מנגנון לינדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מנגנון לינדמןאנגלית: Lindemann-Hinshelwood mechanism) הוא מנגנון בקינטיקה כימית לתיאור תגובות שנראות בתחילה כאונו-מולקולריות (שקצבן מושפע ממגיב אחד), אך בפיתוח מנגנון התגובה ובאופן ניסיוני הן מתנהגות כתגובות בסדרים גבוהים יותר (בדרך כלל עד סדר שני).

המנגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריאקציה הכללית A->B נראית כתגובה מסדר ראשון (A - מגיב, B - תוצר), חרף כך היא פועלת על פי המנגנון מטה בשני שלבים עיקריים:

  1. A + M \rightleftharpoons A* + M
    (כאשר קבוע הקצב קדימה הוא K1 לעומת קבוע הקצב אחורה K-1.)
    A - המגיב, M - קטליזטור, A* - המצב המעורר של A (מעורר אלקטרונית או בעל תנודות פנימיות במולקולה). חלק זה מתאר את ההתנגשות/ההתקרבות של המגיב עם הקטליזטור(זרז). ניתן לראות שהקטליזטור אינו נצרך בתגובה (הוא נצרך ונוצר באותה הכמות), לכן בדרך כלל הוא לא יצוין במשוואה הכללית, ולעתים יצוין מעל חץ כיוון התגובה כמאפיין של סביבת התגובה ולא כלוקח חלק בה.
  2. A* → B זהו השלב השני של התגובה בו *A המעורר הופך לתוצר. לחלק זה קבוע קצב (מסומן במקרה זה ב- K2)
    קובע הקצב הוא K2.

הנחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להשתמש במנגנון יש להניח הנחת מצב עמיד, היינו שמהירות היווצרות והעלמות תוצרי הביניים (A*) והזרז (M) זניחה כך שהריכוז שלהם קבוע בזמן ואינו משתנה במהלך התגובה (זהו מצב עמיד).

מהירות התגובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפיתוח קינטי ניתן להיווכח שמהירות התגובה (היווצרות B)היא:

\cfrac{d[B]}{dt} = \cfrac{(K_1*K_2*[A]*[M])}{(k_-1*[M] + k_2)} = v