוף ישראל לתוכנית הפטור מוויזה.[30]
  • 28 בספטמבר 2023 – נחתם הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל לגרמניה, שבמסגרתו תסופק מערכת ההגנה חץ 3 לגרמנים.[31]
  • 4 באוקטובר 2023 – נחתם הסכם שיתוף פעולה בתחום החלל בין ישראל ואזרבייג'ן. במסגרתו תייצר ישראל לוויינים עבור אזרבייג'ן.[32]
  • 3 באוקטובר 2024 – מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הוכרז כאישיות בלתי רצויה בישראל, וכניסתו לישראל נאסרה.[33]

מאבק בטרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • העברת תיקונים לחוק המאבק בטרור:
    • הוספת עבירה של שנת מאסר בגין צריכה שיטתית וממושכת, של תכנים הכוללים קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי הטרור וכו'. התיקון עבר כהוראת שעה למשך שנתיים.
    • הסמכת שר הביטחון להכריז באופן עצמאי וישיר על אדם זר כפעיל טרור, גם מבלי שגורם חיצוני הכריז על כך. בנוסף, החוק הרחיב את ההגדרה ל"פעיל טרור" גם למי שלוקח חלק במימון של ארגוני טרור או מעמיד להם אמצעים שונים. כמו כן, החוק מאפשר תפיסה וחילוט רכוש הקשור לטרור.[34]

מדיניות כלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הוספת נקודת זיכוי במס הכנסה להורים עבור כל ילד בן 6–18 והשוואת סכום מענק העבודה שמקבל גבר לזה שמקבלת אישה.[35][36]
  • העברת 927 מיליון ש"ח לחינוך החרדי, למוסדות התורניים, למנהל החינוך הדתי, למשרד לשירותי דת ולקרן לסיוע לאברכים.[37]
  • הגדלה משמעותית בכמות הכספים הקואליציוניים, מ-2.9 מיליארד בשנים 2021–2022 ל-13.7 מיליארד בשנים 2023–2024.[38]
  • העברת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023 – החוק מכיל תוספת של 25.9 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל. בנוסף, הוגדלה מסגרת התקציב ותקרת הגירעון הועלתה מ-2.75% ל-3.75% מהתוצר המקומי הגולמי.[39]
  • 9 בנובמבר 2023 – העברת מתווה פיצויים למשק אשר בעקבות הנזקים הכלכליים שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל בהיקף של כ-17 מיליארד ש"ח.[40]
  • הגדלה נרחבת בגירעון התקציבי, תוך פריצה ניכרת מהגרעון השנתי המתוכנן.[41]

הסכמי עבודה במגזר הציבורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2 במרץ 2023 – חתימת הסכם שכר חדש במגזר הציבורי.[42]
  • 23 בספטמבר 2024 – חתימת הסכם שכר חדש עם ארגון המורים ל-5 השנים הבאות. ההסכם כולל תוספות שכר, תשלום מענק חד-פעמי למורים ואת קיצור שבוע הלימודים.[43]

מדיניות חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • העלאת שיעור התגמול המזערי עבור יום מילואים לסכום של 300.61 ש"ח במקום 215.17 ש"ח ואת התשלום המינימלי לחודש מילואים מלא מ-6,450 ש"ח ל-9,000 ש"ח.[44]
  • 18 באוגוסט 2023 – חניכת דנקל – הקו האדום קו הרכבת הקלה הראשון בגוש דן.
  • 10 ביולי 2024 – נחנך כביש המנהרות בכניסה לירושלים בכביש 60 לתנועה מלאה, בהשקעה של כמיליארד שקלים.[45]

ביטחון פנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הקלה בקריטריונים לקבלת רישיון לנשיאת כלי נשק פרטי.[46]
  • הקמת למעלה מ-900 כיתות כוננות הכפופות למשטרה במרחב העירוני.[47]

