מנזר ויסוקי דצ'אני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אתרי ימי הביניים בקוסובו
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
14th-century fresco of Jesus Christ bearing the cross, Visoki Dečani, Kosovo.jpg
פרסקו המתאר את דרך הייסורים
של ישו במנזר דצ'אני (המאה ה-14)
מדינה Flag of Kosovo.svg קוסובו
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 2, 3, 4
הערות אתר מורשת עולמית בסיכון מאז 2006
(למפת קוסובו רגילה)
מיקום מנזר ויסוקי דצ'אני במפת קוסובו
 
פריזרן
פריזרן
מיטרוביצה
מיטרוביצה
מנזר ויסוקי דצ'אני
מנזר ויסוקי דצ'אני

מנזר ויסוקי דצ'אני (סרבית Манастир Високи Дечани או Manastir Visoki Dečani - "מנזר צלב דצ'אני") הוא מנזר נוצרי אורתודוקסי גדול השוכן בקוסובו, במרחק 12 קילומטרים דרומית לעיר פץ'. הקתוליקון של המנזר הוא הכנסייה הגדולה ביותר שנבנתה בבלקן בימי הביניים, ובה נמצאים פרסקאות גדולים ומשומרים היטב. המנזר שוכן בחורש ערמונים בעמק הנהר ביסטירצה, והוא מוקף בהרים בהרים ויערות. לאורך ההיסטוריה שלו היה המנזר מרכז רוחני ואמנותי פעיל, ובשנת 2004 הוכר כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנזר הוקם בין השנים 1327-1335 לפי מגילה שנכתבה ב-1330, והמבנה נועד לשמש כמאוזולאום למלך הסרבי סטפן דצ'נאי (Stefan Dečanski). האדריכל היה פרה ויטה (Fra Vita), פרנסציקני מקוטור, כיום במונטנגרו. המלך נפטר ב-1328, לפני שהעבודות הושלמו והוא נטמן במקום. הבנייה, הריהוט והעיטורים המשיכו בפיקוחו של בנו סטפן דושן (Stefan Dušan), למעט הפקסאות שציורם המשיך. המקום ידע פריחה במחצית השנייה של המאה ה-16, וצייר המנזר לונגין, בילה שני עשורים מחייו בציור הפרסקאות שגולת הכותרת שלהן היא באלה המוקדשים למלך סטפן דצ'אני ולסצנות מחייו. בסוף המאה ה-17 בזזו העותקמאנים את המנזר, אך לא הסבו נזק לפרסקאות. במאה ה-19 המבנה חודש, ושני איקונוסטזיסים חדשים הוצבו בקפלות הצד.

משהוכרז המנזר כאתר מורשת עולמית ב-2004 ציין ארגון אונסק"ו, בין היתר, כי:

"הפרסקאות הם דוגמאות יקרות ערך לרנסאנס הפלאולוגני שהתרחש בציור הביזנטי... (והם) תיאור יקר ערך של החיים במאה ה-14".

האתר הוסף בשנת 2006 לרשימת אתרי המורשת העולמית המצויים בסיכון בגלל חשש מנזקים שייגרמו בעקבות המתח הבין-עדתי השורר באזור, והוא נשמר על ידי כוח מיוחד מטעם נאט"ו. ב-30 במרץ 2007 נשמעו קולות פיצוץ בקרבת המנזר. קיומו של הפיצוץ אושר על ידי מקורות סרביים ובינלאומיים. הבישוף תאודוסיי, המנהל את המקום, טען כי התקרית הייתה התקפה באמצעות רימון יד שנועדה לשלוח מסר מאיים לנזירים ולכוחות נאט"ו‏‏.

בשנים האחרונות מתגוררים במנזר כשלושים נזירים העוסקים במגוון פעולות מסורתיות כמו גילוף עץ, ציור איקונות, פרסומי ספרים ועבודה מיסיונרית. הטקסים במנזר מתנהלים לפי הטיפיקון של הר אתוס.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איקונין מויסוקי דצ'אני

תוכניתו של המנזר אופיינית לאדריכלות הכנסייתית הסרבית של המאה ה-12, וחומת המנזר החיצונית מקיפה את כל מבניו. הקתוליקון ניצב במרכז המתחם ופונה מזרחה ומערבה, ויתר מבני המנזר - אזור המגורים, המטבח, חדר האוכל ומגורי אב המנזר - הוקמו לאורך צדדיה המערביים והצפוניים של החומה. מבין כל המבנים האלה רק המגדל שמעל לשער המערבי וחדר האוכל ההיסטורי שמרו על צוויונם ההיסטורי, ואילו יתר המבנים שונו עם השנים.

כנסיית המנזר, המוקדשת לעליית ישו השמיימה, נבנתה מגושי שיש בצבע אדום-סגול וצהוב בהיר וכן משוהם. הכנסייה ידועה בשל גודלה ובשל סגנון בנייתה המשלב אלמנטים רומנסקיים וגותיים מוקדמים. בצידה המערבי נרתקס שלו שלוש קשתות, לאחריו חמישה מעברים, ובקצה המזרחי שלושה מעברים המסתיימים באפסיס. גולת הכותרת של הכנסייה הם הפרסקאות הרבים שהשתמרו בה במצב מצוין, והם מתארים באופן כרונולוגי את תולדות הנצרות מהבריאה ועד המאה ה-1. במבנה למעלה מאלף ציורי דמויות המכסות את כל קירותיו, והמתחלקים לפי נושאים (בישופים, נביאים, מלאכים, מחזור חייה של הבתולה וכו'); ואילו בכיפה נראה "ישו המלך". מלבד הפרסקאות נמצאים בכנסייה גם טמפלון אבן מקורי מהמאה ה-14, כסאו של ההגמון המקומי מ-1335 וסרקופג העץ המגולף של המלך סטפן דצ'אני מ-1340. רצפת השיש המקורית נשמרה גם היא. בית האוצר של מנזק ויסוקי דצ'אני הוא העשיר בכל סרביה ובו שישישם איקונות מהמאה ה-14 עד המאה ה-17, כתבי יד וחפצים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Kosovo
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בקוסובו

אתרי ימי הביניים בקוסובו: מנזר ויסוקי דצ'אני, מנזר הפטריארכיה של פץ', כנסיית גבירתנו מלייוויש ומנזר גרצ'אניצה