מנהיג פרלמנטרי

מנהיג פרלמנטרי הוא תואר פוליטי או מונח תיאורי המשמש במדינות שונות כדי לציין את האדם העומד בראש סיעה פרלמנטרית או אספת בחירה ברשות מחוקקת, בין אם מדובר ברשות חקיקה לאומית או תת-לאומית. המנהיגים הפרלמנטריים הם חברי הפרלמנט הבכירים במפלגתם ברוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות. מנהיג מפלגה יכול להיות אותו אדם המכהן גם כמנהיג הפרלמנט, אם מפלגתו מחזיקה בתפקיד זה.

טרמינולוגיה

במדינות רבות, תפקידו של מנהיג מפלגה פוליטית (כלומר, מנהיג הארגון) ותפקידו של מנהיג הסיעה הפרלמנטרית הם תפקידים נפרדים, אף על פי שלעיתים קרובות הם מוחזקים על ידי אותו אדם. אם מנהיג המפלגה הוא חבר בממשלה, מחזיק בתפקיד פוליטי אחר מחוץ לגוף הפרלמנטרי המדובר, או שאין לו תפקיד פוליטי כלל, אזי תפקיד המנהיג הפרלמנטרי מוחזק לעיתים קרובות על ידי אדם אחר.

דוגמאות

מערכות פרלמנטריות

אוסטרליה וניו זילנד

בפוליטיקה האוסטרלית והניו זילנדית, מנהיג המפלגה הוא בדרך כלל חבר פרלמנט האחראי על ניהול ענייני המפלגה בפרלמנט. חוקות מפלגתיות בדרך כלל מבחינות בין המנהיג הפרלמנטרי למנהיג הארגון (שבדרך כלל נמצא מחוץ לפרלמנט), כאשר האחרון מכונה לעיתים קרובות "נשיא פדרלי" או "נשיא מפלגה". שני התפקידים שונים מבחינה ארגונית, גם אם נדרש שיתוף פעולה הדוק ביניהם. בעוד לסנאט האוסטרלי יש מנהיגים פרלמנטריים משלו, חברי הסנאט יכולים לכהן גם כחברי קבינט של מפלגתם.

קנדה

מנהיג פרלמנטרי נבחר בפוליטיקה הקנדית להוביל את הסיעה שלו בגוף המחוקק, בין אם מדובר בבית הנבחרים או בבית מחוקקים מחוזי. הוא משמש כמנהיג זמני בגוף המחוקק, כאשר למנהיג המפלגה אין מושב בגוף, במהלך תקופת מעבר שלפני או לאחר התמודדות על ראשות המפלגה.

הפרלמנט האירופי

לכל אחת משבע המפלגות בפרלמנט האירופי יש יו"ר סיעה משלה. הקבוצות בפרלמנט האירופי הן לרוב רחבות מאוד, כך שתפקידו של ראש הקבוצה הוא מאחד - הם עשויים לסייע בגיבוש חברי פרלמנט בעלי השקפות דומות לקראת הצבעות חשובות. הקבוצות נפרדות מבחינה ארגונית ממפלגה פוליטית אירופאית, ומספר מפלגות מתאחדות לעיתים קרובות כקבוצה אחת, ולכן ההבחנה בין מפלגה למנהיג פרלמנטרי היא בדרך כלל משמעותית.

גרמניה

בפוליטיקה הגרמנית, מנהיגי המפלגות הגדולות היו לעיתים קרובות ראשי ממשלות של המדינות השונות ולא חברי פרלמנט לאומי. לפיכך, את תפקיד המנהיג הפרלמנטרי בבונדסטאג ממלא לעיתים קרובות אדם אחר. ליו"ר הפרלמנט יש את האחריות העליונה לתיאום עבודתם של חברי הפרלמנט המייצגים את מפלגתם. אפילו כאשר מנהיג המפלגה הוא חבר פרלמנט לאומי, מנהיג הפרלמנט יכול להיות אדם אחר. לדוגמה, פרידריך מרץ היה יו"ר הפרלמנט בעוד אנגלה מרקל הייתה יושבת ראש המפלגה במשך מספר שנים בזמן שהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית הייתה באופוזיציה. אם מנהיג המפלגה הוא הקנצלר או חבר בממשלה, אדם אחר יהיה מנהיג המפלגה בפרלמנט.