יהודה ושומרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים ורשויות מקומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסין והגירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת המשפט ואכיפת חוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי ממשלה ורשויות שלטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסים ואגרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ביטול מכס על הגבינות מוצרלה טרייה רכה, חלומי, ג'מיד, גורגונזולה, מוצרלה קשה וגבינות שמנת (גבינות רכות מעל 5% שומן) מחלב צאן או מחלב בקר. חלק מהביטולים מיידיים וחלקם בפעימות.[55]
  • 29 בינואר 2023 – ביטול המס על כלים חד-פעמיים.[56]
  • 27 במרץ 2023 – ביטול המס על משקאות ממותקים.[57]
  • יולי 2023 – ביטול זמני של המכס על חלב ניגר למשך שלושה חדשים.[58] שהוארך בספטמבר למשך חצי שנה נוספת.[59]
  • פברואר 2024 – העלאת המע"מ מ-17% ל-18% בשנת 2025.[60]
  • 4 במרץ 2024 – העלאת מס הקנייה על סיגריות וטבק.[61]
  • 4 בספטמבר 2024 – הטלת מס פחמן על דלקים שאינם לתחבורה באופן הדרגתי מ-2025 עד 2030.[62]

חינוך, תרבות וספורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הקמת "בית הספר הווירטואלי".[63]
  • הגדלת קצבת האברכים מ-680 ש"ח ל-1000 ש"ח לפחות.[64]
  • תוספת של 2.5 מיליארד ש"ח (40 אחוז) לתקציבי הישיבות במשך שנתיים.[64][65]

מינויי בכירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעות הקואליציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיעה מושבים בכנסת שרים סגני שרים משרדי השרים משרדי סגני השרים כניסה לממשלה יציאה מהממשלה
הליכוד 32 18 משרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ, משרד החינוך, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד המודיעין, משרד המשפטים, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התיירות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, משרד התקשורת, משרד התרבות והספורט 29 בדצמבר 2022
המחנה הממלכתי 12←8 5←3 5 שרים בלי תיק (3 לאחר התפלגות הסיעה) 12 באוקטובר 2023 9 ביוני 2024
ש"ס 11 6 1 משרד הבריאות, משרד העבודה, משרד הפנים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשרד לשירותי דת, שר נוסף במשרד החינוך משרד הבריאות, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הפנים 29 בדצמבר 2022
הציונות הדתית 7 3 1 משרד האוצר, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד העלייה והקליטה, שר נוסף במשרד הביטחון משרד האוצר
יהדות התורה 7 2 2 משרד הבינוי והשיכון, משרד ירושלים ומסורת ישראל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התרבות והספורט, משרד ראש הממשלה
עוצמה יהודית 6 3 המשרד לביטחון לאומי, משרד המורשת, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
הימין הממלכתי 4 2 2 שרים בלי תיק 12 באוקטובר 2023 27 במרץ 2024
1 שר בלי תיק 29 בספטמבר 2024
נעם 1 1 משרד ראש הממשלה 4 בינואר 2023 1 במרץ 2023
5 ביוני 2023

מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה

  • 64 ח"כים לפני הצטרפות סיעת המחנה הממלכתי (29 בדצמבר 2022 – 11 באוקטובר 2023)
  • 76 ח"כים לפני פרישת הימין הממלכתי (11 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024)
  • 72 ח"כים לפני פרישת המחנה הממלכתי (27 במרץ 2024 – 9 ביוני 2024)
  • 64 ח"כים לאחר פרישת המחנה הממלכתי (9 ביוני 2024 – 29 בספטמבר 2024)
  • 68 ח"כים לאחר הצטרפותה מחדש של הימין הממלכתי (החל מ-29 בספטמבר 2024)

הרכב הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממשלה זו מכהנים 21 שרים חדשים: מאיר פרוש, איתמר בן גביר, יצחק גולדקנופף, יואב קיש, חיים ביטון, ניר ברקת, אורית סטרוק, אופיר סופר, עמיחי אליהו, יצחק וסרלאוף, יואב בן צור, עמיחי שיקלי, עידית סילמן, מיכאל מלכיאלי, שלמה קרעי, מיקי זוהר, רון דרמר, מאי גולן, משה ארבל, גדי איזנקוט ואוריאל בוסו.

