מנוע תא להט
מנוע תא להט (באנגלית: hot bulb engine) הוא סוג היסטורי של מנוע בעירה פנימית בוכנאי, שפותח בשלהי המאה ה-19 בבריטניה על ידי הרברט אקרויד סטיוארט (Herbert Akroyd Stuart) ושווק לראשונה ב-1891 על ידי הפירמה Richard Hornsby and Sons. הוא נבדל ממנועי בעירה פנימית אחרים בכך שהדלק (בדרך כלל סולר, אך גם קרוסין ודלקים אחרים) התאדה והתלקח כתוצאה ממגעו בדפנות הלוהטים של תא מוקדם בראש הצילינדר ולא על ידי חום של ניצוץ חשמלי כמו במנוע בנזין או חום האוויר הדחוס כמו במנוע דיזל. תא הלהט חומם מבחוץ לפני התנעת המנוע על ידי מבער, והוסיף לשמור על חומו תוך כדי עבודת המנוע בשל מגעו עם גזי השריפה הלוהטים. מנוע תא הלהט שימש להנעת טרקטורים וכלים חקלאיים, משאבות וסירות קטנות. שמו העממי "מנוע חצי-דיזל", ובעברית מיושנת הוא נקרא "מנוע נפט" וגם "מנוע הורנסבי-אקרויד".
