לדלג לתוכן

מנחם אליעזר זאב רוזנבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף
לידה 23 באפריל 1949 (בן 77)
כ"ד בניסן תש"ט
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות קריית קרעטשניף, רחובות
מקום מגורים רחובות
אב רבי דוד משה רוזנבוים
אם אסתר רחל רוזנבוים
ילדים ראו בהמשך
האדמו"ר מקרעטשניף רחובות ה־4
פורים תש"ל
→ אביו, רבי דוד משה רוזנבוים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים (נולד בכ"ד בניסן תש"ט, 23 באפריל 1949) הוא האדמו"ר מקרעטשניף.

נולד ברחובות לרבי דוד משה רוזנבוים האדמו"ר מקרעטשניף ולאסתר רחל[1] בת האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה, למד בישיבה של אביו ברחובות.

בה' באדר א' תשכ"ז (1967) התחתן עם לאה רחל בתו של הרב יואל בעער, האדמו"ר מראצפרט מסאו פאולו ברזיל. לאחר נישואיו התגורר בברזיל ושם למד בכולל אברכים. לאחר כשנה חזר לישראל ואביו ביקש ממנו ומאחיו התאום רבי ישראל ניסן שיהיו בחדרו בעת קבלת הקהל.

בט"ו בתמוז תשכ"ט (1969) בעת מסע לקברי אבות ברומניה נפטר אביו, ובמהלך הלוויה הוכתר למלא את מקום אביו, אך את ההנהגה בפועל קיבל על עצמו רק בעת סעודת פורים בשנת תש"ל (1970) בהיותו בן 20 בלבד. הוא דאג לאחיו ואחיותיו היתומים והיה מעורב בשידוכים שלהם, את אחיו הצעיר ביותר יעקב יואל השיא עם בתו הגדולה מלכה.

במשך כשלושים שנה התגורר בדירה שהייתה חלק מבית המדרש של החסידות, עד שנבנה לו בית מיוחד במרחק הליכה מבית המדרש. בבית קיים חדר לימוד, ספרייה וכן מקווה פרטי וחדר קבלת קהל. בקומה התחתונה נבנה בית כנסת פרטי שבו מתפלל בימות החול בנו הגדול הרב דוד משה רוזנבוים. בבית כנסת זה עורך האדמו"ר טיש בצהרי יום שבת וכן טישים מיוחדים במהלך השנה. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל בשנת תשפ"ד עבר להתגורר בחזרה בבנין בית המדרש.

בין מקורביו היו גם אנשים לא-חרדים (בהם אריאל שרון ואליעזר פישמן[2]). תחת נשיאותו נפתחו בקריית קרעטשניף ברחובות מוסדות רבים בהם: בית מדרש, בית כנסת גדול, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כולל אברכים, תלמוד תורה, גני ילדים, בית ספר לבנות, וארגון "לשבוע", המספק מוצרי מזון למשפחות נזקקות. נציגו במועצת העיר רחובות הוא פנחס הומינר, מחזיק תיק הכספים בעירייה.

בשנת תשפ"ג (2023) תיקן סדר לימוד מיוחד לחסידות של שתי הלכות ביום, לאחר כשנה הוסיף על זה לימוד שלוש משניות יומיות.

בניין בית הכנסת הגדול של החסידות ברחובות

כמו אביו, מקפיד לא לבקר בכותל המערבי, ואינו מצביע בבחירות. האדמו"ר מתנגד לשימוש בטלפונים חכמים בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש בטלפונים כשרים.

בחנוכה לאחר הדלקת הנרות ובמועדים נוספים הרבי מנגן בכינור כמנהג אבותיו האדמורי"ם לבית פרמישלאן - נדבורנה- קרעטשניף[3].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אריה ארליך, העוז והענווה, עיתון משפחה גיליון 1308, כ"ט באייר תשע"ז

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]