מנחם דניאל
 | |
| לידה |
1846 בגדאד, עיראק |
|---|---|
| פטירה |
1940 (בגיל 94 בערך) כיפל, עיראק |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית, ממלכת עיראק  |
| מקום קבורה |
קבר יחזקאל הנביא |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
מנחם צאלח דניאל (1846–1940, בערבית: مناحيم صالح دانيال) היה מנהיג יהודי עיראקי, סנאטור, בעל קרקעות ונדבן[1]. דניאל היה הסינאטור היהודי הראשון בעיראק והעשיר ביהודי עיראק[2]. הונה של משפחתו נאמד בכ-400,000 לירות, השוות ל-2 מיליון דולר של לפני מלחמת העולם השנייה[3].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבגדאד, עיראק, בשנת 1846[4] למשפחה שמקורה ככל הנראה באפגניסטן[5].
בשנת 1869, עם הפעלת "חוק הוילאיתים" בהוראתו של מדחת פאשא, נתמנה דניאל לחבר "המועצה המינהלית" של וילאייט בגדאד ("מג'לס אל־אדארה לוילאית בגדאד"), וכיהן בה עד שנת 1901 (אז מונה במקומו בנו, עזרא).[6] במרץ 1877 נתמנה לציר בפרלמנט העות'מאני באיסטנבול.[6][7] בשנת 1892 העניק לו הסולטאן העות'מאני את התואר "צאחב אל־סעאדה" (סעאדתלו).[6] בשנת 1924 נבחר דניאל לאספה המכוננת של בית הנבחרים העיראקי. ב-1925 נעשה סנאטור וכיהן כנציג היהודים בסנאט העיראקי (בו היו 20 חברים) עד פברואר 1932 (אז החליף אותו בנו, עזרא).[6][3]
דניאל גייס תרומות לצדקה ליהודים ומוסלמיים, הוא בנה גן ילדים ובית ספר יסודי יהודי בשנת 1910 על שמו, ובית יתומים מוסלמי בשנת 1928. בנוסף, היה הראשון מבין התורמים להרחבת מתחם קבר יחזקאל הנביא. כהוקרה על תרומותיו למוסדות הציבור, בשנת 1925 החליטה עיריית בגדאד לקרוא רחוב על שמו - רחוב מנחם אל דניאל[8]. בנוסף, הקים שוק בעיר, הקיים עד היום ונושא את שמו[9]. דניאל היה מעסיקו של הרב סלמאן מוצפי במשך 18 שנים[10]. סלמאן היה מנהל ספרי החשבונות הראשי ובהמשך המנהל הראשי של עסקיו של דניאל[10], בטרם היה ראש ישיבת "בני ציון" בירושלים.
מנחם דניאל, שהיה בעל יחסים קרובים למלך עיראק הראשון, פייסל, אירח את המלך ואת משפחתו בארמונו שבמחוז א-סנכ בקצה בוסתני הווקף שהקדיש מר סולטאן עלי). זאת, לאחר שארמונו של המלך (קאסר 'שעשוע'[11]), אשר נקנה מסוחר תה יהודי בשם שאול שעשוע[12], נהרס בהצפת נהר החידקל ב-9 באפריל 1926. המלך ומשפחתו התגוררו אצל דניאל עד לסיום בניית הארמון החדש ברובע כסרה שבבגדאד[9].
אחיינו של מנחם צאלח דניאל הוא סר ששון חזקאל.
יחסו לציונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות מאורעות תר"פ ומאורעות תרפ"א נתפסו היהודים באגן הים התיכון כאויבי הלאומיות הערבית ונאמני הציונות והיישוב היהודי בארץ ישראל. משום כך, דחה בשנת 1922 דניאל, כאחד ממנהיגי יהדות עיראק, הצעה לפתוח בבגדאד סניף של ההסתדרות הציונית. בין נימוקיו לדחייה כתב כי הציונות מאיימת על החיים הלאומיים בכל ארצות ערב, ועל פי דעת הקהל בארצות אלו היא נחשבת לבלתי לגיטימית. מנחם דניאל תמך במגמת העיראקיזציה של היהודים, וסבר כי יהודי עיראק חייבים לגלות נאמנות לארצם הבונה את עתידה. ב-8 בספטמבר 1922 כתב דניאל תעודת התנגדות לפתיחת סניף של ההסתדרות הציונית אשר תועדה במכתב ששלח אל מזכיר ההסתדרות הציונית בלונדון[13]:
אין צורך לומר, שאני מעריך מאוד ומעריץ את האידאל האציל שלכם והייתי שמח לו יכולתי לתרום להגשמתו. אולם בארץ הזאת [עיראק] אין התנועה הציונית נושא אידאלי לגמרי. לגבי היהודים, אולי במידה גדולה יותר מאשר לגבי האחרים, היא מסמלת בעיה, אשר היבטים שונים בה דורשים עיון רב. נסיבות מיוחדות מאוד, אשר אף אחת מהקהילות היהודיות האירופיות אינה עומדת בפניהן, כופות עצמן עלינו בהקשר זה. אין ספק, אתם יודעים שבכל ארצות ערב התנועה הציונית נחשבת כאיום רציני על החיים הלאומיים הערביים. [...] כל אהדה לתנועה הציונית אינה אלא בגידה בנושא הערבי [...] במצב העדין הזה לא יכול היהודי להגן על צדקתו, אלא אם יוכיח נאמנות בלתי מעורערת לארצו ויימנע היטב מכל מעשה שיכול להתפרש שלא כהלכה [...].
