מנחם ויזנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם ויזנברג
אין תמונה חופשית
לידה 1950 (בן 68 בערך)
סוגה מוזיקה קלאסית
עיסוק מלחין, מעבד, פסנתרן, מוזיקאי רב תחומי, מחנך
כלי נגינה פסנתר
www.mwm.co.il

מנחם ויזנברג (נולד ב 1950) הוא מלחין, מעבד, פסנתרן, מוזיקאי רב תחומי ומחנך ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויזנברג נולד בתל אביב. הוא החל לנגן בפסנתר מגיל ארבע וזכה למלגות שונות מטעם קרן התרבות אמריקה ישראל במשך 15 שנים. השפעה מרכזית על אישיותו המוזיקלית ופתיחותו הסגנונית יש לייחס לאביו הכליזמר דניאל ויזנברג, שניגן בכלים רבים ושלט בסגנונות שונים. את לימודי התואר הראשון סיים כפסנתרן באקדמיה למוזיקה בתל אביב (במקביל להשלמת תואר ראשון בלימודי כלכלה). לאחר מכן שירת בתזמורת צה"ל כמעבד וכסקסופוניסט. עם סיום שירותו הצבאי המשיך את לימודיו הגבוהים, תחילה בבית ספר מאנס (אנ') ולאחר מכן בבית ספר ג'וליארד שבניו יורק, בו השלים את לימודי התואר השני שלו כפסנתרן קונצרטים.

עם חזרתו לישראל בשנת 1981 החל את דרכו המקצועית כמעבד וכמנהל מוזיקלי בתחום המוזיקה הפופולרית, כפסנתרן ג'אז וכפסנתרן מוזיקה קאמרית ומלווה בתחום השיר האמנותי. משיתופי הפעולה הבולטים שלו באותם ימים ניתן למנות את נחום היימן וחוה אלברשטיין, עמה הופיע כפסנתרן מלווה בשנים 1982-1984 וכן הפיק ועיבד עבורה שני אלבומים. ב-1981 החל את דרכו בתחום ההוראה, כמרצה במדרשה למורים למוזיקה שבמכללת לוינסקי.

את דרכו כמלחין לאולם הקונצרטים החל רק בשנת 1987 בזכות הזמנה משתי מנצחות מקהלה שהיו תלמידותיו. מאז הפכה ההלחנה לעיסוקו העיקרי, אם כי הוא אינו מוותר על הופעותיו כפסנתרן קאמרי וכמלווה. יצירותיו בוצעו על ידי מיטב התזמורות, ההרכבים והנגנים בארץ ובעולם, ביניהם: התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, התזמורת הסימפונית ירושלים, הקאמרטה הישראלית ירושלים, התזמורת הקאמרית-פילהרמונית ברמן, התזמורת הקאמרית מאהלר, התזמורת הסימפונית של דאלאס, הרביעייה הירושלמית, שמיניית המיתרים של התזמורת הפילהרמונית של ברלין, אנסמבל מיתר, הקלרניתן קרל-היינץ שטפן, הויולנית טבאה צימרמן, זמרת האלט מירה זכאי, הצ'לנים הלל צרי, דורון טויסטר וצבי פלסר, הכנר חגי שחם, נגן העוד תייסיר אליאס ועוד רבים וטובים.

ויזנברג הקים את החוג למוזיקה רב תחומית, אשר עמד בראשו עד 2013, באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, בה הוא משמש כפרופסור חבר. הוא גם מדריך, יועץ בכיר ואחראי על תוכניות העשרה של יחידת הנגנים הצעירים במרכז למוזיקה ירושלים שבמשכנות שאננים.

ויזנברג מרבה לעבוד עם אשתו הכוריאוגרפית מימי רץ-ויזנברג, אם בכתיבת מוזיקה ליצירותיה, אם בעבודה על יצירה משותפת ואם ביצירת כוריאוגרפיה ליצירה מוקדמת שלו.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקורות מהן שואב ויזנברג את השראתו הם רבים ומגוונים: עולם הג'אז, טעמי המקרא ומוזיקה יהודית (שירי לדינו ויידיש), מוזיקה ערבית וכן מלחינים קלאסיים כגון בארטוק, דביסי ואוליביה מסייאן. יצירתו מושפעת באופן משמעותי ועמוק מהגדרתו את עצמו כמלחין ישראלי ויהודי. ניתן לעיתים למצוא ביצירותיו תגובה ישירה על התרחשות אקטואלית בישראל כגון יצירתו "קינה" לצ'לו, עוד ופסנתר (בתגובה לרצח רבין), או תגובה חבויה, ביצירתו "לכל זמן ועת לכל חפץ", המבוססת על הטקסט התנ"כי מקהלת (בתגובה לאינתיפאדה הראשונה).

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס אקו"ם על מפעל חיים (2010)
  • פרס לנדאו לאמנויות הבמה (2008)
  • מענק יצירה מטעם התזמורת הקאמרית-פילהרמונית הגרמנית, ברמן (2007)
  • מענק יצירה מטעם תחרות ארתור רובינשטיין הבינלאומית (2007)
  • מענק יצירה מטעם המועצה לאמנויות של אנגליה (2006)
  • מענק יצירה מטעם מפעל הפיס (2003)
  • מענק יצירה מטעם התזמורת הפילהרמונית הישראלית (2002)
  • מענק יצירה מטעם אנסמבל "רלאש", פילדפיה (2000)
  • פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (1998)
  • מענק יצירה מטעם אוניברסיטת ויסקונסין (1996)
  • מענק יצירה מטעם פסטיבל שלזוויג-הולשטיין (1994)
  • מענק יצירה מטעם פסטיבל לייל (1994)
  • פרס אקו"ם למוזיקה קונצרטית (1992)
  • פרס על ביצוע יצירה ישראלית, יחד עם הזמרת מירה זכאי, מאת המועצה לתרבות ולאמנות (1990)

