מנגנון המנהל הבהאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היררכיה במנגנון המנהל הבהאאי

מנגנון המנהל הבהאי (Bahá'í administrative order) הוא המערכת הבינלאומית האחראית על ענייני המאמינים הבהאים, המבוססת על מועצות נבחרות, בעלות סמכויות שונות על הקהילות ברחבי העולם. מנגנון זה נשען על כתבי הקודש הבהאים, בראשם כתביו של בהאא אללה.[1]

מנגנון המנהל בנוי משלושה מוסדות הפועלים על פי סדר היררכי - בית הצדק העולמי הוא הגוף העליון במנהל הבהאי. תחתיו נמצאים גופים נוספים הנבחרים על ידי הקהילה עצמה - המועצה הרוחנית המקומית והמועצה הרוחנית הלאומית, אשר מנהלות את ענייני הקהילה הבהאית ושומרות על החקיקה והמנהל ומהוות סמכות משפטית. הסמכות הנוגעת ליחידים בקהילה היא מוסד היועצים, אשר נמצא גם הוא תחת בית הצדק העולמי, ומשפיע על התנהלות החיים של הקהילה הבהאית - מהקהילה הפנימית כלפי חוץ. חברי מוסד זה מקדמים פעילות, יוזמה ולמידה, במטרה לייעץ למועצות הרוחניות בכל עניין.

כל המוסדות הללו ממונים על ההגנה וההמשכיות של האמונה הבהאית. ההרמוניה ביניהן מבטיחה חינוך, אהבה ועידוד של חברי הקהילה הבהאית ברחבי העולם.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור למערכת המנהל הבהאית הגיע עוד מכתביו של בהאא אללה. בהאא אללה בחייו חזה כי עלול להגיע מצב בו לא ישארו צאצאים אשר ימשיכו להנהיג את עדתו, ועל כן, בכתביו ציווה על הקמת ״בית הצדק״ (בית עדל). הוא קבע עקרונות, ייסד מוסדות, קבע כי עבד אלבהאא יהיה המתורגמן היחיד של דבריו, והקנה סמכויות לבית הצדק העולמי. בראש כתביו עומד "אל-כתאב אל-אקדס" (״הספר הקדוש״ ) - החשוב ביותר באמונה הבהאית, בו הניח בהאא אללה את החוקים והיסודות על פיהם צריך יהיה להראות מנגנון המנהל. הוא אינו מבדיל בספרו בין בתי הצדק השונים.

עבד אלבהאא ביקש בצוואתו כי נכדו, שוגי אפנדי, יהיה השומר של הדת הבהאית. שוגי אפנדי הוא זה שהשקיע לפיתוח מנגנון המנהל, וסלל את הדרך מתוכנית בלבד אל עבר בחירות לבית הצדק העולמי.[3]

המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה רוחנית מקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה רוחנית מקומית (The Local Spiritual Assembly) - כל מועצה מונה תשעה חברים אשר נבחרים בבחירות פעם בשנה. מועצה זו, כמו כל גוף בקהילה הבהאית, נועדה להגיע להחלטות בענייני הקהילה המקומית תוך התייעצות משותפת.

תחומי אחריותה של מועצה זו כוללים קידום החינוך הרוחני בקרב ילדי הקהילה, המהווים את הדנבך החשוב ביותר בחברת העתיד הבהאית, חיזוק האמונה והחברות בין חברי הקהילה, הנגשת המקורות הבהאים לחברי הקהילה והבטחת מיצוי וניצול מלא של כלל הכישרונות בקהילה. בנוסף, מועצה זו מארגנת את פסטיבל ״19 הימים״, המהווה את אבן הפינה בחיי הקהילה הבהאית.[4]

המועצה הרוחנית הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הרוחנית הלאומית (The National Spiritual Assembly) - כל מועצה מונה תשעה חברים הנבחרים אחת לשנה. תפקידה הוא הדרכה, הובלה וסנכרון הפעילות של המועצות המקומיות תחתן או של יחידים אשר נמצאים באזורים בהם אין מועצה מקומית.

שוגי אפנדי השווה את המועצה הלאומית ל״פעימות לב בריא, אשר מזרים אהבה, רוחנית, אנרגיה ועידוד למאמיני הדת הבהאית״.

מתחומי האחריות של מועצה זו - ניהול המקורות הכספיים של הקהילות המקומיות, סיפוק צורכי הקהילות המקומיות מבחינה סוציו- אקונומית, הידוק וניהול הקשרים עם הממשלות בהן חיות הקהילות הבהאיות ובחירת נציגי בית הצדק העולמי כל חמש שנים.[5]

הבחירות למועצות המקומיות והלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנוני ההצבעה הבהאים נשמרים על ידי חוקים ונורמות אשר אוסרים על קמפיינים, מפלגות, הגשת מועמדות, או אמצעים נוספים המוכרים לנו מכל מערכת פוליטית דמוקרטית אחרת. הדבר זרוע בערכיהם של הבהאאים - התפיסה מתבססת על שיווין וחירות לכל, וכן על האצילות של האינדיבידואל, דבר המראה על בחירות דמוקרטיות בעלות פן של רוחניות. כל אלה מופעים באופן ברור בכתביו ומכתביו של שוגי אפנדי.

