מנהלת הליגות לכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנהלת הליגות לכדורגל
לוגו
סוג מלכ"ר
שנת הקמה 2014
משרד ראשי בני ברק, ישראל
אנשי מפתח

ארז כלפון (יו"ר)
ניקולס לב (מנכ"ל)

ניר ינקלביץ' (משנה למנכ"ל)
 
football.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנהלת הליגות לכדורגל היא הגוף המרכז את פעילותן של ליגות הכדורגל המקצועניות בישראל החל מחודש אוגוסט 2014, אז הוקמה על ידי קבוצות הליגות הבכירות בישראל (ליגת העל והליגה הלאומית) בשיתוף עם ההתאחדות לכדורגל בישראל.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מטרות מנהלת הליגות לכדורגל - כפי שבאו לידי ביטוי בתקנונה - ניתן למצוא את ניהול הפעילות המקצועית של הליגות המקצועניות ובכלל זאת את ניהול הפעילות הכלכלית, זכויות השידור, זכויות הפרסום, החסויות ומיתוגן של ליגות אלו וכל זאת לצד העצמת חווית הצפייה והעניין בתחרויות אותן היא מנהלת והרחבת מעגל הצופים והמשתתפים בהן, תוך פניה לקהלים חדשים, מעורבות בקהילה, הקניית ערכים חינוכיים וספורטיביים ונקיטת פעולות למיגור האלימות והגזענות בכדורגל הישראלי.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלת הליגות לכדורגל היא חברה פרטית שפועלת שלא למטרות רווח. בעלות המניות במנהלת הליגות לכדורגל הן הקבוצות המשתתפות בתחרויות ליגת העל והליגה הלאומית, כאשר מדי עונת משחקים מוקנית לכל קבוצה מניה המשקפת את מיקומה בליגות אלו. בדירקטוריון מנהלת הליגות לכדורגל 18 חברים להם זכויות הצבעה המשקפות את מיקום המועדונים אותם הם מייצגים. כן מפעילה המנהלת וועדת הנהלה, המורכבת משבעה דירקטורים, המתווים את פעילותה השוטפת של מנהלת הליגות לכדורגל. יו"ר החברה הראשון היה יורם באומן, שעזב את תפקידו באופן רשמי בחודש דצמבר 2016. אורן חסון, שכיהן כמנכ"ל, עבר לתפקיד היו"ר. בחודש יולי 2017 מונה ניקולס לב למנכ"ל הארגון.

בפברואר 2018 מונה ארז כלפון ליו"ר המנהלת, ובכך החליף את היו"ר הקודם והמנכ"ל הראשון של מנהלת הליגות, אורן חסון.

המנהלת פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם ההתאחדות לכדורגל בישראל וככזו היא כפופה להוראות ההתאחדות הכדורגל הבינלאומית (פיפ"א) והאירופית (אופ"א); המנהלת היא חברה מן המניין בארגון הליגות האירופאיות ה-EPFL.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניסיונות להקמת מנהלת ליגה עצמאית החלו עוד בינואר 2002 אז נעשה ניסיון על ידי קבוצות הליגה שחתמו על הסכם מיוחד בהובלת יעקב שחר (מכבי חיפה), לוני הרציקוביץ' (מכבי תל אביב), אבי לוזון (מכבי פתח-תקווה), מאיר שמיר (הפועל פתח-תקווה) ומשה תאומים (הפועל תל אביב); ניסיון זה לא צלח עקב התנגדותו העזה של גברי לוי, יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל דאז. במהלך אוקטובר 2012 המליצה ועדת זליכה[1] (אשר מונתה על ידי משרד התרבות והספורט בעקבות מספר התפרצויות אלימות בליגות המקצועניות בישראל) על הקמת מנהלת. וועדת זליכה קבעה, בין היתר, כי על המנהלת שתוקם לעסוק בארגון ורישוי התחרויות המקצועניות, בקידום ושיווק האינטרסים המסחריים המשותפים לקבוצות המקצועניות וכן להיות "גוף מקצועני אשר יקדיש כל תשומת לבו לליגות המקצועניות, יקדם אותן, ינהל אותן באופן מקצועני מתקדם ובאוריינטציה מסחרית ויפקח אחר התנהלותן".