הליכוד המחנה הממלכתי ש"ס יהדות התורה הציונות הדתית עוצמה יהודית הימין הממלכתי נעם
שמותיהם של השרים וסגני השרים המכהנים מודגשים
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה זולת אם מצוין אחרת
ממשלת ישראל השלושים ושבע
29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד שם סיעה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה ראש הממשלה

בנימין נתניהו

הליכוד 29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד האוצר בצלאל סמוטריץ' הציונות הדתית

לא ח"כ

29 בדצמבר 2022 ואילך
שר נוסף במשרד הביטחון
משרד האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ הליכוד 29 בדצמבר 2022 – 1 בינואר 2024
אלי כהן הליכוד 1 בינואר 2024 ואילך
משרד הביטחון יואב גלנט הליכוד 29 בדצמבר 2022 ואילך
המשרד לביטחון לאומי איתמר בן גביר עוצמה יהודית 29 בדצמבר 2022 ואילך
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי (פורק) 9 בינואר 2023 – 6 בנובמבר 2023
משרד הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף יהדות התורה

אגודת ישראל

לא ח"כ

29 בדצמבר 2022 ואילך
שר בלי תיק

(במשרד ראש הממשלה)

משרד הבריאות המשנה לרה"מ

אריה דרעי

פוטר על ידי רה"מ בעקבות פסיקת בג"ץ

ש"ס 29 בדצמבר 2022 – 24 בינואר 2023
מילוי מקום על-ידי יואב בן צור
משה ארבל ש"ס 19 באפריל 2023 – 12 באוקטובר 2023
אוריאל בוסו ש"ס 12 באוקטובר 2023 ואילך
המשרד להגנת הסביבה עידית סילמן הליכוד

לא ח"כ

29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד ההסברה (נסגר) גלית דיסטל-אטבריאן הליכוד 16 בינואר 2023 – 14 באוקטובר 2023
משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק הציונות הדתית 29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס הליכוד 29 בדצמבר 2022 – 18 במרץ 2024
גילה גמליאל הליכוד 18 במרץ 2024 ואילך
משרד החוץ אלי כהן הליכוד 29 בדצמבר 2022 – 1 בינואר 2024
ישראל כ"ץ הליכוד 1 בינואר 2024 ואילך
משרד החינוך יואב קיש הליכוד 29 בדצמבר 2022 ואילך
שר נוסף במשרד החינוך חיים ביטון ש"ס 29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר הליכוד 29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד ירושלים ומורשת ⇐

משרד ירושלים ומסורת ישראל

עמיחי אליהו עוצמה יהודית

לא ח"כ

29 בדצמבר 2022 – 22 בינואר 2023
מאיר פרוש יהדות התורה

אגודת ישראל

22 בינואר 2023 ואילך
משרד הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הליכוד 29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד המודיעין (נסגר) סגן ראש הממשלה

יריב לוין

הליכוד 29 בדצמבר 2022 – 2 בינואר 2023
גילה גמליאל הליכוד 2 בינואר 2023 – 18 במרץ 2024
משרד המורשת עמיחי אליהו עוצמה יהודית

לא ח"כ

22 בינואר 2023 ואילך
משרד המשפטים סגן ראש הממשלה

יריב לוין

הליכוד 29 בדצמבר 2022 ואילך
המשרד לעניינים אסטרטגיים רון דרמר עצמאי

לא ח"כ

20 בפברואר 2023 ואילך
משרד העבודה יואב בן צור ש"ס

לא ח"כ

30 בינואר 2023 ואילך
שר בלי תיק

(במשרד הרווחה והביטחון החברתי)

29 בדצמבר 2022 – 30 בינואר 2023
משרד העלייה והקליטה אופיר סופר הציונות הדתית 29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף עוצמה יהודית 29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד הפנים המשנה לרה"מ

