מנזר תדאוס הקדוש

מנזר תדאוס הקדוש
Սուրբ Թադէոս վանք
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2008, לפי קריטריונים 2, 3, 6
שטח האתר 40.12 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך האתרים הנזיריים הארמנים באיראן
מידע כללי
סוג מנזר, קניין תרבותי עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם תדיאוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום Chaldoran County עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – המאה ה־7 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פתיחה רשמי 1814 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה אבן עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות קאג'ארית, אדריכלות ספאווית, אדריכלות אילח'אנית, אדריכלות ארמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 40.12 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 39°05′32″N 44°32′40″E / 39.092222°N 44.544444°E / 39.092222; 44.544444

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מראה המנזר מכיוון צפון-מערב
לעת ערב

מנזר תדאוס הקדוש (ארמנית Սուրբ Թադէոս վանք; אזרית Qara kilsə ופרסית قره‌کلیسا - "הכנסייה השחורה") הוא מנזר ארמני עתיק הממוקם בגובה של 2,200 מטר מעל פני הים, כ-12 ק"מ מהעיר מאקו במחוז מערב אזרבייג'ן שבצפון-מערב איראן. בשל מיקומו וממדיו נצפה המנזר ממרחק רב, והוא מתאפיין בצריחי שתי הכנסיות השוכנות בו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצ'קר (מצבת אבן מגולפת שבמרכזה הצלב הארמני) בקיר הכנסייה

המנזר נקרא על שמו של תדאוס הקדוש, אחד משנים עשר השליחים המכונה גם יהודה בן יעקב, שהיה השליח שהביא את הנצרות לארמניה. על פי המסורת מת השליח ונקבר במקום זה, ובמאה ה-4 הוקמה במקום כנסייה. עם זאת האזכור ההיסטורי המוקדם ביותר של נוכחות נוצרית באזור הוא מהמאה ה-7, והוא מציין כי במקום ישב בישוף. רק במאה ה-10 הוזכר המנזר עצמו כמעוזה של דיוקסיה והוקמה בו כנסייה חדשה. בתקופת העצמאות הארמנית, בין תחילת המאה ה-10 לבין המחצית השנייה של המאה ה-11 נודעה למקום חשיבות דתית מרכזית. המנזר נפגע בפלישות המונגולים ב-1231 וב-1242, אך לאחר מכן, במחצית השנייה של המאה ה-13, הפגינו הולגו חאן ויורשיו סבלנות כלפי הנוצרים, ולמנזר נודעה השפעה רבה במאה ה-14. בשנת 1319 חרב במנזר ברעידת אדמה, אך הוא שוקם מיד לאחר מכן.

בתחילת המאה ה-15 בא המנזר תחת השפעת הספווים אשר המשיכו והעניקו חסות לארמנים המקומיים, אולם ב-1604 הגלה השאה עבאס הגדול כרבע מיליון ארמנים מהאזור מסיבות אסטרטגיות. תושבים אלה הועברו למרכז איראן והרחק מהאזור ששכן סמוך לגבול עם האימפריה העות'מאנית. כתוצאה מכך שקע המנזר בתחילת המאה ה-17, אך בסביבות 1650, כאשר ביססו הספווים את שלטונם באזור מחדש, שופץ שוב. בעת פלישת הפרסים לטביליסי ב-1787, נשדד המנזר, אך הוא שב ושוקם בתחילת המאה ה-18 על ידי הרוסים, וב-1814 הוקמה בו "הכנסייה הלבנה". בעשור הראשון של המאה ה-20 היה המנזר למוקד של התנגדות ארמנית לשלטון העות'מאני, ולאחר כיבוש ארמניה בידי ברית המועצות, עקר אליו הקתוליקוס וקבע בו את מושבו בין השנים 1930-1947. בשנת 2008 הוכרזו המנזר וקפלת סאנדוחט השוכנת במרחק של שני קילומרים דרומית-מזרחית לו, כאתר מורשת עולמית. סך השטח המוכרז הוא כ-32 הקטאר.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנזר תדאוס הקדוש - המתחם של המנזר משתרע על פני שטח של כ-30 הקטאר, והוא כולל את המנזר, שני בתי קברות - האחד דתי והאחר ציבורי - וכן שלוש קפלות. החלק העיקרי של המנזר עשוי בצורת מלבן באורך של 64 מטר וברוחב של 51 מטר (תרשים - 8). סמוך לו שוכן צבר של 12 מבנים משניים לשימושים שונים (תרשים - 12) וכן חצר חיצונית סגורה המשמשת מבקרים ועולים לרגל (תרשים - 9). סביב שלושת חלקי המבנה ניצבת חומה שבפינותיה מגדלי שמירה עגולים הבולטים מקו החזית שלו. בחומה קבועים כארבעים תאי מגורים לנזירים (תרשים - 5, 6, 7). צבר המבנים הדתי שוכן במרכזה של החצר התחומה בחומה, והוא מגיע לאורך של 41.7 מטר ולרוחב של 23.6 מטר. הצבר כולל שער כניסה הנתמך בארבעה עמודים רבועים (תרשים - 3), כנסייה מרכזית בצורת צלב יווני המכונה "הכנסייה הלבנה" (תרשים - 2), וכנסייה נוספת המכונה "הכנסייה השחורה" (תרשים - 1). הכנסייה השחורה היא העתיקה מבין השתיים ובה מתקיים עיקר הפולחן. צפונית-מזרחית למנזר שוכנות שלוש קפלות קטנות, ששתיים מהן הרוסות. לא הרחק מהמנזר ניצבת קפלה נוספת שאיננה כלולה בהכרזה. אורכה 7.1 מטר, רוחבה 4.5 מטר והיא נושאת גג בצורת קמרון חבית. לפי המסורת ניצבת קפלה זו במקום בו מת תדאוס הקדוש.

קפלת סאנדוחט - קפלה זו משתרעת על פני שטח של כשני הקטאר בלבד, כשני קילומטרים דרומית-מזרחית למנזר. היא מלבנית, אורכה 6.8 מטר ורוחבה 5.1 מטר. סמוך לקפלה שוכנים שני בתי קברות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנזר תדאוס הקדוש בוויקישיתוף