מנחם מנדל ברייאר
לידה | 9 במרץ 1922 |
---|---|
פטירה | 27 בינואר 2007 (בגיל 84) |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
מוסדות | ישיבה יוניברסיטי |
צאצאים | נחום דב ברייאר |
מנחם מנדל ברייאר (תרפ"ב, 1922 – ח' בשבט ה'תשס"ז, ינואר 2007) היה חוקר רב־תחומי במדעי היהדות, פסיכולוג, סופר יידי ורב אמריקאי, שכיהן כפרופסור חבר לספרות מקראית ופסיכולוג יועץ באוניברסיטת ישיבה בניו יורק, והיה אביו של האדמו"ר מבויאן, רבי נחום דב ברייאר.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בסטרוסוב (אנ'), פולין (כיום באוקראינה) לרבי יוסף ברייאר.[1] גדל בשטפנשט, רומניה בה כיהן אביו כרב העיר.[2]
בהיותו ברומניה היה פעיל בארגוני סטודנטים ובאגודות ציוניות שונות, ופרסם מאמרים בעברית וביידיש בעיתונות היהודית, תחילה ב"אונזער צייט" (קישינב) ולאחר מכן גם ב"דרכנו" ו"הפועל המזרח", וכן כתב בעיתונים רומניים.[2]
ב־1941 הוגלה למחנות הריכוז בטרנסניסטריה ודוברוג'ה, בהם שהה עד לשחרורם בידי הרוסים ב־1944. ב־1948 היגר לארצות הברית. בהיותו שם פרסם מאמרים בעיתונים: "צוקונפט", "דער טאָג", "דער מאָרגען זשורנאַל", "פאָרווערטס", "ניו יאָרקער וואָכענבלאט", "ליטעראטישע העפטן" ו"די גאָלדענע קייט",[2] ועמד בראש קהילה מעורבת של חרדים ואורתודוקסים מודרניים.[3]
ברייאר היה חוקר רב־תחומי ופסיכולוג. הוא למד באוניברסיטת יאשי, וב־1947 למד בסורבון בפריז, בה קיבל תואר שני. ב־1949 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת ישיבה בניו יורק,[2] בה כיהן כפרופסור חבר לספרות מקראית, פסיכולוג יועץ[4] ומרצה במגוון תחומים.[5]
אשתו הייתה בת האדמו"ר מבויאן רבי מרדכי שלמה פרידמן, וכשנפטר האדמו"ר בשנת ה'תשל"א-1971 ובניו לא ראו את עצמם כמתאימים למלא את מקומו, המתינו עד שנכדו, נחום דב, שהיה אז כבן 12 שנים בלבד, יגדל ויהיה ראוי למינויו כאדמו"ר. את רבי מנחם מנדל לא הכתירו כאדמו"ר, ד"ר יעקב מזור מספר כי הוא לא רצה לקבל עליו את המינוי.[3]
ארבע עשרה שנים אחרי פטירתו של רבי מרדכי שלמה, התמנה בנו של הרב ברייאר רבי נחום דב, שנישא ועלה לירושלים לממשיך השושלת ואדמו"רות בויאן. אביו ואמו נשארו בניו יורק.[3]
ברייאר ראה את עצמו כחסיד בויאן לכל דבר. הוא העלה את דברי חותנו על הכתב, והיה לו מעמד בכיר בחסידות כחתנו, ולאחר מכן אביו, של האדמו"ר.
בשנותיו האחרונות, התגורר ברייאר בירושלים. הוא נפטר בשנת ה'תשס"ז (2007) ונטמן בהר הזיתים. על שמו ישיבה לצעירים של חסידות בויאן בביתר עילית.
בניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחקרים בתרגום יונתן בן עוזיאל לתורה: ספר בראשית, דיסטרציה, ניו יורק, תש"י
- Psychedelic drugs and religious consciousness, ניו יורק: ישראל הצעיר, 1973, 33 עמ'
- The Jewish woman in rabbinic literature, 2 כרכים, הובוקן: Ktav Pub. House (אנ'), 1986
- ספר פירושי מהר"ל מפראג על תורה נביאים וכתובים, 3 כרכים, ירושלים: מישרים, תשנ"ב
- The house of Rizhin: Chassidus and the Rizhiner dynasty, ברוקלין, נ.י.: מסורה, 2003
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימת מאמרים | |
---|---|
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ברייער, מנחם־מענדל", לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור 1 (ניו־יאָרק, 1956), עמ' 470–471 (גרסה מעודכנת באנגלית)
- מסיבה לכבוד הרב ד"ר מנחם ברייאר, הצופה, 8 בספטמבר 1965
- יאיר אטינגר, דוקטור בראייר והאדמו"ר מבויאן, באתר הארץ, 5 בפברואר 2007
- מאמר שכתב על הישיבות ברומניה
- מנחם מנדל בריר (1922-2007), דף שער בספרייה הלאומית
- כרטיס הקבר של מנחם מנדל ברייאר, באתר הר הזיתים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אודותיו: הערך "רבי יוסף ברייאר (שטפנשט)", באתר המכלול.
- ^ 1 2 3 4 לעקסיקאָן, עמ' 470–471.
- ^ 1 2 3 יאיר אטינגר, דוקטור בראייר והאדמו"ר מבויאן, באתר הארץ, 5 בפברואר 2007
- ^ Gesher 3,1 (1966), p. 56.
- ^ ראו: הודעת התנחומין מטעם ישיבת אוניברסיטה, The New York Times, 30 בינואר 2007.