מנחם מנדל ברייאר

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם מנדל ברייאר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 במרץ 1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בינואר 2007 (בגיל 84) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות ישיבה יוניברסיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נחום דב ברייאר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנחם מנדל ברייאר (תרפ"ב, 1922 – ח' בשבט ה'תשס"ז, ינואר 2007) היה חוקר רב־תחומי במדעי היהדות, פסיכולוג, סופר יידי ורב אמריקאי, שכיהן כפרופסור חבר לספרות מקראית ופסיכולוג יועץ באוניברסיטת ישיבה בניו יורק, והיה אביו של האדמו"ר מבויאן, רבי נחום דב ברייאר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסטרוסוב (אנ'), פולין (כיום באוקראינה) לרבי יוסף ברייאר.[1] גדל בשטפנשט, רומניה בה כיהן אביו כרב העיר.[2]

עוד בהיותו ברומניה החל בפועלו הספרותי, ופרסם מאמרים בעברית וביידיש בעיתונות היהודית, תחילה ב"אונזער צייט" (קישינב) ולאחר מכן גם ב"דרכנו" ו"הפועל המזרח", וכן כתב בעיתונים רומניים. בנוסף, היה פעיל בארגוני סטודנטים ובאגודות ציוניות שונות.[2]

ב־1941 הוגלה למחנות הריכוז בטרנסניסטריה ודוברוג'ה, בהם שהה עד לשחרורם בידי הרוסים ב־1944. ב־1948 היגר לארצות הברית. בהיותו שם פרסם מאמרים בעיתונים: "צוקונפט", "דער טאָג", "דער מאָרגען זשורנאַל", "פאָרווערטס", "ניו יאָרקער וואָכענבלאט", "ליטעראטישע העפטן" ו"די גאָלדענע קייט",[2] ועמד בראש קהילה מעורבת של חרדים ואורתודוקסים מודרנים.[3]

ברייאר היה חוקר רב־תחומי ופסיכולוג. הוא למד באוניברסיטת יאשי, וב־1947 למד בסורבון בפריז, בה קיבל תואר שני. ב־1949 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת ישיבה בניו יורק,[2] בה כיהן כפרופסור חבר לספרות מקראית, פסיכולוג יועץ[4] ומרצה במגוון תחומים.[5]

אשתו הייתה בת האדמו"ר מבויאן רבי מרדכי שלמה פרידמן, וכשנפטר האדמו"ר בשנת ה'תשל"א-1971 ובניו לא ראו את עצמם כמתאימים למלא את מקומו, המתינו עד שנכדו, נחום דב, שהיה אז כבן 12 שנים בלבד, יגדל ויהיה ראוי למינויו כאדמו"ר. את רבי מנחם מנדל לא הכתירו כאדמו"ר, ד"ר יעקב מזור מספר כי הוא לא רצה לקבל עליו את המינוי.[3]

ארבע עשרה שנים אחרי פטירתו של רבי מרדכי שלמה, התמנה בנו של הרב ברייאר רבי נחום דב, שנישא ועלה לירושלים לממשיך השושלת ואדמו"רות בויאן. אביו ואמו נשארו בניו יורק.[3]

ברייאר ראה את עצמו כחסיד בויאן לכל דבר. הוא העלה את דברי חותנו על הכתב, והיה לו מעמד בכיר בחסידות כחתנו, ולאחר מכן אביו, של האדמו"ר.

בשנותיו האחרונות, התגורר ברייאר בירושלים. הוא נפטר בשנת ה'תשס"ז (2007) ונטמן בהר הזיתים. על שמו ישיבה לצעירים של חסידות בויאן בביתר עילית.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחקרים בתרגום יונתן בן עוזיאל לתורה: ספר בראשית, דיסטרציה, ניו יורק, תש"י
  • Psychedelic drugs and religious consciousness, ניו יורק: ישראל הצעיר, 1973, 33 עמ'
  • The Jewish woman in rabbinic literature, 2 כרכים, הובוקן: Ktav Pub. House (אנ'), 1986
  • ספר פירושי מהר"ל מפראג על תורה נביאים וכתובים, 3 כרכים, ירושלים: מישרים, תשנ"ב
  • The house of Rizhin: Chassidus and the Rizhiner dynasty, ברוקלין, נ.י.: מסורה, 2003