אריה דרעי

פוטר על ידי רה"מ בעקבות פסיקת בג"ץ

ש"ס 29 בדצמבר 2022 – 24 בינואר 2023
מילוי מקום על-ידי מיכאל מלכיאלי
משה ארבל ש"ס 19 באפריל 2023 ואילך
המשרד לקידום מעמד האישה (נסגר) מאי גולן הליכוד 20 באפריל 2023 – 22 בינואר 2024
משרד הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי ש"ס 29 בדצמבר 2022 ואילך
המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה עמיחי שיקלי הליכוד

לא ח"כ

29 בדצמבר 2022 – 22 בינואר 2024
מאי גולן הליכוד 22 בינואר 2024 ואילך
המשרד לשירותי דת מיכאל מלכיאלי ש"ס 29 בדצמבר 2022 ואילך
המשרד לשיתוף פעולה אזורי יואב קיש הליכוד 29 בדצמבר 2022 – 28 במרץ 2023
דוד אמסלם הליכוד

לא ח"כ

28 במרץ 2023 ואילך
שר נוסף במשרד המשפטים
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב הליכוד

לא ח"כ

29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התיירות חיים כץ הליכוד

לא ח"כ

29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי הליכוד

לא ח"כ

29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התקשורת שלמה קרעי הליכוד 29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התרבות והספורט מיקי זוהר הליכוד

לא ח"כ

29 בדצמבר 2022 ואילך
שרים בלי תיק בני גנץ המחנה הממלכתי

חוסן לישראל

12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024
גדי איזנקוט המחנה הממלכתי

חוסן לישראל

12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024
חילי טרופר המחנה הממלכתי

חוסן לישראל

12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024
גדעון סער המחנה הממלכתי

תקווה חדשה

12 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024
הימין הממלכתי
30 בספטמבר 2024 ואילך
יפעת שאשא-ביטון המחנה הממלכתי

תקווה חדשה

12 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024
הימין הממלכתי
מאי גולן הליכוד 16 בינואר 2023 – 20 באפריל 2023
מאיר פרוש יהדות התורה

אגודת ישראל

2 בינואר 2023 – 22 בינואר 2023
רון דרמר עצמאי

לא ח"כ

29 בדצמבר 2022 – 20 בפברואר 2023
גלית דיסטל-אטבריאן הליכוד 29 בדצמבר 2022 – 16 בינואר 2023
סגני השרים
משרד ראש הממשלה[ב] אבי מעוז נעם 4 בינואר 2023 – 1 במרץ 2023
5 ביוני 2023 ואילך
אורי מקלב יהדות התורה

דגל התורה

4 בינואר 2023 ואילך
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים[ג]
משרד האוצר מיכל וולדיגר הציונות הדתית 4 בינואר 2023 – 29 באוקטובר 2023
משרד הבריאות משה ארבל ש"ס 4 בינואר 2023 – 24 בינואר 2023
משרד הפנים
משרד החקלאות וביטחון המזון משה אבוטבול ש"ס 4 בינואר 2023 ואילך
משרד התרבות והספורט יעקב טסלר יהדות התורה

אגודת ישראל

4 בינואר 2023 ואילך

חילופי שרים וסגני שרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרד בעל תפקיד יוצא סיעה עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד בעל תפקיד נכנס סיעה תאריך כניסה לתפקיד
משרד המודיעין סגן רה"מ

יריב לוין

הליכוד העברת התפקיד לשר אחר 2 בינואר 2023 גילה גמליאל הליכוד 2 בינואר 2023
משרד ירושלים ומורשת עמיחי אליהו עוצמה יהודית פיצול המשרד, העברת תחום ירושלים למשרד אחר 22 בינואר 2023 המשרד פוצל וחדל להתקיים בשמו המקורי
משרד הבריאות המשנה לרה"מ

