מנהל חשבונות
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טעויות, סגנון.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טעויות, סגנון. | |
מנהל חשבונות (בראשי תיבות: מנה"ח או מנח"ש), אחראי על רישום האירועים החשבונאיים בארגון. אין לבלבל בין מנהל חשבונות העוסק בהנהלת חשבונות ובין רואה חשבון העוסק בראיית חשבון.
מנהל החשבונות אחראי על עבודת הנהלת החשבונות היומיומית הכוללת, בין השאר, הנפקת חשבוניות ורישומן, הכנת משכורות, תשלום לספקים, גביית חובות, רישומי מלאי, התאמות הבנקים, ומטלות נוספות התלויות באופיו הספציפי של הארגון. הרישומים נעשים על פי כללים מקובלים, בשיטת הנהלת החשבונות הכפולה או החד צידית, ובנוסף, מכין מנח"ש את הדיווחים התקופתיים (חודשי או דו-חודשי) לשלטונות המס. בתום תקופה נתונה (בדרך כלל שנת מס, אך רבים עושים זאת בכל רבעון) מועברים רישומיו לביקורת של רואה חשבון, המוכר על ידי השלטונות כגורם מוסמך לאשר, לתקן או לפסול את הרישומים.
כל ארגון נזקק לשירותיו של מנהל חשבונות, ולמעשה החל מהשלבים הראשונים של תכנון העסק כבר יש צורך להיעזר בו. כל חנות קטנה, כל יצרן או בעל מלאכה, חברה בע"מ, עמותה, עצמאים גדולים וקטנים אינם יכולים להתמודד עם ניהול עסקיהם ללא מנהל חשבונות. בעלי עסק בהיקפים קטנים אינם מעסיקים מנהלי חשבונות במשרה מלאה אלא מוסרים את הניירת שלהם פעם בחודש לבעלי מקצוע. בכל אזור מסחרי ישנם משרדי הנהלת חשבונות הנותנים שירותים מסוג זה.
כשהעסק מתפתח נדרש בו מנהל חשבונות במשרה מלאה, וככל שהיקפי העבודה גדלים - יש צורך להוסיף בתוך העסק מנהלי חשבונות המבצעים תפקידים שונים במחלקות נפרדות. במקרים כאלה יעמוד מעל כולם מנהל חשבונות ראשי, וכשהעסק מורכב ממנים חָשָב – לו כפופים כל מנהלי החשבונות. החשב הוא בעל מקצוע מיומן (בדרך כלל רואה חשבון) והוא בעל ראייה מערכתית מקיפה.
הנהלת חשבונות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תעודת מנהל חשבונות ניתנת בישראל על ידי משרד הכלכלה. ישנם שלושה סיווגים:
- סוג 1+2 – הנמוך ביותר לבעלי תפקידים שוליים ועזרה לבעל מקצוע בכיר יותר[1].
- סוג 3 – הסיווג המתאים לניהול עסק קטן באופן עצמאי.
- מנהל חשבונות מדופלם - חשבונאי בכיר - הסיווג הגבוה ביותר, הכולל לימוד חוקי המס, ומתאים לניהול עצמאי של חשבונות בעסק מורכב.
מנהלי חשבונות לומדים מחשוב בהנהלת חשבונות, חישובים מסחריים, עסקאות בניירות ערך, חשבונאות ניהולית (תמחיר, דיני עסקים, דיני חוזים, עקרונות תורת המשק והסחר)[2].
תעודות אלו אינן הכרחיות, שכן להבדיל מיועץ מס או רואה חשבון רשאים גם חסרי תעודות לשמש כמנהלי חשבונות, ובמקרים רבים מעסיקים בוחרים מנהל חשבונות על פי ניסיונו ולא על סמך תעודה מקצועית. בשנים האחרונות, ולמעשה בתהליך שהחל עוד בשנות ה-90, פונים למקצוע גם בעלי הכשרה אקדמית בתחום הכלכלה ואפילו רואי חשבון מוסמכים שלא מצאו עבודה במקצועם.
מנהל חשבונות נושא תפקיד רגיש בעסק, ובדרך כלל יש לו נגיעה ישירה בהוצאה ובקבלת כספים, הוא גם נחשף לסודות העסקיים של העסק, למהלכים שונים הקשורים לבעלים ולעובדים. לכן, יושרו האישי ונאמנותו חייבים להיות מוחלטים ונטולי ספק, עד כדי כך שישנם עסקים רבים המעבירים מועמדים לתפקיד – מבחני אמינות כמו בדיקות פוליגרף.
ביצועיו של מנהל החשבונות משפיעים ישירות על העסק. יכולותיו המקצועיות ותוצאות עבודתו משמשים כלי ניהול לבעל העסק ומוכרים על ידי שלטונות המס לצורכי קביעת המס.
איגוד מקצועי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהלי החשבונות בישראל מאוגדים בלשכת מנהלי החשבונות, שהיא גוף וולונטרי-מקצועי, וחייבים בתשלום דמי חבר שנתיים[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תוכנית קורס הנהלת חשבונות 1+2, שפורסם על ידי משרד העבודה
- ^ מידע על קורסים בהנהלת חשבונות, 2020
- ^ אודות הלשכה, באתר האיגוד המקצועי של מנהלי החשבונות בישראל