מנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדוש
Kiev stmichael May 2010.JPG
מידע על המבנה
סוג מנזר וקתדרלה
עיר קייב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
אדריכל Ivan Hryhorovych-Barskyi עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי בארוק
בעלים הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית
קואורדינטות 50°27′20″N 30°31′22″E / 50.455555555556°N 30.522777777778°E / 50.455555555556; 30.522777777778
www.archangel.kiev.ua
(למפת קייב רגילה)
Location Map Kiev.png
 
מנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדוש
מנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדוש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדושאוקראינית: Михайлівський золотоверхий монастир) הוא מנזר יווני-אורתודוקסי פעיל בקייב, בירת אוקראינה ומרכז הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית. בליבו של המנזר מצויה הקתדרלה של מיכאל הקדוש. המנזר ממוקם על גבעה ונשקף אל הדנייפר ואל הרובע ההיסטורי פודיל. המנזר הוקם בסביבות שנת 1100 בהוראת סוויאטופולק השני, נסיך קייב, סבל הרס בעת הפלישה המונגולית ב-1240 ושוקם במהלך מאות ה-15 וה-16. מבנה הקתדרלה המרכזית נהרס על ידי השלטון הסובייטי בשנות השלושים, אולם היא הוקמה מחדש ונחנכה מחדש בשנת 1999.

הקמת המבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהמסורת מייחסת את בניית המתחם לאיזיאסלאב הראשון, נסיך קייב כמי שהקים במקום מנזר בשם דמטריוס הקדוש, הרי שהעדויות הן שהיה זה בנו, סוויאטופולק השני, שהורה על הקמת המנזר והכנסייה לכבוד פטרונו האישי, המלאך מיכאל לציון ניצחונות על הקומנים. ככל הנראה כיפות המנזר היו הראשונות ברוס של קייב שצופו בזהב, ולפיכך זכה המנזר בכינוי "בעל כיפת הזהב" או "המחופה בזהב". בעת הפלישה המונגולית ב-1240 פירקו המונגולים את הציפוי המוזהב. ב-1496 נפתח המנזר מחדש ובמהלך המאה ה-16 שוקמה הקתדרלה והמנזר הורחב עד כי המקום הפך לאחר החשובים והמרכזיים באוקראינה. ב-1620 היה המקום למושבו של המטרופוליט של קייב וזכה למעמד מוגן על ידי ההטמאנים המקומיים.

המנזר ומגדל הפעמונים בשנת 1888

המקום היה אחוזת קבר של משפחת המלוכה, משפחת סוויאטופולקי. במנזר מאוחסנים גם שרידיה הקדושים של ברברה הקדושה, שהובאו מקונסטנטינופול ב-1108 והם היו נתונים בלי כסף שנתרם על ידי ההאטמן איוואן מזפה במאה ה-17. ב-1713 נוסף למנזר מבנה הרפקטוריום על שם יוחנן ומגדל הפעמונים התווסף בשנים 17161719. מאז 1800 הייתה הקתדרלה שבמקום מקום מושב הבישוף של צ'רניהיב.

על אף שחלק ניכר מאדמות המנזר נלקחו לצורך שימושים אחרים, הרי שהוא המשיך להיות אחד המנזרים הגדולים באוקראינה ובמאה ה-19 וראשית המאה ה-20 נמנו בו 240 נזירים והתקיימו בו בית ספר וסמינר לכמרים.

הרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1934 החלה הריסת מבני המנזר על ידי השלטונות, כחלק ממבצע "הטיהור התרבותי" עליו הכריז יוסיף סטלין, על סמך מחקר אדריכלי שהוכיח שאיננו מבנה אותנטי מימי הביניים, כפי שנטען, אלא גיבוב מבנים מן המאה ה-16. התוכנית הייתה להרוס את מבני המנזר כולם ולפנות את השטח למבני ציבור וממשל, לאור העברת בירת אוקראינה הסובייטית מחרקוב לקייב. פריטים עתיקים, בעיקר פסיפסים, הועברו למוזיאון ארמיטאז', גלריית טרטיאקוב והמוזיאון הרוסי הממלכתי. חלקם נשדדו בהמשך על ידי הנאצים, נתפסו על ידי האמריקאים והושבו לאוקראינה. ב-1935 הוסרו כיפות הזהב, השערים המוזהבים, האיקונוסטאזיס וכלי הכסף לשרידי קדושים של מזפה ונמכרו כמתכת. שרידי הקדושה הועברו לקתדרלת ולדימיר הקדוש. מבנה הקתדרלה ומגדל הפעמונים פוצצו באמצעות דינמיט בקיץ 1936. המבנה היחיד ששרד מבין מבני המנזר הוא מבנה הרפקטוריום. הכיכר הפנויה נקראה "כיכר הממשלה" והשלטון הוציא תחרות אדריכלים לבניית קריית ממשל חדשה במקום. המבנה היחיד שהוקם ושרד מתוכנית זו הוא מושב משרד החוץ האוקראיני. פרוץ מלחמת העולם השנייה שם קץ לתוכנית ובמקום הפנוי התקיימו בעיקר אירועי ספורט.

ב-1973 הכריזה מועצת העיר של קייב על "פארק ארכאולוגי" בחלק מאזור המנזר. במקביל החלו להרקם תוכניות להקמתו מחדש, שלא יצאו לפועל עד לפירוק ברית המועצות.

הקמה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיקום מבנה הרפקטוריום החל כבר באמצע שנות השמונים, עם סיומן בד בבד עם עצמאות אוקראינה ב-1991 החלו להשמע קולות לפיהם הרס המנזר היה פשע שהדרך היחידה לתקנו היא שחזור מוחלט ומלא של המנזר. הקמת המנזר לפי מתכונתו המקורית הסתיימה ב-1998. במסגרת השחזור בוצעו באתר חפירות ארכאולוגיות ושרידי יסודות המבנים העתיקים, כמו גם הקריפטה, שולבו במבנה הסופי.

במגדל הפעמונים הותקנה מערכת פעמונים חשמלית ובה 40 פעמונים, המנגנת 23 לחנים שונים על פני היממה. עבודות האמנות בפנים המבנה כוללות שחזורי איקונות עתיקות ויצירות אמנות מודרניות מקוריות.

המנזר החדש נחנך ב-30 במאי 1999, אך שיקום מלא וסופי של החלל הפנימי השתיים רק ב-28 במאי 2000. עד 2005 הושבו מרוסיה 18 מתוך 29 פסיפסים ויצרות אמנות שאוחסנו במוזיאוניה.

ב-15 בדצמבר 2018 הוכרז המנזר כמטה המרכזי של הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית והמטרופוליט של קייב וכל אוקראינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]