זמן קצר לאחר מכן המליצה אף הוועדה בראשות המפכ"ל בדימוס - דודי כהן[2] (אשר מונתה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל) על הקמת מנהלת הליגות תוך שהיא מציינת כי "מנהלת הליגה תפעל לצידה של ההתאחדות לכדורגל בסינרגיה ושיתוף פעולה מלאים, כאשר יישום מסקנה זו יוביל לטיוב הכדורגל הישראלי". בעקבות אותן התפתחויות הואץ התהליך באופן משמעותי, ובחודש דצמבר 2012 נציגי כל קבוצות ליגת העל אישרו פה אחד הקמת מנהלת לליגות הכדורגל, במהלך חגיגי אשר זכה לתמיכה רחבה מצד המועדונים, כפי שביטא זאת ג'קי בן זקן (מ.ס אשדוד): "זהו יום חשוב לכדורגל שלנו, המנהלת תהפוך את הכדורגל למותג שכולם רוצים לבוא ולראות אותו", ויו"ר בני יהודה, משה דמאיו: "אני מקווה שהמהלך הזה יקרב את הקהל לכדורגל. צריך להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד, אני מקווה שתהיה מנהלת טובה וחזקה ומאמין שאנחנו יכולים לעשות את השינויים הדרושים לכדורגל הישראלי".

ב-2 באפריל 2014 נבחר יורם באומן לתפקיד יו"ר המנהלת על ידי נציגי הקבוצות, כאשר חודשיים בדיוק לאחר מכן אישרה ההתאחדות לכדורגל באופן רשמי את הסכם העברת הזכויות למנהלת הליגות לכדורגל, וזאת במסגרת ישיבת ההנהלה האחרונה של אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל. עוד קודם לכן מונה אורן חסון, יו"ר יפנאוטו, למנכ"ל המנהלת. באותה התקופה מינו השניים מספר בעלי תפקידים נוספים (וביניהם את ניר ינקלביץ, מנהל אגף ליגות מקצועניות בהתאחדות לכדורגל בישראל, בתור המשנה למנכ"ל מנהלת הליגות לכדורגל) והארגון החל את עבודתו באופן רשמי בחודש אוגוסט 2014, תוך שהוא פועל ממשרדים המצויים ברמת גן.

תחילת עבודת המנהלת ופרויקטים ראשוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בחודשים הראשונים להקמתה נתקלה מנהלת הליגות לכדורגל בקשיים מרובים ובין היתר מבצע צוק איתן, אשר בעקבותיו הוחלט פה אחד על הפסקה סולידרית של משחקי ליגת העל; מחאת הכרטיסים אשר בעקבותיה קבעה מנהלת הליגות לכדורגל, לראשונה, מחירי תקרה לכרטיסי כניסה לכדורגל (החלטה אשר הפכה להמלצה בהמשך, בעקבות התערבות הממונה על ההגבלים העסקיים); הודעת המועצה להסדר ההימורים בספורט על הפחתה משמעותית בחסות המוענקת למועדונים (אשר הובילה למשא ומתן מתמשך בסופו דווקא הוגדלה תמיכת המדינה בכדורגל מקצועני); הדרבי התל אביבי שפוצץ (ובעקבותיו תוקן, בלחץ המנהלת, חוק איסור אלימות בספורט תשס"ח-2008) שביתת השחקנים במועדון הכדורגל מכבי נתניה ועוד.

חרף קשיים אלו, ומימון חלקי ביותר אשר הועבר לצורכי תפעולה, נוהלה עונת 2014/15 עד לסיומה ללא כל תקלה, ובמהלכה הצהירה מנהלת הליגות לכדורגל על כוונתה להשיק עד לסיום עונת 2015/16 מספר פרויקטים נוספים לשיפור חוויית הצפייה בכדורגל הישראלי, להנגשת הקבוצות לקהל, לקידום הענף, למיגור תופעות האלימות והגזענות במגרשים ולהפיכת האצטדיונים למקום בילוי עבור צעירים ומבוגרים, מכל הדתות ומכל המינים.

בדצמבר 2015, סגרה מנהלת הליגות עסקת ענק ראשונה, כשבמסגרתה חברת צ'רלטון קנתה את כלל זכויות השידור של הכדורגל הישראלי (ולאחר מכן מכרה את חלק מהזכויות לערוצי שידור נוספים, כמו מכירת המשחק המרכזי ל-RGE, החברה שבבעלותה ערוץ הספורט) תמורת כ-506 מיליון שקלים ל-4 שנים (כ-126 מיליון שקל בשנה).

ביולי 2016, עקב מחלוקות על גובה סכום החסות בין המנהלת למועצה, הודיעה המועצה כי תמשיך לשמש כנותנת חסות העיקרית אך הליגה לא תקרא יותר "ליגת Winner" וניתן למנהלת תקופה בה תוכל למצוא חברה חדשה שתיקח על עצמה את החסות על שם הליגה בלבד ועל כן בשנים 2016-2018 הליגה הייתה ללא חסות על שם הליגה[3]. בשנת 2018 רכשה רשת המסעדות ג'פניקה את החסות על שם הליגה ובעקבות כך שונה שמה של הליגה ל"ליגת JAPANIKA"[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]