אריה דרעי

ש"ס פוטר על-ידי ראש הממשלה מכורח פסיקת בג"ץ 24 בינואר 2023 יואב בן צור (מ"מ) ש"ס 24 בינואר 2023
משרד הפנים מיכאל מלכיאלי (מ"מ)
משרד הבריאות (סגן שר) משה ארבל סיום כהונת השר לא מונה מחליף
משרד הפנים (סגן שר)
משרד ראש הממשלה (סגן שר) אבי מעוז נעם התפטרות 1 במרץ 2023 אבי מעוז נעם 5 ביוני 2023
המשרד לשיתוף פעולה אזורי יואב קיש הליכוד העברת התפקיד לשר אחר 28 במרץ 2023 דוד אמסלם הליכוד 28 במרץ 2023
משרד הבריאות יואב בן צור (מ"מ) ש"ס מינוי שר קבוע 19 באפריל 2023 משה ארבל ש"ס 19 באפריל 2023
משרד הפנים מיכאל מלכיאלי (מ"מ)
משרד הבריאות משה ארבל העברת התפקיד לשר אחר 12 באוקטובר 2023 אוריאל בוסו 12 באוקטובר 2023
משרד ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן הליכוד התפטרות 14 באוקטובר 2023 המשרד נסגר
משרד האוצר (סגנית שר) מיכל וולדיגר הציונות הדתית 29 באוקטובר 2023 לא מונה מחליף
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי איתמר בן גביר עוצמה יהודית סגירת המשרד 6 בנובמבר 2023 המשרד נסגר
משרד החוץ אלי כהן הליכוד חילופי תפקידים 1 בינואר 2024 ישראל כ"ץ הליכוד 1 בינואר 2024
משרד האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ אלי כהן
המשרד לקידום מעמד האישה מאי גולן סגירת המשרד 22 בינואר 2024 המשרד נסגר
המשרד לשוויון חברתי עמיחי שיקלי העברת התפקיד לשר אחר מאי גולן הליכוד 22 בינואר 2024
משרד המודיעין גילה גמליאל סגירת המשרד 18 במרץ 2024 המשרד נסגר
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס מונה לתפקיד הקונסול הכללי בניו יורק גילה גמליאל הליכוד 18 במרץ 2024
שר בלי תיק גדעון סער הימין הממלכתי פרישת סיעת הימין הממלכתי מהממשלה 27 במרץ 2024 לא מונה מחליף
שרה בלי תיק יפעת שאשא ביטון
שר בלי תיק בני גנץ המחנה הממלכתי פרישת סיעת המחנה הממלכתי מהממשלה 12 ביוני 2024
גדי איזנקוט
חילי טרופר

לפי הסיכומים בסיעת הליכוד, בחלוף שנה לכהונת הממשלה החל אלי כהן לכהן כשר האנרגיה וישראל כץ החל לכהן כשר החוץ; ובחלוף שלוש שנים לכהונת הממשלה, יתחלפו בחזרה בתפקידיהם, עד לסוף כהונת הממשלה.

מאפייני השרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד הרחבת הממשלה ביום 12 באוקטובר 2023, אז הצטרפה סיעת המחנה הממלכתי לקואליציה, הייתה הממשלה ה-37 הימנית ביותר והדתית ביותר בתולדות מדינת ישראל עם למעלה ממחצית השרים וסגני השרים מהמפלגות הדתיות.[68]

נשים בממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממשלה זו מכהנות חמש נשים:

יוצאי מערכת הביטחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממשלה זו מכהנים שלושה שרים ששימשו בדרגת תת-אלוף ומעלה בצה"ל, ואחד כראש ארגון ביטחוני:

