מנוחתו האחרונה של קלייד ברוקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"מנוחתו האחרונה של קלייד ברוקמן"
פרק מ"תיקים באפלה"
Clyde Bruckman's Final Repose.jpg
חלומו של קלייד ברוקמן, כפי שתיאר אותו לפוקס מאלדר, בו הוא שוכב בין צבעונים אדומים בזמן שגופו הולך ונשחק לאיטו עד אבק.
מספר פרק 4
מספר עונה 3
תאריך שידור מקורי 13 באוקטובר 1995

מנוחתו האחרונה של קלייד ברוקמןאנגלית: Clyde Bruckman's Final Repose) הוא הפרק הרביעי בעונתה השלישית של סדרת המדע הבדיוני "תיקים באפלה". בפרק חוקרים סוכני ה-FBI פוקס מאלדר (דייוויד דוכובני) ודיינה סקאלי (ג'יליאן אנדרסון) שרשרת רציחות של חוזי עתידות ומגייסים לעזרתם סוכן ביטוח (פיטר בויל בהופעת אורח) המאמין שביכולתו לנבא את נסיבות מותם של בני אדם. הפרק זיכה את הסדרה בשני פרסי אמי והוא נחשב לאחד מפרקיה הבולטים ביותר.[1]

הפרק שודר לראשונה בארצות הברית ב-13 באוקטובר 1995.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכני ה-FBI מאלדר וסקאלי מגיעים למיניאפוליס אל דירה בה התגלו איבריה הפנימיים ועיניה העקורות של חוזת עתידות, האחרונה בסדרה של רציחות של חוזי עתידות. אל הדירה מגיע לבקשתה של המשטרה גם מדיום מפורסם בשם "יאפי הגדול" שמאשים את מאלדר בהקרנת אנרגיה שלילית ומבקש ממנו לעזוב את זירת הרצח. מאלדר מביע את דעתו כי יאפי הוא שרלטן.

סוכן הביטוח קלייד ברוקמן מנסה למכור פוליסה לזוג צעיר, שמעדיף להוציא את כספו על סירה. בתגובה, ברוקמן מתאר בפירוט רב את מותו המחריד של הבעל בתוך שנתיים. ברוקמן שב לביתו, שם הוא מגלה לחרדתו גופה בפח האשפה של הבניין. ברוקמן מושך את תשומת לבו של מאלדר, לאחר שמן החקירה הראשונית עולה כי הוא יודע פרטים על הרצח ועל סדרת הרציחות שלא נחשפו לציבור. מאלדר מביא את ברוקמן אל זירת הרצח האחרון וטוען כי הוא מאמין שברוקמן מסוגל לעזור להם בחקירה. בראשו של ברוקמן עולה חיזיון של מעשה הרצח והוא רץ לשירותים על מנת להקיא. סקאלי מביעה את דעתה כי ברוקמן הוא שרלטן בדיוק כמו יאפי, אך סגנונו שונה. ברוקמן אומר לסקאלי ומאלדר שגופת האישה תימצא בנהר "ליד חייל הסער הנאצי, השמן והקטן", לדבריו. למחרת, הגופה מתגלה במקום שחזה ברוקמן ומאלדר מזהה במקום מְכָל פרופאן שמזכיר בצורתו חייל סער נאצי, אך סקאלי נותרת ספקנית בנוגע לברוקמן. מאלדר מגיע לביתו של ברוקמן ומאשים אותו בכך שהוא אדיש כלפי היכולת שלו, והשניים מתווכחים ויכוח פילוסופי שבסופו נאות ברוקמן לסייע למאלדר. ברוקמן חוזה רצח נוסף ומוביל את סקאלי ומאלדר אל יער בו לדעתו נמצאת הגופה, שם הוא מספר על "היום שבו מתה המוזיקה", בו נהרג הזמר האהוב עליו "The Big Bopper" לאחר שזכה במושב על המטוס בהטלת מטבע. הרעיון של מצב בו חיי אדם תלויים בהטלת מטבע, הותיר עליו רושם כה עז עד שהוא פיתח יכולת לחזות את נסיבות מותם של בני אדם. לאחר חיפוש רגלי שמעלה חרס, השלושה מוצאים את הגופה מתחת לגלגלי מכוניתם השקועה בבוץ.

