מנוחתו של מרס
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
דייגו ולאסקס  |
| תאריך יצירה |
1670? |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
95 ס"מ |
| גובה |
179 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
P001208 (מוזיאון הפראדו) |
| מיקום | מוזיאון הפראדו, הארמון המלכותי של מדריד |
  | |
מנוחתו של מרס (בספרדית: Descanso de Marte; באנגלית: Mars Resting) הוא ציור שמן מאת האמן הספרדי דייגו ולאסקס, שצויר בין השנים 1638–1640. היצירה מציגה את אל המלחמה הרומי מרס ברגע של עייפות והרהור, בניגוד לדימויו המסורתי כלוחם הרואי. הציור מוצג באוסף הקבע של מוזיאון הפראדו במדריד.
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ולאסקס מתאר את מרס כשהוא ישוב, חצי עירום, על מצע פשוט, כשראשו נשען על ידו והוא מביט מטה במבט עייף ומהורהר. קסדתו מונחת לצדו, השריון מונח על הרצפה, והחרב איננה בשימוש - כליהם של הלוחם הפכו לאביזרי רקע דוממים. הדמות נראית עייפה, חסרת חיוניות, וחסרת המאפיינים האליליים המקובלים. הרקע כהה ומצומצם בפרטים, והקומפוזיציה מכוונת את מבט הצופה לעבר הדמות המרכזית. תאורה רכה וממוקדת מדגישה את מרקם גופו ואת ההבדל בין חומרי המתכת, העור והבד. הגישה הריאליסטית של ולאסקס ניכרת בבחירת תנוחה יומיומית ובהבעת הפנים האנושית של הדמות.[1]
סגנון וטכניקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ולאסקס מציג את מרס באופן כמעט אנטי-מיתולוגי. השריון, החרב והקסדה - סמלי הגבריות והכוח - מנותקים מן הדמות, כאילו איבדו את משמעותם. פניו של מרס משדרים לא עוצמה, אלא בלבול או אפילו חרטה. זהו ייצוג של גבריות מותשת, נטולת תהילה. ההשפעה האיטלקית ניכרת במיוחד בשימוש הקונטרסטי באור וצל (קיארוסקורו), בסגנון המזכיר את טיציאן וקאראווג'ו. אך בניגוד להם, ולאסקס נמנע ממלודרמה ובוחר באיפוק ובדיוק ריאליסטי ליצירת תחושת קרבה לדמות.[2]
פרשנויות ותכנים רעיוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מתפרש לעיתים כביקורת מוסווית על מצב האימפריה הספרדית במאה ה־17. מרס העייף, כאל שהושלך ממעמדו, עשוי לייצג את ספרד - מדינה מותשת ממלחמותיה, שאיבדה את כוחה ואולי גם את זהותה. תנוחתו של מרס מבטאת כניעה שקטה, ולא התרוממות רוח גברית. בנוסף, הציור מציג פירוק חזותי של אידיאל הגבריות הרומית. הצופה אינו מתבונן בגוף מושלם ומופלא, אלא בדמות שקועה בעצמה, רחוקה מגבורה. ולאסקס שומט מהציור כל מימד ארוטי או מיתי, ובמקומם מביא הומור קודר, פגיעות פסיכולוגית, ואנושיות בוטה.[3]
הקשרים מיתולוגיים ואמנותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ולאסקס ניגש אל הדמות המיתולוגית מרס בגישה חדשנית וחילונית. מרס המיוצג כאן הוא תבנית שבורה - בודד, מופשט מסממני אלוהותו. השריון מונח כאבן שאין לה הופכין, והקסדה הפוכה – כסמל להתמוטטות מוסרית או רעיונית. הקומפוזיציה הפשוטה והמרחב הריק מדגישים את הדמות ומכניסים את הצופה אל תוך עולמה הפנימי. זוהי גישה הפוכה לזו של רובנס, שפעל באותן שנים והציג את הדמויות המיתולוגיות בעוצמתן המלאה. ולאסקס, לעומת זאת, חושף את הסדקים.[4]
תולדות היצירה ומיקומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור נוצר לאחר חזרתו של ולאסקס ממסעו השני לאיטליה, בתקופה שבה שירת כצייר החצר של פליפה הרביעי, מלך ספרד. ככל הנראה, נוצר כהמשך לפרויקט המלכותי Torre de la Parada – לודג' ציד מלכותי שעוטר ביצירות בעלות נושא מיתולוגי. כיום שמור הציור באוסף הקבע של מוזיאון הפראדו במדריד תחת השם Marte, מספר רישום P001198. הוא נחשב לאחת מיצירות המופת המאוחרות של ולאסקס, ומדגים היטב את יכולתו לאחד עומק רעיוני, ביקורת סמויה, וטכניקת ציור עילאית.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mars Resting by Diego Velazquez, www.thehistoryofart.org
- ^ Mars (c. 1639-41) by Diego Velazquez – Artchive (באנגלית אמריקאית)
- ^ Alejandro Orradre, Mars Resting — Diego Velázquez, The Collector, 2022-10-24 (באנגלית)
- ^ Velázquez’s Mars resting, The Artistic Adventure of Mankind, 2024-02-10 (באנגלית)
- ^ Marte, Museo del Prado