מנהטן טרנספר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנהטן טרנספר
The Manhattan Transfer
תקופת הפעילות מ-1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה א-קפלה, בלוז, ג'אז, גוספל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אטלנטיק רקורדס, קולומביה רקורדס, קפיטול רקורדס, קינג רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
manhattantransfer.net
פרופיל ב-IMDb
חברים
טים האוזר
Janis Siegel
Alan Paul
לארי הארד
Cheryl Bentyne עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנהטן טרנספראנגלית: The Manhattan Transfer) הוא שמן של שתי להקות ווקליות אמריקאיות, שבשתיהן השתתף המוזיקאי טים האוזר. מקור שמן של הלהקות הוא בספרו של ג'ון דוס פסוס ובא לשקף את מוצאן מן העיר ניו יורק.

הלהקה הראשונה בשם זה נוסדה בניו יורק בשנת 1969 והתפרקה לאחר יצירת אלבומה הראשון בשם "ג'וקין" (Jukin) בשנת 1971. ערך זה מתמקד בלהקה מאוחרת יותר בעלת שם זהה, אשר נוסדה בשנת 1972 ואשר עדיין פועלת נכון לשנת 2021. להקה זו זכתה לפרסום בזכות ערוב מוצלח של סגנונות מוזיקליים שונים: ג'אז, ביג בנד ומוזיקה פופולרית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת "מנהטן טרנספר" נוסדה בשנת 1972 על ידי הזמרים אלן פול, ג'ניס סיגל, לאורל מסי וטים האוזר. לאחר שהופיעו במועדוני לילה בניו יורק, בהם: Max's Kansas City, Trude Heller’s ו-Reno Sweeney, הם קנו להם קהל מעריצים אדוק. באחת מהופעות אלה האזין להם אהמט ארטגון, מייסד ויושב ראש חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס, והציע להם חוזה הקלטות אשר הוביל לפרסום אלבומם הראשון, "מנהטן טרנספר", בשנת 1975. באלבום פורסם אף להיטה הראשון של הלהקה, "Operator", שנכתב בסגנון הגוספל.

הלהקה זכתה להצלחה רבה אף באירופה ומספר שירים מתוך שני אלבומיה הבאים, Coming Out ו-Pastiche, הגיעו לעשרת הגדולים במצעדי הפזמונים. אחד מאותם להיטים היה ביצוע מחודש של שירו של וויין שנקלין Chanson D'Amour ("שיר אהבה"), אשר הגיע לראש המצעד בבריטניה בשנת 1977, אולם לא זכה להצלחה בארצות הברית. אלבומה הבא של הלהקה The Manhattan Transfer Live הוקלט בבריטניה ומשקף את הצלחתה הרבה של הלהקה באירופה באותה תקופה. בשנת 1978, מיד לאחר הקלטת אלבום זה, נפצעה לאורל מסי באורח קשה בתאונת דרכים והוחלפה על ידי שריל בנטין. מאז לא בוצעו שינויים בהרכב הלהקה.

בשנת 1980 התפרסם אלבומה הבא של הלהקה, Extensions, אשר הביא ללהקה את להיט הפופ השני שלה במצעדי הפזמונים בארצות הברית: Twilight Zone/Twilight Tone. הלהיט נכתב בידי אלן פול וג'יי גריידון כהוקרה לסדרת הטלוויזיה האהודה של CBS "אזור הדמדומים" (השיר מוכר לקהל הישראלי כמוזיקת הרקע לפינה "60 שניות" בגלי צה"ל). באלבום אף נכללה גרסת כיסוי ווקלית לנעימת הג'אז Birdland שהפך לסימן ההיכר של הלהקה. בזכות ביצוע נעימה זו זכתה הלהקה לראשונה בפרס גראמי.

בשנת 1981 השיגה הלהקה ציון דרך בתולדות המוזיקה כאשר הייתה ללהקה הראשונה שזכתה בפרסי גראמי הן קטגוריות הפופ והג'אז באותה שנה. השיר Boy from New York City (גרסת כיסוי ללהיט משנת 1965 של להקת The Ad Libs), אשר הגיע לעשרת הגדולים במצעדי הפזמונים בארצות הברית, זכה בפרס על ביצוע הפופ הטוב ביותר על ידי צמד או להקה ווקלית. השיר Until I Met You זכה בפרס על ביצוע הג'אז הטוב ביותר, על ידי צמד או להקה. שני השירים הופיעו באלבומה החמישי של הלהקה: Mecca for Moderns.

