מנזר אוטובוירן

מנזר אוטובוירן
Kloster Ottobeuren
מידע כללי
סוג	מנזר בנדיקטיני, מנזר
מיקום	אוטובוירן
מדינה	גרמניה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–764
תאריך פתיחה רשמי	764
תאריך פירוק	1803
אדריכל	Simpert Kramer
סגנון אדריכלי	אדריכלות הבארוק
קואורדינטות	47°56′29″N 10°17′53″E / 47.9414°N 10.2981°E
	www.abtei-ottobeuren.de
	(למפת בוואריה רגילה) מינכן נירנברג אאוגסבורג וירצבורג רגנסבורג אינגולשטאדט פירט ארלנגן ביירוית במברג צ'כיה אוסטריה שווייץ באדן; וירטמברג; הסן תורינגיה סקסוניה מנזר אוטובוירן

מנזר אוטובוירן (גרמנית: Kloster Ottobeuren) הוא מנזר בנדיקטיני שנמצא באוטובוירן, בוואריה שבגרמניה והוא ידוע בעיקר בגלל הכנסייה בסגנון הרוקוקו שנמצאת בו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנזר נוסד ב-764 על ידי טוטו המבורך והוקדש למרטיר אלכסנדר הקדוש. לא הרבה ידוע על ההיסטוריה הקדומה של המנזר מלבד זאת שטוטו, אב המנזר ומייסדו מת בערך ב-815 ושאולריך הקדוש היה אב המנזר ב-972. במאה ה-11 החל האב אדלהלם (1082-1094) לפעול לשימור הבניין שהיה רעוע, תהליך אותו סיים ממשיכו האב רופרט (1102-1145) בתוספת בניית מנזר לנשים ממשפחות אצולה. המנזר נשרף פעמיים, ב-1153 וב-1217. במאות ה-14 וה-15 התדרדר מעמדו עד כדי כך שבעת כניסתו לתפקיד של האב יוהאן שדלר (1416-1443) שהו במקום רק שישה או שמונה נזירים וההכנסה השנתית לא עלתה על 46 מרק כסף. תחת ניהולו של האב לאונרד ויידמן (1508-1046) החל המנזר לפרוח: הוא הקים בית דפוס ובית ספר שבו למדו בנדיקטנים מכל רחבי שוואביה. עם זאת, לאחר זמן לא רב, נפגע בית הספר במלחמת שלושים השנים ונסגר. הוא הוכר כמנזר אימפריאלי (מעמד שמקנה לו עצמאות משלטון המחוז והוא כפוף ישירות לקיסר) ב-1299, אך איבד את מעמדו זה לאחר שהנסיך-בישוף של אאוגסבורג הפך לפוגט של המנזר. ב-1710 קיבל המנזר בחזרה את מעמדו האימפריאלי, אך לא היה חלק מאחוזת המעגל השוואבי.

תקופתו הטובה ביותר של המנזר החלה עם כניסתו לתפקיד של האב רופרט נס (Rupert Ness)‏ (1710-1740) שבנה את המבנה הנוכחי והחל בהקמת הכנסייה, אותה סיים ממשיכו ב-1766.

הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית אלכסנדר הקדוש ותאודור הקדוש נבנתה כבזיליקה בסגנון הרוקוקו בין השנים 1737-1766. בניגוד לרוב הכנסיות שפונות מזרחה, היא פונה דרומה. אורכה 89 מטרים, גובהה 36 מטרים, רוחבה 41 מטרים ובחזיתה שני מגדלים שגובהם 82 מטרים. הכנסייה מעוטרת בפאר רב, וכוללת קישוטי סטוקו, פרסקאות ופסלים רבים. הצבע השולט בה הוא לבן, העמודים והמזבחות עשויים שיש צבעוני, והקירות והתקרה מעוטרים בדוגמאות צמחים, צדפות ופיתולים.

ב-1926 העניק לה האפיפיור פיוס ה-11 את התואר "בזיליקה קטנה".

פנים הבזיליקה
העוגב והמזבח הראשי

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסייה מתקיימת תוכנית מוזיקה עשירה במיוחד שכוללת קונצרט מדי יום ראשון, בהם הופיעו ומופיעים גם מנצחים מהשורה הראשונה בעולם, בהם הרברט פון קאראיין, ליאונרד ברנשטיין^[1] וקרל ריכטר שגם הופיע בנגינת עוגב^[2]. רוב הקונצרטים מביאים לידי ביטוי לפחות את אחד העוגבים הידועים שבמנזר. העוגב הישן, יצירת מופת של בונה העוגבים קרל יוזף ריפ (Karl Joseph Riepp)‏ (1710-1775) מורכב למעשה משני עוגבים והוא אחד העוגבים ההיסטוריים הנחשבים ביותר באירופה. ב-1957 נבנה עוגב נוסף על ידי G. F. Steinmeyer & Co, והוא שופץ והורחב כך שכעת הוא בעל 100 משלבים ששולטים בחמש מקלדות. כל העוגבים בנויים בסגנון הצרפתי.