בבחירות למועצה הרוחנית המקומית ניתן להצביע החל מגיל 21, ויש לעשות זאת ברוח התפילה והאמונה. על כל חבר בקהילה לבחור תשעה ממבוגרי הקהילה, אשר לטעמו ימלאו את תפקידי המועצה בצורה הטובה ביותר אם יבחרו.

כך קורה גם בבחירות למועצות הרוחניות הלאומיות - אין להתמודד או לנהל קמפיינים. המועצה נבחרת על ידי נציגים אשר נבחרים מכל מחוז או יחידה של קהילה. כל קהילה מקומית מתכנסת ובוחרת את נציגי המועצה הלאומית באופן דמוקרטי ואינדיבידואלי.[6]

בית הצדק העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה בית הצדק העולמי בחיפה

בית הצדק העולמי (The Universal House of Justice) - מהווה את המועצה העליונה של הקהילה הבהאית. בית הצדק הוקם בשנת 1963, ומונה תשעה חברים אשר נבחרים כל חמש שנים על ידי חברי המועצות הרוחניות הלאומיות. כלל נציגי המועצות הלאומיות מתכנסים בחיפה במטרה לבחור את הנציגים.

לחברי בית הצדק העולמי אין שום סמכות רוחנית דתית, אך מקבלים החלטותיהם באופן רוחני, וכלל המסמכים שהם מוציאים נחשבים לסמכות אלוהית. בית הצדק העולמי מוציא מסמכים רבים לקהילות הבהאיות בעולם, והמסמך החשוב ביותר הוא הודעת רידבן (Ridvan Message) היוצאת כל שנה באפריל.[7]

בית הצדק העולמי מבסס עבודתו על מידע ותמיכה מנהלית ממרכז הבהאי העולמי. הוא לקח על עצמו את תפקיד ייצוג הקהילה הבהאית ברחבי העולם, ויחסי הקהילה עם שאר העולם התחזקו מאוד מאז החל בתפקיד זה. לשלוחה זו שני משרדים - האחד בניו יורק, סמוך לבניין האומות המאוחדות, והשני בחיפה, כאשר שניהם כפופים כמובן לבית הצדק העולמי.[8]

מוסדות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הלימוד הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הלימוד הבינלאומי (The International Teaching Centre) -מרכז הלימוד הבינלאומי נמצא תחת בית הצדק העולמי, וחבריו נבחרים אחת לחמש שנים. הוא מפקח על מוסד היועצים הבינלאומי, אשר כל חבר בו אחראי על יבשת אחרת. מוסד זה מזכיר מעט את העולמא, מועצת החכמים.[9]

מוסד היועצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסד היועצים (The Institution of the Counsellors) - מוסד זה נוסד על ידי בית הצדק העולמי בשנת 1968. לחבריו אין סמכויות של ממש בתחום המשפט או הקהילה, אך הם מעודדים, מייעצים ותומכים בקהילות. כל חמש שנים בוחר בית הצדק העולמי 81 יועצים מרחבי העולם. היועצים עובדים על הערכת הצמיחה של הקהילה הבהאית, תוך קידומה ועידודה על ידי פיתוח חייהם הרוחניים, האינטלקטואלים והחברתיים.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנגנון המנהל הבהאי בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקודש שלה, כרמל, 2005.
  • Momen, Wendi, Understanding the Baha faith, Edinburgh : Dunedin Academic Press, 2006.
  • Stockman, Robert H, The Baha'i Faith : A Guide for the Perplexed, Guides for the Perplexed. London : Bloomsbury Academic. 2012
  • Warburg, Margit, Citizens of the World : A History and Sociology of the Bahaʹis From a Globalisation Perspective, Numen Book Series. Studies in the History of Religions. Leiden : Brill. 2006.
  • Smith, Peter, An introduction to the Baha'i faith, Cambridge : Cambridge University Press, 2008.
  • Schaefer, Udo, An Introduction to Bahā'ī Law: Doctrinal Foundations, Principles and Structures, Journal of Law and Religion, Vol. 18, No. 2 (2002 - 2003), pp. 307-372

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האינציקלופדיה הבהאאית
  2. ^ מנגנון המנהל הבהאאי
  3. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקודש שלה, כרמל, 2005
  4. ^ מועצה רוחנית מקומית
  5. ^ מועצה רוחנית לאומית
  6. ^ Abizadeh Arash, Democratic Elections without Campaigns? Normative Foundations of National Baha'i Elections, World Order 37.1
  7. ^ Margit Warburg, Citizens of the World : A History and Sociology of the Bahaʹis From a Globalisation Perspective, Numen Book Series. Studies in the History of Religions
  8. ^ בית הצדק העולמי
  9. ^ Margit Warburg, Citizens of the World : A History and Sociology of the Bahaʹis From a Globalisation Perspective, Numen Book Series. Studies in the History of Religions. Leiden : Brill. 2006
  10. ^ מוסד היועצים