— מכתב מאת מנחם צאלח דניאל אל מזכיר ההסתדרות הציונית בלונדון, 8 בספטמבר 1922[14]
אחרי מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנחם דניאל נפטר בשנת 1940 ובנו, עזרא דניאל (1874-1952), ירש את מקומו בפרלמנט העיראקי[4] עד 1952. דניאל הבן, היה יחיד מבין מנהיגי הקהילה היהודית בעיראק, אשר בנאומיו בסנאט יצא בגלוי נגד המדיניות הממשלתית שהפלתה את היהודים לרעה. נאומיו, אשר לא פורסמו בתקשורת, הכו הדים מפה לאוזן דווקא משום שלא היה ציוני. אמנם בתי הספר והמוסדות הרשמיים המשיכו בחייהם התקינים, אך בתקופה זו מאות יהודים סולקו ממשרותיהם הממשלתיות, הם נרדפו, נפגעו זכויותיהם וסבלו מאפליות אדמיניסטרטיביות רבות בלימודים ובמסחר. בנאומיו הסביר כי היהודים חיים בעיראק כ-3,500 שנה ולא יהגרו אלא אם יאולצו לכך. הוא האשים את ממשלת עיראק כי היא זו שיצרה במדיניותה את התנועה הציונית והביאה את היהודים לרצות לברוח מעיראק[15]. על פי ההיסטוריון העיראקי נביל אל-רובייעי, קבריהם של מנחם ועזרא דניאל בעיר כיפל (אנ') הוסרו[16].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם דניאל, עיראק 1890–1920.
- שיעור בישול בבית הספר "גן מנחם דניאל", בגדאד, עיראק 1925 בקירוב.
- אזכרה למנחם צאלח דניאל, שתרם להקמת בית הכנסת "מגן אברהם" בביירות. המספיד הוא ראש קהילת ביירות, יוסף דישי בק. ביירות, לבנון, 1931.
- דבריו של דניאל להסתדרות הציונית בלונדון מבחינת הבגרות בהיסטוריה קיץ תשס"ח, 2008. מעובד על פי, ד' נידרלנד וש' קולת, "יהודים כמיעוט במשטר הקולוניאלי", בתוך הקיום היהודי בתפוצות במאה ה–20 ,מעלות, תשנ"ד, עמ' 248.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ היישוב היהודי בעירק, חרות, 10 באפריל 1950
- ^ הסינאטור היהודי שהטיב עם... המוסלמים, חרות, 19 במרץ 1952
- ^ 1 2 T. Morad, D. Shasha, Iraq's Last Jews: Stories of Daily Life, Upheaval, and Escape from Modern Babylon, 15 באוקטובר 2008 (באנגלית)
- ^ 1 2 Moshe Behar ,Zvi Ben-Dor Benite, Modern Middle Eastern Jewish Thought (עמ' 108) (באנגלית)
- ^ Encyclopedia of Jews in the Islamic World, Daniel, Menahem Ṣāliḥ (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, האוניברסיטה הפתוחה, ספר ב, יחידה 3, עמ' 146.
- ^ נפלתי אדלער, חדשות בישראל, המגיד (לפי דיווח זה מונה לתפקיד בשנת 1876), 15 במאי 1888
- ^ רחוב מנחם אל דניאל, 3 ביולי 1925
- ^ 1 2 حكاية غرق قصرالملك في العشرينيات, 11 במרץ 2016 (בערבית)
- ^ 1 2 האתר המרכזי לשימור מסורת יהודי עירק, חכם סלמן מוצפי ע"ה, 25 באפריל 2013
- ^ Kasser Shashoua, a Baghdad palace fit for a king, 03 ביולי 2009 (באנגלית)
- ^ Lisette Shashoua, Ms. Lisette Shashoua (As an Individual) at the Foreign Affairs and International Development Committee, 07 במאי 2013 (באנגלית)
- ^ ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, מסעות בזמן משלום למלחמה ולשואה, 2009, עמ' 68
- ^ יוסף מאיר, בעיקר במחתרת: יהודים ופוליטיקה בעיראק, הוצאת נהריים, 1993, עמ' 52-51
- ^ דפנה צמחוני, מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה: המעגל נסגר- תחושת העדר העתיד כגורם ליציאה, 12 בנובמבר 2012
- ^ ג'קי חוגי, מחאה בעיראק נגד הריסת ביתו של שר האוצר היהודי הראשון, באתר מעריב אונליין, 11 באוגוסט 2016