מנדל אלפנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-dialog-question.svg חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח/ת תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו.
מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך בידי ויקיפד/ית עם זכות הצבעה, מלבד יוצר/ת הערך, הערך יימחק (התבנית הוצבה בתאריך 6.12.2017).
מנדל אלפנט ואשתו, אילונקה

מנדל אלפנטלועזית: Emanuel Elefant, ביידיש: מענדל עלעפאנט; 6 בספטמבר 1906, ווישוב, רומניה – 1942 (משוער), וילנה, ליטא) היה סופר, משורר יידי, אמן, ועיתונאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדל נולד בעיירה אויבער-ווישוב (וישאו דה סוס) ברומניה (אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית), לרב דוב-בריש אלפנט ולאשתו בָּבָא אלפנט לבית אייזנברגר. אביו היה רב ודיין, ידע לא-פחות מ-11 שפות,[1] וגם ניהל בנק במשך תקופה ארוכה. אמו, בָּבָא, הייתה אשת עסקים, ואם לכשישה עשר ילדים; חלקם נפטרו בשנות הילדות/נערות. בהיותו בן 11 נפטרה אמו ממחלה, ואביו נישא בשנית.

מנדל למד בחדר בעיירת הולדתו, והמשיך ללמוד בישיבות צפון רומניה וצ'כוסלובקיה, בהן ישיבת סיגט. בבגרותו עקר את דירתו לצ'כוסלובקיה.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 היגר לברזיל, לעיר ריו דה ז'ניירו, על מנת לחסוך כסף לקראת נישואיו לארוסתו, לה נישא כאשר חזר לצ'כוסלובקיה. בשהותו שם פרסם שירים ומאמרים ספרותיים.[2]

בצ'כוסלובקיה, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, התפרנס כעיתונאי בעיתונים ביידיש בערים מוקצ'בו וקושיצה. בשנת 1929 ערך שבועון ספרותי בשם "דער פאקל"[3] שיצא בעיר קושיצה. כמו כן, ערך שבועון בשם "דער קאנטשיק",[4] ומאוחר יותר היה עורך של "דאס יידישע ווארט" בקושיצה.[5] שהיה קרוי בהונגרית: "Zsidó Szó".[6]

בשנות השלושים המאוחרות, אלפנט ערך עתון יהודי סאטירי בעיר מונקאץ'[7] (אז - בצ'כוסלובקיה).

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עבד כעיתונאי בעיר לבוב שבפולין, שם היה עיתונאי בעיתון "דער לעמבערגער יידישע צייטונג".

כאשר פלשו הנאצים, ברחו מנדל ומשפחתו לליטא. מנדל בוסס בשלג מרחק רב, ומשהגיע לווילנה נאלצו הרופאים לקטוע, בין השאר, את אצבעות רגליו, שהתפתח בהם נמק.

מאוחר יותר, מצבו הידרדר, ותאריך פטירתו המשוער הוא בשנת 1942.

אשתו, אילונקה אלפנט, ובנו שהיה עדיין ילד, נלקחו בשלב מאוחר יותר למחנה ריכוז. בהגעתם למחנה, קצין נאצי הבחין בבנו שהיה יפה תואר, בלונדיני, וניגן בכינור בכשרון רב. הוא לקח את הבן אליו הביתה, על מנת לשעשע את בנו, בן-גילו.

אילונקה נספתה במחנה, אך הספיקה להבריח החוצה מכתב לאחותה ששהתה במחבוא. במכתבה דיווחה כי בנה נלקח לבית הקצין הנאצי, וביקשה שימצאו את בנה כאשר הדבר יתאפשר.

אחרי המלחמה, אחותה שכרה חוקר שעלה על עקבות הקצין ועל מעבריו ממחנה למחנה, אך אבדו עקבותיו בסופו של דבר, וההשערה היא שהבן נרצח על ידי קצין זה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנהיימר, חיים צבי, עין הבדולח : חידושים על סוגיות הש"ס, ניו יורק, ארה"ב: הרב זכריהו עלעפאנט, 1944, עמ' 1-6 (הקדמה לספר)
  2. ^ שמואל מאלאמוד, אין אנדענק פון "פראסא אנזע": א קאפיטל זכרונות פון די צוואנציקער יארן, ריו דה ז'נרו, ברזיל: "יידישע פרעסע", 1981, עמ' 32-33
  3. ^ מנדל אלפנט, דער פאקל: וואכנבלאט פאר ליטעראטור און געזעלשאפטלעכע ענינים: דערשיינט יעדן דאנערשטיק. קאשיצע: מענדל עלעפאנט, 1929, בית הספרים הלאומי
  4. ^ "דער קאנטשיק" באתר הספרייה הלאומית.
  5. ^ Sándor Scheiber, Magyar zsidó hírlapok és folyóiratok bibliográfiája (= Bibliography of Hungarian Jewish newspapers and journals), Budapest : MTA Judaisztikai Kutatócsoport, 1993, p. 179.
  6. ^ ראה בספריה הלאומית של הונגריה Zsidó szó : pártonkívüli társadalmi riportlap / szerk. Elefant Emanuel וראה באריכות: Previously unexplored sources on the Holocaust in Hungary: a selection from Jewish periodicals, 1930-1944", ירושלים: Jerusalem: יד ושם המכון לחקר השואה, 2007, בל' 28-35, כותב באריכות אודות קורות מנדל אלפנט והעיתון הנ"ל ומלחמותיו העיתונאיות עם עתונים אחרים באותה העיר
  7. ^ ראו: "Previously unexplored sources on the Holocaust in Hungary", שם, עמ' 28 הערה 59: "I learned from Szonja Komoróczy, an expert on the Yiddish-Language press in Hungary, that Emánuel Elefánt also edited a Yiddish language satirical paper toward the end of the 1930s in Munkács."