בשנת 1982 זכתה הלהקה שוב בפרס גראמי, על ביצוע הג'אז הטוב ביותר לצמד או להקה, וזאת בזכות ביצועה לשיר הידוע Route 66. השיר הופיע בפסקול הסרט Sharky's Machine בכיכובו של ברט ריינולדס.

בספטמבר 1983 התפרסם האלבום Bodies and Souls אשר שניים משיריו נכנסו למצעדי פזמוני הרית'ם אנד בלוז. השיר Spice of Life הגיע למקום השני במצעד (ואף למקום 40 במצעד הפופ) והבלדה Mystery הגיעה למקום ה-80 במצעד. למרות חוסר-ההצלחה היחסי של Mistery, השיר הפך לאחד האהודים ביותר של הלהקה ואף זכה לגרסת כיסוי של אניטה בייקר.

באוגוסט 1984 הופיעה הלהקה בישראל, בבריכת הסולטן בירושלים[1].

אלבומה הבא של הלהקה, Vocalese, אשר יצא בשנת 1985, זכה להערכה מפי המבקרים ושיריו הביאו ללהקה 12 מועמדויות לפרס גראמי. שניים מן השירים זכו בפרס גראמי. האלבום הבא, Live, היה הקלטה מהופעה חיה של רבים משירי הלהקה. השירים אף הופיעו בקלטת VHS ובתקליטור.

אלבומה של הלהקה, Brasil, היה מבוסס על עבודת הלהקה עם יוצרים ברזילאים, בהם איוואן לינס, מילטון נסימנטו, דז'וואן, וז'ילברטו ז'יל. האלבום Brasil זיכה את הלהקה בפרס גראמי על ביצוע הפופ הטוב ביותר לצמד או להקה.

בשנת 1991 התפרסם על ידי חברת סוני אלבומה ה-12 של הלהקה, The Offbeat of Avenues, ובו שירים שנכתבו בידי ארבעת חברי הלהקה. אחריו הופיע תקליטור ושמו The Christmas Album.

החברה חזרה להקליט בחברת התקליטים אטלנטיק והוציאה את האלבומים: Tonin' (אוסף להיטי רית'ם אנד בלוז ופופ משנות ה-60), The Manhattan Transfer Meets Tubby the Tuba (אלבום שירי ילדים), Man-Tora! Live in Tokyo (הקלטת הופעה חיה ביפן בשנת 1986) ובשנת 1997 פרסמו של האלבום Swing המכיל שירים בסגנון הסווינג משנות ה-30. אלבומם האחרון בחברת אטלנטיק, The Spirit of St. Louis, ראה אור בשנת 2000 והוקדש לשיריו של לואי ארמסטרונג. בשנת 1998 הוכנסה הלהקה להיכל התהילה של הלהקות הווקליות.

בשנת 2003 פרסמה הלהקה את אלבומה Couldn't Be Hotter בחברת ההקלטות Telarc, ובו הקלטת הופעה חיה מן האלבום שהוקדש ללואי ארמסטרונג. בשנת 2004 פורסם האלבום Vibrate. בשנת 2005 פורסם האלבום An Acapella Christmas. בשנת 2006 פורסם האלבום The Symphony Sessions, ובו אוסף מלהיטי הלהקה בביצוע מחודש לתזמורת סימפונית ולתזמורת פופ וכן האלבום הכפול The Definitive Pop Collection, המכיל אוסף מגוון של שירי הלהקה.

את ארבעת זמרי הלהקה, המהווים את עמוד שדרתה לאורך למעלה מארבעה עשורים, מלווה תזמורת המנהטן טרנספר: ירון גרשובסקי (מנהל מוזיקלי, קלידים), אדם האולי (גיטרה), סטיב האס (תופים וכלי הקשה) וכן נגן גיטרה בס.

מאז שנת 1975 פרסמה הלהקה 24 אלבומים מיצירותיה והופיעה בהופעות אורח בעשרות הקלטות של אומנים אחרים. אלן פול, שריל בנטין וג'ניס סיגל אף מופיעים כזמרי סולו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנהטן טרנספר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]