מענקי התפנות ליצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cove Park Artists Residency – סקוטלנד (2006)
  • Thyrone Guthrie Center – אירלנד (2003)
  • אוניברסיטת וירג'יניה – ארצות הברית (2001)
  • מטעם Bogliasco Foundation – איטליה (2000)
  • מטעם קרן רוקפלר (1998)

יצירות ועיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות תזמורתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונצ'רטו למנדולינה ולתזמורת – עבור נגן המנדולינה אבי אביטל (2010)
  • קונצ'רטו כפול לויולה, לצ'לו ולתזמורת – עבור הויולנית טבאה צימרמן והצ'לן הלל צרי (2008)
  • "סויטה קונצ'רטנטית" לכינור קלאסי, לכינור קלייזמר ולתזמורת (2007)
  • קונצ'רטו לכינור ולתזמורת – עבור הכנר חגי שחם (2004)
  • "הרהורים" (2002)
  • "לה פוליה" – קונצ'רטו דה-קאמרה (2001)
  • פתיחה למיתרים – הומאג' למנדלסון (2001)
  • מחרוזת משירי סשה ארגוב (1999)
  • קונצ'רטינו לכלי הקשה ולתזמורת (1999)
  • קונצ'רטו לעוד ולתזמורת (1999)
  • קונצ'רטינו לצ'לו ולתזמורת (1998)
  • "ירושלים" (1996)
  • קונצ'רטינו לעוד, לפסנתר ולתזמורת (1994)
  • "תפילה" (1994)
  • "כחומר ביד היוצר" – לצ'לו ולתזמורת עבור הצ'לן דורון טויסטר (1992)

מוזיקה כלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תמורות II" לפסנתר סולו (2008)
  • "תמורות I" לפסנתר סולו (2006)
  • "פנטזיה קטנה" לקלרנית סולו – עבור הקלרניתן קרל-היינץ שטפנס (2005)
  • Primus Inter Pares (2002)
  • דואו לכלי הקשה ולפסנתר (2000)
  • חמישייה לכלי הקשה ולרביעיית כלי קשת (2000)
  • "מונודיאלוג" לויולה סולו – עבור הויולנית טבאה צימרמו (1999). גרסה לצ'לו סולו עבור הצ'לן הלל צרי (2007).
  • פרק שמינייה – מחווה למנדלסון (1999)
  • טריו לעוד, לצ'לו ולפסנתר (1996)
  • "קלידוסקופ" (1996)
  • "כחומר ביד היוצר" – לצ'לו ופסנתר עבור הצ'לן דורון טויסטר (1994)
  • "מפגשים I" לעוד ולפסנתר (1992)
  • "בין קודש לחול" לרביעיית כלי קשת (1991)

מוזיקה קולית ומקהלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "שירת נחמו"- קנטטה לאלט, לבריטון, למקהלה כפולה ולתזמורת כלי נשיפה ממתכת (1998)
  • "ציפור כלואה" למצו-סופרן והרכב (1998)
  • "על משכבי בלילות" לקול א-קפלה (1998)
  • "אודה לאלי" למקהלה א-קפלה (1996)
  • "על שלושה דברים" למקהלת קולות שווים א-קפלה (1995)
  • "המו גלים" למקהלת נשים א-קפלה (1993)
  • "כחומר ביד היוצר" למקהלת קולות שווים א-קפלה (1993)
  • "לך אל הנמלה עצל" – מוטט למקהלת קולות שווים א-קפלה (1991)
  • "שלוש ילדות מים" למקהלת ילדים א-קפלה (1990)
  • "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" – מוטט למקהלת קולות שווים א-קפלה (1988)
  • "אמא שלי מנגנת ולס" למקהלת קולות שווים א-קפלה (1987)

מוזיקה למחול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תחזיק לי את האור" – מוזיקה למחול (2002)
  • "משא אישה" – מוזיקה למחול (1998)
  • "למימי" – מוזיקה למחול (1995)

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארבעה שירים מאת מרדכי גבירטיג למקהלת קולות שווים א-קפלה (1996)
  • "שיר נודד" לשני קולות גבוהים א-קפלה (1996)
  • שישה שירי "רוח, גשם וגינה" למקהלת קולות שווים ולפסנתר (1995)
  • ארבעה שירי ילדים למקהלת ילדים ולפסנתר (1994)
  • "היו לילות" למקהלת נשים א-קפלה (1994)
  • "רוח סתיו" למקהלה מעורבת א-קפלה (1993)
  • "וייבן עוזיהו מגדלים בירושלים" למקהלה מעורבת א-קפלה (1990)
  • "שדמתי" למקהלה מעורבת א-קפלה (1990)
  • "עין גדי" למקהלה מעורבת א-קפלה (1989)
  • "הכניסי תחת כנפך" למקהלה מעורבת א-קפלה (1989)
  • "שנים-עשר שירי ארץ" לקול ולפסנתר (1988)
  • "שני שירי מדבר" למקהלה מעורבת א-קפלה (1988)
  • "שני שירי ארץ" למקהלה מעורבת א-קפלה למקהלה מעורבת א-קפלה (1984)
  • "העונה החמישית" אלבום משירי נחום היימן לחלילים שונים והרכב כלי (1981)
  • "נמל הבית" – אלבום של חוה אלברשטיין (1983)
  • "עוד שירים בידייש" – אלבום של חוה אלברשטיין (1982)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]