מנהרת רוח אנכית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא עומד בסטנדרט הניסוח של ויקיפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מנהרת רוח אנכית בדלתיים סגורות שממחזרת אוויר

מנהרת רוח אנכיתאנגלית: Vertical wind tunnel או VWT) היא מנהרת רוח, שבה האוויר זורם מלמטה למעלה.

אף על פי שמנהרות הרוח אנכיות נבנו עבור מחקרי אווירודינמיקה, רבות מהן משמשות למטרות ככלי אימון עבור צנחנים בצניחה חופשית.

מנהרת רוח אנכית מאפשרת לאדם לרחף באוויר ללא מטוס או מצנח, אלא רק באמצעות הכוח של הרוח שנוצרת במאונך. תנועות הרוח במנהרה הן כלפי מעלה והן במהירות ממוצעת של כ-193 קילומטר לשעה. מנהרת רוח אנכית נחשבת לעיתים קרובות כצניחה חופשית באולם סגור בשל הפופולריות של מנהרות כאלה בקרב צנחנים, אשר מספרים כי התחושה היא מאוד דומה לתחושה שעוברת עליהם כאשר הם מבצעים צניחה חופשית. באמצעות מנהרת הרוח האנכית הגוף האנושי מרחף בחלל האולם.

טיסת גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

"טיסת גוף" (Bodyflight) היא מונח מתחום הצניחה החופשית המתייחס לתעופה עם הגוף באופן מבוקר. זה כולל פניות, גלגולים, נפילה ועוד תרגילי שליטה של אקרובטיקה באוויר. כישרון בטיסת גוף מאפשר לצנחנים לעוף קרוב אחד לשני בזמן שהם נופלים נפילה חופשית, כדי לאפשר להם לבצע פעלולים באוויר כגון מבנים באוויר של מספר צנחנים אוחזים ידיים. בנוסף לזה כדי לאפשר להם להתרחק אחד מהשני לפני פתיחת המצנחים. הרבה מהמיומניות האלה ניתן לרכוש בתרגול במנהרת רוח אנכית, כדי לאפשר לצנחנים לדעת לשולט יותר טוב על גופם בזמן הנפילה החופשית. טיסת גוף מושלמת מושגת באמצעות גרירת הגוף באמצעות הידיים או הרגליים, כמו גם טכניקות אחרות בדומה לזה של מטוס. קופצי סקי מקצועיים אשר מנסים לטוס באוויר עוברים מרחקים ארוכים בקפיצות סקי ששם נעשה גם שימוש בטכניקות מסוימות של טיסת גוף להגדלת מרחק הקפיצה.

סוגי מנהרות רוח אנכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני סוגים עיקריים של מנהרות רוח אנכיות: מנהרת רוח אנכית פתוחה, כגון זו של חברת אירודיום, וכן מנהרת רוח אנכית סגורה, כגון של חברת SkyVenture. בישראל, נכון להיום, פועלת מנהרת רוח אנכית סגורה המופעלת על ידי FlyBox, ובעבר פעל באילת האירודיום ששימש בעיקר בתור ספורט אתגרי ולצורכי תיירות עד שנסגר בשנת 2010. מנהרת רוח אנכית פתוחה יכולה להיות קבועה או נישאת. לעיתים נעשה בה שימוש בסרטים, הפגנות, ולמגוון אירועים וירידים. יחידות אלו מתפקדות כסימולטור תעופת אדם בשמיים, והן מאפשרות לרחף ולצפות בשמיים בזמן הריחוף, על אף המצאות גדרות בשולי מעגל התעופה, המונעות מהמשתמשים פציעות הנובעות מאיבוד שליטה על הגוף ותעופה בלתי מבוקרת מחוץ למתקן. מנהרת רוח אנכית סגורה, כוללת סוגים שונים של עם או בלי סירקולציה לאוויר. מנהרת רוח אנכית בלי סירקולציה לאוויר שואבת את האוויר בחלק התחתון של המבנה.

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהרת רוח אנכית מושכת הרבה אנשים שיש להם פחד גבהים ועדיין רוצים לחוות את החוויה של צניחה חפשית. הריחוף מתבצע רק בגובה מספר מטרים ומותאם ליכולות של אותו אדם שמרחף באוויר, מהירות הרוח היא בדרך כלל בין 129 ל-241 קילומטר לשעה. במנהרת רוח אנכית סגורה וחיצונית ישנה רשת ביטחון כך שהמרחף אינו יכול לעוף מחוץ לטווח של מנהרת הרוח, הפעילות מתאימה לרוב המשתתפים בכל הגילאים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם המתועד הראשון שעף במנהרת רוח אנכית היה ג'ק טיפאני ב-1964 בבסיס רייט פטרסון(אנ') של חיל האוויר האמריקאי. מנהרת הרוח האנכית הראשונה שנבנתה במיוחד לתעופת אדם פותחה על ידי הממציא הקנדי ז'אן סן-ז'רמן. סן-ז'רמן ייסד בפרובינציה של קוויבק את חברת "אירודיום" אשר הפעילה את מנהרת הרוח המקורית שסן-ז'רמן בנה בעיירה סן-סימון שבמחוז מונטרז'י.[1] במרץ 1981 הגיש סן-ז'רמן בקשה לרישום פטנט בשם "Levitationairum".[2] בשנת 1982 מכר סן-ז'רמן לאמריקאי לס תומפסון וליזם הנדל"ן הניו יורקי מרווין קראטר זכות להקים מתקן דומה, ובהמשך מכר לקראטר את מלוא זכויותיו על הפטנט.[3] באוקטובר 1982, פתח קראטר את מנהרת הרוח האנכית המסחרית הראשונה של ארצות הברית בעיר לאס וגאס. מאוחר יותר באותה שנה, פתח תומפסון את מנהרת הרוח האנכית השנייה בעיירת הקיט פיג'ון פורג'(אנ') שבמדינת טנסי.[4] שני המתקנים נפתחו והופעלו בשם צניחה חופשית באולם סגור. ציון דרך חשוב נוסף במנהרת רוח אנכית היה בטקס הסגירה של אולימפיאדת החורף טורינו 2006. מנהרת הרוח הזאת נבנתה על ידי יחידת אירודיום קנדה ולטביה עבור המטרה הבלעדית של סגירת הטקס. אנשים רבים בטקס מעולם לא ראו מנהרת רוח אנכית והיו מוקסמים מתעופת בני אדם ללא חבלים שקושרים אותם למעלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנהרת רוח אנכית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]