מנחם מנדל הלברשטאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מנחם מנדל הלברשטאם מסטרופקוב
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

רבי מנחם מנדל הלברשטאם (י"ד באדר א' תרל"ה - ו' באייר תשי"ד, 9 במאי 1954) היה האדמו"ר השני מסטרופקוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כבן בכור לרבי אברהם שלום הלברשטאם האדמו"ר הראשון מסטרופקוב, ולחיה יהודית בתו של רבי אברהם חיים הורוביץ מלינסק. כסנדק בברית המילה שלו שימש רבי חיים הלברשטאם (ה"דברי חיים") מצאנז, הוא נקרא על שם סבו רבי מנחם מנדל מלינסק.

בילדותו התייתם מאמו ונתגדל בבית זקינו משינאווא, בבחרותו קיבל סמיכה מהרב שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא, נישא לאסתר בת הרב יעקב קופל פרנס מראשי הקהל בגארליץ וחתן הרב רבי יוסף זאב מקשאנוב נכדו של הדברי חיים מצאנז.

בשנת ה'תרע"ט הוכתר על ידי אביו לרב הצעיר בסטרופקוב והקים ישיבה לבחורים שבה העביר מדי יום שני שיעורים, בעיון ובבקיאות. לאחר פטירת אביו בקיץ ה'ת"ש (1940), הוכתר לממלא מקום אביו כאדמו"ר מסטרופקוב. הוא שרד את ימי שואת יהודי הונגריה, בתחילת שנת תש"ה הסתתר בבונקר בפרשבורג, כשהוא מבטיח בכתב שכל יושבי הבונקר ינצלו כפי שאכן קרה[1]. במלחמה איבד את כל משפחתו מלבד נכדה אחת שהקימה משפחה לאחר המלחמה, בחודש אייר תש"ה הגיע לציריך שבשווייץ, לאחר סיום המלחמה היגר לארצות הברית בחנוכה ה'תש"ז (1947). עם הגיעו החל בשיקום החסידות בבית המדרש שהקים בשכונת ויליאמסבורג. כמו אביו נודע כבעל מופת ורבים שיחרו לפתחו[2]. הוא נישא בשנית לבריינדל בת הרב שלמה ברוך פראגר אב"ד פטרוואסלע ונכד המהר"ם שיק.

בשנת תשי"ב הידרדר מצב בריאותו, ונפטר בו' באייר ה'תשי"ד, 9 במאי 1954, ארונו הובא ארצה והוא נטמן בח' באייר בהר המנוחות. הוא לא השאיר אחריו צאצאים שיכלו לשמש תחתיו בהנהגת החסידות ולאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בן אחותו רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם.

חלק מדברי תורתו נדפסו בשנת תשט"ז בספר "דברי מנחם". בשנת תשע"ט יצא בהוצאה חדשה עם קורות חייו ועוד.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב הלברשטאם ולאשתו הראשונה אסתר היו שישה בנים ושתי בנות, בניו וכלותיו, בנותיו וחתניו נרצחו כולם במהלך שואת יהודי אירופה. שרדה רק נכדה אחת שליוותה אותו במשך כל שנות המלחמה.

כמה מבניו שירתו עד מותם בתפקידים רבניים:

  • הרב דוד - אב"ד בדאברא
  • הרב יחזקאל שרגא - אב"ד בווארנוב
  • הרב אברהם נפתלי - דיין ומו"צ בסאטמר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איש האמת - פרקי חיים, משה יהודה נחמיה הלברשטאם, תשס"ט
  • יחזקאל שרגא פרנקל, רבינו הקדוש משינאווא, רמת גן תשס"ב, עמודים תשנד-תשסח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר דברי מנחם על פי עדות של שני חסידים שהיו באותו בונקר.
  2. ^ בסוף ספר דברי מנחם הנ"ל הובאו עדויות על מופתיו.