משתתפים קבועים בישיבות הממשלה שאינם שרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גילה גמליאל קיבלה אישור להשתתף בתמונה, אף על פי שמונתה לשרה רק ארבעה ימים לאחר מכן, מכיוון שההחלטה על מינויה התקבלה ביום השבעת הממשלה באיחור וכבר לא היה ניתן לצרף אותה לממשלה ביום כינונה.[1]
  2. ^ ממונה על תכנים חיצוניים במשרד החינוך ואחראי על לשכת הקשר נתיב.
  3. ^ הממונה על התחבורה הציבורית במגזר החרדי.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בנצי רובין, ‏התמונה בבית הנשיא: ממשלת נתניהו השישית, באתר "סרוגים", 29 בדצמבר 2022
  2. ^ טל שלו‏, הטקס מתחיל: סבב ההתייעצויות אצל הנשיא יוצא לדרך, באתר וואלה, 9 בנובמבר 2022
  3. ^ צבי זרחיה, נתניהו קיבל את המנדט להרכבת הממשלה; דרעי רוצה את האוצר, באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2022
  4. ^ איתמר אייכנר, הרצוג האריך לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה ב-10 ימים, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2022
  5. ^ צבי זרחיה ו-ynet, נתניהו הודיע לנשיא: עלה בידי להרכיב ממשלה, באתר כלכליסט, 22 בדצמבר 2022
  6. ^ יהודה שלזינגר, לקראת השבעת הממשלה: הליכוד חתמו על הסכם מול השותפות הקואליציוניות, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2022
  7. ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, הקמת ממשלת החירום: הכנסת אישרה את צירוף שרי המחנה הממלכתי לממשלה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  8. ^ צבי זרחיה, ממשלת החירום מקפיאה את חוקי ההפיכה המשטרית, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
  9. ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, פירוק השותפות: אושר פיצול סיעתו של סער - שתקרא "הימין הממלכתי", באתר ישראל היום, 13 במרץ 2024
  10. ^ יובל קרני, מורן אזולאי, גנץ פרש מהממשלה: "נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי", באתר ynet, 9 ביוני 2024
  11. ^ אלה קווי היסוד של הממשלה הלאומית בראשותי, באתר עמוד הטלגרם של בנימין נתניהו, ‏28 בדצמבר 2022
  12. ^ הסכם קואליציוני לכינון הממשלה ה-37 בין סיעת הליכוד לבין סיעת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' (עמ' 20-21), באתר הכנסת
  13. ^ צבי זרחיה, בג"ץ פסל את דרעי מלכהן כשר ברוב של עשרה שופטים מול אחד, באתר כלכליסט, 18 בינואר 2023
  14. ^ סוניה גורודיסקי, התגלה מאגר גז טבעי חדש מול חופי ישראל - "קטלן", באתר ישראל היום, 31 במאי 2023
  15. ^ אתר למנויים בלבד רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית, הפניקס בית השקעות, הורדת דירוג אשראי נוספת בצל הסיכונים הביטחוניים, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2024
  16. ^ גד ליאור, מכה קשה למשק: מודי'ס הורידה שוב את דירוג האשראי של ישראל - בשתי דרגות, באתר ynet, 27 בספטמבר 2024
  17. ^ גד ליאור, מה בדיוק אמרו במודי'ס על ישראל ומה משמעות הורדת הדירוג | שאלות ותשובות, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024
  18. ^ אחרי מודי'ס: גם S&P הורידה את דירוג האשראי, באתר וואלה, 2 באוקטובר 2024
  19. ^ אוריאל בארי, ‏מדינה נוספת: צ'אד הודיעה על החזרת השגריר מישראל, באתר "סרוגים", 5 בנובמבר 2023
  20. ^ "Bolivia severs diplomatic ties with Israel, citing 'crimes against humanity'". Reuters (באנגלית). 2023-10-31. נבדק ב-2023-10-31.
  21. ^ בגלל המלחמה? בוליביה הודיעה כי תנתק את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל, באתר מעריב אונליין, 31 באוקטובר 2023
