מנו קרטס
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1881 אורוסטוני, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
3 באפריל 1942 (בגיל 60) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Kohn Manó |
| ענף מדעי |
Finno-Ugric studies |
| פרסים והוקרה |
פרס באומגרטן (1932) |
  | |
מנו קרטס (במקור קוהן (כהן) בהונגרית: Kertész Manó; אורוסטוני, 15 באוקטובר 1881 – בודפשט, 3 באפריל 1942)[1] היה בלשן ולשונאי יהודי-הונגרי לשפות פינו-אוגריות, דוקטור לפילוסופיה ובעל תעודת הוראה לבתי ספר תיכוניים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנו קרטס נולד במשפחה יהודית כבנם של בֶּנֶה קוֹהְן (הגרסה ההונגרית-אוסטרית לכהן) ותרזיה הופמן. הוא קיבל תעודה בהוראה ודוקטורט במדעי הרוח מאוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), והפך למורה בבתי הספר העל יסודיים של בודפשט. הוא זכה במספר פרסים ובתחרויות של האקדמיה ההונגרית למדעים.
קרטס כתב בעיקר עבודות שקשורות לדקדוק הפינו-אוגרי, סוגיות ניב והיסטוריה מחקרית של אוצר המילים ההונגרי. בין עבודותיו האתנוגרפיות, מחקרי הדיבור שלו מכריעים וחשובים. מותו נגרם כתוצאה מאי ספיקת לב וכיב קיבה מדמם.
אשתו הייתה אנה פייפר, אותה נשא לאישה ב -30 במרץ 1912 בבודפשט.[2]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1912: פרס שמואל
- 1913, 1917: פרס מרציבאני
- פרס באומגרטן
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשפת המקור:
- A zalavidéki nyelvjárás (Bp., 1903)
- Varga Ignác–Szabó Dezső–Kertész Manó: Nyelvjárási tanulmányok I.; Athenaeum, Bp., 1903 (Nyelvészeti füzetek)
- Analógia a mondatszerkesztésben nyelvtörténeti és lélektani szempontból (Bp., 1905)
- Az egyenrangú mondatrészek történetéhez (Bp., 1910)
- A finn-ugor dualis (Bp., 1913)
- Finnugor jelzős szerkezetek. Fejezetek a magyar összehasonlító mondattanból; MTA, Bp., 1914 (Finnugor Füzetek)
- Szokásmondások. Nyelvünk művelődéstörténeti emlékei; Révai, Bp., 1922
- Szállok az úrnak. Az udvarias magyar beszéd története; Révai, Bp., 1933
בתרגום לעברית:
- הניב של מחוז זאלה (1903)
- מנו קרטס-דז'ה סבו-איגנץ וארגה: מחקרי דיאלקט 1903 (חוברות לשוניות)
- אנלוגיה בבניית משפטים מנקודת מבט היסטורית ופסיכולוגית לשונית (1905)
- להיסטוריה של חלקי משפט בעלי מעמד שווה (1910)
- הדואליזם הפינו-אוגרי (1913)
- מבני איתות פינו-אוגריים. פרקים מדקדוק השוואתי הונגרי; 1914 (האקדמיה ההונגרית למדעים)
- אמרות. זיכרונות תרבותיים-היסטוריים משפתנו; 1922
- אני הולך לג'נטלמן. תולדות הדיבור ההונגרי המנומס; 1933
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנו קרטס: לקסיקון אתנוגרפי הונגרי. 1980.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- מנו קרטס בבסיס הנתונים של המוזיאון הספרותי פטפי
- לקסיקון יהודי הונגרי
- דויד רפאל פוקוש-פוקס: הספד בהלווייתו של מנו קרטס (1881–1942) ב־6 באפריל 1942;
- לאסלו בוקה:רישומי דיוקן ומחקרים. 1962