מאלדר מוסר לברוקמן פיסת בד מן הגופה וברוקמן טוען כי הרוצח מאמין שהוא ניחן בתפיסה על-חושית, וכי הוא "ראה כמה מהדברים שהרוצח ראה", לדבריו. הוא מתאר חיזיון שעולה בראשו בו מאלדר פורץ לתוך מטבח חשוך באקדח שלוף, ולאחר מכן הרוצח צועד בעקבותיו מבלי שמאלדר חש בו. בחזיונו של ברוקמן, מאלדר נעצר, משפיל את עיניו ומבחין שהוא דרך על עוגה שנמצאה על הרצפה, ואז הרוצח משסף את צווארו. ברוקמן, במקום לדווח על סוף החיזיון, מוסר למאלדר מכתב שקיבל מהרוצח בו הרוצח כותב שהוא מצפה לרגע בו יהרוג את ברוקמן. כשסקאלי שומרת על ברוקמן בחדר בבית מלון הוא חוזה בפניה, ספק בהלצה, שסופם להיות ביחד במיטה. בינתיים, הרוצח שומע מחוזת עתידות כי הוא אינו יודע מדוע הוא עושה את הדברים שהוא עושה, אך בלבולו יגיע בקרוב מאוד לקיצו, ובסוף החיזיון הוא רוצח אותה. מאלדר מחליף את סקאלי בשמירה על ברוקמן, שמספר למאלדר על חלום שחוזר אליו מדי לילה. למחרת, הרוצח, שעובד כנער שליח במלון, נכנס לחדרו של ברוקמן. השניים מזהים אחד את השני מיד, מתחילים לשוחח. במהלך השיחה שואל הרוצח "מדוע אני עושה את מה שאני עושה?" וברוקמן משיב לו "משפני שאתה משוגע!", הרוצח מחייך בהבנה ובסיום שיחתם הוא רוצה להרוג את ברוקמן. אבל ברוקמן דוחה אותו בטענה שעדיין לא הגיע זמנו להרוג אותו. סקאלי מגיעה למסקנה שהרוצח הוא הנער השליח וממהרת חזרה אל המלון כשמאלדר בעקבותיה. במלון, מאלדר פורץ אל תוך חדר חשוך ולבסוף דורך על עוגה כפי שחזה ברוקמן, אך סקאלי מצליחה לירות ברוצח ההמום לפני שהוא מספיק להרוג את מאלדר. סקאלי מוצאת את ברוקמן כשהוא מת בדירתו לאחר שהתאבד. היא מתיישבת לצידו ומבינה את חזיונו על כך שסופם להימצא יחד במיטה. מאוחר יותר בביתה, סקאלי צופה בפרסומת טלוויזיונית בכיכובו של "יאפי הגדול" ובתגובה משליכה בתיעוב את הטלפון לעבר המסך.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הוא השני מתוך ארבעת פרקי הסדרה שכתב התסריטאי דרין מורגן, שנחשב לאחד מכותביה הפופולריים ביותר של "תיקים באפלה".‏[2] מורגן החל את דרכו בסדרה בגילום הדמות "Flukeman", תולעת סרט דמוית-אדם שנוצרה מזבל רדיואקטיבי שמקורו באסון צ'רנוביל. לקראת סוף העונה השנייה הפך מורגן לתסריטאי מן המניין של הסדרה וכתב בסך הכל ארבעה פרקים, ששילבו לראשונה מרכיבים של קומדיה שחורה ופרודיה עצמית בסדרה, שהתאפיינה עד אז בטון דרמטי וקודר. הדמויות שתרם מורגן לסדרה הושוו לדמויותיה התמהוניות של הסדרה הקומית "חשיפה לצפון".[3] מלבד גישתו ההומוריסטית, הפרק נחשב ליוצא דופן בזכות גישתו לסוגת המדע הבדיוני שנמנעה לחלוטין משימוש בנושאים מתחום המדע, שהיו נפוצים מאוד בסדרה.[4]

מורגן הכליל מספר בדיחות פנימיות בפרקים אותם כתב עבור הסדרה. כך למשל שמו של קלייד ברוקמן הוא מחווה לתסריטאי והבמאי מתקופת הראינוע קלייד ברוקמן, שהיה מהתסריטאים שהשפיעו ביותר על מורגן, ובדומה לדמות שבפרק ביצע התאבדות. הפרק עושה שימוש אף בשמותיהם של תסריטאי ראינוע נוספים וכן בפרטי טריוויה הקשורים אליהם.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מנוחתו האחרונה של קלייד ברוקמן" מתואר לעתים כאחד מפרקי הטלוויזיה הטובים ביותר שנוצרו מאז ומעולם. בדרך כלל מצוינים לטובה האופן בו מצליח הפרק לשלב בהצלחה מרכיבים של הומור, אימה ודרמה, וכן משחקו של פיטר בויל. "הגאזט" של מונטריאול כינה את הפרק "אחת משעותיה הבלתי-נשכחות ושוברות-הלבבות ביותר של הטלוויזיה".[5] הפרק דורג במקום העשירי ברשימת "100 פרקי הטלוויזיה החשובים ביותר בכל הזמנים" של המגזין טי.וי. גייד מ-1997, שם נטען כי על אף שמרכיביה המרכזיים כוללים בעיקר נושאים כחוצנים, מוטציות וקונספירציות, הסדרה היא מעמיקה ונוגעת ללב ביותר כאשר היא "חוקרת את הלב השרוי באפלה". כמו כן נטען שלדעת רבים הרגע המכונן ביותר בסדרה הוא תשובתו המסתורית של ברוקמן לסקאלי על שאלתה מתי תמות: "את לא", בעוד שבדיעבד אובחנה סקאלי בעונה העוקבת כחולה בסרטן המוח.[6]

השחקן שמגלם את "יאפי הגדול" הוא יאפ ברוקר, שתיפקד בדרך כלל בסדרה ככפיל של דייוויד דוכובני. הבלוג הניו יורקי הנודע "gawker.com" טען כי הדמות מזכירה את אורי גלר.[3]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרין מורגן זכה בפרס אמי עבור כתיבה בסדרת דרמה על כתיבת הפרק. זהו פרס האמי היחיד בו זכתה הסדרה עבור כתיבה. מורגן גם הועמד לזכייה בפרס מאיגוד התסריטאים האמריקאי על כתיבת הפרק. פיטר בויל זכה בפרס אמי עבור שחקן אורח בסדרת דרמה על גילומו של קלייד ברוקמן בפרק (זכייתו היחידה בפרס אמי מתוך עשר מועמדויות).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]