  22. ^ איתמר אייכנר, נשיא קולומביה מנתק את היחסים עם ישראל: "יש לה מנהיג רוצח עם", באתר ynet, 1 במאי 2024
  23. ^ מתן וסרמן, ‏ניתוק יחסים מלא על הפרק: איך ייגמר המשבר הנוכחי מול טורקיה?, באתר מעריב אונליין, 4 במאי 2024
  24. ^ צה"ל פתח במבצע בעזה וחיסל 3 בכירים בג'יהאד האיסלאמי, "מצב מיוחד" בעורף, באתר ynet, 9 במאי 2023
  25. ^ ברית איתנה: ישראל וארה"ב חתמו על הסכם שיתוף פעולה בשעת חירום, באתר עכשיו 14, 1 במרץ 2023
  26. ^ איתמר אייכנר, צ'אד תפתח שגרירות ברמת גן: "לשדרג את היחסים לגבהים חדשים", באתר ynet, 1 בפברואר 2023
  27. ^ איתמר אייכנר, אזרבייג'ן פתחה שגרירות בישראל, שר החוץ: "מעמיקים את השת"פ הביטחוני", באתר ynet, 29 במרץ 2023
  28. ^ איתמר אייכנר, החמישית בבירה: ראש ממשלת פפואה גינאה החדשה חנך את השגרירות בי-ם, באתר ynet, 5 בספטמבר 2023
  29. ^ ישראל הודיעה על הכרתה בריבונות של מרוקו על סהרה המערבית, באתר Israel Defense, ‏2023-07-18
  30. ^ איתמר אייכנר, ארה"ב הודיעה רשמית: ישראל צורפה לתוכנית הפטור מוויזה, באתר ynet, 27 בספטמבר 2023
  31. ^ שי לוי, ‏החץ 3 לגרמניה: נחתמה העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, באתר ‏מאקו‏, 28 בספטמבר 2023
  32. ^ אסף גולן, "עדות לעוצמות המדע והחדשנות הישראלית": נחתם הסכם היסטורי בתחום החלל עם אזרבייג'ן | ישראל היום, באתר ישראל היום, ‏2023-10-05
  33. ^ איתמר אייכנר, שר החוץ כ"ץ בצעד חריג ביותר: מזכ"ל האו"ם - אישיות בלתי רצויה בישראל, באתר ynet, 2 באוקטובר 2024
  34. ^ שירית אביטן כהן, "פעיל טרור" - גם מי שמממן: חוק המאבק בטרור עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2023
  35. ^ אתר למנויים בלבד עטרה גרמן, ‏לאחר הביקורת: הוארך תוקף הטבת המס להורי ילדים בגילאים 6–12, בעיתון מקור ראשון, 19 באפריל 2023
  36. ^ ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית: הטבת מס בהוראה קבועה להורים לילדים בגילאי 6 עד 18, באתר חדשות 0404‏, 16 באפריל 2023
  37. ^ ציוץ של ולדימיר בליאק ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 בספטמבר 2023
  38. ^ יובל אינהורן, ‏מה צריך לדעת כשמסתכלים על הסכומים של הכספים הקואליציוניים?, באתר גלובס, 14 במאי 2023
  39. ^ דקלה אהרן שפרן יערה שפירא, תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023 אושר בכנסת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בדצמבר 2023
  40. ^ גד ליאור, מה הפיצוי לעסקים ומי זכאי לדמי אבטלה בחל"ת? מדריך לתוכנית הסיוע החדשה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2023
  41. ^ שלמה טייטלבאום, זינוק נוסף בגירעון הממשלתי: קפץ ל-8.1% ביולי, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2024
  42. ^ גד ליאור, סיון חילאי, נחתם הסכם בין סמוטריץ' וההסתדרות: שכר, מענקים, וקיצור שבוע העבודה, באתר ynet, 2 במרץ 2023
  43. ^ תמר טרבלסי חדד, סוף לעיצומים וההשבתות: נחתם סופית ההסכם בין האוצר לארגון המורים | אלה עיקריו, באתר ynet, 23 בספטמבר 2024
  44. ^ שחר אילן, צבי זרחיה, אושר: התגמול המינימלי ליום מילואים יעלה ל-300 שקל, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2023
  45. ^ הקלה משמעותית על עומסי התנועה בירושלים, באתר משרד התחבורה, ‏10.07.2024
  46. ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל ורן שמעוני, הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2023
  47. ^ אלון חכמון, ‏חסר תקדים: כמות הנשקים העצומה שהועברה לכיתות הכוננות מאז ה-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2024
