מנחם מנדל שפרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מנחם מנדל שפרן
מנחם מנדל שפרן.JPG
תאריך לידה לועזי 1947 (בן 70 בערך)

הרב מנחם מנדל הכהן שפרן (נולד ב-1947, תש"ז) הוא אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב בירושלים[1], פוסק וראש הישיבה הכלל חסידית "נועם התורה" שבבני ברק. משמש גם כדיין בבית הדין של הרב משה יהודא ליב לנדא, רב העיר בני ברק. הרב שפרן הוא חסיד גור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגרמניה, שם שהתה משפחתו במחנה עקורים. משם היגרה המשפחה לניו יורק. למד בישיבת לייקווד, בישיבת תומכי תמימים בברוקלין ובישיבתו של הרב יצחק דב קופלמן בלוצרן שבשווייץ.

לאחר נישואיו עלה שפרן עם משפחתו לארץ ישראל. שימש כמורה הוראה בבית הדין של הרב ניסים קרליץ, ובהמשך מונה לשמש כראש ישיבת גור בחיפה. לאחר שינוי שיטת הלימוד בישיבות של חסידות גור על ידי האדמו"ר הרב יעקב אריה אלתר מעיון לבקיאות, הישיבה נסגרה. כיום הוא עומד בראשות ישיבת נועם התורה בבני ברק. בשנת 2007 שימש לתקופה קצרה כנותן שיעורי הלכה במסלול לרבנות בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד[2].

הרב שפרן נודע בפסיקותיו בדיני חושן משפט[2]. בשנת ה'תשס"ח הוצע לו לכהן כרבה של אנטוורפן, במקום הרב חיים קריזווירט שנפטר, אך הוא סירב בטענה כי "איני דר אלא במקום תורה"[3]. כיום הוא מנהל בית דין משלו וכן משמש כדיין בבית הדין של הרב משה יהודה לייב לנדא, רב העיר בני ברק. הוא משמש כבורר בפרשיות רבות בציבור החרדי[4], ומקובל כבורר גם על העדה החרדית[5]. אחת לשנה הוא מגיע לארצות הברית. שם הוא פוסק בדיני תורה סבוכים הממתינים להתערבותו[6][דרוש מקור].

הרב שפרן הוא נשיא סמינר בית יעקב ללימודי ההיי-טק[7]. כמו כן הוא חבר בוועדה לחלוקת פרס ספרות תורנית של עיריית בני ברק[8] ונמנה עם רבני ארגון הצדקה קופת העיר בני ברק.

בשנים 2008-‏2009 היה מעורב בסיוע לבחורים חרדים שנעצרו ביפן באשמת הברחת סמים, ואף טס ליפן כדי לתת עדות אופי בעד אחד הבחורים שהוא שכנו לבניין[9].

פסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר אדם עשיר פשט את הרגל, והתברר שתרם סכומים גדולים למוסדות צדקה, הוא יעץ לנושים של פושט הרגל לתבוע מהמוסדות את הכסף שנתרם להם על ידי פושט הרגל[10].

בנוסף פסק הרב שפרן כי על אף האיסור ההלכתי המקובל בציבור החרדי על פנייה לרשויות חילוניות, מותר להלשין לרשויות החוק כאשר מדובר בגניבה או הפקעת מחירים. הוא נימק זאת בכך שכאשר אדם אחד מזיק אדם אחר, מותר לאחר להשתמש בכל אמצעי, כולל פנייה לרשויות חילוניות - אמצעי שאינו לגיטימי במקרים אחרים, כדי להציל את ממונו[11].

בסערה שהתחוללה בשנת תשס"ד אודות פאות נכריות שיובאו מהודו והיו שטענו כי הן נגזזו שם ונאסרו מדין אביזרייהו של עבודה זרה האסורים בהנאה, פסק הרב שפרן כי כל עוד אין עדות ברורה שהפיאות אסורות יש להעמידן על חזקת כשרות, על פי הכלל "עדים בצד אסתן ותאסר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חרדים מפסידים עשרות מיליונים בהימורי מט"ח.
  2. ^ 2.0 2.1 הגר"מ שפרן בתות"ל המרכזית
  3. ^ יואל ביטלמן, כתב בחדרי חדרים
  4. ^ שימש כבורר בפרשיית ישיבת פוניבז', על פי הצעתו של הרב וואזנר, ובפרשיית המחלוקת בין קול העיר לויינר בחדרי חדרים, בישיבת שערי יושר שבארצות הברית, בין ארגון רשת הגנים של אגודת ישראל להסתדרות המורים של אגודת ישראל בה הביע הרב שטיינמן את אימונו בשפרן, ועוד.
  5. ^ ראו למשל: [1]
  6. ^ בביקורו האחרון בארצות הברית פסק במשא ומתן שבחלוקת ישיבת שערי יושר שבארצות הברית.
  7. ^ [2]
  8. ^ לדעת
  9. ^ בחדרי חדרים
  10. ^ בחדרי חרדים.
  11. ^ הרב מנדל שפרן: "מותר להלשין על מפקיעי מחירים".