מנחם מנשה

**הרב מנחם מנשה**
	הרב מנחם מנשה תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1892; ה'תרנ"ג; האימפריה העות'מאנית
פטירה	5 בספטמבר 1968 (בגיל 76 בערך); י"ב באלול ה'תשכ"ח; ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום פעילות	ירושלים
תקופת הפעילות	?–1968
השתייכות	מזהירי שבת
תחומי עיסוק	דרשות, עזרה לנזקקים, קבלה
תפקידים נוספים	ראש חברת אהבת חיים
רבותיו	רבי יהודה פתיה, רבי יצחק אלפייה
תלמידיו	נכדו הרב יוסף שבתאי (שני)[דרוש מקור: ראה בספר "תולדות מנחם (הרב שני)" שכתב אותו הרב יוסף שני על סבו (הרב מנחם מנשה), שבו הוא מציין את ייחוסו]
חיבוריו	אהבת חיים, ליקוטי מנשה

חכם מנחם מנשה (1892, ה'תרנ"ג – 5 בספטמבר 1968, י"ב באלול ה'תשכ"ח, ירושלים) היה מייסד ארגון "חברת אהבת חיים" ומחבר הספר אהבת חיים, על התורה, הכולל פירושים, מעשיות, אגדות והלכות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה קאייק הסמוכה לרוסה שבנסיכות בולגריה ליעקב מנשה ולסולטנה. אביו נפטר כשהיה בן עשר והוא נותר עם אמו וארבעת אחיו. למד בעירו ובהמשך באיסטנבול אצל חבריו ותלמידיו של רבי יצחק אקריש (מחבר הספר "קריית ארבע"), ואצל רבי שלמה אליעזר אלפנדרי. במקביל עבד בעבודות זמניות לפרנסתו. היה חבר בחברת מזהירי שבת שיצאו מדי ערב שבת להזהיר את בעלי החנויות על סגירתן לקראת כניסת השבת.

בגיל 18 נשא את אסתר חרז, בת למשפחת נדבנים מאדריאנופול, שהייתה יתומה ומבוגרת ממנו בשנתיים. בגיל 20 גויס לצבא האימפריה העות'מאנית והשתתף במלחמת העולם הראשונה. בגיל 25, עלה לארץ ישראל עם אשתו ובנו, באמצעות עגלה שהביאה אותם לגבול לבנון. המשפחה התיישבה בשכונת בית ישראל בירושלים.

בירושלים התחבר עם המקובל הרב יצחק אלפייה והפך לתלמידו. בשנת ה'תרצ"ד כאשר עלה הרב יהודה פתיה לירושלים, הפך ליד ימינו ולתלמידו.

עבד לפרנסתו כפחח. בשנת 1930 (ה'תר"צ) הקים את "חברת אהבת חיים", שעסקה בהפצת תורה, קיום תעניות דיבור, תפילות, תיקונים ואיסוף כספים לעזרה לנזקקים. בימי מלחמת העולם השנייה ערך מספר תפילות ציבוריות למען שלום האזרחים וסיום המלחמה.

רוב פעולותיו למען נזקקים היו בסתר. הרב שמואל אליהו סיפר שאביו, הרב מרדכי אליהו אמר עליו שהיה אחד מל"ו צדיקים, "אם לא הראשון שבהם"^[1].

נפטר בי"ב אלול ה'תשכ"ח, 5 בספטמבר 1968, בגיל 76.

נכדו הוא הרב יוסף שבתאי (שני), נכדתו היא הזמרת ריקי גל.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהבת חיים - דרשות, אגדות, מעשיות והלכות על סדר פרשיות השבוע, ירושלים 1936 (שני כרכים, חלק א וחלק ב, באתר אוצר החכמה)
לקוטי מנשה - הלכה ומוסר על פי סדר אורח חיים, ירושלים ה'תרצ"ז, 1937. באתר hebrewbooks