מנחם מנדל טאוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי מנחם מנדל טאוב
Kaliver rebbe.jpg
לידה 1923
תרפ"ד
מרגיטה, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באפריל 2019 (בגיל 96 בערך)
כ"ג בניסן תשע"ט
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חסידות חסידות קאליב
מקום מגורים ירושלים
הקודם אביו רבי יחיאל יהודה טאוב כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן
הבא נכדו החורג ישראל מרדכי הורוביץ
נושאים בהם עסק מייסד תוכנית בר בי רב דחד יומא והנצחת השואה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האדמו"ר מקאליב, 1978

רבי מנחם מנדל טאוב (תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 192328 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, ניצול השואה שהקדיש את ימיו למען הנצחת זכרם של הנרצחים בשואה.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במרגיטה שבטרנסילבניה, דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב. נישא לחנה שרה שפרה טאוב (תרע"ח, 1918 - כ"ד בכסלו התשע"ב, דצמבר 2011), בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא. ב-1939 נפטר אביו והשאיר אחריו 7 יתומים וקהילה ללא מנהיג. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ב-1944, מנחם מנדל עם כל אחיו ואחיותיו נשלחו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם. הוא שרד אך עבר עינויים קשים, בהם טיפול כימי המונע מזקנו לצמוח.

לאחר השואה עבר לשוודיה, שם התאחד עם אשתו שפרה. לאחר מכן עבר לארצות הברית. ב-1963 הקים את מרכז חסידי קאליב בראשון לציון (קריית קאליב),[1] עלה ארצה[2] וכעבור שלוש שנים השתקע בקריה שהקים.[3] בשנת 1980 עבר לבני ברק, שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחר מכן ברחוב אהרונוביץ. בשנת ה'תשס"ב חנך בשיכון חב"ד בירושלים בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.

האדמו"ר מקאליב היה אחד מגדולי מנציחי השואה במפנה המאה ה-21. הוא תיקן אמירת שמע ישראל בסיום כל תפילה לזכר הנספים, ועודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי. בשנותיו האחרונות החל במפעל אנציקלופדיה לשואה לציבור החרדי ופעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, שיהיה מוזיאון משלים ליד ושם, לאחר שלדבריו, ביד ושם לא מנציחים מספיק את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות גם בשנים ההן. הוא חזר לבקר שלוש פעמים באתרי מחנות ההשמדה.

האדמו"ר היה גם מלחין, ונהג לשיר בציבור באירועים שונים כולל בחתונות אליהן הוזמן.

מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב הוא תוכנית בשם "בר בי רב דחד יומא" הפועלת במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום עיון ("יום שכולו תורה") ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. כמו כן, מדי שנה, לקראת כ"ד באלול, יום פטירתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים", נהג לצאת בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך בו תענית דיבור.

באייר ה'תשע"ב, לאחר פטירת אשתו הראשונה, והוא בן 89, התחתן בשנית עם שיינדיל מלניק (נולדה בשנת תש"ט) מוויניצה. בתו החורגת, בתיה מניה, נישאה לרב מרדכי מאיר מיכלוביץ, האדמו"ר מזלוטשוב[4] (נפטרה ה'תשע"ו).[5] בת מאומצת נוספת נישאה לרב רפאל רוזנברג.

באפריל 2019, מעד האדמו"ר מקאליב בביתו ומאז מצבו הרפואי החמיר. הוא נפטר בכ"ג בניסן ה'תשע"ט, 28 באפריל 2019.[6] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין פירסמו הודעות אבל על מותו.[7] בהלוויתו הוכתר נכדו החורג הרב ישראל מרדכי הורוביץ, חתנו של הרב רפאל רוזנברג, לממשיך דרכו.[8]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ח. טוברואי, הבשורה המתנגנת מכינורו של הרבי מקאליב שליט"א, דגלנו, ניסן תשל"ו, עמ' ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לחסידים - קריה חדשה, מעריב, 4 במרץ 1963, עמ' 14; חיים פיקרש, הרבי מקאליב בונה קריה, הצופה, 21 ביוני 1963; קריית קאליב בראשון לציון, שם, 6 בספטמבר 1964, עמ' 46
  2. ^ הרבי מקאליב משתקע בארץ, הצופה, 20 ביוני 1963, עמ' 4
  3. ^ האדמו"ר מקאליב השתקע בקריה שבראשון לציון, הצופה, 11 בספטמבר 1966, עמ' 4
  4. ^ חתונת האדמו"רים, מעריב, 5 בספטמבר 1984, עמ' 18
  5. ^ ישראל כהן, ‏ברוך דיין האמת: הרבנית בתיה מיכלוביץ ע"ה אשת הרבי מזלאטשוב, באתר כיכר השבת, 7 בינואר 2016
  6. ^ קובי נחשוני ורותם אליזרע, ערב יום הזיכרון: "אדמו"ר השואה" נפטר בגיל 96, באתר ynet, 28 באפריל 2019
  7. ^ רה"מ והנשיא הביעו צער על פטירת זקן האדמו"רים, באתר לדעת, ‏28 באפריל 2019
  8. ^ כצוואת האדמו"ר, הנכד הוכתר לממשיך, באתר jdn