מנחם מנדל הגר (בני ברק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מנחם מנדל הגר מויז'ניץ
הרב מנחם מנדל הגר
לידה 28 בנובמבר 1957 (בן 60)
ה' בכסלו ה'תשי"ח
ישראל
חסידות מרכז חסידי ויז'ניץ
מקום מגורים בני ברק
תחילת כהונה כ' באדר תשע"ב
אב רבי משה יהושע הגר

הרב מנחם מנדל הגר (נולד בה' בכסלו, ה'תשי"ח, 28 בנובמבר 1957) הוא האדמו"ר ממרכז חסידי ויזניץ, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ללאה אסתר ולרבי משה יהושע הגר, האחרון מבין שישה ילדים. למד במוסדות החינוך של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. כשנה לאחר גיל בר מצווה עבר להתחנך בישיבת סקוור בארצות הברית.

נישא למרים, בתו של הרב אברהם דוד הורוביץ, שכיהן בתפקיד אב"ד שטרסבורג שבצרפת, ובערוב ימיו כחבר בבד"צ העדה החרדית בירושלים. לאחר נישואיו מונה לכהן כרב. הוסמך להוראה בידי הרב יצחק יעקב וייס והרב משה הלברשטאם[דרוש מקור].

בין הרב מנדל הגר לאחיו הגדול - הרב ישראל הגר, שרר מתח על רקע הנהגת החסידות. בשנת ה'תשמ"ד הרחיק אביהם את אחיו הרב ישראל מתפקידיו המרכזיים עד אז בחסידות. בי' בסיוון ה'תש"ן, במסגרת אירועי "ההתוועדות העולמית של חסידי ויז'ניץ" לציון יובל להקמת החסידות בארץ ישראל לאחר השואה, הוכתר הרב מנדל באירוע מיוחד כרב ואב"ד של קריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת הטקס נמסרה לידיו מגילת הכתרה שבה חתימותיהם של אביו ושל אישים חשובים בחסידות. למשך תקופה קצרה לפני שהחל לכהן כרבה של קריית ויזניץ, היה רב קהילת ויזניץ באנטוורפן.

בתשרי ה'תשס"ב השיב האב את הרב ישראל למעמדו המרכזי בחסידות. בעקבות כך התפתח מתח בחסידות. רובם של חסידי ויזניץ תמכו ברבי ישראל, אולם חלק אחר התקבץ סביב רבי מנדל שהקים חבורות לבחורים ואברכים, וכן החל להוציא עלון חודשי בשם "מלכות ויז'ניץ".

בתשס"ד החל לערוך "באטע'ס" במבנה ששכר בקריית ויז'ניץ[1]. בהמשך החל לערוך שם גם תפילות והקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת תשס"ט (2009) חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. בהמשך פתח בתי כנסת ומוסדות חינוך באשדוד, אלעד וירושלים וכן מוסדות בלונדון, בורו פארק, ויליאמסבורג, מונטריאול, ליקווד ומונסי. חצרו מנתה כ-666 בתי-אב ב-2016.[2]

לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר של החצר שהקים בחיי אביו. מוסדותיו מכונים "מרכז חסידי ויז'ניץ".

בשבט ה'תשע"ג פעל אחיו לצירופו למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[3].

החצר בראשותו מדגישה את חשיבות ההתבטלות המוחלטת כלפיו[4]. בה'תשע"ח אמר לחסידיו שעליהם לדבוק בו ולהיות "שוואנצעס" (זנבות) ולא "באטשי'ס" (בהונגרית: "דודים", כלומר בעלי-בתים). הוא אף חיבר שיר בנושא שהפך למעין המנון של החצר ("השיטה הקדושה")[5]. בין היתר שרים החסידים המנון זה לפני תקיעת שופר[6] או הדלקת נרות חנוכה. יש בציבור החרדי מי ששרים את ההמנון בלעג. על רקע הנהגות חריגות אלו עזבו מספר משפחות את החסידות, בהם חסידים בולטים[7].

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באותן שנים כבר הפסיק אביו לערוך "טישים" מפאת חולשתו. המשמשים נהגו להוציא אותו למשך כחצי שעה לבית המדרש. הרב מנחם מנדל נעדר ממעמדים אלה גם משום שזמן היציאה של האדמו"ר לא היה קבוע.
  2. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  3. ^ ישראל כהן, גם האדמו"ר הצעיר מויז'ניץ הוזמן לכינוס המועצות באתר כיכר השבת 07.02.13
  4. ^ גרוזמן חושף: מה באמת קורה בויז'ניץ?, מתוך חדשות הלילה כאן 11
  5. ^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, תהיו 'שוואנצונעס' - לא 'באטשים' • שיטת הקודש שמנחיל הרבי מויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 21 ביוני 2018
    שאול כהנא, ‏השוואנצים מתאחדים: ללמוד מיהושע בן נון ומ"אריות הים", באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2018
    שאול כהנא, ‏תיעוד: החסידים ליוו את הרבי בשירת ה'שוואנצונעס', באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2018
  6. ^ משה ויסברג, לפני התקיעות: שירת המנון ה'שיטה הקדושה', באתר בחדרי חרדים, 12 בספטמבר 2018
  7. ^ משה ויסברג, המקורב נטש את הרבי הצעיר והגיע לרבי הגדול, באתר בחדרי חרדים, י"ז באלול ה'תשע"ח, 2018