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מאמרים

התרגומים הארמיים למקרא
  • "תורת כנויי השם בתרגומים הארמיים למקרא", ספר היובל לכבוד הרב דר. אליהו יונג (ניו יורק, תשכ"ב), עמ' קפז–ריג
  • "התרגומים הארמיים לתורה ובעית הרחקת ההגשמה", תלפיות ח, ג–ד (ניסן תשכ"ג), עמ' 513–526
  • "מדרשים וביאורים עלומי מקור בתרגום הארמי לתורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל", ספר יובל לכבוד הרב ד"ר אברהם ווייס (ניו יורק, תשכ"ד), עמ' רא–רלא
  • "מדרשי אגדות וביאורים תמוהים ועלומי מקור בתרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל", ספר זכרון לשמואל בלקין (ניו יורק, תשמ"א), עמ' 63–83
יהדות רומניה
  • "הישיבות ברומניה", מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם (ניו־יורק, תשט"ז), עמ' 517–557
  • "תולדות החנוך העברי ברומניה", החנוך והתרבות העברית באירופה בין שתי מלחמות העולם, (ניו־יורק, תשי"ז), עמ' 201–247
  • "החנוך העברי בבוקובינה, בבסרביה ובטרנסילבניה", החנוך והתרבות העברית באירופה בין שתי מלחמות העולם, עמ' 248–272
  • "אדמו"רי רומניה ואונגריה וארץ־ישראל", החסידות וציון (ירושלים, תשכ"ג), עמ' קפט–רמה
פסיכולוגיה ויהדות
  • "היהדות באור הפסיכולוגיה", פרקים ד (תשכ"ו), עמ' 365–386
  • "The psychology of bereavement: a Jewish psychological perspective on Hilchot Smachot", Gesher 3,1 (1966), p. 56–71
  • "Jewish and psychological factors in the teaching of the Holocaust", Teaching the Holocaust (1977), p. 9–23
  • "The concept of insanity in rabbinic law and in psychiatry", Proceedings of the Association of Orthodox Jewish Scientists 10 (1990), p. 15–66
רפואה ומגילות קומראן
  • "רפואה, היגיינה ופסיכולוגיה בספרות המגילות ממדבר יהודה", הרופא העברי לח (1965), עמ' 145–179
  • "Psychosomatics, hermetic medicine, and dream interpretation in the Qumran literature", The Jewish Quarterly Review 60 (1969–1970) p. 112–127, 213–230
  • "הרפואה הגנוזה ופתרון חלומות במגילות מדבר יהודה ובספרים החיצונים", הגות עברית באמריקה א (תשל"ב), עמ' 174–185
סמים ויהדות
  • "LSD: a Jewish view", Tradition (אנ') 10,1 (1968), p. 31–41
  • "הסמים הפסיכידליים לאור היהדות", בצרון סא (תש"ל), עמ' 211–221, 263–272
  • "Drugs; a Jewish view", Jewish Bioethics (1979), p. 242–251
שונות
  • "לזיהוי כלי השיר [...]", תלפיות ה, ג–ד (טבת תשי"ב), עמ' 533–554 ([...] בכתבי הקדש ובתלמוד); ז, א (תשרי תשי"ח), עמ' 137–149 ([...] במקרא); ח, א–ב (ניסן תשכ"א), עמ' 108–124 ([...] במקרא)
  • "כללים והגדרות בפירוש רש"י", רש"י: תורתו ואישיותו (ניו־יורק, תשי"ח), עמ' 113–146
  • "שנויים ומקבילות מפירוש רש"י למקרא לפירוש רש"י בתלמוד", הדרום ד (כסלו תשי"ח), עמ' 28–44
  • "אהבת ארץ ישראל במשנתו של הרב מלבי"ם", אור המזרח כג, ג–ד (ניו יורק, תשל"ד), עמ' 177–182
  • "On the Psalmodic musical superscriptions", Journal of Jewish Music and Liturgy 6 (1983–1984), p. 20–23; 9 (1986–1987), p. 31–35
  • ""Meshivat Nefesh: Teshuvot Haminim U'Shearei Inyanim" by Rabbi Yohanan Luria", Porat Yosef (1992), p. 1–15
מאמרים הלכתיים
  • "הניילון לאור ההלכה", בית יצחק א (ה'תשי"ב), עמ' 96–100
  • "שאלות שנתחדשו בשמוש המקליטון (ריקורדינג מאשין)", בית יצחק ב (ה'תשי"ג), עמ' 43–46
  • "הערות והארות בש"ס ופוסקים בענין ברכת הודאה בטיסה באוירון", בית יצחק ג (ה'תשי"ד), עמ' 59–64

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודותיו: הערך "רבי יוסף ברייאר (שטפנשט)", באתר המכלול.
  2. ^ 1 2 3 4 לעקסיקאָן, עמ' 470–471.
  3. ^ 1 2 3 יאיר אטינגר, דוקטור בראייר והאדמו"ר מבויאן, באתר הארץ, 5 בפברואר 2007
  4. ^ Gesher 3,1 (1966), p. 56.
  5. ^ ראו: הודעת התנחומין מטעם ישיבת אוניברסיטה, The New York Times‏, 30 בינואר 2007.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מנחם_מנדל_ברייאר&oldid=38278356"