הולנד

בשני בתי הפרלמנט ההולנדי, מנהיגי המפלגות בפרלמנט נבחרים רשמית על ידי עמיתיהם בסיעה הפרלמנטרית. בבית הנבחרים, ראשי מפלגות האופוזיציה הם גם המנהיגים הפרלמנטריים של מפלגותיהם. מנהיגי מפלגות הקואליציה עשויים לבחור להיכנס לקבינט, לכהן כראש ממשלה אם מפלגתם היא הגדולה ביותר בקואליציה, או כסגן ראש הממשלה. אחרת הם נשארים מנהיגים פרלמנטריים.

בריטניה

בפוליטיקה הבריטית, מנהיג מפלגה הוא בדרך כלל אותו אדם שמוביל את הפרלמנט. המנהיג יכול להיבחר על ידי חברי הפרלמנט מביניהם, או להיבחר על ידי חברי המפלגה בוועידת המפלגה, אך לאחר שנבחר, עליו לשמור על תמיכת חברי המפלגה בפרלמנט. באופן דומה, תפקיד ראש הממשלה עשוי להינתן למנהיג הפרלמנטרי (מנהיג המפלגה, במקרה של שתי המפלגות הגדולות) של המפלגה הפוליטית הגדולה בפרלמנט, בציפייה שיוכל להבטיח ולשמור על אמון של רוב חברי הפרלמנט.

לחלק מהמפלגות הקטנות יש מנהיגים פרלמנטריים בבית הנבחרים בנפרד ממנהיגי המפלגות. מנהיג המפלגה של המפלגה הלאומית הסקוטית הוא ג'ון סוויני, המכהן כשר הראשון של סקוטלנד ואינו יושב בבית הנבחרים, ואילו בראשות הסיעה הפרלמנטרית של המפלגה עומד חבר הפרלמנט דייב דוגן.

מערכות נשיאותיות

הפיליפינים

בפיליפינים, לכל גוף בקונגרס הדו-ביתי יש מנהיג רוב ומנהיג מיעוט. עבור הסנאט, יש את מנהיג הרוב בסנאט ואת מנהיג המיעוט בסנאט, ועבור בית הנבחרים יש את מנהיג הרוב בבית ומנהיג המיעוט בבית. נושאי משרה אינם מייצגים מפלגות פוליטיות, אלא קבוצות פוליטיות בתוך כל גוף.

ארצות הברית

סנאט

בסנאט של ארצות הברית, ראשי המפלגות נבחרים על ידי ועידות המפלגות שלהם לשמש כדוברים הראשיים בסנאט מטעם מפלגותיהם ולנהל ולתזמן את ענייני החקיקה והביצוע של הסנאט. על פי המנהג, יושב ראש הסנאט (רשמית סגן הנשיא, בתפקידו כנשיא הסנאט, או הנשיא הזמני, שהוא בדרך כלל הסנאטור הבכיר ביותר במפלגת הרוב ובדרך כלל מכהן בהיעדרו של סגן הנשיא) נותן למנהיגי המפלגות עדיפות בנאומים בסנאט.

במערכת הדו-מפלגתית של הסנאט, ראשי הסנאט הם דוברי שתי המפלגות הגדולות, הנבחרים על ידי מפלגותיהם. הם משמשים גם כמנהלים של מפלגותיהם בסנאט. מנהיגי הסנאט מכונים מנהיג הרוב בסנאט, השייך למפלגה עם מספר הסנאטורים הגבוה ביותר, ומנהיג המיעוט בסנאט, השייך למפלגה הגדולה השנייה.

בית הנבחרים

תפקידים דומים קיימים בבית הנבחרים של ארצות הברית, אלא שתפקיד מנהיג הרוב בבית הנבחרים מועבר בדרך כלל לחבר השני בגודלו בהנהגת מפלגת הרוב, משום שבאופן מסורתי היא בוחרת את מנהיג מפלגתה לתפקיד יושב ראש בית הנבחרים. לעומת זאת, מנהיג המיעוט בבית הנבחרים משמש כמנהיג הפרלמנטרי של מפלגתו והוא המקביל מטעם מפלגת המיעוט לתפקיד יושב ראש הבית.

בתי המחוקקים של המדינה ומועצות העיר

עמדות דומות קיימות עבור בתי המחוקקים של המדינות כמו עבור שני בתי הקונגרס. בנוסף, "ראשי הסיעות התומכות במושל" עשויים להיבחר על ידי המושל בשני הבתים של מספר בתי מחוקקים של מדינות כדי להנחות ולקדם את סדר היום החקיקתי של המושל. מבחינה היסטורית, מנהיגי מושל נבחרו בג'ורג'יה, לואיזיאנה, אילינוי, טנסי, אלבמה וקליפורניה. "מנהיגי ראש העיר" מונו באופן היסטורי גם במועצות העיר של שיקגו, בולטימור ויוסטון.