  48. ^ מערכת ישראל היום, שבעה חודשים אחרי החלטת הקבינט: הסדרת הישובים אביגיל, עשהאל ובית חוגלה יצאה לדרך, באתר ישראל היום, 6 בספטמבר 2023
  49. ^ איילת ברון, ‏קרן הארנונה אושרה בוועדת הכספים: כך החליטו ראשי הרשויות להחריג מהשביתה את החינוך, באתר ‏מאקו‏, 15 במאי 2023
  50. ^ צבי זרחיה, הכנסת אישרה: הבחירות לרשויות המקומיות נדחו ל-30 בינואר 2024, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2023
  51. ^ אמיר אטינגר, אושר סופית: החוק לשלילת אזרחות למחבלים עבר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2023
  52. ^ אמיר אטינגר, כל מה שצריך לדעת על הרפורמה המשפטית: הלו"ז המלא והשינויים שבדרך, באתר ישראל היום, 19 בפברואר 2023
  53. ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, האופוזיציה החרימה את ההצבעה: עילת הסבירות בוטלה, ברוב של 64 מול אפס, באתר ynet, 24 ביולי 2023
  54. ^ שחר אילן, הממשלה החליטה: תוקם הרשות לזהות יהודית של אבי מעוז, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2023
  55. ^ שלמה טייטלבאום, ממוצרלה ועד חלומי: סמוטריץ' מבטל את המכס על הגבינות, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2023
  56. ^ אנה ברסקי, ‏בוטל המס על כלים חד פעמיים - הממשלה תגבש חלופה לצמצום הצריכה, באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2023
  57. ^ גד ליאור, בצל הלחץ מהחרדים: סמוטריץ' חתם על ביטול המס על משקאות ממותקים, באתר ynet, 28 במרץ 2023
  58. ^ על מנת להתגבר על המחסור הצפוי: שר האוצר ביטל מכס על חלב מיובא | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-08-26
  59. ^ אתר למנויים בלבד על רקע המחסור: שר האוצר מאריך את ביטול המכס על החלב בחצי שנה נוספת, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2023
  60. ^ שלמה טייטלבאום, ועדת הכספים אישרה את העלאת המע"מ ל-18%, החל מ-2025, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2024
  61. ^ גד ליאור, המס על סיגריות וטבק עלה: חפיסת סיגריות תתייקר ב-2 שקלים, באתר ynet, 4 במרץ 2024
  62. ^ שני אשכנזי, כלכליסט, תעריפי החשמל והמים יתייקרו: ועדת הכספים אישרה את מס הפחמן, באתר ynet, 11 בספטמבר 2024
  63. ^ סתיו נמר, ‏החל משנת הלימודים הבאה: בית הספר הווירטואלי החינמי הראשון בישראל, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2023
  64. ^ 1 2 סולימאן מסוודה וליאל קייזר, הממשלה תאשר את הגדלת הקצבאות לאברכים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 ביולי 2023
  65. ^ גד ליאור, מיליארדים לחרדים ולמוסדות דת: הכספים הקואליציוניים בתקציב | המסמך המלא, באתר ynet, 8 במאי 2023
  66. ^ צבי זרחיה, הממשלה אישרה: כהונת הנגיד אמיר ירון תוארך בחמש שנים, באתר כלכליסט, 27 בנובמבר 2023
  67. ^ יערה שפירא דקלה אהרן שפרן מיכאל שמש, הממשלה אישרה את מינוי קובי יעקובי לנציב שב"ס הקבוע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 במאי 2024
  68. ^ נדב אלימלך, ‏השותפים ניצלו את שעת הכושר: זו הממשלה הימנית והדתית ביותר בהיסטוריה, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2022
    יותר דתיים, יותר מתנחלים, פחות נשים: פני הקואליציה, ופני הכנסת, באתר ynet
    יואל אסתרון, לכל המשקיעים וידידי ישראל בעולם: אל תספידו אותנו, אל תוותרו עלינו, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2023
    50% דתיים וחרדים ו-4 נשים: הממשלה ה-37 יצאה לדרך, באתר כיפה, 29 בדצמבר 2022