מנגנון לינדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בכימיה קינטית, מנגנון לינדמן (באנגלית: Lindemann-Hinshelwood mechanism) הוא מגנגון לתיאור ריאקציות שנראות בתחילה כאונו-מולקלוריות, ולאחר מכן בפיתוח המנגנון נצפה בסדרים גבוהים יותר (בדרך כלל בסביבות סדר שני).

המנגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

A → B הריאקציה הכללית נראית כסדר ראשון (A - מגיב, B - תוצר).

  1. A + M \rightleftharpoons A* + M
    (כאשר קבוע הקצב קדימה הוא K1 לעומת קבוע הקצב אחורה K-1.)
    A - המגיב, M - קטליזטור, A* - המצב המעורער של A (מעורער אלקטרונית או וברציונית). חלק זה מתאר את ההתנגשות/ההתקרבות של המגיב עם הקטליזטור. ניתן לראות שהקטליזטור לא באמת נצרך בריאקציה (נצרך ונוצר), ולכן בדרך כלל הוא הוא לא יצוין במשוואה הכללית.
  2. A* → B
    קובע הקצב הוא K2.

הנחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההנחה העיקרית היא, שלתוצרי הביניים (A*) ולקטליזטור (M) מהירות היווצרות/העלמות שווה ל-0. זאת אומרת הריכוז קבוע בזמן.

מהירות הריאקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפיתוח קינטי ניתן למצוא שמהירות הריאקציה (היווצרות B). שווה:

\cfrac{d[B]}{dt} = \cfrac{(K_1*K_2*[A]*[M])}{(k_-1*[M] + k_2)} = v